יהדות איראן במהפכה האסלאמית (1979)

ההתיישבות הראשונה של יהודים באזור פָּרַס - אִירָאן של ימינו החלה עם הגלות האשורית בשנת 722 לפני הספירה ושמרה על רציפות עד ימינו (החל מ-1900).

מספר יהודי איראן הגיע לשיא בשנת 1945 אז מנו כ־120,000 איש ברחבי איראן.

בשונה משאר קהילות המזרח התיכון, יהודי איראן לא ששו לעלות ארצה לאחר קום המדינה באופן גורף, ואלו שכן בחרו לעזוב את ארץ מולדתם לאו דווקא בחרו לעלות ארצה, אלא בחרו לרוב בארצות אירופה ואמריקה. דבר זה יכול להעיד על כך שהציונות לא הוטעמה בצורה אבסולוטית באיראן ולבטח לא נולדה יש מאין בקרב קהילות ישראל באיראן. למרות זאת, לאחר המהפכה האיראנית רובם המוחלט של יהודי איראן בחרו לעזוב את מולדתם והיום מונה הקהילה כ-10,000 נפשות.

רקע

התקופה שלפני המהפכה באיראן לוותה בחוסר יציבות שלטונית וכלכלית. האוכלוסייה הענייה והכפרית, שסבלה מהמצב הכלכלי, ראתה בנוסף ב"התמערבות" של איראן דבר שלילי שנגוע באימפריאליזם זר. עליית מחירי הנפט, החגיגות הלאומיות לציון 2,500 שנים להיווסדה של האימפריה הפרסית שעלו על־פי ההשערות כ-40 מיליון דולר והשחיתות השלטונית הגואה הלהיטו את השטח באזורי הספר ובשכונות העוני בערים הגדולות, אך טרם חוותה איראן את ההתפרצות. בשנת 1977, עקב לחץ מארצות הברית, זכויות האדם בממלכה התרחבו, הדבר גרם לשחרור אסירים פוליטיים והפחתת הצנזורה. בעקבות כך, התחזקה ההתנגדות לשלטון השאה והאופוזיציה באותה עת, בהנהגת מהדי בזרגאן ו"התנועה לחירות איראן" התחזקה משמעותית. נקודת האל־חזור במהפכה, אותו ניצוץ שהצית את ההמון, היה מאורע שהחל עם כתבה בעיתון "אטלעת" בינואר 1978, אודות תקיפתו של המנהיג השיעי הגולה - האייתוללה ח'מיני. בעקבות כך, התקיימה הפגנת סטודנטים בעיר קום, המשטרה פיזרה את ההפגנה באלימות רבה ונהרגו עשרות סטודנטים. הפגנה נוספת בעיר תבריז הסתיימה באותן תוצאות. הדבר הצית גל מחאות המוני בכל רחבי המדינה, הוכרז ממשל צבאי בראשות מפקד הצבא האיראני גנרל ג'ולם רוזה אזהרי וחוקי הצנזורה ומעצר מנהיגי אופוזיציה חזרו על כנם. בעקבות כך, השאה ביצע צעדים כנגד השחיתות השלטונית למראית עין בהם נעצרו בכירי ממשלה לרבות ראש הממשלה לשעבר אמיר עבאס הוביידה. צעדים אלו הרגיעו מעט את המחאה אך בראשית חודש דצמבר גל מהומות נוסף חודש, נרחב יותר ואלים יותר.

במהלך החודש נהרגו מאות מפגינים. המחאה האיצה וגדלה ולבשה צורה של מרי אזרחי כולל. שביתות נפתחו ברחבי המדינה ופגעו קשות בכלכלת איראן, שמצבה עוד מלפני המחאה לא הטיב. ב-10 בדצמבר, יום העאשוראא, נכחו בהפגנות למעלה ממילון איש. השאה, נואש למגר את המחאות הנרחבות, פנה לאנשי האופוזיציה להרכיב ממשלה אזרחית. תחילה פנה לוותיק שבהם - ג'ולאם חסין צדיקי, אך זה נסוג לאחר כמה ימים. לאחר מכן פנה לשהפור בח'תיאר, ממפלגת "החזית הלאומית" שיקים ממשלה שתחליף את ממשלתו הצבאית של הגנרל אזהרי, שהתפטר לא מזמן. בח'תיאר קיבל את אישור שני בתי הפרלמנט האיראני על ממשלתו וזו יצאה לפועל ב-6 בינואר. לאחר עשרה ימים יצא השאה מהמדינה "לטיפול רפואי" כהגדרתו, ממנו לא חזר ונשאר בגלות עד שנפטר מגידול סרטני כשנה לאחר מכן. בח'תיאר אפשר לאייתוללה הגולה לשוב לאיראן בתחילת פברואר עקב לחצים הולכים וגדלים, כשהשני קורא תוך כדי למלחמת חורמה כנגד הממשלה החדשה, שהיא בגידה בערכי האסלאם. מספר מוקדי חיכוך וקרבות בין תומכי הממשלה והצבא לבין תומכי ח'מיני והקמת ממשלה חליפית על ידי ח'מיני גרמו לצבא להסיר את תמיכתו מהממשלה ובעקבות כך נפלה בפתאומיות ממשלת בח'תאיר ב-10 בפברואר 1979, והשלטון באיראן עבר לידי כוחות המהפכה.[1][2]

