יוגיאקרטה
Yogyakarta

סמל יוגיאקרטה דגל יוגיאקרטה
פוטומונטז' של העיר
מדינה	אינדונזיה אינדונזיה
מחוז	מחוז מיוחד יוגיאקרטה
חבל ארץ	ג'אווה
ראש העיר	הריאדי סויוטי
תאריך ייסוד	7 באוקטובר 1756
על שם	Ayodhya
שטח	32.50 קמ"ר
גובה	113 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	373,589[1] (2020)
‑ במטרופולין	2,485,163 (2020)
‑ צפיפות	11,495 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	7°48′02″S 110°23′29″E / 7.8004567664904°S 110.39128022985°E / -7.8004567664904; 110.39128022985
אזור זמן	UTC +7
אתר העיר יוגיאקרטה
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אינדונזיה מוגדלת)   ג'קרטה נוסאנטארה סורבאיה מדן מקאסאר פונטיאנאק ג'איאפורה מ האוקיינוס ההודי האוקיינוס השקט מלזיה פ יוגיאקרטה (למפת אינדונזיה רגילה)   ג'קרטה נוסאנטארה סורבאיה מדן מקאסאר פונטיאנאק ג'איאפורה מ האוקיינוס ההודי האוקיינוס השקט מלזיה פ יוגיאקרטה (למפת מחוז מיוחד יוגיאקרטה רגילה)   יוגיאקרטה (למפת מחוז מיוחד יוגיאקרטה מוגדלת)   יוגיאקרטה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

יוגיאקרטה (באינדונזית: Yogyakarta, בשפת ג'אווה: ꦏꦸꦛꦔꦪꦺꦴꦒꦾꦏꦂꦠ, נהגה: [Nɑːjɒɡjəkɑːrtə], מכונה גם ג'וג'ה (Jogja) או ג'וג'אקרטה) היא בירת המחוז המיוחד יוגיאקרטה באי ג'אווה שבאינדונזיה.

יוגיאקרטה היא בירת סולטנות יוגיאקרטה ושימשה גם כבירת אינדונזיה בשנים 1946–1948 במהלך מלחמת העצמאות של אינדונזיה. כעיר מלכותית היא עדיין נשלטת בידי בית מלוכה, והיא נחשבת כמרכז תרבותי חשוב לאומניות ג'אווה^[2]. כמו כן היא ידועה כמרכז חינוכי באינדונזיה, והיא משמשת בית לאוניברסיטאות רבות ולסטודנטים רבים^[3][4][5][6].

שורה של מיקומים בעיר הוכרזו ב-2023 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם הציר הקוסמולוגי של יוגיאקרטה והאתרים ההיסטוריים שלו^[7].

יוגיאקרטה נקראת על שם העיר ההודית איוגיה או איודיה, עיר הולדתו של ראמה, האל המיתולוגי מאפוס הראמאיאנה.

איוגיה פירושה "שלום, שגשוג, פריחה" (מילולית: א=לא, יוגיה=מלחמה) וקרטה פירושה "טוב, ראוי, מתאים" כלומר "עיר שראויה לשגשוג"^[8].

בתקופה הקולוניאליסטית נכתב שם העיר לעיתים קרובות כמו בכתיב הג'אווי ꦔꦪꦺꦴꦒꦾꦏꦂꦠ שנהגה: /ˌ Nɑːjɒɡjəkɑːrtə / עם הקידומת /Nga/. באורתוגרפיה של אותה תקופה (אנ') השם הנכון באלפבית הלטיני היה "ג'וג'קרטה". במסגרת התהליכים שעברה האורתוגרפיה של השפה האינדונזית, העיצור /j / החל להיכתב כ-<y>, והעיצור /dʒ / החל להיכתב כ-<j>. עם זאת, הותר לשמור שמות פרטיים ושמות גאוגרפיים באיות המקורי שלהם על פי האורתוגרפיה האינדונזית העכשווית. כך שניתן לכתוב את שם העיר כ"יוגיאקרטה", שנאמן להגייתה המקורית ולכתיב הג'אווי, או כ"ג'וג'קרטה", שנאמן לכתיב ההולנדי הישן ומשקף את ההגייה העממית כיום. אהרון דריזון, שביקר בעיר לפני 1990, אמר שאומנם שם העיר נכתב YOGYAKARTA אבל כולם קוראים, לעיר "ג'וגג'א" ו"ג'וגגאקארטה".

על פי כתובת צ'אנגאל (אנ') כתובת בסנסקריט המתוארכת לשנת 732 לספירה, האזור שנקרא באופן מסורתי "מטאראם" הפך לבירת ממלכת מדאנג (אנ'), שהוקמה על ידי המלך סנג'איה ממטאראם (אנ'). הכתובת נמצאה במקדש הינדי במרכז ג'אווה, 40 ק"מ מיוגיאקרטה וכ-20 ק"מ ממתחם המקדש המונומנטלי בורובודור. מקדש הינדי זה עצמו היה בגבול בין האזור של שושלת סינג'איה (אנ') ההינדית לאזור של שושלת שאילנדרא (אנ') הבודהיסטית. מטאראם הפכה למרכז של תרבות הינדית-בודהיסטית מתקדמת שהתקיימה במשך כשלוש מאות שנה בלב עמק נהר הפרוגו, במורדותיו הדרומיים של הר הגעש מראפי. תקופה בה אנו עדים לבניית מקדשים רבים, בהם בורובודור ופראמבאנאן.

