דת' מטאל
Death Metal

מקורות סגנוניים	ת'ראש מטאל בלאק מטאל הארדקור פאנק
מקורות תרבותיים	שנות ה-80 של המאה ה-20 בארצות הברית
מוצא	אירופה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
כלים	שירה (גראולינג), גיטרה חשמלית, גיטרה בס, תופים
תת-סוגות
דת' מטאל ברוטאלי (כולל סלאם), דת' מטאל מלודי, דת' מטאל טכני, אולד סקול דת' מטאל
סוגות היתוך
דת'-דום (כולל פיונרל דום), בלאקנד דת' מטאל (כולל בלאק-דת' מלודי ווור מטאל), דת'קור, דת'נרול, דת'גריינד (כולל גורגריינד ופורנוגריינד)

דת' מטאל (באנגלית: Death Metal) הוא תת-ז'אנר קיצוני של מוזיקת הבי מטאל.

הדת' מטאל בדרך כלל משלב גיטרות עם דיסטורשן ומכוונות נמוך, וטכניקות הכוללות פריטה לסירוגין, שירה מסוג גראולינג בטונים נמוכים, תיפוף אגרסיבי ועוצמתי הכולל את טכניקת הדאבל באס והבלאסט ביטס, ומבני שיר מורכבים עם שינויים פתאומיים בקצב. מוזיקת הדת' מטאל עשויה לכלול נושאים כגון: מוות, אלימות, מלחמה, שטניזם, אימה, אנטומיה, מיתולוגיה, פנטזיה, מדע בדיוני, פילוסופיה ופוליטיקה. השירים לעיתים מתארים מעשים קיצוניים כגון הטלות מום, ביתור, עינויים וקניבליזם.

מתוך המבנה המוזיקלי של ת'ראש מטאל ובלאק מטאל מוקדם, דת' מטאל הופיע באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. להקות כגון ונום (Venom), קלטיק פרוסט (Celtic Frost), סלייר (Slayer) וקריאייטור (Kreator), השפיעו רבות על התפתחותו ויצירתו של הז'אנר. פוזסט (Possessed), דת' (Death), מאסטר (Master), נקרופאג'יה (Necrophagia), אוביטוארי (Obituary), אוטופסי (Autopsy), מורביד אנג'ל (Morbid Angel) וספולטורה (Sepultura) המוקדמת, נחשבים בעיני רבים כחלוצי הז'אנר. בשנות השמונים המאוחרות ושנות התשעים המוקדמות, הדת' מטאל התפרסם יותר ויותר כז'אנר פופולרי. דת' מטאל, הנחשב לקשוח ואופנתי יותר מת'ראש, גרם לפיחות בפופולריות של הת'ראש מטאל.

מאז, נהיה הדת' מטאל ז'אנר רחב ומגוון יותר, וממנו התפתחו הרבה תתי-ז'אנרים אחרים. דת' מטאל מלודי משלב אלמנטים של דת' מטאל עם אלו של הגל החדש של ההבי מטאל הבריטי. דת' מטאל טכני הוא סגנון מורכב, עם משקלים לא סימטריים, מקצבים לא טיפוסיים והרמוניות ומנגינות יוצאות דופן. דת'-דום משלב דום מטאל ודת' מטאל, ובפרט את הקצב האיטי והאווירה המלנכולית של הדום מטאל עם שאגות הגראולינג העמוקות של הדת' מטאל, ותיפוף ה"דאבל-קיק". דת'גריינד, גורגריינד ופורנוגריינד מערבבים את המורכבות של דת' מטאל עם האינטנסיביות, המהירות והקיצור של גריינדקור. דת'קור משלב דת' מטאל עם תכונות של מטאלקור. דת'נרול משלב את השירה האגרסיבית וריפי הגיטרה המעוותים של הדת' מטאל יחד עם אלמנטים של הארד רוק, הבי מטאל, בלוז רוק ורוק אנד רול.

