יאיר אגמון

יאיר אגמון, פברואר 2013
לידה	9 ביולי 1987 (בן 37) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2022)
https://www.agmoning.com
פרופיל ב-IMDb

יאיר אגמון (נולד בי"ב בתמוז תשמ"ז, 9 ביולי 1987) הוא סופר, קולנוען ופובליציסט ישראלי.

אגמון נולד בירושלים בעקבות רומן בין אימו הרווקה רחל אגמון, לאביו, חיים צפרירי, שהיה אז נשוי ואב לשישה.^[1] הוא למד בתיכון הימלפרב ובישיבת מעלה גלבוע. שירת בצה"ל כקצין בגדוד גרניט (גדוד 932) של חטיבת הנח"ל. אגמון הוא בוגר של תוכנית המנהיגות עמיתי ברונפמן, מחזור 2004.

ב-2009, במהלך שירותו הצבאי, הוציא לאור בהוצאת ראובן מס את ספרו הראשון - "חפ"ש: מחשבות צבאיות ומחויכות על פרשיות השבוע והמועדים". הספר מבוסס על שיעורים בפרשת השבוע שאגמון העביר לחייליו כמפקד כיתה, ומטרתו "ליצור גשר בין חיי היום-יום של החייל הקרבי לבין התורה".

סיפור קצר של אגמון, "ונפש יהונתן נקשרה", הומלץ בידי השופטים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2011.

ב-2012 יצא לאור, בהוצאת זמורה ביתן ובעריכת עלמה כהן-ורדי, הרומן "עם הארץ - סיפור מסע". הספר מתאר מפגשים עם דמויות שונות מן החברה הישראלית, חלקו בדיוני וחלקו מבוסס על אירועים שקרו לאגמון. הספר כתוב בגוף ראשון, שמו של המספר הוא "יאיר אגמון", וכמו אגמון עצמו הוא קצין משוחרר דתי.

בשנת 2014 יצא לאור, בהוצאת זמורה ביתן, ספר הפרוזה השני של אגמון, "יאיר ויהונתן". הספר ממזג בין סיפורו של יהונתן, דתל"ש אלים ומבולבל, לבין סיפורים שונים מחייו של אגמון, ומשלב בתוכו סרטוני וידאו קצרצרים ומוזיקה מקורית, בעזרת שימוש בברקודי QR.

בשנת 2016 יצא לאור ספרו הרביעי, "שמשהו יקרה", בהוצאת כתר. הספר מורכב מחמש נובלות על בדידות, תקיעות, וחוסר משמעות: "ומותר לאהוב" - המתאר ניצנים של רומן בין ראש ישיבה לבין אחד מתלמידיו, "אומן" - סיפור על בחור חילוני שמגיע לקיבוץ הברסלבי באומן ולא מצליח להתחבר, "ערגה" - המתאר את קורותיה של בחורה צעירה בפסטיבל 'ריינבואו' בנגב, "מיני מנטל" - על חרדי צעיר שנוסע ללאס וגאס, ומזמין לחדרו זונה, ו-"פרקי אליק" - על חבורת חיילים משוחררים ש'מחמיצים' את מבצע צוק איתן.

בדצמבר 2017 יצא לאור ספרו החמישי, "מה אהבתי", בהוצאת ידיעות ספרים. זהו ספרו השני העוסק בפרשות השבוע.

באוגוסט 2021 יצא לאור ספרו השישי, "ספר האקסיות", בהוצאת הקיבוץ המאוחד בו מופיעים חמישה סיפורי אהבה כושלים. בשנת 2023 הודיע תיאטרון הקאמרי כי יעלו מחזה המבוסס על ספר זה.^[2]

בשנת 2022 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול של משרד התרבות.^[3]

במרץ 2024 יצא לאור הספר ״יום אחד באוקטובר״ שערך אגמון יחד עם אוריה מבורך. הספר כולל 40 סיפורים קצרים בצורת מונולוג של 40 אנשים המתארים את חוויותיהם האישיים ממתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.^[4]

בשנת 2012 החל אגמון ללמוד בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. סרטיו הוצגו בפסטיבל טרייבקה, פסטיבל תל אביב, דוקאביב, ובפסטיבל מינכן לסרטי סטודנטים.^[5] אחד מסרטיו אף נכלל ברשימת המתמודדים על פרס אופיר לשנת 2015.