יהודי איראן ערב המהפכה האסלאמית

המהפכה שינתה את איראן ואת חיי תושביה מן הקצה אל הקצה. ממדינה חילונית ופרו־מערבית, הפכה איראן למדינת שריעה שיעית, אנטי־מערבית וככזו שנתפסה כחסרת סובלנות למיעוטים. ככלל האזרחים, גם חייהם של היהודים השתנו בצורה קיצונית בעקבות המהפכה. בעשורים שלפני המהפכה האיראנית היהודים נטמעו בצורה טובה בחברה האיראנית, זה הוביל לעלייה במעמדם החברתי, לנראות בולטת יותר בחיים הציבוריים ככלל, ולהצלחה כלכלית ואקדמית. דוד מנשרי, מחוקריה המובילים של יהדות איראן, מתאר את מצבה באותה תקופה כך: "[היהודים] נהנו מייצוג יתר בקרב אוכלוסיית הסטודנטים והמרצים באוניברסיטאות, וכן בקרב רופאים ואנשי מקצוע אחרים. אף שהיו ביניהם בעלי הכנסה נמוכה, את רוב רובם של היהודים אפשר לסווג בתור מעמד בינוני או בינוני-גבוה. יש שהתעשרו מאוד, לאחר שניצלו היטב הן את החופש שניתן להם כדי להשתתף בתוכניות רפורמה למיניהן והן את התרחבות תעשיית הנפט."[3]

כשהחלה ההתקוממות האזרחית כנגד השאה בשנת 1978, יהודי איראן נחלקו לשניים - היו שתמכו במהפכה כנגד השאה ואף היו פעילים בתנועות מהפכניות, והיו שתמכו בשלטון השאה.[4] העובדה שרבים מהיהודים היו מזוהים ומקורבים לשלטון השאה בנוסף על הקשר הישראלי־איראני בתקופת השלטון הישן גרמו לחששות רבים עם עליית האייתוללה וסביר להניח שפחד זה גרם לרוב יהודי איראן לא לקחת חלק במחאה האזרחית ולקומץ להתבטא בעד שלטון השאה. החששות נוספו לאמירותיו של ח'מיני טרם עלייתו לשלטון בעניין היהודים וישראל שהיו עוינות ברובן. בספרו "אלחכומה אלאסלאמיה וולאית אלפקיה" הוא מאשים את היהודים בעוינות כלפי האסלאם לאורך ההיסטוריה.[5] בכתביו הנוספים ח'מיני טוען כי בני הדתות השונות שאינם מוסלמים הם טמאים, אסור לקנות מהם בשר וירקות, וכי מחמד הנביא חיסל את שבט בנו קריט'ה היהודים כיוון שהיו בעלי ריב ומדון ומושחתים.[6]

גלי המחאות הגואים גרמו למדינת ישראל דאגה רבה, לא רק ביחס לקשרי השלטון עם השאה איתו היו ביחסים חמים, אלא, ובעיקר, מחשש לגורל הקהילה היהודית שמנתה אז כ-80,000 נפש. את החשש חלקו גם חברי הקהילה עצמם, השנאה כלפי מיעוטים הורגשה היטב והיה חשש שהאש תופנה אליהם. בעיתון "דבר", באוגוסט 1978 נכתב כך: "בקרב האוכלוסייה היהודית הדאגה גדולה שבעתים. כרוזי איבה וסיסמאות כזב, המטילים את האחריות למהומות על היהודים ודברי בלע נגד היהודים, המוצגים כגנבים, כשתלטנים וכו', מופצים בשוקיה של טהראן."[7]

כתוצאה מכך, עם פרוץ המהומות באמצע 1978 ועד עליית האייתוללה, רבים מהשכבה האמידה בקהילה היהודית עזבו את המדינה, מחציתם היגרו לאירופה ולארצות־הברית, כ-15 אלף במספר. עיקרם הגיעו לקליפורניה והקימו קהילה עשירה ומבוססת.[8][9] עם החרפת המהפכה, גילויי השנאה מצד שכניהם המוסלמים גברו, ככל הנראה בצורה ספונטנית ולא מתוך מדיניות מכוונת - דבר מוכר בתולדות יהודי ארצות האסלאם. האיומים גברו לאחר "ספטמבר השחור", 1978 עם ידיעת מספר הקורבנות הרב. החלה שמועה כי חיילים ישראלים השתתפו בדיכוי ההפגנות הללו וכי יהודים איראניים רבים השתתפו בדיכוי גם כן. [10] כחודש לאחר מכן הכריזו חברי הקהילה על צום ותפילה לשלום המדינה והקהילה, ואף החליטו על צעדים מעשיים להגנתם. בדצמבר אותה שנה נראו קבוצות של יהודים מצטרפים לצד שכניהם המוסלמים להפגנות והביעו תמיכה מוחצנת במהפכה, רבים אחרים עזבו את המדינה ואלו שנשארו שמרו על פרופיל נמוך והעבירו את נאמנותם למשטר החדש.[11]