להקת האקסטרים מטאל האנגלית ונום (Venom), מניוקאסל, גיבשה את המרכיבים של מה שנודע מאוחר יותר בתור ת'ראש מטאל, דת' מטאל ובלאק מטאל, עם שני האלבומים הראשונים שלה, Welcome to Hell ו-Black Metal, שיצאו בסוף 1981 ו-1982, בהתאמה.^[1] להקה נוספת שהשפיעה על הולדת הז'אנר היא סלייר האמריקאית, שנוסדה גם היא בשנת 1981, הייתה כבדה ואלימה יותר מלהקות הת'ראש מטאל האחרות של התקופה (מטאליקה, מגאדת' ודומיהן) והשפיעה רבות על להקות הדת' מטאל הראשונות, כגון דת', אוביטוארי ומורביד אנג'ל.^[2]

פוזסט (Possessed), להקה אמריקאית שנוסדה בשנת 1983 בסן פרנסיסקו, נחשבת ללהקה שחיברה את הקווים האחרונים בין הת'ראש מטאל לסגנון החדש שייקרא מאוחר יותר דת' מטאל.^[3] אף על פי שהלהקה לא הוציאה אלבומים רבים בשנותיה הראשונות,^[4] היא מתוארת על ידי רבים כלהקת הדת' מטאל הראשונה.^[5]

במקביל להקמתה של פוזסט, להקה אמריקאית נוספת בשם דת' (Death) התחילה את דרכה. דת', שנוסדה בשנת 1983, הוציאה בשנת 1984 את אלבום הדמו הראשון שלה, Death by Metal. הדמו היווה הצלחה מסחררת ומהר מאוד הלהקה צברה פופולריות. הסגנון המהיר והאלים של הלהקה המשלב תיפוף מהיר במיוחד ושירה צעקנית, הדהים את סצנת המטאל העולמית וקנה לדת' את מעמדה כממציאת הדת' מטאל יחד עם פוזסט.^[6][7]

ערך מורחב – דת' מטאל ברוטאלי

דת' מטאל ברוטאלי (Brutal Death Metal) הוא תת-הז'אנר הקיצוני ביותר של הדת' מטאל, ולמעשה אחד מסגנונות המטאל הקיצוניים ביותר הקיימים כיום. הדת' מטאל הברוטאלי מאופיין בשירת גראולינג נמוכה, דיסטורשן כמעט אבסולוטי, תיפוף אגרסיבי, נגינה כבדה ומהירה והקצנה של האלמנטים של הדת' מטאל המסורתי. בסגנון זה, קיימת העדפה ברורה למהירות ומקצבים מורכבים על פני היבטים אחרים, כגון מלודיה וגוונים.^[8]
להקות בולטות בתחום: Cannibal Corpse,‏ Suffocation,‏ Skinless ו-Dying Fetus.

סלאם דת' מטאל (Slam Death Metal), הידוע גם בשם סלאמינג ברוטאל דת' מטאל (Slamming Brutal Death Metal), סלאמינג דת' מטאל (Slamming Death Metal), או פשוט סלאם (Slam), הוא תת-ז'אנר של דת' מטאל ברוטאלי.^[9] סלאם דת' מטאל מתאפיין בהתמקדות ב"סלאמס": קטעים בקצב איטי עד בינוני (כמו גם קטעים בסגנון ברייקדאון) הבנויים על ריפים כרומטיים תוך כדי עמעום מיתרים על ידי כף היד.^[9] סלאם דת' מתאפיין גם במקצבים ווקאליים ומקצבי תופים בהשראת היפ הופ,^[9] כמו גם אלמנטים של הארדקור פאנק.^[10] הליריקה והאסתטיקה הוויזואלית די דומה לזו של דת' ברוטאלי, אם כי סלאם דת' מטאל בדרך כלל לוקח את הגישה המקברית והאלימה של דת' מטאל ברוטאלי לרמות קיצוניות עוד יותר.^[9][11]