בסביבות שנת 929 לספירה, השליט האחרון בשושלת סנג'איה, המלך מ'פו סינדוק ממטאראם, העביר את מקום מושב הכוח של ממלכת מטאראם ממרכז ג'אווה למזרח ג'אווה ובכך הקים את שושלת איסיאנה (אנ'). הסיבה המדויקת למהלך עדיין לא ברורה, עם זאת התפרצות קשה מהר הגעש מראפי או מאבקי כוחות עם ממלכת סריוויג'איה (אנ') שמקורה באי השכן סומטרה גרמו ככל הנראה למהלך. היסטוריונים מציעים כי בתקופת שלטונו של המלך וואווה ממטאראם (924–929 לספירה), הר הגעש מראפי התפרץ והרס את בירת הממלכה במטאראם.

במהלך תקופת המג'פהיט, האזור סביב יוגיאקרטה המודרנית זוהה שוב כמטאראם והוכר כאחד משנים עשר מחוזות המג'פהיט בג'אווה שנשלטו על ידי דוכס שכינויו היה "בהרה מטאראם". בתקופת שלטונו של המלך הרביעי של אימפריית המג'פהיט, המלך ההינדי הייאם וורוק (1350–1389) משושלת רג'אסה, בתואר הבהרה מטרארם החזיק אחיינו של המלך וחתנו ויקראמווארדהאנה (אנ'), לימים המלך החמישי של מג'פהיט.

במאות ה-16 וה-17 הגיעה סולטנות מטאראם לשיאה, וקוטגדה (Kotagede) כיום מחוז בדרום-מזרח יוגיאקרטה, הוקמה ושימשה כבירת הסולטנות בשנים 1587–1613. לאחר מכן בתקופת שלטונו של הסולטן אגונג האניוקרוקוסומה (אנ') (1613–1645) הפכה סולטנות מטאראם לממלכה הגדולה ביותר בג'אווה, והשפעתה הורחבה לכל מרכז ומזרח ג'אווה ואף לחלקים נרחבים במערב ג'אווה. בירת הסולטנות החליפה מיקום שלוש פעמים, פעם אחת לעיר ששמה קרטה, פעם שנייה לעיר ששמה פלרד, שתיהן ממוקמות בנפת בנטול שבמחוז יוגיאקרטה של היום, ולבסוף עברה הבירה לסורקרטה (אנ') שבמרכז ג'אווה.

בשנת 1745 פרצה מלחמה בסולטנות מטאראם בין פאקובוונו השני, השליט האחרון של סורהקרטה, לבין אחיו הצעיר ויורש העצר לכס המלוכה, האמנגקובוונו הראשון (אנ') שעוד כונה באותה תקופה הנסיך סוג'ונו מנגקובומי ולימים הפך לסולטנה הראשון של יוגיאקרטה כשייסד את בית המלוכה האמנגקובוונו (אנ'), בית המלוכה ששולט ביוגיאקרטה עד היום. המלחמה נמשכה ארבע שנים והעילה למלחמה הייתה הסכמתו של פאקובוונו השני לשיתוף פעולה עם חברת הודו המזרחית ההולנדית, תוך שהוא מוסר לידי ההולנדים חלק משטח מטאראם. אחיו הצעיר הנסיך מנגקובומי, התנגד להסכם, מתוך דאגה שמא יהפוך העם לעבדים תחת השלטון ההולנדי. במהלך המלחמה הביס הנסיך מנגקובומי את כוחותיו של פאקובוונו והכריז על ריבונותה של סולטנות יוגיאקרטה, תוך שהוא כובש את החלקים הדרומיים של סולטנות מטאראם לשעבר.

בתחילת 1755 פאקובוונו השני מת ממחלה, וב-13 בפברואר של אותה שנה, נחתמה אמנת גיאנתי (אנ') (באינדונזית: Perjanjian Gianti) בין הנסיך מנגקובומי לבין חברת הודו המזרחית ההולנדית ובני בריתו של פאקובוונו השני, שהייתה האישור הסופי להקמת סולטנות יוגיאקרטה, ובית האמנגקובוונו ששולט ביוגיאקרטה עד היום. ב-7 באוקטובר 1756 עברו הסולטאן האמנגקובוונו הראשון ובני ומשפחתו באופן רשמי לקראתון, אירועים אלה סימנו את סופה של סולטנות מטאראם, והולידו את היריבות בין סולטנות יוגיאקרטה לסולטנות סורהקרטה. רק בשנת 1928 נבנה ה"קראתון" בצורתו המודרנית, שהוא מקום מושבו של הסולטן המכהן עד ימינו.

