נולד וגדל בדימונה בבית דתי, אח לעודד הרוש, איש תקשורת.[1]. כשגדל עזב את חיי הדת, וב-2005 למד לתואר ראשון בפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. במהלך לימודיו באוניברסיטה, הגיעה הצעה מארגון "הלל ישראל"[2] להצטרף לפרויקט בו מוזיקאים מבצעים מחדש פיוטים וניגונים ישנים[3]. הרוש חבר לקבוצת מוזיקאים, שיחד החילו לעבוד על הפיוט "ידידי השכחת" של רבי יהודה הלוי שעל שמו נקרא הפרויקט. על השתתפותו בפרויקט זה סיפר:
"בזמן שהחברים התלבטו האם מתאימה גיטרה בס או לא, אני נשאבתי למילים. מבין חברי הקבוצה הייתי היחיד שהמילים היו מחוברות לו עם לחן, ועם סיטואציה חיה. זכרתי את סבי עליו השלום שר את הפיוט בבית הכנסת ובערבי שבת בביתו ופתאום זה הכה בי – אני שכחתי. שכחתי את ניגוני בית אמי ואבי. שכחתי את החי"ת והעי"ן, שכחתי איך להתפלל, שכחתי איך למלל את התאווה הבלתי פוסקת שלי לקרבת אלוהים שכבר לא ידעתי מה היא."
כחלק מאיסוף החומרים לפרויקט הפיוטים, ובהמלצתו של חבר, החל הרוש לפקוד את בית הכנסת בדימונה כדי ללקט שם פיוטים משירת הבקשות. שם גם החל תהליך התקרבותו חזרה לבית אבא.
בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון.
בשנת 2020 הגיש את עבודת התזה שלו: "המיסטיקה הפילוסופית של ר' עובדיה מימוני נכד הרמב"ם", תחת הנחייתה של פרופ' חביבה פדיה. התזה עוסקת בין היתר באופנים בהם התמזגו בהגותו של ר' עובדיה תורות מן המיסטיקה הצופית ככלי פרשני לתורות הפילוסופיות של הרמב"ם.
פרויקטים מוזיקליים
2020 – הוציא את האלבום – "שירים לחצות הליל", קומפוזיציות חדשות על בסיס מקאם "נאווה", לפיוטים שכתב מתוך קובץ השירים "דיוואן יגל בן יעקב – שירים לחצות הליל".
2016 – הקים את אנסמבל "שיר ידידות", המבצע ומחדש משירת הבקשות של יהודי מרוקו. אחראי על עיבוד מוזיקלי, שירה, נגינה (קמנצ'ה, עוד, נאי, גיטרה), ומחקר אודות מסורת שירת הבקשות של יהודי מרוקו. במסגרת האנסמבל יצא אלבום בשם "אעירה שחר" ואתו מופע נלווה. בדיסק ובמופעים מתארחים הזמרים דוד ד'אור, ארז לב ארי וישי ריבו, ועוד מוזיקאים מתחום המוזיקה מן המזרח.
ההרכב ערך סיבוב הופעות נרחב, בין היתר הופיע בפסטיבל הפיוט בירושלים בו ארח את הפייטן ר' חיים לוק ואת ארז לב ארי, פסטיבל פיוט בירוחם, פסטיבל אינידינגב, ועוד. ההרכב גם לקח חלק ב"מיזם השבת" בהפקת נענע דיסק.
לצד שילוב של אלמנטים ממוזיקת פולק, הרמוניה מערבית ועוד, מבקש האנסמבל לשמר את הסאונד העדין והייחודי למוזיקה מן המזרח. עיקר החזון הוא להשיב לתרבות שלנו את אחד המאגרים הפואטיים והמוזיקליים העשירים ביותר בתרבות העברית. התכנים של הפיוטים - שירת געגועים לארץ ולשלמות היחיד והאומה, בקשה לקרבת אלוהים ואדם - רלוונטיים לחיינו כאן. בכך אנו מבקשים לצעוד צעד נוסף בשיבת העם לארצו - לא רק שיבה גופנית, אלא שיבה של תרבות מסורת ורוח שנשארה בינתיים הרחק בניכר.
2015 – נגן יוצר (תמלילן, מלחין ומעבד) באנסמבל ניגון ירושלמי. במסגרת האנסמבל יצא האלבום "שפת היום", בו, בין היתר, כתב והלחין.
עוד בשנת 2015 כתב ועיצב את פסקול סרט הסטודנטים "בינתיים מזל" שביימה מזל בן ישי[4].
שירה
2018 – מוציא לאור את ספר הביכורים שלו: "דיוואן יגל בן יעקב – שירים לחצות הליל"[5] המבקש להיות נדבך נוסף בתחיית עולם הפיוט בתרבות הישראלית המתהווה. "דיוואן יגל בן יעקב – שירים לחצות הליל" הוא קובץ פיוטים מקוריים וחדשים המיועדים לביצוע כחלק מ"תיקון חצות" - אחד הריטואלים העתיקים והמסעירים של השירה הלילית.
שיתופי פעולה מוזיקליים
לצד הפרויקטים האישיים, מנגן הרוש עם אמנים נוספים. הוא מופיע כמעט דרך קבע כנגן וכמפיק מוזיקלי בהרכבים שונים במסגרת פסטיבל פיוט ופסטיבל העוד בירושלים. בין היתר מקליט ומופיע דרך קבע עם האמן הבינלאומי דוד ד'אור, הופיע עם אהוד בנאי במסגרות שונות, ביניהן – פסטיבל פיוט בירושלים. הקליט והופיע עם הפייטנית והיוצרת מורין נהדר.
2019 – הקים את "בית מדרש למקאם ופיוט" באקדמיה למוזיקה מן המזרח "מקאמאת"[7] בצפת.
2018 – ראש מסלול מוזיקה וממקימי המסלול למוזיקה מן המזרח במסגרת שיתוף פעולה בין מכללת ספיר ל"כולנא" בירוחם, במסגרתו לומדים הסטודנטים לתואר ראשון ביצירה תרבות והפקה. התכנית מתמקדת בהוראה של מוזיקה מן המזרח על שלל הקשריה לתרבות היהודית, והמזרחית הכללית.
2017 – הקמת "בית המדרש למקאם ופיוט" במרכז "חיבה" בירושלים. במסגרת בית המדרש לומדים התלמידים על תורת הנגינה דרך מקורות יהודיים (מקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, זוהר וחסידות), לצד לימוד המקאם דרך מערכת ה"ראדיף" – המקאם העתיק.
2016 – הקמת בית ספר למוזיקה מן המזרח בירוחם. אחראי על ניהול המגמה – בה לומדים עוד, קמנצ'ה, נאי וכלי הקשה מן המזרח. הדרכה ניצוח ועיבודים לאנסמבל של המגמה.
.svg){kind=logo}
