רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
טריסטניה Tristania
טריסטניה בהופעה בגרמניה, הזמרת בתמונה היא ויבקה סטנה.
בשיריה הראשונים הלהקה ביססה את המוזיקה שלה על ריפים של בלאק מטאל בקצב של דום מטאל מגובים בקלידים דומיננטיים ותופים. בשירים מאוחרים יותר, טריסטניה שמה דגש רב על שירה נשית אופראית (קול המצו סופרן הצלול של ויבקה סטנה), מקהלות מכשפות ועוצמתיות ושימוש בכלים קלסיים כגון כינור, פסנתר וחליל. השימוש באלמנטים גותיים וסימפוניים אלה העשיר את צליל הבלק/דום/דת' מטאל שלהם והוסיף לו עומק. השפעה חזקה נוספת על המוזיקה שלהם באה מדום מטאל ומתבטאת בקטעים של ריפים איטיים ומלנכוליים עם הגיטרה. השילוב של גראולינג (שירה של דת' מטאל, בוצעה על ידי מורטן ולנד בעיקר), צווחות צרודות ואפלות (בוצעו על ידי ולנד והגיטריסט אנדרס הידל) עם שירת האופרה של ויבקה סטנה ("שירת היפה והחיה") והמקהלות הגותיות המלכותיות הגיעה לשיאה באלבום Beyond The Veil משנת 1999 שנחשב עד היום לאחד מיצירות המופת של ז'אנר המטאל הגותי.
בשנת 2001 עזב ולנד את הלהקה וסגנונה השתנה במקצת. הם התנסו בנגיעות של מוזיקה אלקטרונית ורוק גותי ונסוגו מעט מסגנון הבלאק מטאל הכבד שאפיין את אלבומיהם הראשונים.
מאוחרת
החל מ-2005 טריסטניה נסוגה מהסגנון הבומבסטי ורב-הרבדים שלה, והתמקדה יותר באיזון הסגנונות הווקלים השונים ופיתוח הצליל שלהם. סגנונה השתנה ונע ממטאל גותי לפרוגרסיב מטאל כאשר טריסטניה ויתרה על קטעי המקהלות והקטינה את השימוש במטאל סימפוני בשיריה. באלבום Ashes עוד נעשה שימוש בגרואלינג לצד שירה נשית. שינוי הסגנון התחזק עוד יותר אחרי עזיבתה של ויבקה סטנה ב-2007.
ב-2013 הוציאה טריסטניה את האלבום Darkest White הכבד יותר יחסית לקודמיו ובו טריסטניה חוזרת לנגן דת'-דום גותי, אך לא סימפוני. השירה משלבת שירה נשית נקייה, שירה גברית נקייה וגרואלינג.
ביוגרפיה
מורטן ולנד, ממייסדי הלהקה ואנשי המפתח שלה. זמר-יוצר וגיטריסט. עזב את הלהקה ב-2001.ויבקה סטנה, זמרת הסופרן של טריסטניה עד 2007.מריאנג'לה דמורטאס, הסולנית החדשה של טריסטניה מ-2007.
הקמה
טריסטניה הוקמה בסוף 1996 על ידי מורטן ולנד, איינר מוהן וקנת' אולסון משרידי הלהקה הקודמת שלהם Uzi Suicide. מאוחר יותר הצטרפו ללהקה אנדרס הידל, רוין אוסטרהוס והזמרת ויבקה סטנה. במאי1997 יצא ה-EP הראשון שלהם, Tristania, ובעקבותיו חתמה בחברת התקליטיםNapalm Records.