ראשית המאה ה-19 כללה מספר אירועים חשובים שראשיתם בפשיטת הרגל של חברת הודו המזרחית ההולנדית ופירוקה, במקביל הולנד הפסידה לכוחותיו של נפוליאון בונפרטה בערך באותה תקופה, וטריטוריות שהיו בשליטת הולנד עברו תהפוכות כשב-14 בינואר 1808, הפך הרמן וילם דנדלס (אנ') למושל הכללי של הודו המזרחית ההולנדית בשליטת צרפת. דנדלס ביצע שינויים מהותיים שהפכו את כל הממלכות שבמושבות חברת הודו המזרחית ההולנדית לשעבר לכפופות לממלכת הולנד, ודרש מסולטן יוגיאקרטה לקבל על עצמו את מלך הולנד, הסולטן סונדורו האמנגקובוונו השני סירב לתנאים שהציבו בפניו ההולנדים וכתוצאה מכך ב-1810 הגיע דנדלס עם 3,300 חיילים, הגלה אותו ומינה את בנו סורוג'ו האמנגקובוונו השלישי תחתיו וחייב אותו לחתום על התנאים בתחילת 1811^[9]. אולם לא היה צורך ביישום התנאים עקב הגעה של כוחות בריטים ונסיגה הולנדית, האמנגקובוונו השני ניצל זאת כדי לחזור לכס הסולטנות, וחזר להציג קו תקיף כנגד הכובשים הזרים.

שמועות על תוכניותיו ביוגיאקרטה להתססת מרד גרמו לאי נוחות בקרב השלטונות הקולוניאליים. וב־20 ביוני 1812 כוח בריטי בן 1,200 חיילים בהובלתו של תומאס סטמפורד ראפלס יצא לתקוף את עיר המלוכה. הג'אווניסים שהופתעו מההתקפה, נכנעו בקלות, ויוגיאקרטה נפלה ביום אחד, העיר נהרסה וארמונה נבזז והאירוע הותיר את הסולטנות חסרת כוח והשפעה^[10]. האמנגקובוונו השני נלכד והוגלה לפננג ובנו מונה שוב לסולטן תחתיו. בתקופתו הבריטים שינו מהיסוד את סולטנות יוגיאקרטה, כשקרעו ממנה שטחים רבים. בנובמבר 1814 נפטר האמנגקובוונו השלישי ובמקומו מונה בנו איבנו ג'ארוט האמנגקובוונו הרביעי שהיה רק בן 10, ועל כן מונה לו אפוטרופוס, דודו הנסיך נוטוסוקומו עד שיגיע לבגרות. בשנת 1820, בהגיעו לגיל 16, הועברו לידיו מלוא הסמכויות, אך לאחר 3 שנים בלבד בתפקיד הוא נפטר. בשנת 1823 מונה תחתיו בנו, גטהוט מנול האמנגקובוונו החמישי, בגיל 3 בלבד^[11]. עקב גילו הצעיר של הסולטן החדש הוקם חבר נאמנים שהורכב מאימו, סבתו ודודו שניהל את ענייניה המשפטיים והכספיים של הסולטנות בעוד העניינים המנהליים הופקדו בידי פאטיה דנורג'ו השלישי, תחת פיקוח הולנדי.

החיים ביוגיאקרטה ובג'אווה תחת השלטון הקולוניאליסטי הגיעו לנקודת רתיחה ב-1825 כאשר השילוב של מיסים שהוטלו על הקהילה, הופעת מגפת הכולרה ויבולים שנחשבו אומללים, במקביל ליחסם של גורמים הולנדים רבים שפגעו בגאוות הארמון על ידי שילוב מנהגים ואורח חיים אירופי, גרמו לפרוץ המלחמה הגדולה ביותר שחוותה הממשלה הקולוניאלית, המלחמה הונהגה בידי הנסיך דיפונגורו וכונתה מלחמת ג'אווה (אנ'), כיוון שהיא כללה לא רק את סולטנות יוגיאקרטה אלא רבים מאוכלוסיית דוברי הג'אוונית באי. ב-1826 עם רוח גבית של מלחמת ג'אווה שב מהגלות אבי סבו של הסולטן האמנגקובוונו החמישי - האמנגקובוונו השני וקיבל לידיו את סמכויות הסולטנות אולם את המלחמה כל העת המשיך להנהיג הנסיך דיפונגורו. ב-1828 נפטר האמנגקובוונו השני והסמכויות שבו לנינו וחבר הנאמנים שלו. המלחמה גבתה מחיר כבד מההולנדים שנאלצו לשלוח עוד ועוד כוחות, עד שבמרץ 1830 הצליחו ההולנדים להכניע את דיפונגרו והגלו אותו, והסדר שב על כנו. ב-1836 עת מלאו להאמנגקובוונו החמישי 16 שנים הוא קיבל את מלוא הסמכויות בסולטנות. והמשיך לשלוט ביציבות יחסית עד שנפטר ב-1855 אך כיוון שנפטר ללא בן עבר השלטון לאחיו מוסטוג'ו האמנגקובוונו השישי^[12].

