הלוגו של לשכת אמסטרדם בחברת הודו המזרחית ההולנדית, שהוא מונוגרמה של שם החברה
חברת הודו המזרחית המאוחדת (בהולנדית: Vereenigde Oostindische Compagnie או בראשי תיבות: VOC), הידועה יותר בשם חברת הודו המזרחית ההולנדית, כדי להבדילה מהחברה הבריטית בעלת שם מקביל, נוסדה ב-20 במרץ1602, כאשר הפרלמנט ההולנדי העניק לה מונופול למשך 21 שנים לנהל את המושבות ההולנדיות באסיה והמסחר עם אסיה. היה זה התאגיד הרב-לאומי הראשון בעולם והחברה הראשונה בעולם שהנפיקה מניות. החברה נותרה גורם כלכלי בעל השפעה במשך מאתיים שנה, עד שנקלעה לחדלות פרעון, ופורקה בשנת 1798 כאשר הרפובליקה הבטאווית השתלטה על נכסיה.
בשיאה, שווי השוק הכולל של החברה נאמד ב-7.9 טריליון דולרים אמריקאים[דרוש מקור], כלומר שווי שמתעלה על השווי הכולל של חברת גוגל, אפל ומיקרוסופט כיום.
ארגון
החברה הורכבה משש לשכות בערי נמל: אמסטרדם, דלפט, רוטרדם, אנקהאוזן (Enkhuizen) והורן בהולנד, וכן בעיר מידלבורך בזיילנד. נציגי שש הלשכות התכנסו במועצה שנקראה "17 הלורדים" (Heeren XVII). במועצת 17 הלורדים היו שמונה נציגים מלשכת אמסטרדם, ארבעה מלשכת זיילנד, נציג אחד מכל אחת מן הלשכות הקטנות יותר והנציג ה-17 היה מלשכת זיילנד, או מאחת הלשכות הקטנות יותר. בגלל הרכב המועצה, נציגי אמסטרדם הצליחו בדרך כלל לגייס עוד קול אחד, כדי לזכות ברוב ולהכתיב את סדר היום.
מושבות אירופאיות בהודו בין השנים 1501–1739
שש הלשכות גייסו את ההון ההתחלתי של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בין 358 בעלי המניות המקוריים בחברה, היו יזמים פרטיים קטנים רבים שנטלו את סיכון ההשקעה. בין בעלי המניות היו מהגרים לא מעטים.
הסמליל של חברת הודו המזרחית ההולנדית הורכב מראשי התיבות של שמה בהולנדית, האות V גדולה, O ו-C קטנות על כל אחת מזרועותיה, ומעל שלוש האותיות, האות הראשונה בשם הלשכה (כך לדוגמה משמאל, הסמליל של לשכת אמסטרדם). דגל החברה היה כתום, לבן, כחול (זהה לדגל הנוכחי של הולנד), עם הסמליל רקום עליו.
מועצת 17 הלורדים התכנסה במשך תקופה של שש שנים באמסטרדם ואחריהן שנתיים במידלבורך. המועצה קבעה את מדיניותה הכללית של החברה וחילקה את המשימות בין הלשכות השונות. הלשכות הוציאו לפועל את עבודת החברה בעזרת הספינות שבבעלותן, וכן מחסנים וסחורות. מועצת 17 הלורדים ציידה את רבי החובלים של הספינות בהוראות מסע מפורטות שכללו את נתיב הספינה, כיווני הרוח, זרמי-ים, שרטונים ונקודות ציון. חברת הודו המזרחית ההולנדית אף הפיקה מפות מסע משלה.
על רקע מלחמת הולנד-פורטוגל (מאבק שתחילתו בשנת 1588 על שליטה במושבות הפורטוגזיות) חברת הודו המזרחית קבעה את המטה שלה בבטביה שבאי ג'אווה (היום ג'קרטה, אינדונזיה). מושבות נוספות נוסדו באיי הודו המזרחית, שהפכה אחר כך לאינדונזיה, כגון איי התבלינים הכוללים את איי בנדה (אנ') שם היה לחברה מונופול על הסחר באגוז מוסקט. כדי לשמור על מונופול זה לא בחלה החברה בשיטות אלימות של דיכוי התושבים המקומיים, סחיטה ורצח.
