חרשתא (מכשפה בארמית) הוא רומן פנטזיה המבוסס על המיתולוגיה היהודית, מאת יהודית קגן.
הספר
הספר, אשר יצא לאור בתחילת 2024 בהוצאת שתיים, הוא ספר ביכורים של המחברת. לא צפויים ספרי המשך[1] אך כן צפוי ספר נוסף המתרחש באותו עולם.[2]
כתיבת הספר החלה בתקופת השירות הלאומי של קגן, הספר החל בתור בדיחה בפייסבוק, כתיבת הספר ברצינות החלה בהמלצת התסריטאית טלי יעקבי.[3]
הדמויות בספר לקוחות משדים ויצורים מהמיתולוגיה היהודית, כדי לאתר את הדמויות היא נעזרה בחוקרי כישוף דוגמת שרה צפתמן, יובל הררי ועוד, הטקסטים בארמית בניבים שונים נערכו על ידי חוקר המקרא והבלשן איתי קגן, בן זוגה של הסופרת.
עלילה
הספר מספר את סיפורה של אופיר בת שירות בספריה הלאומית. אופיר גונבת מגילה עתיקה ממרתפי הספרייה, המגילה היא "חותם שלמה" חותם שהטיל שלמה המלך המונע משדים לגעת במתכות יקרות. אופיר גונבת את המגילה לטובת מרים, קשישה שהכירה מתקופת שירותה בבית אבות באייר בחיפה. מרים שלחה אותה להשיג את המגילה כדי שתרפא אותה מדמנציה, ובתמורה מבטיחה לה מרים שתסיר ממנה את היכולת לראות שדים. לאחר הגניבה רודפים אחריה מספר שדים וכן צייד שדים חילוני בשם דניאל לידר. אופיר מתחמקת באמצעות קפיצת הדרך אך מתאחדת עם דניאל בעין גדי תוך כדי בריחתם מעירית (אשת לוט), דניאל מלווה אותה לחיפה בניסון להגיע למרים, תוך כדי המסע הם עוצרים בצפת שם הם פוגשים את סבו של דניאל "בעל שם" בשם חנוך המתגורר יחד עם חבירו יוסף שידא.
לבינתיים בליפתא אשמדאי ה-13 מת ומתנהלת לווייתו, הורמיז אחד האחים הקטנים תוקף בהספדו את אחיו על התקרבותם לתרבות בני האנוש, מה שמקנה לו מעמד של יורש אפשרי לאביו, הורמיז כורת בריתות ומתארס עם עירית, אמו לילית לא מרוצה מהאפשרות שהוא יבחר לאשמדאי בשל קיצוניותו ושמרנותו.
אופיר ודניאל מגיעים לחיפה לאחר מסע מסובך תוך כדי בריחה מהמשטרה ומשדים, במהלך המסע אופיר משתמשת בשמות קדושים, מעגלי פסוקים ובקערות השבעה (מה שנותן לה את הכינוי "חרשתא" - מכשפה בארמית). בבית האבות אופיר ודניאל מגלים שמרים כבר מנותקת מהמציאות ולא ניתן לרפאותה, יחד הם חוזרים לצפת.
אופיר בורחת מהבית בצפת ונתקלת בעירית מלווה במספר שדים התוקפים אותה, השדה רזזום גונבת את המגילה ומוסרת אותה לעירית, אופיר כובלת את רזזום בקערת השבעה ובורחת בעזרת דניאל. המגילה מגיעה לידי הורמיז ששובר את החותם, שבירת החותם גורמת לכך ששדים יוכלו לגעת במתכות יקרות וממילא לשבור עמודי חשמל, בפקודת הורמיז השדים מתחילים בונדליזם ברחבי ישראל.
אופיר ודניאל יוצאים מבית חנוך לעבר הליפתא כדי לנסות לגנוב את החותם ולתקנו בחזרה. יוסף שידא מסרב להצטרף עליהם מפני החשש שיאלץ לשוב לחיות עם שדים מה שיגרום לו ל"ירידה רוחנית".
הצמד מגיע לליפתא ופוגש את לילית הכלואה על ידי בנה הורמיז, הם משחררים אותה בתנאי שתסייע להם לגנוב את החותם, לילית מובילה אותם לשערי התהום, הם גונבים את המגילה אך בחזור הם נתפסים על ידי הורמיז. לפני שהם נכלאים יוסף שידא מבריח אותם בתעופה, במהלך הבריחה רודפים אחריהם שדים רבים. על גג אחד המגדלים בהר חוצבים הם נלחמים ולבסוף אופיר כולאת את הורמיז בקערת השבעה ענקית שיצרה באמצעות צלחת לוויין.