ריף הברייקדאון של "Liege of Inveracity" של Suffocation נחשב לריף הסלאם הראשון בדת' מטאל.^[12] הלהקה Internal Bleeding נחשבת לחלוצה של ז'אנר הסלאם דת' מטאל,^[9][13] כאשר ב-1992 חברי הלהקה החלו להגדיר את המוזיקה שלהם כ"Total Fucking Slam", הרבה לפני שכל להקת דת' מטאל אחרת בכלל שקלה להשתמש במונח.^[13] אלבום הסלאם דת' הראשון הוא Voracious Contempt של Internal Bleeding, שיצא ב-1995.^[9] להקות ידועות אחרות בסגנון זה כוללות את Devourment, Gorepot ו-Cephalotripsy.

ערך מורחב – דת' מטאל מלודי

דת' מטאל מלודי (Melodic Death Metal), או בקיצור, "מלודת'" (Melodeath) הוא תת-ז'אנר של הדת' מטאל. הדת' מטאל השוודי (Swedish Death Metal) יכול להיחשב למבשר של "דת' מטאל מלודי". הדת' מטאל המלודי הוא הבי מטאל המעורבב עם אלמנטים של דת' מטאל ומושפע מאוד מהגל החדש של ההבי מטאל הבריטי. בניגוד לרוב הדת' מטאל האחר, מלודת' כולל בדרך כלל צווחות גבוהות (בשונה מהדת' מטאל המסורתי) לצד או בשילוב עם קולות הגראולינג הנמוכים הנפוצים בדת' מטאל מסורתי, קצבים איטיים יותר, הרבה יותר מלודיה ולעיתים אף שירה נקייה. לעיתים מיוחסת ל-Carcass את הוצאת אלבום הדת' מטאל המלודי הראשון עם Heartwork משנת 1993, אם כי להקות שוודיות At the Gates,‏ Dark Tranquillity ו-In Flames מוזכרות בדרך כלל כחלוצות הז'אנר. להקות ידועות אחרות בסגנון זה הן Battlecross, Arch Enemy,‏ Children of Bodom,‏ Amon Amarth ו-Insomnium.

דת' מטאל טכני (Technical Death Metal), הידוע גם בשם פרוגרסיב דת' מטאל (Progressive Death Metal), הוא תת-ז'אנר בדת' מטאל המאופיין בדרך כלל בשילוב של אלמנטים מוזיקליים מעולם הפרוגרסיב מטאל עם הדת' מטאל המסורתי, ובכך יצירה של מוזיקת דת' מטאל מורכבת יותר מבחינה מוזיקלית. הדת' מטאל הטכני מכיל בתוכו סולואים מורכבים במיוחד ונגינה וירטואוזית, ופעמים רבות סיבוך רב מאוד המקשה על הביצוע של השירים.
להקות בולטות בתחום: Pestilence,‏ Atheist,‏ Nocturnus ו-Death המאוחרת.

ערך מורחב – בלאקנד דת' מטאל

בלאקנד דת' מטאל (Blackened Death Metal), הידוע גם בשם בלאק-דת' (Black-Death) הוא שילוב של מוזיקת הדת' מטאל עם אלמנטים מסגנון בלאק מטאל. לעיתים קרובות, הבלאקנד דת' מטאל מתאפיין בקרבה מוזיקלית רבה יותר לדת' מטאל מאשר לבלאק מטאל, אך מושפע יותר מתרבות הבלאק מטאל, המאופיינת באיפור קורפס פיינט ולבוש קיצוני של חברי הלהקה, שטניזם, שירים בנושאים אפלים (מוות, אובדן, צער) ועוד.
להקות בולטות בתחום: Belphegor,‏ Angelcorpse,‏ Behemoth ו-Hate.

בלאק-דת' מלודי (Melodic Black-Death), הידוע גם בשם בלאקנד דת' מטאל מלודי (Blackened Melodic Death Metal), הוא תת-ז'אנר של בלאקנד דת' מטאל ומטאל קיצוני המתאר את הסגנון שנוצר כאשר להקות דת' מטאל מלודיות החלו לקבל השראה מבלאק מטאל ומהרומנטיקה האירופית. עם זאת, בניגוד לרוב הבלאק מטאל האחר, הגישה הזו לז'אנר משלבת תחושה מוגברת של מלודיה ונרטיב.^[14]

להקות בולטות בתחום: Dissection,‏ Sacramentum ו-Unanimated.