למרות האמור לעיל, מחקר חדש, השנוי במחלוקת, טוען כי רבים מיהודי איראן, בעיקר תושבי הערים הגדולות, השתתפו במחאה כנגד מחמד רצ'א שאה ואף תמכו בייסודה של הרפובליקה האסלאמית בראשות האייתוללה ח'מיני. בשנת 1975 הוקמה "המועצה לקידום פעילות חברתית ותרבותית יהודית", על ידי צעירים יהודים. הם ארגנו אירועים והרצאות שבשונה מארגונים שונים, לא היו דתיים או פרו־ישראליים. מטרתם הייתה לפתח את השיח היהודי־איראני החברתי ולחבר בין יהודי איראן לתנועות חברתיות הפועלות באיראן לשם פעילויות פוליטיות. ארגון נוסף שהוקם בסוף שנות ה־70 היה "ארגון האינטלקטואלים היהודים באיראן" (ג'אמֶעֶה-י רוֹשַׁנפֶכּראנ-י כּלימי-י איראן), מתוך רצון להפגין את חוסר שביעות רצונם מהשלטון המלוכני כשהנושאים העיקריים שליבו את רגשותיהם המהפכניים היו השחיתות השלטונית, ההתבדלות והאדישות כלפי אזרחי איראן.[4] על מנת לכבוש את לבבות היהודים, השקיע הארגון בפעילויות רבות שעלו בקנה אחד עם האידיאלים שלו ובתקופת המהפכה מימן פעילויות עם פעילים מוסלמים ואף קיים סדרת הרצאות בבתי כנסת מקומיים, שבה דיברו תומכי מהפכה מוסלמים-חילונים ואף אנשי דת בכירים בעלי מעורבות עמוקה בפעילות המהפכנית. בין היתר – הֶדאיַתאללה מָתין-דַפְתָרי, ממנהיגי החזית הלאומית, שדיבר על חשיבות היהודים למהפכה והשתתפותם בבניינה של חברה איראנית חדשה.[9] [12][13] בליבת הארגון היו סטודנטים ואינטלקטואלים מהשמאל שאחדים מהם ריצו בעבר מאסר תחת שלטונו של השאה בגין התנגדות למשטר.[4] בשיאם של האירועים המהפכניים, הצטרפו חברי הארגון לפלגים מהפכניים אסלאמיים.[4] חברי הארגון אף נפגשו בנובמבר 1978 עם האייתוללה טאלקאני, פעיל מוסלמי, מקורב לח'מיני ומבכירי המהפכה. הם שיתפו את האייתוללה במטרותיהם ושוחחו על שיתופי פעולה בין התנועות.[14] הנהגת הקהילה היהודית לא תמכה בארגון וניסתה לרוקן אותו מכל השפעה ציבורית מול מועצת האנג'מן, הארגון הקהילתי הבכיר. אך בבחירות למועצה במרץ 1978, הצליחו הארגונים המהפכניים לכונן מועצה התומכת ברעיונותיהם ובפעילויותיהם ובשל כך אף להשיג לגיטימציה מהרחוב היהודי.[9]

בהפגנת המיליונים של דצמבר 1978 גם השתתפות היהודים שברה שיאים. לפי מקורות אחדים השתתפו בה חמשת אלפים יהודים, אך הערכות אחרות נוקבות במספר גבוה הרבה יותר.[9] הושנג אפסנדיאר שהאבּי, פעיל שמאל יהודי באותה עת, העיד על מעורבות היהודים בהפגנות באותו היום: "לפי העיתונות, קרוב לשנים-עשר אלף יהודים השתתפו במחאות באותו היום... הרבנים היהודים צעדו בראש ושאר היהודים אחריהם, בסולידריות גדולה עם בני ארצנו האיראנים...כבר מהימים הראשונים של המהפכה זכינו לתמיכה גדולה מהרבנים... השתתפו בהפגנה והביעו תמיכה"[4]

עם התחזקות המהפכה האיראנית, וההבנה הכוללת של תוצאותיה המתקרבות, בסוף 1978 יצאה לפריז משלחת של הקהילה היהודית כדי להיפגש עם האייתוללה ח'מיני. המטרה העיקרית במפגש הייתה הבטחת עתיד היהודים ברפובליקה האסלאמית הנרקמת, והצגתם כתומכיה. פגישה זו הייתה ראשונה מיני רבות בין ח'מיני למנהיגים בקהילה היהודית באיראן.[4][9] בנוסף לכך, כפי שצוין, רבים מיהודי איראן חששו מאנטישמיות שכן הקריאות כנגדם במהלך המחאות ההולכות וגדלות רק החריפו. אשר על כן, בספטמבר 1978, שבוע לפני יום שישי השחור, נפגשו יוסף כהן ואחמד בני־אחמד (נציגים במג'לס) עם האייתוללה העליון מוחמד כּאזֶם שָׁריעַתְמָדארי בבקשה להפסיק את ההסתה כנגד היהודים באיראן. באותו ערב, יצא האייתוללה בהצהרה בכל ערוצי הטלוויזיה כי חיי היהודים מוגנים וכי למיעוטים באיראן זכויות שוות לרוב המוסלמי ואין לעשות להם כל רע.[4]