לאחר הניצחון יוסף שידא מתמנה לאשמדאי, והם מתקנים את החותם באמצעות השדה טפת בת שלמה שכן רק צאצאי שלמה המלך יכולים לתקן את החותם.
במהלך הספר דניאל ואופיר מתקרבים אחד לשני, בסיום הספר הם מחליפים מספרי פלאפון.
דמויות
- אופיר אלקה פרל - בת שירות צדקנית, הוריה אמריקאים מזרם דתי לאומי פתוח ואילו היא מתחזקת יותר, אופיר נוהגת לפני צעדיה לשאול רב באמצעות שו"ת SMS.
- דניאל לידר - בחור ישראלי בן להורים שיצאו בשאלה, סובל מפוסט טראומה לאחר לחימה בעזה ובשדים הרבים המצויים בה, דניאל שונא דת. ממשפחה קטנה של בעלי שם.
- סבתא מרים- כותבת הכַּסַא האחרונה בעולם (קערת השבעה שכולאת שדים) שלימדה את אופיר את המיומנות הזו. קשישה שסובלת מאלצהיימר (בסוף מתברר שהיה זה שד שגנב ממנה את זיכרונותיה). כפתה על אופיר את ראיית השדים על ידי זריקת של אפר של שליה של חתולה שחורה בת חתולה שחורה, כדי להכריח אותה להביא לה את המגילה.
- חנוך לידר - בעל שם (אדם המבין בשמות קדושים), סבו של דניאל, מנהל חיים שקטים יחד עם החברותא של יוסף שידא בצפת.
- הורמיז - שד, בנו של אשמדאי כנפו הימנית נשברה בקרב עם חנוך בעל שם, הורמיז הוא שד שמרן המתנגד לקידמה ודוגל בהשבת הגדולה השדית, להזיק לבני האדם ולא להתקרב לתרבותם.
- עירית - אשת לוט שנהפכה לנציב מלח, בת זוגו של הורמיז, מולכת על אזור ים המלח.
- משפחת חדד - משפחה של בעלי שם מסוכסכים עם משפחת לידר, הבן רחמים מסייע לאופיר ודניאל לברוח משדים. במהלך התפרעות השדים רחמים ואחותו כולאים אלפי שדים בצפת.
- לילית - אמו של הורמיז ואשתו של האשמדאי הקודם. מתוארת כנוכלת, שרלטנית, מפתה ורמאית. עוזרת לאופיר ולדניאל לחדור לתהום לאחר שהם משחררים אותה מהכלא שהורומיז כלא אותה בו.
ביקורת וקבלה
הספר התקבל בביקורת חיובית רבה, ומכר אלפי עותקים.
שלי קרן בביקורת בעיתון הארץ כתבה שהספר מיועד בעיקר למגזר הדתי לאומי, והקורא החילוני מוצא את הדמות הראשית "אופיר" כדמות צדקנית בלתי נסבלת, בסוף דבריה כתבה "גם אם חלק מהרפרנסים והבדיחות עוברים לקוראים חילונים מעל הראש, עדיין לא חסר ממה ליהנות... יצירה שלא דומה לשום דבר שנכתב בעברית עד כה".[4] מנגד נבט טחנאי כתבה בישראל היום שהספר "מהווה גשר בין ניגודים; הגיבורה הדתייה ומושא האהבה החילוני; דרכים עתיקות ומודרניות להתמודד עם פחד ממה שלא ניתן לראות; העולם הטכנולוגי והמודרני של בני האדם, מול עולמם, מנהגיהם ושפתם עתיקת היומין של השדים".[5]
גילי איזיקוביץ בביקורת נוספת בהארץ כתבה שהספר הוא "מסיבה כיפית, מלאת הומור, עשירה בביקורת מעודנת על היהדות — למי היא שייכת ומה מותר לעשות בה ולמי".[6]
אברהם טננבוים בעלון השופטים כתב: "ספר מעניין כשלעצמו מבלי קשר לנושאו. העלילה מסקרנת, מהירה וסוחפת. הכתיבה עשויה היטב. לעיתים משעשעת וחייכנית ולפעמים דוקרת ומעוררת מחשבה".[7]