וור מטאל (באנגלית: War Metal, "מטאל מלחמתי") הידוע גם בשם וור בלאק מטאל (War Black Metal) או ביסטיאל בלאק מטאל (Bestial Black Metal, "בלאק מטאל חייתי") הוא תת-ז'אנר אגרסיבי, קקופוני וכאוטי של בלאקנד דת' מטאל.

להקות בולטות בתחום: Blasphemy,‏ Archgoat ו-Bestial Warlust.

ערך מורחב – דת'-דום

דת'-דום (Death-Doom) הוא סגנון מטאל המשלב דום מטאל ודת' מטאל, ובפרט את הקצב האיטי והאווירה הפסימית של הדום מטאל עם שאגות הגראולינג העמוקות של הדת' מטאל, ותיפוף ה"דאבל-קיק". הדת'-דום מתאפיין בשירת גראולינג, קצב נגינה איטי עד בינוני, ליריקה אפלה וחזרות רבות. בתורו, הדת'-דום הוליד את תת-הז'אנר הקשור בקשר הדוק, פיונרל דום, וכן את המטאל הגותי הנחשב למלודי, קודר ורומנטי יותר.^[15]

להקות בולטת בתחום: Paradise Lost,‏ Hooded Menace,‏ Swallow the Sun‏, Autopsy ו-Katatonia המוקדמת.

פיונרל דום (באנגלית: Funeral Doom; תרגום חופשי: דום לוויות) הוא סגנון של דום מטאל שניתן לתאר כמעין סגנון מלנכולי של דת'-דום, בעל קצב נגינה איטי במיוחד, בהשראת שירי לוויה ואבל (dirge).^[16][17] פיונרל דום שם דגש על יצירת תחושה של ריקנות, ייאוש ומצב רוח דיכאוני. נעשה שימוש רב בדיסטורשן של הגיטרות החשמליות, ואלמנטים של דארק אמביינט, כגון שימוש בקלידים, משמשים לעיתים כדי ליצור אווירה דמוית-חלום.^[17] השירה נעשית בדרך כלל במזמורים מלאי-אבל וגראולינג.^[17] הלהקות החלוצות של הפיונרל דום הן Mournful Congregation (אוסטרליה), Esoteric (בריטניה), Evoken (ארצות הברית), Funeral (נורווגיה), Thergothon ו-Skepticism (פינלנד). להקות ידועות אחרות בסגנון זה הן Shape of Despair,‏ Frowning ו-Remembrance.

אולד סקול דת' מטאל (Old School Death Metal), או בקיצור OSDM, הוא סגנון של דת' מטאל המתייחס לדרכים הישנות יותר (סוף שנות ה-80/תחילת שנות ה-90) לנגן דת' מטאל, בסגנון של חלוצי הסוגה.^[18] אולד סקול דת' מטאל מאופיין במבני השיר הפשוטים והאיטיים יותר שלו, כפי שהיה נהוג לנגן בתחילת הדרך, ופחות במהירות הנגינה ובהיבטים הטכניים שהתפתחו מאוחר יותר.^[19] כיום, להקות שעדיין מנגנות בסגנון של חלוצי הסוגה, נחשבות ללהקות "אולד סקול דת' מטאל", ולעיתים נכללות בתוך מה שנקרא "הגל החדש של האולד סקול דת' מטאל" (New Wave Of Old School Death Metal או כמו שנהוג לקצר NWOOSDM).^[18][20][21]

להקות בולטת בתחום: Necrophagia,‏ Autopsy ו-Morbid Angel.