8 שנים לפני שעלה לשלטון בשנת 1847 נשא לאישה האמנגקובוונו השישי את בתו של פאקובוונו השמיני סולטן סורהקרטה, מה שהביא לקיצו של סכסוך בן 100 שנים ביו שתי הסולטנויות היריבות, מדיניות זו של הרחבת השלום עם העמים השכנים המשיכה כשנשא לאישה גם את בתו של מלך ברוניי. מול ההולנדים המשיך האמנגקובוונו השישי את מדיניות המלחמה הפסיבית שניהל אחיו אף על פי שטרם עלייתו לשלטון התנגד למדיניות זאת ודרש לנהוג בתקיפות בכובש הזר. בשנת 1867 פקדה את יוגיאקרטה רעידת אדמה בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר שגרמה למותם של 500 איש, להרס של 327 מבנים, ולנזק רב לארמון^[13]. הרעידה הייתה כה טראומטית שהסולטן ביקש מיועציו לא להזכיר אותה ועל כן היא נעדרת מיצירתם של משוררי החצר ומופיעה רק בדברי זכרונות. ב-1877 נפטר האמנגקובוונו השישי^[13], אשתו הראשונה לא ילדה לו בנים על כן השלטון עבר לבנו מאשתו השנייה מורטג'ו האמנגקובוונו השביעי, בתקופתו ידעה יוגיאקרטה צמיחה גדולה כאשר התיעוש הגיע לאי, 17 מפעלי סוכר הוקמו כמו גם מסילות רכבת וכבישים, המודרניזציה החלה לתת את אותותיה והאוניברסיטאות החלו לפרוח. היחסים עם ההולנדים היו לא רעים בימיו של האמנגקובוונו השביעי והוא אפילו שלח את בנו ללמוד בהולנד^[14]. התפתחות נוספת שמיוחסת לתקופת האמנגקובוונו השביעי היא יציאת האומניות אל מחוץ לארמון בעיקר אומניות הריקוד והמחול המסורתיים, בתי ספר בתחום החלו להיפתח בעיר ופתחו את שעריהם לבני מעמדות שלא נמנו עם סביבת הארמון. בנוסף הלך הרוח ששרר בתקופת האמנגקובוונו השביעי נתן לגיטיצמציה להקמת ארגונים חברתיים, דתיים ופוליטיים, שהיוו התשתית להקמת המדינה האינדונזית בהמשך. בתחילת המאה ה-20 התערבותה של הולנד בנעשה ביוגיאקרטה התגברה והצרה את צעדי הסולטן ולמעשה רוקנה מתוכן את הסולטנות^[14], ב-1921 נפטר האמנגקובוונו השביעי והשלטון עבר לבנו הרביעי סוג'אדי האמנגקובוונו השמיני לאחר ששלושת בניו הראשונים נפטרו. האמנגקובוונו השמיני שעלה לכס הסולטן בשלב שבו מעמדה והשפעתה של הסולטנות ירדו באופן דרסטי השתדל להמשיך את רוחו של אביו כשתמך בהשקעה בתשתיות של חינוך ואומנות, ושלח את גם הוא את בנו ללמוד בהולנד, כמו כן הוא תמך בפיתוח התשתיות ומערכת הבריאות ביוגיאקרטה. ב-1939 הוא נפטר ולאחר מותו מונה בנו דורוג'אטון האמנגקובוונו התשיעי לסולטן^[15]. עלייתו לשלטון של האמנגקובוונו התשיעי לא עברה בצורה חלקה, וכללה משא ומתן ארוך עם ההולנדים על תנאי האוטונומיה של הסולטנות שהגיע לסיומו רק במרץ 1940^[16]. בשנת 1942 פלשה האימפריה היפנית לאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ותפסה את השלטון בג'אווה, העימות בין היפנים להולנדים הצמיח תנועות לאומיות באינדונזיה ובעיקר בג'אווה מה שהוביל למלחמת העצמאות של אינדונזיה שהחלה ב-1945.

תקופת שלטון בית האמנגקובוונו (אנ')

שנים	הסולטן	שם	תקופת שלטון
1755–1792	האמנגקובוונו הראשון	סוג'ונו	37 שנים ו-41 ימים
1792–1810	האמנגקובוונו השני	סונדורו	18 שנה ו-274 ימים
1810–1811	האמנגקובוונו השלישי	סורוג'ו	363 ימים
1811–1812	האמנגקובוונו השני	סונדורו	177 ימים
1812–1814	האמנגקובוונו השלישי	סורוג'ו	שנתיים ו-129 ימים
1814–1823	האמנגקובוונו הרביעי	איבנו ג'ארוט	9 שנים ו-28 ימים
1823–1826	האמנגקובוונו החמישי	גטהוט מנול	שנתיים ו-242 ימים
1826–1828	האמנגקובוונו השני	סונדורו	שנה ו-140 ימים
1828–1855	האמנגקובוונו החמישי	גטהוט מנול	27 שנים ו-140 ימים
1855–1877	האמנגקובוונו השישי	מוסטוג'ו	22 שנים ו-16 ימים
1877–1921	האמנגקובוונו השביעי	מורטג'ו	43 שנים ו-39 ימים
1921–1939	האמנגקובוונו השמיני	סוג'אדי	18 שנה ו-257 ימים
1939–1988	האמנגקובוונו התשיעי	דורוג'אטון	48 שנה ו-199 ימים
1989–היום	האמנגקובוונו העשירי	הרג'ונו דרפיטו	31 שנה

ב-17 באוגוסט 1945 הכריז סוקרנו על עצמאותה של הרפובליקה האינדונזית, הסולטן האמנגקובוונו התשיעי שלח מייד מכתב לסוקארנו ובו הביע את תמיכתו במדינה שזה עתה נולדה באינדונזיה והכריז על סולטנות יוגיאקרטה כחלק מהרפובליקה האינדונזית. סולטנת סורהקרטה עשתה כך גם כן, ושתי הממלכות הג'אווניות קיבלו בהתאם סטטוסים מיוחסים כ"מחוזות מיוחדים" ברפובליקה האינדונזית. עם זאת, בגלל התקוממות בסורהקרטה, איבדה סולטנות סורקרטה את מעמדה המינהלי המיוחד בשנת 1946 והוכפפה למחוז מרכז ג'אווה.