שלמה הכט כתב במקור ראשון "העלילה מוליכה את אופיר ובני לווייתה במקומות רוויי היסטוריה ברחבי הארץ, ועושה שימוש בהם במיומנות ובמקוריות. נעשה שימוש וירטואוזי בטופוגרפיה של ארץ ישראל כולה ושל ירושלים בפרט, בסוציולוגיה המגוונת ובשמות המקומות המקודשים והרגילים".[8]
אהוד פירר כתב במוסף של ישראל היום "התוצאה היא יצירה מרשימה, פרועה, וגם - אולי באופן מפתיע ביחס לסיפור שעוסק בשדים ובתהום ובמיסטיקה יהודית - ממש כיפית".[1]
רעות גזבר כתבה במקור ראשון כי "חרשתא הוא טקסט נהדר. עלילה מסקרנת ומהירה... ספר מבוגרים כתוב היטב, שחובבי הפנטזיה יאמצו אל חיקם במהירות".[9] קרין מוסקוביץ' כתבה במוסף שישבת כי "עלילת הספר מקורית וכתובה היטב... הכל ישראלי ומוכר כל כך, וההנאה ממעשי הפנטזיה המתרחשים בחצר האחורית שלנו גדולה... "חרשתא" הוא, במידה רבה, ספר הפנטזיה שחיכינו לו".[10]
הספר זכה לביקורות רבות ברשת החברתית פייסבוק, ואף נפתחה קבוצת פייסבוק לחובביו הקרויה "חורשים על חרשתא".[4][11] מספר יצירות חובבים המבוססות על עלילת הספר פורסמו, בין השאר באתר Archive of Our Own (אנ').[12]
קישורים חיצוניים
- חרשתא: ספר פנטזיה יהודית מלא בשדים, לחשים, וקמעות מארון הספרים היהודי ומהבוידעם של סבתא, סרטון בערוץ "Judith Kagan", באתר יוטיוב (אורך: 00:46)
- שמואל רוזנר, יהודית קגן, את מאמינה בשדים?, באתר פודקאסט הקיפוד והשועל, 14 באוגוסט 2024
- דני אורבך, המכשפה שלמדה באולפנא: ביקורת ספר על "חרשתא", באתר הינשוף, 30 באפריל 2024
- רעות גזבר, מכשפה בדירת בנות שירות לאומי: רומן פנטזיה יהודית, בעיתון מקור ראשון, 24 באפריל 2024
- אריאל פייגלין, כמה ספרים יש על בנות השירות הלאומי? יהודית קגן מספרת על ספרה הראשון, באתר ערוץ 7, 2 באפריל 2024
הערות שוליים
- ^ 1 2 אהוד פירר, "פנטזיה יהודית לא חייבת להיות אפלה. אנחנו הדור שידע את הארי פוטר", באתר ישראל היום, 28 במרץ 2024
- ^ ציוץ של Judith Kagan ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בספטמבר 2024
- ^ פרק התודות בספר
- ^ 1 2 שלי קרן, הפנטזיה היהודית הזאת לא דומה לשום דבר שנכתב בעברית עד כה, באתר הארץ, 2 ביולי 2024
- ^ נבט טחנאי, חרשתא, באתר ישראל היום, 11 ביוני 2024
- ^ גילי איזיקוביץ, "ספרות פנטזיה מעשירה את היכולת שלנו לחוות את המרחב היהודי", באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
- ^ אברהם טננבוים, יהודית קגן – "חרשתא", באתר עלון השופטים המקוון, גיליון 151, עמ' 164–167, 15 ביוני 2024
- ^ שלמה הכט, חרשתא: בת השירות שנמשכת בדרכים שונות להתמודדות עם עולם השדים, בעיתון מקור ראשון, 6 ביוני 2024
- ^ רעות גזבר, מכשפה בדירת בנות שירות לאומי: רומן פנטזיה יהודית, בעיתון מקור ראשון, 24 באפריל 2024
- ^ קרין מוסקוביץ', מחול שדים, במוסף שישבת, עמ' 35, 26 באפריל 2024
- ^ חורשים על חרשתא, ברשת החברתית פייסבוק
- ^ חרשתא - יהודית קגן | Witch - Judith Kagan, באתר Archive of Our Own