כמו כן היו ביהודי איראן גם כאלו שפעלו בארגונים ותנועות כלל איראניות, בשונה מהארגונים היהודיים־איראניים. כמו מוגָ'אהֶדינ-י חַ'לְק-י איראן (המוג'אהדין של העם האיראני). את הארגון הזה הקימו אנשי אינטליגנציה – מהנדסים, רופאים, סטודנטים ואינטלקטואלים חשובים מפלגי ההתנגדות הלאומיים. האייתוללה טאלקאני ומהדי בּאזַרגאן (ראש הממשלה לעתיד) היו מתומכיו הבולטים. האידאולוגיה המהפכנית של הארגון הייתה שילוב של שיח מרקסיסטי ואסלאמיסטי והיה אחד מארגוני ההתנגדות הבולטים עד המהפכה.[15] מעורבותם של היהודים בפרויקט הזה היה תוצאה של היקף השתלבותם בחברה. הדור של ההורים סלל בצעירותו, בסוף שנות ה־60 ובתחילת שנות ה־70, את הדרך לעזיבת הגטאות והחיים היהודיים המסורתיים. הם רכשו השכלה ופיתחו קריירות במגזר הפרטי והציבורי. וכעת הרגישו הדור הצעיר כי מאבקם אינו עוד על מעמדם הפרטי בתור קבוצת מיעוט, אלא על חברה טובה יותר לאיראן כולה. כעת שימשה הזהות היהודית בתור רכיב אחד בלבד, שיוך אחד אפשרי, בתוך מארג הזהויות החברתי של המיעוטים באיראן. אמנם היהודים לא השתתפו בפועל באירועים המובילים של המהפכה, אך היקף השתתפותם בהפגנות מלמד שרובם הבינו שבואה בלתי נמנע, ושיש לנצל את ההזדמנויות ואת היתרונות שהיא עשויה להביא לקהילה ולעתידם במולדת.

לאחר עליית האייתולה ח'מיני

עם חזרתו של ח'מיני בפברואר 1979 לאיראן, הצהיר כי ליהודי איראן אין סיבה לדאגה כלל מהשלטון החדש. הוא הסביר כי אינו רוצה שום יחסים פוליטיים עם ישראל אך התחייב כי יהודים איראנים יכולים לחיות באיראן ולבצע את פולחן דתם בלי מפריע, ואף בצורה חופשית יותר מבעבר, תחת שלטון השאה. הוא ביקש לבצע הפרדה בין הציונות וישראל לבין היהודים.[8] על אף האידאולוגיה הפונדמנטליסטית בה דגל הוא יישם מדיניות סובלנית כלפי אזרחיה היהודים של איראן - החוקה של הרפובליקה האסלאמית מכירה ביהודים כמיעוט דתי מתירה להם נציגות במג'לס האיראני, ומסדירה אוטונומיה מסוימת בניהול הפולחן וענייני אישות לקהילה. בניגוד לכך, יהודים היו מנועים מלבצע את פולחנם הדתי בפרהסיה, להגיע למשרות בכירות בצבא ובחיים הציבוריים באיראן, ובשנים הראשונות לאחר המהפכה, היה אפוף מעל ראשם החשש שיואשמו בהאשמות ריגול לטובת ישראל ובחיסול חשבונות עם תומכי השלטון הישן. עם זאת, כשבוחנים את חיי היהודים לאחר המהפכה כמכלול, ניתן להגיד כי לא נפגעו באופן קשה.[16][17]

מתינות זו מקבלת את חיזוקה משני גורמים. ראשית, היהודים לא היוו כלל איום פוליטי עבור המשטר. שנית, ח'מיני, בהיותו משפטן, ביקש להכיל את החוק המוסלמי, שעל־פיו, יש לנהוג בסובלנות כלפי מיעוטים דתיים. על כל זאת, מספר יהודים הוצאו להורג לאחר המהפכה, אך לטענת השלטון אין קשר בין האשמות בהם הואשמו לעצם יהדותם.[8] אחד מהם היה חביב אלקאניאן, נדבן יהודי וממנהיגי הקהילה, אחרי שהואשם בריגול למען ישראל ובחתירה תחת האסלאם והמהפכה. יהודים איראנים רבים חשדו שהממשלה החדשה ובית המשפט של המהפכה הפלילו את אלקאניאן, והם אף חששו שעידן חדש של רדיפת יהודים עומד בפתח.