תמיכתה של יוגיאקרטה הייתה חיונית במאבק לעצמאות אינדונזית במהלך המהפכה הלאומית האינדונזית (1945–1949). העיר יוגיאקרטה הפכה לבירת הרפובליקה האינדונזית בשנים 1946 עד 1948, לאחר נפילת הבירה ג'קרטה לידי ההולנדים. מאוחר יותר פלשו ההולנדים גם ליוגיאקרטה, מה שגרם להעברת בירת הרפובליקה פעם נוספת, הפעם מחוץ לג'אווה כשב-19 בדצמבר 1948 עברה הבירה לבוקיטינגי שבמערב האי סומטרה. המתקפה הכללית^[17] ב-1 במרץ 1949 הביאה לניצחון חטוף של האינדונזים בפקוד סוהארטו על ההולנדים, שהחזיק בעיר כ 6 שעות ממשעה 6 בבוקר עד לצהרים, לפני שנהדפו כוחותיו ממנה, על ידי ההולנדים. וב-29 ביוני 1949 בעקבות לחץ של האו"ם, נסגו כלל הכוחות ההולנדים מיוגיאקרטה. שם שוחרר סוקארנו, ב 6 ביולי 1949. בעקבות תרומתה המשמעותית להישרדות הרפובליקה האינדונזית, גם לאחר שהסתיימה המלחמה נותרה יוגיאקרטה עם המעמד האוטונומי של "מחוז מיוחד", מה שהפך אותה למחוז היחיד באינדונזיה שבראשו עומדת מונרכיה מוכרת. הפיכתה של יוגיאקרטה לחלק מאינדונזיה לוותה בשינויים אדמיניסטרטיביים בעיר כשב-1947 מונה לעיר ראש עיר שהיה אחראי על ניהולו של המחוז והעיר, והסולטן המשיך בתפקיד שהוא יותר ייצוגי. שנות ה-60 וה-70 ביוגיאקרטה הושפעו רבות מהתהפוכות הפוליטיות שהתרחשו באינדונזיה כשסוקרנו הודח מהשלטון בידי סוהארטו ואינדונזיה חוותה צמיחה כלכלית שבאה לידי ביטוי גם בצמיחת התעשייה ביוגיאקרטה, יחד עם צמיחה נוספת במוסדות האקדמיים בעיר שהבולטת שבהם היא אוניברסיטת גדג'ה מדה (אנ') שנחנכה ב-1949^[18] וצברה תאוצה במקביל לצמיחה של יוגיאקרטה.

ב 27 במאי 2006, בסביבות השעה 05:53:58 בבוקר לפי זמן אינדונזיה המערבי, רעדה האדמה ביוגיאקארטה במשך 57 שניות, בעוצמה של 5.9 לפי מקור אינדונזי או 6.3 לפי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, המוקד היה בעומק 12.5 קילומטרים. ההרס היה עצום: הגרסאות אודות מספר ההרוגים היו: 5778, 5800, 6000, 6234. אינדונזים צלמו את הר הגעש מראפי כשנראה כמו שבקע נפער בצדו, וזרם צהוב של לבה נראה בבקע. אתרי תירות מפורסמים בעיר ובסביבתה נזוקו קשות. שלטונות העיר התלוננו על מחסור בתרופות, העזרה, בין בכוחות, בין בכסף, הגיעה מהממלכה המאוחדת, ארצות הברית, אוסטרליה, הולנד, סין העממית, יפן, וארגון יוניצף של האו"ם.

העיר יוגיאקרטה ממוקמת במרכזו של האי ג'אווה בחלקו הדרומי כ-25 ק"מ מחופו הדרומי של האי. המרחק בין יוגיאקרטה לשתי הערים הגדולות של האי ג'אווה ג'קרטה וסורבאיה הוא 425 ק"מ ו-200 ק"מ בהתאמה.

שטחה של העיר יוגיאקרטה הוא 32.5 קמ"ר, והיא מקיפה את רובע הקראטון בו ממוקם ארמונו של הסולטאן. ליבת העיר המודרנית היא מצפון לקראטון, שבמרכזה מבנים מהתקופה הקולוניאלית ההולנדית והאזור המסחרי ג'לאן (רחוב) מליובורו^[19], המאופיין בשורות של דוכנים וקניונים סמוכים, המשמש מוקד הקניות העיקרי לתיירים בעיר. צפונית מזרחית אליו נמצא ג'לאן סולו, שהוא אזור הקניות בו מבקרים יותר התושבים המקומיים. השוק המקומי הגדול ברינגהרג'ו והמבצר ההולנדי המשוחזר ורדהבורג ממוקמים בחלק הדרום מזרחי של ג'לאן מליובורו.

מסביב לקראטון נמצאת שכונת מגורים מאוכלסת בצפיפות היושבת על אדמות שהיו בעבר נחלתו הבלעדית של הסולטאן. וניתן להבחין בחומות ישנות הפזורות בשכונה כעדות לכך יחד עם הגן המלכותי טמנסארי שנבנה בשנת 1758 כגן נוי הכולל בריכות רחצה, ולא זכה לשימוש רב לפני שנהרס, אולם ב-2004 החלו מאמצי שיקום והאתר מהווה כיום מוקד תיירות פופולרי. מה שהפך את האזור שמדרום אליו לאזור בו מרוכזות תשתיות לתיירות. בצפון העיר ניתן למצוא את אוניברסיטת גדג'ה מדה, שמהווה מקור משיכה לסטודנטים רבים מכל רחבי המדינה.