מטבע שהטביעה חברת הודו המזרחית ההולנדית, בשנת 1735
היסטוריה
בסוף המאה השש-עשרה צברו סוחרים הולנדיים הון רב ממסחר באירופה וחיפשו הזדמנויות להשקעת הון זה. נתיב המסחר המשגשג הימי שבין אירופה לאסיה נשלט עד לאותה עת על ידי הפורטוגזים. בשנת 1594 העלו שני סוחרים הולנדיים את הרעיון לנסות ולשבור מונופול זה וגם כדי לא להזדקק למתווכים מוסלמיים ששלטו בחלק גדול מהנתיב היבשתי לרחבה של אסיה. ב-1594 הפכו הסוחרים ההולנדיים לקבוצה שבשנת 1595 ציידה ושלחה לדרכו צי קטן של ארבע ספינות ליבשת אסיה. מסע זה בפקוד קורנליס דה הותמאן הסתיים בכישלון הומניטרי ולא הניב כל רווח, אולם הוא הדגים כי ניתן לשבור את המונופול הפורטוגזי, בגלל שההולנדים הקפידו לעקוף את מצר מלאקה והגיעו ב-5 ביוני1596 אל אינדונזיה דרך מצר סונדה.
בשנים שלאחר מכן, מספר הולך וגדל של ציים נשלחו מטעם קבוצות סוחרים הולנדיים שונות. חלק מן הספינות הללו טבעו, אבל אחרות הביאו רווחים גדולים לבעליהן. באותה תקופה היה נהוג לייסד חברה אך ורק למשך המסע ומיד עם חזרת הצי למולדתו, פורקה החברה. כאשר החריפה התחרות בין החברות ההולנדיות השונות, גברה הסכנה כי הדבר יפגע במסחר עם המזרח. מנגד, איחוד כוחות בין הסוחרים השונים נתקל בקשיים, היות שסוחרים ממחוזות שונים בהולנד לא היו מוכנים לשתף פעולה. ב-20 במרס1602 כפתה ממשלת הולנד הסדר ויסדה את "חברת הודו המזרחית המאוחדת" שקיבלה מונופול לנתיב המסחר לאסיה, ואת הזכות להקים צבא לממוש תוכניותיה.
חברת הודו המזרחית ההולנדית עסקה במסחר בכל אסיה. שפע של מטבעות מזהב כסף ונחושת הונפק על ידי החברה, שהיה לה מונופול באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, אבל אותם מטבעות שמשו גם במלאקה ובציילון, שלה הונפקו גם מטבעות אחרים. (תמונות 2 מטבעות כסף שנועדו לציילון מקושרות בקשורים החצוניים. המטבע המצולם כאן הוא "דוית"[1] שנועד להודו המזרחית ההולנדית וערכו היה מקביל גם ל 1/80 של הרופיה של האי ג'אווה העשויה מכסף שהונפק בידי ההולנדים, וגם ל 1/80 של הגילדר ההולנדי.) ספינות אשר הגיעו מהולנד לבאטוויה נשאו עמן כסף ממכרות ספרדיים בפרו ואספקה למושבות החברה באסיה. כסף, ואף נחושת מיפן, שימשו למסחר עם הודו וסין תמורת אריגים. מוצרים אלה, כגון כותנה, משי וכלי קרמיקה, נמכרו שוב באסיה תמורת תבלינים, או שהובאו בחזרה לאירופה. לחברה אף תפקיד מרכזי בהבאת רעיונות וטכנולוגיות אירופאים לאסיה. החברה תמכה אף במיסיונריםנוצרים שפעלו באזור שבשליטתה.
תחנת המסחר של החברה על האי המלאכותי דג'ימה, מול חוף נגסאקי, הייתה במשך תקופת זמן ארוכה המקום היחיד שבו סחרו אירופים עם יפן.
בשנת 1640 כבשה החברה את נמל גלה (Galle) שבסרי לנקה מידי הפורטוגזים וכך שברה את המונופול הפורטוגזי על הסחר בקינמון. באותה שנה הטילו ספינות של החברה מצור על מלאקה שהייתה בשלטון פורטוגזי והיא נפלה לידיהם בתחילת 1641. בשנת 1658 הטילה החברה מצור על קולומבו ולכדה את העיר. בשנת 1659 סולקו הפורטוגזים מכל אזורי החוף ואלה נתפסו על ידי חברת מזרח הודו ההולנדית, בכך הבטיחה החברה לעצמה את המונופול על הסחר בקינמון.