סרטים בבימויו זכו בפרויקט סרטים של 48 שעות בשנת 2014^[6] ובשנת 2015.

ב-2017 הוקרן סרטו הדוקומנטרי, "רחל אגמון", בתחרות התיעודית הרשמית של פסטיבל הקולנוע ירושלים. בסרט, מלווה יאיר את שני הוריו, בשני מסעות, במטרה להבין את הרומן שנוצר ביניהם, ואת שורשו של הקשר הרומנטי שהעניק לו את חייו. הסרט נכלל ברשימה הסופית לפרס אופיר ב-2019 בקטגוריית הסרטים התיעודיים עד 60 דקות.^[7]

ב-2017 שודרה סדרת רשת שיצר יחד עם אלעד שוורץ בשם "הַטְרֶמפִּיסְטִים", סדרת רשת דוקומנטרית, על האנשים שבצידי הדרך ובשולי התודעה. הסדרה, שזכתה להצלחה רבה ברשת, נרכשה על ידי חטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי, שמימנו את צילומי העונה השנייה של הסדרה. כל פרקי הסדרה עלו לפייסבוק וליוטיוב. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לסדרת רשת לשנת 2019.^[8]

ב-2018 שודרה סדרת רשת שיצר יחד עם תמר קיי - "פני זקן". הסדרה, המורכבת מעשרה פורטרטים של עשרה קשישים שונים בהווה הישראלי, מנסה להציע נקודת מבט חדשה על הזקנה, ולהבין "מה זה אומר להיות אדם זקן".

בשנת 2018 זכה מטעם משרד התרבות והספורט בפרס אומנות הקולנוע ליוצרים בראשית דרכם.

בסוף שנת 2018 הקים ביחד עם שותפו טל בכר, את חברת ההפקות "יאללה פילמס".

ב-2019 שודרה בכאן 11 הסדרה "וואי וואי וואי" - סדרה דוקומנטרית בת שבעה פרקים שיצר וביים. באותה שנה ביים את סרט ה-VR "שיר מלחמה", שהשתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה 2019.

בשנת 2020 ביים את הסרט התיעודי "כמו לב שעובד". בסרט יוצא אגמון למסע אישי באומן, לקברו של רבי נחמן, בקיבוץ הגדול בראש השנה.

בשנת 2023 יצא הסרט "המדרשיה" בבימויו, שעורר סערה במגזר הדתי-לאומי^{[דרוש מקור]}.

אגמון כותב טור שבועי במגזין "מוצש" בעיתון "מקור ראשון".

מתגורר בשכונת יד אליהו תל אביב,^[9] נשוי לשירה ולהם שלושה ילדים.

• חפ"ש: מחשבות צבאיות ומחויכות על פרשיות השבוע והמועדים, הוצאת ראובן מס, תשס"ט
• עם הארץ: סיפור מסע, זמורה ביתן, 2012
• יאיר ויהונתן, זמורה ביתן, 2014
• שמשהו יקרה, כתר, 2016
• מה אהבתי, ידיעות ספרים, תשע"ח 2017
• ספר האקסיות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021
• יום אחד באוקטובר, מגיד, 2024 בשיתוף עם אוריה מבורך^[10]

מדיה וקבצים בנושא יאיר אגמון בוויקישיתוף

• יאיר אגמון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יאיר אגמון, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• יאיר אגמון, דף שער בספרייה הלאומית
• יאיר אגמון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• אתר האינטרנט הרשמי של יאיר אגמון
• כל הטורים של אגמון במוצ"ש (מקור ראשון)
• יאיר אגמון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של יאיר אגמון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יאיר אגמון, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• יאיר אגמון, באתר הבוגרים של בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה

