| יחסי בלגיה–ליטא
|
בלגיה
|
ליטא
|
![]()
|
|
|
|
| בלגיה |
ליטא
|
| שטח (בקילומטר רבוע)
|
| 30,528 |
65,300
|
| אוכלוסייה
|
| 11,747,076 |
2,846,932
|
| תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
| 632,217 |
77,836
|
| תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
| 53,819 |
27,340
|
| משטר
|
| מונרכיה חוקתית |
רפובליקה
|
|
|
יחסי בלגיה–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים בין בלגיה לליטא.
סקירה כללית
במהלך מסעי הצלב נגד ליטא השתתפו אבירים מדוכסות בראבנט ומאזורים נוספים. בשנים 1413–1414 הנוסע והדיפלומט הפלמי ז'ילבר דה לנואה ביקר בליטא, שם הוא היה הראשון לתאר את הטירות של וילנה, קובנה וטרקאי. הודות לברית הנזה התפתחו יחסים כלכליים בין הערים הליטאיות והבלגיות השייכות לאיחוד.
אחת הסיבות להתקוממות נגד האימפריה הרוסית הייתה הכוונה להשתמש בצבא הפולני כדי לפלוש לבלגיה ולצרפת כדי לדכא את המהפכות המתבשלות שם. עד מהרה התפשט המרד לליטא והפך לאחת משתי ההתקוממויות הגדולות נגד האימפריה הרוסית במאה ה-19.
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-27 בדצמבר 1922. ב-17 במאי 1927 נחתמה אמנת ההסגרה בין המדינות. ב-16 באוגוסט 1928 נחתם הסכם סחר זמני עם האיחוד הכלכלי של בלגיה ולוקסמבורג. על ידי אמנה זו, העיקרון של האומה המועדפת ביותר הוחל על אזרחי מדינה אחת בשטחה של המדינה המתקשרת האחרת במסחר, בתעשייה ובספנות, לרבות רכישה וסילוק של מטלטלין ומקרקעין. ב-24 בספטמבר 1930 נחתם הסכם בקשה ובוררות, וב-12 בדצמבר אותה שנה נחתמה הסכמה להליך של תיקים מסחריים ואזרחיים. ב-1940 הגיעו ההשקעות של נציגי עסקים בלגים בליטא ל-20 מיליון ליטאס, והם היוו חלק גדול מההון של חברות מניות ליטאיות. עיריית קובנה סיכמה עם חברה בלגית הסכם לגבי אספקת חשמל. בשנת 1933 תושבי קובנה ערכו שביתה נגד החברה הבלגית הזו עקב מחירים גבוהים מדי. מחזור הסחר בין בלגיה וליטא ב-1937 הסתכם ב-24.5 מיליון ליטאס, ומבחינת יצוא, בלגיה הייתה השותפה השישית בגודלה, ומבחינת יבוא - הרביעית. בלגיה ייבאה בעיקר סוסים מליטא וייצאה דשנים מינרליים.
בשנת 1946 ובשנת 1975 ממשלת בלגיה הכריזה רשמית שאינה מכירה בסיפוח דה יורה של ליטא. בשנת 1944 פליטים ליטאים שעזבו את ליטא הכבושה מחדש עבדו זמן מה בעיקר במכרות פחם במחוזות לימבורג וליאז'. הקהילה הליטאית, שלא הייתה קיימת עד אז, גדלה במהירות. הקהילה הליטאית הבלגית נוסדה ב-26 בדצמבר 1947 בליאז', ביוזמתם של הכומר ג'ונאס דנאוסקאס ו-Juozas Lanskoronskis.
בלגיה הכירה בעצמאותה של ליטא ב-27 באוגוסט 1991, וב-2 בספטמבר 1991 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים. מאז 2006 ממשלות המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה, אסטוניה) ומדינות בנלוקס משתפות פעולה באופן אינטנסיבי יותר ביוזמת בלגיה, ושרי החוץ של המדינות נפגשים מדי שנה.
בין שתי המדינות נחתמו ההסכמים הבילטרליים הבאים: הסכם שיתוף פעולה בין ממשלת הרפובליקה של ליטא וממשלת פלנדריה (1996), הסכם בין ממשלת הרפובליקה של ליטא וממשלת בלגיה על הימנעות מכפל מס (1998), ממשלת הרפובליקה של ליטא והקהילה הצרפתית של בלגיה על הסכם שיתוף הפעולה של אזור ואלוניה (2002), הסכם בין ממשלת הרפובליקה של ליטא וממשלת ממלכת בלגיה על שיתוף פעולה משטרתי (2003).
נערכו כמה ביקורים רמי דרג בין ראשי המדינות של ליטא ובלגיה. ב-2006 אלברט השני, מלך הבלגים והמלכה פאולה ביקרו בליטא. הביקור המלכותי הבא בליטא נערך ב-2022. נשיאי ליטא רולנדס פקסס, ולדאס אדמקוס ודליה גריבאוסקאיטה ביקרו בבלגיה בביקור עבודה.
יחסים כלכליים
בשנת 2020 לפי הנתונים, מחזור הסחר בין ליטא לבלגיה הגיע ל-1.32 מיליארד אירו, ובלגיה הייתה שותפת הסחר ה-15 בגודלה של ליטא. היצוא הסתכם ב-611 מיליון אירו; ובלגיה היא שותפת הייצוא ה-16 בגודלה. היבוא הסתכם ב-721 מיליון אירו; ובלגיה היא שותפת היבוא ה-14 בגודלה. היבוא כולל בעיקר כלי רכב, חלקיהם ואביזרים, מוצרים כימיים אורגניים, פלסטיק ומוצריהם, מכונות והתקנים מכניים וחלקיהם, מוצרים פרמצבטיים, מכונות וציוד חשמליים וחלקיהם, אופטיקה, צילום, מכשור רפואי ועוד[1].
נציגויות דיפלומטיות
הערות שוליים