בשנת 1652 הקימה החברה תחנה בכף התקווה הטובה (בקצה הדרום-מערבי של אפריקה, היום בתחום דרום אפריקה) ובכך קנתה לה החברה נקודת אחיזה לצורך חידוש האספקה של ספינותיה העושות דרכן מהולנד למזרח אסיה. נמל זה הפך מאוחר יותר למושבה הולנדית בשם מושבת הכף, כאשר הולנדים ואירופאים אחרים הגיעו להתיישב במקום. תחנות מסחר נוספות של החברה קמו בפרס, בנגל (בנגלדש), מלאקה (היום במלזיה), סיאם (תאילנד), במחוז קנטון בסין, בפורמוזה (כיום טאיוואן) ודרום הודו.
ב-1661 הוביל המצביא הסיני גֶ'נְג צֶ'נְגגונְג (מוכר יותר במערב בכינוי קוקסינגה שנתנו לו ההולנדים), מאחרוני התומכים בשושלת מינג לאחר תבוסתה מול שושלת צ'ינג, צי בן 400 ג'ונקות וצבא בן 25,000 לוחמים לטאיוואן והטיל מצור בן תשעה חודשים על פורט זיילנדיה, המבצר העיקרי של ההולנדים באי, שהסתיים בכניעת ההולנדים ב-1 בפברואר 1662 ופינויים לבטביה.
בשנת 1669 הייתה חברת הודו המזרחית ההולנדית, החברה העשירה ביותר בעולם, עם יותר מ-150 ספינות סוחר, 40 ספינות קרב, חמישים אלף עובדים, צבא פרטי של עשרת אלפים חיילים ורווח שנתי של 40% על שווי המניה.
חברת הודו המזרחית ההולנדית הייתה כמעט באופן קבוע בעימות עם הבריטים, עימות שהוחרף לאחר הרצח האכזרי של 19 עובדי חברת הודו המזרחית הבריטית באמבון באיי התבלינים, בשנת 1623. בתקופת המאה השמונה-עשרה רוכזו נכסי החברה באיי הודו המזרחית. לאחר מאבק מלחמתי בבריטניה וכבוש הולנד בידי צרפת, נקלעה חברת הודו המזרחית ההולנדית לקשיים כלכליים. בשנת 1798 פורקה החברה, ניסיון להקימה מחדש לאחר שפשטה רגל נכשל. היא הולאמה ב-31 בדצמבר1799 על ידי הצרפתים שמשלו בהולנד, וב-1806 קרסה החברה שוב. אבל מטבעותיה המשיכו להיסחר ואף להיות מוטבעים בשם "בית החברה ההולנדית" לפחות עד שנת 1809, אז הונפקה רופיה אחרונה מכסף של החברה, מטבעות הנחושת האחרונים שנשאו את ראשי התבות VOC הוטבעו בשנת 1810. תמונת רופיה משנת 1808 מקושרת למטה. איי הודו המזרחיים ההולנדיים הוענקו לממלכת הולנד על ידי קונגרס וינה בשנת 1815. בריטניה ששלטה בשטחים נרחבים מהאיים נסוגה מהם בשנים 1816–1817 והם נמסרו לשלטון ישיר של ממלכת הולנד.
בספרות ובקולנוע
יש הסוברים כי תולדותיה של החברה שימשו השראה לסדרת הסיפורים "חולית" מאת פרנק הרברט.
כתב המניה הראשון של חברת הודו המזרחית ההולנדית היה מטרה לשוד בסרט אושן 12, שיצא לאקרנים בשנת 2004.
רופיה מהאי ג'אווה באינדונזיה משנת 1808 - מציגה תערובת של 3 שפות: חלק מהכתובת בכתב ג'אווי "בית החברה ההולנדית" "דאר" "בית" בערבית, "החברה" "כמפני" מילולית KUMPANI, ובכתיב של ימינו KOMPENI כנויה של VOC במאלאית / אינדונזית, לא כבערבית "שרכה", "שראכה". "ההולנדית" נכתבת "אלולנדי" "אל" בערבית לידע את "ולנדי" WALANDA שמה של הולנד בשפת האי ג'אוא, לעומתה במאלאית / אינדונזית BELANDA. חלק מהכתובת בצד השני בערבית "ג'זירת ג'או אלכביר" "אי ג'אוא הגדול", אבל שם האי ב 3 אותיות בסגנון הג'אווי. Z משמו של האחראי על המטבעה בסורביה בשנים JOHANN ANTHONIE ZWEKKERT 1807-1817