שלושה ימים לאחר מכן, נסעה משלחת קטנה בראשות חכם שופט, רב הקהילה לקום כדי להיפגש עם אייתוללה ח'מיני. התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את הפגישה, שבה נוסחו כללי יסוד למערכת היחסים בין הרוב המוסלמי למיעוט היהודי. בפגישה הבחין ח'מיני בין יהדות לציונות ובכך חיסל לכאורה את השמועות המתרוצצות, שלפיהן כל היהודים הם מרגלים ציונים. בהצהרתו הכיר חומייני בשורשים העמוקים של הקהילה היהודית באיראן, הבליט את ההיבטים המונותאיסטיים הקיימים הן ביהדות והן באסלאם והבחין כאמור בין ציונות ליהדות: "ידוע לנו שיהודי איראן אינם ציונים. אנחנו [והיהודים] מתנגדים יחד לציונות... הם [הציונים] אינם יהודים! הם פוליטיקאים המתיימרים לפעול בשם היהדות, אבל הם שונאים יהודים... הקהילה היהודית, כמו הקהילות האחרות, היא חלק מאיראן – והאסלאם נוהג בכולן בהוגנות"[4]

ניכר שלאחר עלייתו לשלטון הצהרותיו של האייתוללה ח'מיני כנגד היהודים התרככו ונעשו מאוזנות יותר עד כלא היו. באופן כללי ניתן להגיד כי במקום בו התנגשו האינטרסים המדיניים מול השריעה, האינטרסים ניצחו, ובמקרה של המיעוטים במדינה, האינטרס של הממשל היה לדאוג לנאמנותם המוחלטת. ואלו שנשארו ברפובליקה האסלאמית והיו נאמנים, נהנו מסובלנות דתית יחסית.

יהדות איראן היום

על־פי מפקד האוכלוסין לשנת 2016, חיים 9,826 יהודים באיראן,[18] כשרובם המכריע גרים בעיר טהראן, שיראז ואצפהאן. מתוך כתבות ועדויות של יהודים איראנים אנו למדים כי האוטונומיה הפולחנית שלהם נשמרה - הם מתפללים בבתי הכנסת ללא מפריע, שוחטים את בשרם, לומדים תורה תחת מוסדות יהודיים וכו'. יהודי איראן מעידים על נאמנותם המוחלטת לארצם ומולדתם, למנהיגיה המוסלמים ולשכניהם המוסלמים. הם אינם מגדירים עצמם כציונים כלל ואף להפך, מבחינתם הציונות היא תנועה פוליטית חילונית ואין הכרח לתמוך בה מתוך הדת היהודית. על כל זאת, הם מציגים מציאות מורכבת, של איסורים ומגבלות, כמו בניית סוכה בסוכות, איסור על משרות בכירות במשרדים ממשלתיים, צנזורה על האינטרנט, איסור על נסיעה לישראל וארצות הברית ושימוש באלכוהול לקידוש בלבד. עדויות רבות מהשנה האחרונה נוגעות לחיסול קאסם סלימאני, ואכן, יהודי איראן מעידים על גילויי אנטישמיות והאשמות ריגול ושיתוף פעולה עם מדינות אויב, על עצם היותם יהודים. זאת למרות הודעת גינוי חריפה של ראשי הקהילות נגד החיסול והגעתם לניחום אבלים בהלווייתו של סלימאני. נראה כי היום־יום של יהודי איראן היום רגוע ושלו, באופן יחסי למדינה שאינה דמוקרטית וחופשית. אם כי, בדומה לקהילות יהודיות ברחבי העולם, זמני משבר ומתחים אידאולוגיים מול התנועה הציונית, ומאוחר יותר מדינת ישראל מעלים שדים אנטישמיים מהאוב, ואלו, מדי פעם, פוגעים ברמת החיים של יהודי איראן, אם כי ניכר שלא ברמה גבוהה.[19][20][21]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פורוסטמיאן, משה - הבריחה מטהרן, 2021
  • נצר, אמנון. יהודי איראן: עברם, מורשתם וזיקתם לארץ ישראל. תל אביב: מרכז כורש, 1987.
  • מזרחי, חנינא. יהודי פרס. תל אביב: דביר, 1958.
  • סעדון, חיים. איראן. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, 2005.
  • נצר, אמנון. "רדיפות ושמדות בתולדות יהודי איראן במאה הי"ז," פעמים 6, 1980, עמ' 32–56.
  • שטרנפלד, ליאור. בין איראן לציון. תל אביב: כתב. 2020.
  • כהן, אברהם. "יהודי איראן והמפעל החינוכי של 'כל ישראל חברים'," פעמים 22, 1985, עמ' 128-93.
  • נצר, אמנון. "האנטישמיות באיראן 1950-1925," פעמים 29, 1986, עמ' 5–31.
  • כהן, חיים יוסף. היהודים בארצות המזרח התיכון בימינו. ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1973.
  • רגב, שאול. יהודי איראן: הנהגה, חברה ותרבות. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2017.
  • ברור, אברהם יעקב בן מיכאל. אבק דרכים, תל אביב: עם עובד, 1943.
  • בן צבי, יצחק. נדחי ישראל, ירושלים: יד בן צבי, 1952.
  • סיקרון, משה. העלייה לישראל 1953-1948. ירושלים: מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל, 1957.
  • הכהן, דבורה. עולים בסערה: העלייה הגדולה וקליטתה בישראל 1953-1948. ירושלים: יד בן צבי, 1994.
  • נצר, אמנון. יהודי איראן בימינו, ירושלים: המכון ליהדות זמננו, 1981.
  • מנשרי, דוד. איראן - אנטומיה של מהפכה. בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009