בסמוך לעיר יוגיאקרטה נמצא הר מראפי, כאשר פאתי העיר הצפוניים מטפסים עד המורדות הדרומיים של ההר בנפת סלמן. הר מראפי (מילולית "הר האש"), הוא הר געש פעיל הממוקם בגבול שבין המחוזות מרכז ג'אווה ליוגיאקרטה. זהו הר הגעש הפעיל ביותר באינדונזיה והוא מתפרץ באופן קבוע מאז 1548, כאשר ההתפרצות האחרונה התרחשה בינואר 2021.

האקלים ביוגיאקרטה הוא אקלים מונסון טרופי, באוגוסט החודש היבש ביותר יורדים מתחת ל-60 מ"מ גשם, ובינואר החודש הרטוב ביותר יורדים 350 מ"מ גשם. האקלים מושפע מגשמי המונסון. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 26 מעלות צלזיוס. החודש החם ביותר הוא אפריל עם טמפרטורה ממוצעת של 27 מעלות צלזיוס.

אקלים ביוגיאקרטה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	31	32	32	33	32	32	32	32	34	35	35	32	35
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	28	28	29	30	30	30	29	30	30	31	30	29	30
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	22	22	22	22	22	21	20	20	21	22	22	22	21
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	20	20	18	20	18	16	17	16	17	18	20	20	16
משקעים ממוצעים (מ"מ)	350	330	310	210	120	80	40	20	30	90	220	340	2,180
מקור: http://www.weatherbase.com/weather/weather.php3?s=35869&cityname=Yogyakarta-Daerah-Istimewa-Yogyakarta-Indonesia&units=metric

העיר יוגיאקרטה היא חלק מהמחוז המיוחד יוגיאקרטה אשר מחזיק במעמד של מחוז באינדונזיה. בשנת 2015 החזיקה העיר יוגיאקרטה בצפיפות האוכלוסייה הגבוהה ביותר במחוז יוגיאקרטה רבתי, עם למעלה מ-12,000 תושבים לקמ"ר, נפות סלמן ובנטול החזיקו במקום השני והשלישי עם צפיפות אוכלוסייה של 2,000 ו-1,900 תושבים לקמ"ר בהתאמה^[20]. בתוך מחוז יוגיאקרטה רבתי שוכנת העיר יוגיאקרטה הנקראת "קוטה יוגיאקרטה".

המחוז המיוחד של יוגיאקרטה כולל ארבע נפות ועיר אחת:

• קולון פרוגו; שבירתו היא ווטס
• סלמן; שבירתו היא קוטה סלמן
• בנטול; שבירתו היא קוטה בנטול
• גונונג קידול; שבירתו היא וונוסארי
• קוטה יוגיאקרטה

יוגיאקרטה מחולקת ל-14 רבעים (Kemantren^[21]), המפורטים להלן עם אוכלוסיותיהם נכון למפקד 2010:

שם	שם בשפת מקור	תושבים
מנטריג'רון	Mantrijeron	31,267
קראטון	Kraton	17,471
מרגאנגסאן	Mergangsan	29,292
אומבולהארג'ו	Umbulharjo	76,743
קוטגדה	Kotagede	31,152
גונדוקוסומאן	Gondokusuman	45,293
דנאורג'אן	Danurejan	18,342
פאקואלאמן	Pakualaman	9,316
גונדומאנאן	Gondomanan	13,029
נגמפילאן	Ngampilan	16,320
ווירוברג'ן	Wirobrajan	24,840
גדונג טנגן	Gedong Tengen	17,185
ג'טיס	Jetis	23,454
טגלרג'ו	Tegalrejo	34,923

על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה 373,589 תושבים. המטרופולין שלה, המכונה קרטאמנטול, המורכבת מיוגיאקרטה, סלמאן ובנטול, מנתה באותה עת כ-2.485 מיליון תושבים. מדד הפיתוח האנושי (HDI) שלה עומד על 0.837, אחד הגבוהים באינדונזיה כולה מה שהופך אותה לעיר יחסית מפותחת^[22].

רובה הגדול של אוכלוסיית יוגיאקרטה הם ג'אוונים. עם זאת, כעיר עם מספר רב של בתי ספר ואוניברסיטאות ויוקר מחיה נמוך יחסית בהשוואה לערים אינדונזיות אחרות, יוגיאקרטה מושכת אליה מספר משמעותי של סטודנטים מכל רחבי אינדונזיה. כתוצאה מכך, יש הרבה קבוצות אתניות אינדונזיות אחרות שחיות ביוגיאקרטה, בעיקר מאזורים מזרחיים של אינדונזיה, בנוסף למספר קהילות זרות המורכבת בעיקר מסטודנטים ותיירים זרים.

מבחינת דת החלוקה היא כדלהלן: מוסלמים (82.32%) נוצרים קתולים ופרוטסטנטים (10.66% קתולים ו-6.54% פרוטסטנטים), ואחריהם שיעורים קטנים של בודהיסטים (0.34%), הינדואיסטים (0.13%) וקונפוציאנים (0.01%)^[23], כמו רוב המוסלמים בג'אווה המסורת הג'אוונית ביוגיאקרטה נשמרת באופן חזק למדי.