הפריצה ופיתוח המטאל הגותי הסקנדינבי
ב-1998 הוציאה טריסטניה את האלבום הראשון שלה Widow's Weeds שזכה לביקורות מצוינות והצלחה רבה. באלבום זה יצאה טריסטניה מסוגת הדום-הגותי ופיתחה את המטאל הגותי הסימפוני בו שילבה גרואלינג, שירה גברית נקייה (אסטן ברגיי, שאחר כך הצטרף ללהקה כחבר קבוע), שירת אופרה, מקהלות, ריפי גיטרה כבדים, כינור (על ידי פיט יוהנסן, Pete Johansen) וכלים קלאסיים. אלבום זה הוא כנראה הכבד ביותר של טריסטניה, עם השפעת דום מטאל בולטת. ההופעה החיה הראשונה של טריסטניה מחוץ לנורווגיה הייתה באוגוסט 1998 כלהקת חימום ל-Lacrimosa בבלגיה ובפסטיבל "רוח מעל החומר" (Mind over Matter) באוסטריה. באותה שנה יצאה טריסטניה למסע ההופעות האירופאי הראשון שלה, ביחד עם Haggard (המנגנת מטאל סימפוני) ו-Solefald (המנגנת בלאק מטאל אוונגארדי).
שנה לאחר מכן הוציאה טריסטניה את הסינגל Angina וב-1999 הוציאה את אלבום המופת Beyond The Veil, כאשר את רוב המוזיקה הלחינו ולנד ומוהן, ואת השירים כתבו מוהן והידל. אלבום זה נחשב בידי מעריצים רבים לאלבום הטוב ביותר של הלהקה ולזה שמייצג את המוזיקה האידיאלית שלהם. המוזיקה באלבום מלאה באווירה ותשוקה, ומשלבת היטב בין השירה הנשית והאלמנטים הקלאסיים לריפים הכבדים של הבלאק מטאל ושירת הגראולינג של מורטן ולנד. אלבום זה סימפוני יותר מקודמו. בעקבות האלבום המוצלח יצאה למסע הופעות נוסף, עם להקות המטאל הגותי הסקנדינבי The Sins of Thy Beloved ו-Trail of Tears (הלהקה Antichrisis שימשה כלהקת חימום). באותה שנה יצאה למסע הופעות נוסף, הפעם עם חלוצות הדום מטאל הגותי Anathema ו-Tiamat. הלהקה המשיכה להופיע במקומות רבים גם בשנת 2000.
שני האלבומים, Widow's Weeds ו-Beyond The Veil, הפכו את טריסטניה לאחת מלהקות המטאל הגותי החשובות והמשפיעות באירופה[1] וסללו את דרכה למסעי הופעות רבים. בשנים אלה ולנד היה מעין מנהיג הלהקה. הוא הלחין את רוב השירים שלהם, כתב את המילים, ניגן בגיטרה ושר את הגרואלינג של הדת' מטאל. בשנת 2001 הוא עזב את הלהקה. לטענתו הוא פוטר, אך שאר חברי הלהקה טענו שעזב עקב "חילוקי דעות מוזיקליים וחברתיים".
ב-2001 יצא אלבומם השלישי, World of Glass. אלבום זה היה שונה במקצת בסגנונו מהאלבומים הקודמים של הלהקה, ותרומתה של עזיבתו של ולנד לכך הייתה מכריעה. את הגרואלינג באלבום זה שר רוני תורסן (Ronny Thorsen), חבר להקת Trail of Tears שהצטרף להקלטת האלבום כאמן אורח, ואת השירה הנקייה שרו יאן קנת' ברקוורד (Jan Kenneth Barkverd) ואסטן ברגיי (Østen Bergøy), שהצטרף כחבר קבע ללהקה והפך לכותב השירים העיקרי עד שעזב ב-2010. בעקבות האלבום, הצטרף ברגיי ללהקה כחבר קבוע. עוד הצטרף קייטיל אינגברת'סן, שתפקידו היה לשיר את הגרואלינג במקום ולנד שעזב. אלבום זה כלל את גרסת הכיסוי (cover version) היחידה שביצעה טריסטניה, וזה השיר The Modern End של להקת Seigmen.
בשלושת אלבומיה הראשונים - Widow's Weeds, Beyond The Veil, World of Glass - ניגנה טריסטניה מטאל גותיסימפוני ששילב ריפים כבדים ושירה של מטאל קיצוני עם כלים קלאסיים, כינור, קלידים, שירת אופרה נשית ומקהלות. סגנון זה נקרא לעיתים גם "מטאל גותי סקנדינבי" על שם מוצאו וסצנת המטאל הסקנדינבית שהייתה פעילה בסגנון זה.