• שני הפרקים הראשונים בספר "עם הארץ - סיפור מסע", באתר scribd
• יאיר אגמון, ונפש יהונתן נקשרה, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
• השליח - סרט קצר שביים אגמון בשיתוף עם בועז פרנקל
• יאיר אגמון, אסוציאציות של מגזר, דעות 11, ספטמבר-אוקטובר 2014
• יאיר אגמון, אומן (אורכב 23.02.2015 בארכיון Wayback Machine), פרס המכללה האקדמית ספיר ליצירה צעירה - אסופת הסיפורים הנבחרים, 2013, עמ' 13–18
• יאיר אגמון, למרות שמשיח, בתוך תמר פרלשטיין, תמיד יחכו לך: עשרה סופרים כותבים למשיח, באתר nrg
• המעצר - סרט קצר שביים אגמון
• יאיר אגמון, ‏ערגה, באתר ‏מאקו‏, 5 בינואר 2017
• רחל אגמון, הסרט המלא, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי
• הטרמפיסטים (סדרת רשת), כל הפרקים, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי
• פני זקן (סדרת רשת), כל הפרקים, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי
• וואי וואי וואי, כל הפרקים, אתר כאן תאגיד השידור הציבורי

• שהם סמיט, על כל שאלה תשובה - בשתי עיניים (מכוונות), באתר הארץ, 7 באוקטובר 2009
• בעז נכטשטרן, חפ"שנות לשמה, באתר כיפה, 30 בספטמבר 2010
• צופיה הירשפלד, פה ושם בארץ ישראל, עם כיפה בכיס, באתר ynet, 25 בינואר 2012
• מסע לאחר ולאני. על 'עם הארץ' של יאיר אגמון, באתר "סרוגים", 29 בינואר 2012
• יונתן אוריך, "עם הארץ" - סיפור על אהבה וטרמפים, באתר כיפה, 4 בפברואר 2012
• ענבל מלכה, יאיר אגמון יוצא למסע בחברה הישראלית, באתר הארץ, 8 בפברואר 2012
• עמיחי חסון, מדריך הטרמפיסט למשתחרר, באתר מקור ראשון, 2 במרץ 2012
• ביקור בית עם הסופר יאיר אגמון: עם הארץ - סיפור מסע, באתר 'ספרים', 8 בפברואר 2012
• אריאל הורוביץ, מוצש, יאיר ויהונתן: אזהרת קריאה לספר שלא יחזיר אתכם לשגרה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2014
• יוני ליבנה, ראיון עם יאיר אגמון, שמשהו יקרה, ידיעות אחרונות, 23 בדצמבר 2016
• תמר פרלשטיין, סל תרבות: ביום סופר, בלילה נרדם מול הפייסבוק, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2016
• גתית גינת, אגמוניה, יאיר אגמון הוא היוצר הכי פורה שטרם שמעתם עליו, באתר בית אבי חי, 26 באפריל 2017
• צור ארליך, בוז לקיום המשועמם, במוסף שבת של מקור ראשון, 13 ביוני 2017
• מועדון תרבות, חדר עבודה עם יאיר אגמון, 17 ביולי 2017
• אבנר שביט‏, אין חגיגה בלי עוגה: "האופה מברלין" ו"רחל אגמון" הרימו את פסטיבל הקולנוע ירושלים, באתר וואלה, 18 ביולי 2017
• גילי איזיקוביץ, כל כך הרבה אהבה, שמחת חיים ונכונות לאינפנטיליות גם בגיל 70, באתר הארץ, 24 ביולי 2017
• יצחק טסלר, טרמפ עם אברהם אבינו: יאיר אגמון מפרש את התורה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2017
• אודליה גולדמן, הבנאליות של הזקנה, באתר מקור ראשון, 20 באפריל 2018
• קובי מידן, סוכן תרבות, ראיון עם יאיר אגמון ותמר קיי, 23 באפריל 2018
• חן ארצי סרור, פנים אמיתיות, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באפריל 2018
• איתי שטרן, "פני זקן": החיים הנסתרים והמשובבים של הזקנים בישראל, באתר הארץ, 29 באפריל 2018
• גאולה אבן-סער ב-"שיחה אישית" (פרק 25) עם יאיר אגמון, כאן 11, 16 באוקטובר 2019
• איה חיות, "ביום אחד קפצו תשעה אנשים על רימון. ב-48' היה מוקם על כל סיפור כזה אנדרטה", באתר ynet, 24 במרץ 2024