התגורר בדגניה במשך עשור, עד שנת 1919. לאחר שחלה במלריה נאלץ לנסוע למצרים לצורכי ריפוי. שם נולד בשנת 1925 בנו היחיד, בצלאל. במשך מספר שנים היה מורה לעברית במצרים. בשנת 1927 ייסד יחד עם אליעזר יפה ואברהם האפט את סניף תנובה בקהיר. שימש נציגן של חברות ארצישראליות גדולות, ובהן הכשרת הישוב ורסקו, לצורך שיווק קרקעות בארץ ישראל ליהודי מצרים. בשנת 1927 היה ממייסדי המועדון העברי בקהיר ועמד בראשו. כמו כן היה פעיל בארגונים יהודיים וציוניים שונים, ובהם קרן היסוד, הקרן הקיימת ובני ברית.
בנובמבר 1927, לבקשת החברים בדגניה הוא בחר עבורם את זן התמרים "אמרי", כזה שכדאי לגדלו בארץ ושלח חוטרי תמרים, שהיו הבסיס למטע התמרים בכל העמק. לימים, הם ניטעו בגן לזכרה של המשוררת רחל, והחוטרים שנשלחו לכל רחבי הארץ נקראו על שמה: “דקלי רחל”.[2]
בראשית שנת 1940 נפטרה אשתו, שסבלה ממחלת לב בשבע השנים האחרונות לחייה. בת 43 במותה.[1]
בתקופת מלחמת העצמאות היה בין היהודים הרבים שנאסרו במצרים בחשד לציונות. לאחר הקמת המדינה שוחרר וחזר לארץ.
נפטר בשנת 1968, בשנה ה-75 לחייו. נקבר בבית העלמין בסביון.
