חבורת לוּל הוא שמה של חבורת אמנים שפעלו בעיקר בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 בתל אביב והשפיעו רבות על התרבות הישראלית. יחד הם יצרו סרטי קולנוע, תוכנית טלוויזיה, מערכונים ואלבומי מוזיקה.
תולדות החבורה
החבורה החלה להתגבש ולפעול ביחד בשנת 1969 תחת חברת ההפקות "הגר". את החבורה הובילו אורי זוהר, אריק איינשטיין, שלום חנוך, צבי שיסל ובועז דוידזון. מלבדם היו שותפים ליצירה גם שמוליק קראוס ואשתו ג'וזי כץ, מיקי גבריאלוב, יענקל'ה רוטבליט, משה איש כסית, דורי בן זאב, פופיק ארנון, יהונתן גפן, תיקי דיין, אושיק לוי, דן שילון, טליה שפירא, אלונה איינשטיין (אשתו של אריק איינשטיין), ליהי חנוך (אשתו של שלום חנוך), ברוריה דוידזון (אשתו של בועז דוידזון), יהודית סולה, אורי גרוס, אביגדור צברי וסימה אליהו (לימים בת זוגו של אריק איינשטיין).
יצירתם המשותפת הראשונה הייתה סרט הקולנוע "שבלול", בבימויו של בועז דוידזון, שיצא לאקרנים במאי 1970, ובעקבותיו יצא גם האלבום המוזיקלי "שבלול", שהכיל ברובו שירים שהופיעו בסרט. השם "שבלול" נגזר מכינויו של איינשטיין על ידי שלום חנוך.
בשנת 1970 עלתה לשידור בערוץ הראשון גם תוכנית טלוויזיה בת ארבעה חלקים שיצרה החבורה תחת השם "לול". מאוחר יותר באותה השנה יצא האלבום המוזיקלי, "פלסטלינה", שנוצר במהלך העבודה על תוכנית הטלוויזיה וסיכם את פעילות החבורה. באוקטובר 1970 עזב חנוך לבריטניה וכך התפרק הציר המוזיקלי המרכזי של החבורה.
בשנת 1972 ביים זוהר את הסרט "מציצים", בו הוא גם כיכב לצידם של איינשטיין ושיסל, על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין אז את חבורת לול.
שנתיים לאחר מכן, בשנת 1974, יצא לאקרנים עיניים גדולות, סרטו של אורי זוהר לפי תסריט של יעקב שבתאי והמשיך את סיפור המתייסר התל אביבי, הפעם בדמותו של בני פורמן המגולם בידי אורי זוהר כמאמן כדורסל לצד בגידותיו באשתו ובחבריו לקבוצה. בסרט זה שיחקו לצד זוהר אריק איינשטיין, צבי שיסל, סימה אליהו, טליה שפירא ואשתו לחיים של זוהר אליה שוסטר.
בשנת 1988 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "לול", שהורכב מקטעי שירים ומערכונים שנערכו מתוך תוכנית הטלוויזיה, ובמקביל יצא פסקול הסרט, שכלל 2 תקליטי וויניל. בשנת 1994 יצא לחנויות אלבום מחודש של הפסקול בגרסת CD על גבי תקליטור אחד.
חלק גדול משירי החבורה הפכו לאבן דרך בתולדות הרוק והזמר העברי והישראלי, ביניהם: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "אבשלום", "קח לך אישה", "מאיה", "למה לי לקחת ללב", "מה איתי", "כתבו עליו בעיתון", "צא מזה", "אני אוהב לישון", "אמא אדמה", "שיר של אחרי מלחמה", "יצאנו אט", "זה הסתיו", "הבלדה על יואל משה סלומון" ואני ואתה.
תוכנית הטלוויזיה כללה גם מערכונים שהפכו לנכסי צאן ברזל וביניהם: "חידון התנ"ך", "לה מרמור מאת פרלש" ו"עולים חדשים".
מלבד היצירה, נודעה החבורה באורח חיים פרוע והולל שניהלה[1], כולל התנסות בסמים[2], והיא הפכה למעין סמל של הצעירים הצברים המרדנים של סוף שנות השישים ושנות השבעים.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תחקיר על חבורת לול בעריכת אורלי וילנאי וגיא מרוז, ערוץ 10, מרץ 2014. התחקיר חשף פרטים על מעלליהם של אנשי חבורת לול המיתולוגית. מנגד, חלק מאנשי החבורה, בהם יענקל'ה רוטבליט, טענו שמדובר בהכפשות "נוטפת צדקנות וצביעות": יענקל'ה רוטבליט תוקף את אורלי וילנאי וגיא מרוז, באתר הארץ, 11 במרץ 2014
- ^ זוהר, איינשטיין וחבריהם הורשעו בביקורים במקום לעישון חשיש, דבר, 24 באפריל 1972
.svg){kind=logo}