על פי סוכנות השפה, ניב הג'וגג'ה-סולו של הג'אוונית היא השפה האזורית המדוברת על ידי רוב האוכלוסייה בעיר יוגיאקרטה^[24]. אולם השפה הרשמית של סוכנויות ממשלתיות בעיר יוגיאקרטה היא אינדונזית.

בשנת 2017 התוצר המקומי הגולמי האזורי (GRDP) של העיר יוגיאקרטה במחיר הנוכחי היה 31.31 טריליון רופיה^[25]. מגזר השירותים שיחק תפקיד חשוב בכלכלה. הוא כלל את הקטגוריות של הסחר הסיטונאי והקמעונאי, תיקון מכוניות ואופנועים, הובלה ואחסנה, שרותי אירוח והסעדה, קטגוריות של מידע ותקשורת, קטגוריות של שירותים פיננסיים וביטוחים, נדל"ן, שירותים תאגידיים, מינהל ממשלתי, ביטחון וביטוח לאומי, שירותי חינוך, שירותי בריאות ופעילויות חברתיות וכן קטגוריית שירותים אחרים. תרומת מגזר השירותים ל-GRDP הייתה 78.28%. בשנת 2017 הצמיחה הכלכלית של העיר יוגיאקרטה הגיעה ל-5.24%, גדולה יותר בהשוואה לשנת 2016, שהגידול בה הגיע ל-5.11%^[26].

ביוגיאקרתה יש כור גרעיני^[27], הקרוי על שם ראדן איו אג'נג כארתיני המופעל על ידי BATAN, ראשי תבות של: BADAN TENAGA ATOM NASIONAL, "גוף הכח האטומי הלאומי".

יוגיאקרטה היא ביתם של שלל מבני מורשת, ציוני דרך ומונומנטים חשובים.

בגלל קרבתה למקדשי בורובודור ופראמבאנאן, נוכחותה של תרבות הקראטון הג'אוונית בארמון יוגיאקרטה, וקוטגדה בירת סולטנות מטאראם ההיסטורית הממוקמת גם כן בתוך העיר, משמשת יוגיאקרטה בסיס לענף תיירותי גדול.

• מקדש בורובודור, האתר הארכאולוגי הבודהיסטי הגדול בעולם, ממוקם כ-40 ק"מ צפונית מזרחית לעיר.
• מקדש פראמבאנאן, המקדש ההינדואיסטי הגדול באינדונזיה ממוקם כ-18 ק"מ מזרחית לעיר.
• קוטגדה, בירת סולטנות מטאראם ההיסטורית הממוקמת בתוך העיר.
• ארמון טמאן סארי, ארמון מים של הסולטן שממוקם בעיר ושופץ.
• רחוב מליובורו, אזור קניות וקולינריה פופולרי בתוך העיר, עם מדרחוב להולכי רגל^[29].
• קראטון יוגיאקרטה, ארמון מושבו של הסולטן המכהן מיוגיאקרטה הממוקם בעיר, הוא מרכז התרבות הג'אוונית, והוא מכיל מוזיאון המציג חפצי מלוכה.
• אנדרטת טוגו ג'וגג'א, נקודת ציון חשובה ביוגיאקרטה.^[30]
• אנדרטה האחד במארס, הממוקמת בג'לאן מליובורו הוקמה להנצחת המתקפה הכללית ב־1 במרץ 1949 במהלך המהפכה הלאומית האינדונזית.

מסורות ומקומות שוק בולטים ביוגיאקרטה כוללים:

• שוק הבטיק המפורסם ביותר שנמצא בשוק ברינגהארג'ו.
• שוק התכשיטים המציג עבודות כסף ותכשיטי פילגרי משובחים, עם מרכז הייצור הראשי בקוטגדה.
• הפקת מסכות אינדונזית, בכפר בובונג, בוונוסארי.
• הופעות של מחול ג'אווני מסורתי, במיוחד הראמאיאנה מוצג בריקוד שנקרא וויאנג וונג (אנ') שניתן לצפות בו בפראמבאנאן ופורוויסאטה, ריקודי חצר ג'אווניים נוספים מבוצעים גם בארמון המלוכה.
• וויאנג קוליט, בובות עור ג'אווניות מסורתיות המשמשות לתיאטרון צלליות.
• תיאטרון בובות עכשווי, למשל תיאטרון הבובות פייפרמון.
• מוזיקת גמלאן, כולל מוזיקת "גמלאן יוגיאקרטה" מקומית שפותחה בחצרות המלוכה, מנוגנת בארמון השלטאן.
• פסטיבלים ג'אוונים מסורתיים, כמו סקאטן (Sekaten), או גרבג (Grebeg).

קבוצת הכדורגל PSIM יוגיאקרטה, משחקת כיום בליגה האינדונזית השנייה, וממוקמת ביוגיאקרטה.

יוגיאקרטה היא ביתן של אוניברסיטאות רבות שהבולטת שבהן היא אוניברסיטת גדג'ה מדה (אנ'), האוניברסיטה הגדולה ביותר באינדונזיה ואחת הבולטות בה.

רשימת האוניברסיטאות ביוגיאקרטה היא ארוכה והיא כוללת את האוניברסיטאות הציבוריות:

• אוניברסיטת המדינה ביוגיאקרטה
• האוניברסיטה האסלאמית סונאן קאליגה
• המכון האינדונזי לאמנויות

ואת האוניברסיטאות הפרטיות:

• אוניברסיטת מוחמדייה יוגיאקרטה
• המכללה למדעי הבריאות אחמד יאני יוגיאקרטה
• האוניברסיטה האסלאמית באינדונזיה
• אוניברסיטת אטמה ג'יה
• אוניברסיטת דוטא ווקאנה כריסטיאן
• אוניברסיטת סנטה דהרמה.