הערות שוליים

  1. ^ דוד מנשרי, איראן: אנטומיה של מהפכה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009
  2. ^ L.P. Elwell-sutton, "the Iranian revolution," international journal, 34 (3), 1979, pp. 391-407
  3. ^ David Menashri, "The Pahlavi Monarchy and the Islamic Revolution," in Esther’s Children: A Portrait of Iranian Jews,ed. Houman Sarshar (Beverly Hills, CA: Center for Iranian Jewish Oral History; Philadelphia: Jewish Publication Society,2002), 395
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ליאור שטרנפל, בין איראן לציון. (תל אביב: כתב, 2020).
  5. ^ Ruhollah Khomeini, and Carpozi, George. Islamic Government. Manor Books, 1979
  6. ^ חיים סעדון, איראן, (ירושלים: משרד החינוך והספורט, 2005) ע' 26-9.
  7. ^ יהושוע תדמור, "על פתחו של הר געש", דבר, 24 באוגוסט 1978.
  8. ^ 1 2 3 Gawdat Bahgat. "The Islamic Republic and the Jewish State." Israel Affairs 11.3 (2005): 517-534
  9. ^ 1 2 3 4 5 אמנון נצר, יהודי איראן בימינו, (ירושלים: המכון ליהדות זמננו, 1981).
  10. ^ "כיהאן" 12 ביוני 1979.
  11. ^ חגי שגב, אורות וצללים: סיפור איראן והיהודים. (תל אביב: בית התפוצות, 2010),ע' 79.
  12. ^ פעאלית-י 3 סאל-י ג'מאעה-י רושנפכראן-י כלימי-י איראן." תמוז 25 ספטמבר, 1981
  13. ^ אמנון נצר, "יהודי איראן, ישראל והרפובליקה האסלאמית של איראן," גשר 26, 1980.
  14. ^ "פעאלית-י 3 סאל-י ג'מאעה-י רושנפכראן-י כלימי-י איראן. "תמוז" 25 ספטמבר, 1981.
  15. ^ Sepehr Zabih. "The Left in Contemporary Iran Ideology, Organisation and the Soviet Connection," Routledge, 2011, pp. 69-119
  16. ^ Amirpur, Katajun "Iran's Policy towards Jewish Iranians and the State of Israel. Is the Present Iranian State Islamofascist?," Die Welt des Islams 52 (2012): Pp. 370-399
  17. ^ Shahvar, Soli. "The Islamic Regime in Iran and Its Attitude towards the Jews: The Religious and Political Dimensions," Immigrants & Minorities 27 (2009) Pp. 82-117
  18. ^ אוכלוסייה לפי מין, דת ואזור מגורים: איראן, 2016., באתר UNdata, ‏20.09.2020
  19. ^ חנן גרינווד, יהודי איראן בסכנה עצומה, באתר ישראל היום, ‏09.01.2020
  20. ^ איתמר אייכנר, תפילה לשלום חמינאי: הצצה נדירה לחיים היהודיים תחת המשטר האיראני, באתר ynet, 3 בנובמבר 2019
  21. ^ דביר עמר, איראן של מעלה, באתר בשבע, ‏12.03.2019

Read other articles:

Bendera Sahara Barat

Republik Demokratik Arab Sahrawi Pemakaian Bendera nasional Perbandingan 1:2[1] Dipakai 27 Februari 1976; 48 tahun lalu (1976-02-27) Perancang El Uali Mustafá Sayed Sahara Barat (Arab: علم الصحراء الغربيةcode: ar is deprecated ) merupakan teritori di baratlaut Afrika, berbatasan dengan Maroko di utara, Aljazair di timurlaut, Mauritania di timur dan selatan, dan Samudera Atlantik di barat. Merupakan salah satu teritori berpenduduk sedikit di dunia, sebagian besa...

 

هيولت نيك (نيويورك)

هيولت نيك   الإحداثيات 40°37′23″N 73°41′49″W / 40.6231°N 73.6969°W / 40.6231; -73.6969  [1] تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة[2]  التقسيم الأعلى مقاطعة ناسو  خصائص جغرافية  المساحة 0.553107 كيلومتر مربع (1 أبريل 2010)  ارتفاع 2 متر  عدد السكان  عدد السكان 569 (1 �...