שינוי סגנון
בשנים 2003–2004 לקחה טריסטניה פסק זמן מהופעות כדי להתרכז בכתיבת שירים והקלטת האלבום הבא.
אלבומה של הלהקה - Ashes - שיצא ב-2005, היה אלבומה הראשון של הלהקה בחברת התקליטים SPV, אחרי תום החוזה שלהם עם Napalm Records. האלבום שונה באופן ניכר מהצליל הגותי ומלא האווירה של טריסטניה, ומציג תחת זאת סגנון פרוגרסיבי יותר. באלבום זה אין מקהלות וגם הקטעים הווקלים המורכבים פחתו. הגיטריסטים הידל ומוהן מוסיפים את שירתם לאלבום במספר שירים. בנוסף, במקום ליווי הכינור שסיפק פיט יוהנסן הציגה הלהקה מלודיותצ'לו שסיפק האנס יוסף גרו (Hans Josef Groh). האלבום מסמל פישוט מוזיקלי בצליל המורכב של הלהקה מימיו של ולנד. השינוי שהחל ב-World of Glass התחדד באלבום זה.
בעקבות סיבוב הופעות לקידום האלבום באירופה ואמריקה הלטינית (עם Nightwish, Gothminister ו-Kreator) הצטרף ללהקה הגיטריסט סוון טרייה סולוואנג (Svein Terje Solvang) שהחליף את מוהן שנשאר בבית לכתוב שירים ללהקה. הוא נהפך לחבר קבוע. ב-2006 עזב הזמר קייטיל אינגברת'סן את הלהקה, והגיטריסט אנדרס הידל לקח על עצמו לשיר את הקטעים של השאגות והצווחות (שירה לא-נקייה).
בשנת 2007 הוציאה הלהקה אלבום אולפן נוסף, החמישי במספר, בשם Illumination. האלבום המשיך את הקו שאפיין את Ashes.
עם זאת, אלבום זה נחשב כחביב בהרבה מקודמו על ידי המעריצים והוערך יותר גם על ידי הביקורות.
גל עזיבות ושינויי הרכב הלהקה
ב-27 בפברואר2007, קצת לאחר צאת האלבום פרשה הסולנית ויבקה סטנה מהלהקה (עקב רצונה להתמקד בחלומה: להיות מורה לפיתוח קול), והלהקה החלה לחפש סולנית חדשה. ב-19 באוקטובר 2007 נחשפה מריאנג'לה "מארי" דמורטאס (Mariangela "Mary" Demurtas) מאיטליה כסולנית החדשה של טריסטניה. קולה וסגנון השירה שלה היה שונה מזה של ויבקה, ופחות אופראי וצלול.
ב-2008 עזבו גם סולוואנג והבאסיסט הוותיק רוין אוסטרהוס את הלהקה. במקומם גייסה הלהקה לשורתייה את הבאסיסט הנורווגי אולה ויסטנס (Ole Vistnes). טריסטניה ערכה את הופעת הבכורה של ההרכב החדש עם דמורטאס כסולנית ב-29 בפברואר 2008 בפסטיבל בקייב. מאוחר יותר, גם המתופף קנת' אולסון, שהיה אחד ממייסדי הלהקה, עזב והוחלף על ידי טאראלד לי. ברגיי הקטין את מעורבותו בלהקה לחבר חלקי עקב מחויבויות למשפחתו. ב-2010 עזב לחלוטין וקייטיל נורדהוס החליף אותו בתפקיד הזמר ששר שירה נקייה.
ב-2013 הוציאה את האלבום Darkest White ובו יש חזרה לסגנון מטאל גותי המבוסס על דום מטאל/דת' מטאל (דום-דת') אגרסיבי וכבד יותר ביחס לאלבומים מ-2005–2010. באלבום ישנם 3 סוגי שירה: שירה נשית נקייה, שירה גברית נקייה וגרואלינג. האלבום זכה לביקורות טובות.
החל מ-2016 הלהקה חדלה מלהופיע ולא הוציאה מוזיקה חדשה אך ב-2019 הודיעה על חזרה לפעילות.
בספטמבר 2022 הודיעה טריסטניה על הפסקת הפעילות ופירוק הלהקה.[3]
.jpg)
.svg){kind=logo}