יוגיאקרטה מונגשת על ידי שדה התעופה הבינלאומי יוגיאקרטה (אנ') שממוקם כ-7 ק"מ ממרכז העיר ומחבר את העיר עם ערים מרכזיות אחרות באינדונזיה, כמו ג'קרטה וסורבאיה שבג'אווה, דנפסאר שבאי באלי, קוטה לומבוק שבאי לומבוק, מקאסאר שבסולאווסי, באליקפאפאן, בנג'ארמסין ופונטיאנק שבקלימנטן ופקאנבארו ופלמבאנג שבסומטרה. כמו כן יש ממנו גם טיסות בינלאומיות לקואלה לומפור שבמלזיה, ולסינגפור.

מבחינת תחבורה ציבורית לעיר ישנה מערכת מורכבת של אוטובוסים עירוניים ציבוריים, והיא מהווה נקודת יציאה מרכזית לאוטובוסים בין עירוניים לערים אחרות בג'אווה ובבאלי, כשבתוך העיר ניתן להתנייד גם באמצעות מוניות, אופנועי מוניות וריקשות. הריקשות הלא ממונעות עשויות מאופנים של הנהג המחוברים אל מושב זוגי. הן נקראות BECAK ("ביצ'א'"). הריקשות הממונעות נקראות BEMO, BAJAJ, ודומות במשהו ל"תוק תוק" התאילנדי.

החל משנת 1872 החלה לפעול בעיר רכבת. העיר ממוקמת על אחד משני קווי הרכבת העיקריים העוברים ברחבי ג'אווה בין ג'קרטה במערב לסורבאיה במזרח.

ליוגיאקרטה שתי תחנות רכבת, תחנת יוגיאקרטה (אנ') המשרתת רכבות ברמת מחלקת עסקים ומנהלים, ותחנת למפויאנגן (אנ') המשרתת רכבות ברמת מחלקת תיירים, שתי התחנות ממוקמות במרכז העיר. רכבת הנוסעים כוללת את פרמבנאן אקספרס (Prameks), הנוסעת מתחנת למפויאנגן ומגיעה לתחנת סולו בלפן בעיר סורקרטה, ולתחנת קוטארוג'ו בקוטארוג'ו. רכבות נוסעים נוספות נוסעות מתחנת מדיאון ג'איה ללמפויאנגן, ו-ג'וגולוסמר הנוסעת מתחנת סמרנג פונקול ללמפויאנגן.

כחלק מתהליך הפיתוח של יוגיאקרטה מפותחת תוכנית בנייה לשלב השני של הרכבת המהירה שתגיע מבאנדונג ליוגיאקרטה וסולו, על פי התוכנית הבנייה צריכה להתחיל עד 2020, ולהסתיים עד שנת 2024^[31].

מאז תחילת 2008 מפעילה העיר מערכת אוטובוסים מהירה שנקראת טרנס ג'וגג'ה, הידועה גם בכינוי "TJ". טרנס ג'וגג'ה פועל על פי המודל של מערכת טרנס-ג'קרטה בבירה, אך בניגוד לטרנס-ג'קרטה, ביוגיאקרטה אין נתיבים מיוחדים לאוטובוסים של טרנס ג'וגג'ה, והם נאלצים לנסוע בנתיבים הרגילים. ישנם כיום שישה קווי טרנס ג'וגג'ה שחלקם חופפים. והם מכסים את הנתיבים שמטרמינל ג'ומבור בצפון עד מסוף האוטובוסים גוואנגן בדרום. במזרח מגיעים קווי טרנס ג'וגג'ה עד מסוף האוטובוסים בפראמבאנאן דרך נמל התעופה של יוגיאקרטה.

אופנועים הם ללא ספק התחבורה האישית הנפוצה ביותר, אך מספר גדל והולך של תושבים קונים מכוניות^[32]. ליוגיאקרטה יש גם כביש מהיר הידוע בכינויו כביש הטבעת, ומחלפים רבים הכוללים את מחלף ג’אנגי, מחלף למפויאנגן, ומחלף שנבנה לאחרונה בחלקו הצפוני של כביש הטבעת.

בתי חולים בולטים ביוגיאקרטה:

• בית החולים ד"ר סרדויטו (בבעלות המדינה, בית החולים הגדול ביותר ביוגיאקרטה)
• בית חולים בת'סדה
• בית חולים פנטי רפיה
• בית החולים PKU מוחמדייה

• דרום קוריאה גאנגבוק-גו (אנ'), סיאול, דרום קוריאה
• לבנון בעלבכ, לבנון
• וייטנאם הואה, וייטנאם
• הונג קונג הונג קונג, הונג קונג
• הרפובליקה העממית של סין חפיי, אנחווי, הרפובליקה העממית של סין
• יפן קיוטו, יפן^[33]
• סורינאם קומוויג'נה, סורינאם^[34]
• מלזיה איפוה, פרק, מלזיה
• ברוניי באנגאר, ברוניי
• קלדוניה החדשה לה מון-דור, קלדוניה החדשה

• אתר האינטרנט הרשמי של יוגיאקרטה
• יוגיאקרטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)