 

Djebel Nefoussa

Cet article est une ébauche concernant la montagne. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Djebel Nefoussa Djebel Nefoussa Localisation du djebel Nefoussa en Libye. Géographie Altitude 968 m[1] Longueur 190 km Administration Pays Libye Shabiyat Al Djabal al Gharbi, Nalout modifier  Le djebel Nefoussa, en arabe : الجبل نفوسة al-Jabal Nefusa, en berbère nafusi : Adrar...

Erin Thorn

American professional basketball player (born 1981) Erin ThornFree agentPositionGuardPersonal informationBorn (1981-05-19) May 19, 1981 (age 42)Orem, Utah, U.S.Listed height5 ft 9 in (1.75 m)Listed weight144 lb (65 kg)Career informationHigh schoolMountain View (Orem, Utah)CollegeBYU (1999–2003)WNBA draft2003: 2nd round, 17th overall pickSelected by the New York LibertyPlaying career2003–presentCareer history2003–2008New York Liberty2009–2011Chicago Sky201...

 

Teknik kelautan

Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Teknik kelautan – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR Oil Rig Teknik kelautan (Inggris: Ocean engineering) adalah cabang ilmu teknik atau rekayasa yang mempelajari bangunan dan struktur yan...

 

Battle of Aksu (717)

Battle between the Umayyad Caliphate and the Tang dynasty Battle of AksuDate717 AD[2][3]LocationAksuResult Decisive Tang victoryBelligerents Tang dynastyKarluks Umayyad CaliphateTibetan EmpireTurgesh allies[1]Commanders and leaders Tang JiahuiAshina Xin[1][dubious – discuss]Ashina Xian[4] Al-Yashkuri, (Arab Umayyad commander)[5]Turgesh Khan Suluk.[6][7]Casualties and losses light[8] Unknown but more tha...

Resolusi 1404 Dewan Keamanan Perserikatan Bangsa-Bangsa

Artikel ini perlu diwikifikasi agar memenuhi standar kualitas Wikipedia. Anda dapat memberikan bantuan berupa penambahan pranala dalam, atau dengan merapikan tata letak dari artikel ini. Untuk keterangan lebih lanjut, klik [tampil] di bagian kanan. Mengganti markah HTML dengan markah wiki bila dimungkinkan. Tambahkan pranala wiki. Bila dirasa perlu, buatlah pautan ke artikel wiki lainnya dengan cara menambahkan [[ dan ]] pada kata yang bersangkutan (lihat WP:LINK untuk keterangan lebih lanjut...

 

Battle of Omdurman

1898 battle of the Mahdist War Not to be confused with 2008 attack on Omdurman and Khartoum or Battle of Omdurman (2023). Battle of OmdurmanPart of the Mahdist WarThe Charge of the 21st Lancersby Edward Matthew Hale[a]Date2 September 1898LocationOmdurman, Khartoum, Sudan15°45′07″N 32°31′12″E / 15.75194°N 32.52000°E / 15.75194; 32.52000Result British–Egyptian victoryBelligerents  United Kingdom Khedivate of Egypt  Mahdist StateComman...

 

Smoot–Hawley Tariff Act

1930 U.S. trade law placing and raising tariffs on tens of thousands of imports Main articles: Tariffs in United States history, List of tariffs in the United States, and Protectionism in the United States Tariff Act of 1930Long titleAn Act To provide revenue, to regulate commerce with foreign countries, to encourage the industries of the United States, to protect American labor, and for other purposes.NicknamesHawley–Smoot Tariff, Smoot–Hawley TariffEnacted bythe 71st United States ...

William Johnson (judge)

US Supreme Court justice from 1804 to 1834 William JohnsonAssociate Justice of the Supreme Court of the United StatesIn officeMay 7, 1804 – August 4, 1834Nominated byThomas JeffersonPreceded byAlfred MooreSucceeded byJames Moore Wayne11th Speaker of the South Carolina House of RepresentativesIn office1798–1800Preceded byRobert BarnwellSucceeded byTheodore Gaillard Personal detailsBorn(1771-12-27)December 27, 1771St. James Goose Creek Parish, South Carolina, British AmericaDiedAug...

 

Chapel Hill, North Carolina

Town in North Carolina, United StatesChapel HillTownFranklin Street FlagSealNickname: Southern Part of HeavenMotto(s): Learning, Serving & Working Together To Build A Community Where People Thrive.Chapel HillShow map of North CarolinaChapel HillShow map of the United StatesCoordinates: 35°55′38″N 79°02′21″W / 35.92722°N 79.03917°W / 35.92722; -79.03917CountryUnited StatesStateNorth CarolinaCountyOrange (most)Durham (small part)[1]Foun...

 

Sollazzi Regi

Nel seguente testo sull'argomento architettura è presente una sospetta violazione di copyright. Motivo: Testo sicuramente scritto per altro uso. Nota bene: il testo, nella prima versione, era firmato (vedi Discussione:Sollazzi Regi È sconsigliato wikificare o ampliare il testo attuale, che potrebbe essere cancellato. Puoi invece riformulare il testo con parole tue o partecipare alla discussione. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento.Avvisa l'autore: {{Avvisocontrolcopy|voce...

