PROFILPELAJAR.COM

זיהום מי שפיר
תחום	מיילדות וגינקולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	973237
MeSH	D002821
סיווגים
ICD-10	O41.1, P02.7

זיהום מי שפיר, הידוע גם בשם כוריאואמניניטיס או אמניוניטיס, הוא תהליך דלקתי של הקרומים של שק ההריון (האמניון והכוריון), כתוצאה מזיהום חיידקי, המתרחש לפני הלידה או במהלכה. הוא ידוע גם בשם IAI – Intra-Amniotic Infection. זיהום זה מערב לעיתים תכופות את הנוזל שמקיף את העובר – מי שפיר, את חבל הטבור או את השליה^[1].

פתוגנזה

בדרך כלל הזיהום מתפתח כאשר החיידקים, שהם פלורה רגילה של הנרתיק, עולים לתוך הרחם. כתוצאה מכך מי שפיר, השליה, חבל הטבור וגם העובר מזדהמים. מדובר לרוב בתהליך פולימיקרוביאלי, תהליך שמערב מספר סוגים של חיידקים. המזהמים העיקריים הם מיקופלזמות גניטליות, כגון Ureplasma או Mycoplasma. חיידקים אנארוביים, חיידקי מעיים, כגון E-Coli וחיידקים מסוג group B Streptococcus גם הם גורמים לזיהום לעיתים תכופות. חיידקים אנארוביים קשורים יותר לזיהום טרום לידתי ולצירים מוקדמים ^[2].

גורמי סיכון

גורמי הסיכון העיקריים לזיהום מי שפיר הם לידה ממושכת ומשך הזמן מאז פקיעת הקרומים^[3]. גורמים נוספים שנמצאו כמעלים סיכון להתפתחות הזיהום – בדיקות ידניות מרובות (במיוחד לאחר פקיעת הקרומים), לידה ראשונה, מים צואתיים, אי ספיקת צוואר הרחם, ניטור עוברי או תוך רחמי פולשני, פתוגנים גניטליים, עישון וצריכת אלכוהול, וזיהום מי שפיר קודם.

אבחנה

ברוב המקרים זיהום מי שפיר מתרחש בקרב נשים עם ירידת מים מוקדמת (PROM), אך יכול לקרות אצל נשים עם קרומים שלמים, בעיקר במהלך הלידה. האבחנה של זיהום מי שפיר יכולה להיעשות על סמך ממצאים קליניים, הן של האם והן של העובר, או ממצאים היסטולוגיים^[4].

אבחנה קלינית

תגובות אימהיות

חום מעל 38
לויקוציטוזיס - מעל 15,000 תאים לבנים במיליליטר דם
טכיקרדיה - מעל 100 פעימות לדקה
בקטרמיה, בעיקר כשמדובר בזיהומים על ידי GBS או E-Coli

תגובות עובריות

טכיקרדיה מעל 160 פעימות לדקה
מי שפיר מוגלתיים בעלי ריח רע
אטוניה רחמית: מצב בו הרחם לא מתכווץ בסיום הלידה.

האבחנה של זיהום מי שפיר תיעשה בנוכחות חום אימהי ועוד שני קריטריונים לפחות מאלו שהוזכרו למעלה.

אבחנה היסטולוגית

התגובה החיסונית של האם לזיהום גורמת לתהליך דלקתי של שק ההריון והתגובה החיסונית של העובר גורמת לדלקת של חבל הטבור. בנוסף חייב להיות גורם מזהם בתהליך הדלקתי.

אבחנה מבדלת

טכיקרדיה אימהית יכולה להיות קשורה בכאב שהאישה חשה במהלך הלידה. הרדמה אפידורלית עלולה לגרום לעליה בחום האימהי, אך החום לא יהיה גבוה ולרוב לא ילווה בטכיקרדיה. זיהומים חוץ רחמיים, כגון UTI, שפעת, דלקת ריאות או דלקת תוספתן יכולים לגרום לחום וכאבי בטן. סיבות לא דלקתיות הגורמות לכאבי בטן (אך לרוב ללא חום), כגון טרומבופלביטיס, קוליטיס, היפרדות שליה. טכיקרדיה עוברית יכולה לנבוע כתוצאה מהיפוקסיה, חום אימהי או תרופות חודרות שליה שניתנו לאם^[5].

טיפול

מתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח מפחית משמעותית סיבוכים של זיהום מי שפיר, הן סיבוכים אימהיים והן סיבוכים בקרב הילודים. הטיפולים האנטיביוטיים הניתנים ברוב המקרים כוללים עירוי של אמפיצילין וגנטמיצין. במקרה של ניתוח קיסרי מוסיפים לטיפול הסטנדרטי גם קלינדמיצין או מטרונידזול (פלג'יל), לכיסוי של חיידקים אנארוביים^[6]^[7].

סיבוכים

זיהום מי שפיר יכול לגרום ללידה מוקדמת, להאריך את משך הלידה ואף להוביל את היולדת ללידה באמצעות ניתוח קיסרי. הזיהום עלול לגרום לדמם שלאחר לידה, ולזיהום בפצע הניתוחי. תיתכן הישנות של הזיהום בלידות הבאות, אך הסיכון הזה נשאר נמוך. בילודים עלולים להתפתח כתוצאה מהזיהום הסיבוכים הבאים: זיהום סב-לידתי, ספסיס, CP, נזק מוחי בלתי הפיך, מחלת ריאות כרונית^[8], דלקת מעי נמקית^[9], ואף למות העובר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זיהום מי שפיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Tita, A. T., Andrews, W. W. (2010)., Diagnosis and management of clinical chorioamnionitis., Clinics in perinatology, 37(2), 339-354
^ (Johnson, C. T., Farzin, A., & Burd, I. (2014, Current management and long-term outcomes following chorioamnionitis., Obstetrics and gynecology clinics of North America,41(4), 649-669
^ Mi Lee, S., Romero, R., Lee, K. A., Jin Yang, H., Joon Oh, K., Park, C. W., & Yoon, B. H. (2011)., The frequency and risk factors of funisitis and histologic chorioamnionitis in pregnant women at term who delivered after the spontaneous onset of labor., The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, 24(1), 37-42.
^ Newton, E. R. (1993), Chorioamnionitis and intraamniotic infection., Clinical obstetrics and gynecology, 36(4), 795-808.
^ Kim, C. J., Romero, R., Chaemsaithong, P., Chaiyasit, N., Yoon, B. H., & Kim, Y. M. (2015)., Acute chorioamnionitis and funisitis: definition, pathologic features, and clinical significance., American journal of obstetrics and gynecology, 213(4), S29-S52.
^ Johnson, C. T., Adami, R. R., & Farzin, A. (2017), Antibiotic therapy for Chorioamnionitis to reduce the Global Burden of Associated Disease., Frontiers in Pharmacology, 8.
^ Czikk, M. J., McCarthy, F. P., & Murphy, K. E. (2011), Chorioamnionitis: from pathogenesis to treatment., Clinical Microbiology and Infection, 17(9), 1304-1311.
^ Metcalfe, A., Lisonkova, S., Sabr, Y., Stritzke, A., & Joseph, K. S. (2017)., Neonatal respiratory morbidity following exposure to chorioamnionitis., BMC pediatrics, 17(1), 128.
^ Johnson, C. T., Farzin, A., & Burd, I. (2014)., Current management and long-term outcomes following chorioamnionitis., Obstetrics and gynecology clinics of North America, 41(4), 649-669.