ערך מורחב – דת'קור

דת'קור (Deathcore) הוא מונח המשמש לתיאור להקות שמנגנות פיוז'ן של דת' מטאל ומטאלקור. דת'קור משלב מאפיינים של דת' מטאל כמו בלאסט ביטס וגראולינג יחד עם מאפיינים של מטאלקור כמו שימוש רב בברייקדאונים (breakdowns).(אנ') השירה לרוב משלבת בין גראולינג בטונים נמוכים, המאפיין את הדת' מטאל, לבין צעקות וצרחות, המאפיינות את המטאלקור. טכניקה נוספת שבה משתמשים מספר סולני דת'קור היא מה שמכונה "pig squeals".

להקות בולטות בתחום: Suicide Silence,‏ Whitechapel ו-Carnifex.

דת'נרול (Death 'n' Roll) הוא תת-ז'אנר של דת' מטאל המשלב את השירה האגרסיבית וריפי הגיטרה המעוותים של הדת' מטאל יחד עם אלמנטים של הארד רוק, הבי מטאל, בלוז רוק ורוק אנד רול.^[22][23]

להקות בולטות בתחום: Six Feet Under (אנ'),‏ ‏Debauchery (אנ') ו-Entombed המאוחרת.

דת'גריינד (Deathgrind) הוא מונח המשמש לתיאור להקות שמנגנות פיוז'ן של דת' מטאל וגריינדקור. עם הפופולריות ההולכת וגוברת של גריינדקור בקרב קהילת המטאל, מספר לא קטן של להקות דת' מטאל צוינו כבעלות כמות כבדה של השפעות גריינדקור, ובסופו של דבר הלהקות הללו נקראו "דת'גריינד" (לפעמים נכתב בתור death-grind או death/grind).

להקות לדוגמה: Terrorizer,‏ Cattle Decapitation,‏ Exhumed ו-Misery Index.

גורגריינד (Goregrind) הוא סגנון של דת'גריינד^[24] המאופיין בליריקה שעוסקת בגור, פתולוגיה, מוות, אונס ועינויים. הכתיבה עוסקת רבות בגוף האדם ומכילה ידע רב בנושא זה. השירה בגורגריינד היא נמוכה במיוחד, וקצב הנגינה הוא מהיר. אלמנטים של דת' מטאל ברוטאלי שכיחים. לפעמים, על האלבומים של להקות גורגריינד יוצגו תמונות גור אמיתיות, לרוב גופות של אנשים שמתו בתאונות, טרגדיות או במקרים קיצוניים אחרים. ללהקות גורגריינד יש את הנטייה לא לקחת את עצמן או את הליריקה שלהן יותר מדי ברצינות.^[24]

להקות לדוגמה: Carcass המוקדמת, General Surgery,‏ Last Days of Humanity ו-The County Medical Examiners.

פורנוגריינד (Pornogrind), הידוע גם בתור פורנגריינד (Porngrind) או פורנוגור (Pornogore), הוא סגנון של דת'גריינד ושל גורגריינד^[24] המאופיין בליריקה עם דגש כבד על מיניות, כשההתמקדות היא בעיקר בנושאי יחסי מין, פורנוגרפיה, אונס, זנות ואלימות מינית, בשילוב סימפולים מסרטי פורנו. הסיטואציות המתוארות בשירי פורנוגריינד הן לרוב דמיוניות ולא ריאליסטיות. מבחינה מוזיקלית, הסגנון לרוב דומה לגורגריינד, אך מעט איטי יותר, ומשתמש בהרבה גרוב. אלמנטים של דת' מטאל ברוטאלי שכיחים. בדומה ללהקות גורגריינד, ללהקות פורנוגריינד יש את הנטייה לא לקחת את עצמן או את הליריקה שלהן יותר מדי ברצינות.

להקות לדוגמה: Cock and Ball Torture,‏ Gut ו-Meat Shits.

מדיה וקבצים בנושא דת' מטאל בוויקישיתוף

• ההיסטוריה של הדת' מטאל באתר Allmusic
• חיים יבין, מתכת הזבל ומתכת המוות , YouTube