Brenton Thwaites

Brenton ThwaitesLahirBrenton Thwaites09 Agustus 1989 (umur 34)Cairns, Queensland, AustraliaPekerjaanAktorTahun aktif2010–sekarangSitus webthwaitesweb.com Brenton Thwaites (lahir 09 Agustus 1989) adalah Aktor berkebangsaan Australia. Ia dikenal karena perannya sebagai Luke Gallagher dalam drama remaja Fox8, SLiDE, dan Stu Henderson dalam opera sabun Home and Away.[1] Thwaites juga membintangi The Giver sebagai salah satu pemimpin pria, Jonas, disamping Jeff Bridges dan Mer...

 

Hyperaldosteronism

Excess aldosterone in the body Medical conditionHyperaldosteronismOther namesAldosteronism[1]AldosteroneSpecialtyEndocrinologySymptomsNocturia Hyperaldosteronism is a medical condition wherein too much aldosterone is produced. High aldosterone levels can lead to lowered levels of potassium in the blood (hypokalemia) and increased hydrogen ion excretion (alkalosis). Aldosterone is normally produced in the adrenal glands. Primary aldosteronism is when the adrenal glands are too active a...

 

1872 Indiana gubernatorial election

Election for the governorship of the U.S. state of Indiana 1872 Indiana gubernatorial election ← 1868 October 8, 1872 1876 →   Nominee Thomas A. Hendricks Thomas M. Browne Party Democratic Republican Popular vote 189,424 188,276 Percentage 50.12% 49.82% County resultsHendricks:      50–60%      60–70%      70–80% Browne:      50–60%    ...

Pandémie de Covid-19 en Russie

Pandémie de Covid-19 en RussieTotal des cas confirmés :100 000+10 000–99 9991 000–9 999100–999Total des cas confirmés par million d'habitants :10 000+ cas5 000–10 000 cas2 000–5 000 cas1 000–2 000 cas500–1 000 cas200–500 casMaladie Maladie à coronavirus 2019 (Covid-19)Agent infectieux SARS-CoV-2Origine Wuhan (Hubei, Chine)Localisation RussiePremier cas Tioumen et TchitaDate d'arrivée Depuis le 31 janvier 2020(4 ans, 6 mois et 28 jours),[1]Site web...

 

Ciney

Municipality in French Community, BelgiumCiney Cînè (Walloon)MunicipalityPlace Monseu FlagCoat of armsLocation of Ciney CineyLocation in Belgium Location of Ciney in Namur province Coordinates: 50°18′N 05°06′E / 50.300°N 5.100°E / 50.300; 5.100Country BelgiumCommunityFrench CommunityRegionWalloniaProvinceNamurArrondissementDinantGovernment • MayorFrédéric Deville • Governing party/iesIntérêts Cinaciens (ICI)Area...

 

SNCF Voyageurs

SNCF Voyageurs Logo de SNCF Voyageurs. Création 1er janvier 2020 Forme juridique Société anonyme à conseil d'administration (s.a.i.) (d)[1] Siège social La Plaine Saint-Denis France Direction Christophe Fanichet (depuis 2020) Activité Transport ferroviaire interurbain de voyageurs (d)[1] Société mère SNCF Sociétés sœurs Fret SNCF, SNCF, SNCF Gares & Connexions, SNCF Réseau Filiales SNCF Voyages Développement (d)Transkeo T11 (d)LémanisSNCF Énergie (d)Masteris (d)Oslo ...

Tòa đặc biệt Tòa án Campuchia

Tòa đặc biệt Tòa án CampuchiaExtraordinary Chambers in the Courts of Cambodia (tiếng Anh)Chambres extraordinaires au sein des tribunaux cambodgiens (tiếng Pháp)អង្គជំនុំជម្រះវិសាមញ្ញក្នុjងតុលាការកម្ពុជា (tiếng Khmer)Huy hiệu Tòa đặc biệt Tòa án CampuchiaThành lập1997Quốc giaCampuchiaVị tríPhnôm PênhỦy quyền bởiLuật của Quốc hội CampuchiaTrang mạng...

 

Ahmed Musa

Ahmed Musa Ahmed Musa lors d'un entraînement avec l'équipe du Nigeria le 25 juin 2018 Situation actuelle Équipe Sivasspor Numéro 26 Biographie Nationalité  Nigérian Naissance 14 octobre 1992 (31 ans) Jos (Nigeria) Taille 1,71 m (5′ 7″) Poste Avant-centre / Ailier Parcours junior Années Club 2005-2008 GBS Academy Parcours professionnel1 AnnéesClub 0M.0(B.) 2008-2010 GBS Academy 000 0(0) 2008-2009 → Jos UTH FC (en) 018 0(4) 2009-2010 → Kano Pillars 035 ...