זאלוז'צה (באוקראינית: Залізці, זאליזצי; בפולנית: Załoźce; ביידיש: זאַלעשיץ) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
תולדות היישוב
זאלוז'צה נזכרת לראשונה בשנת 1483, ובתחילת המאה ה-16 הוענקו לה זכויות עיר. בשנת 1675 ערכו הטורקים מצור על העיירה, והעלו אותה באש.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי זאלוז'צה
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1606. במהלך המאה ה-19 גדלה באופן משמעותי האוכלוסייה היהודית בעיירה, חרף מספר שריפות שפקדו אותה. החל מסוף המאה ה-19 היגרו מהעיירה יהודים רבים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הואשמו יהודי העיירה בידי הרוסים בהצתתה, והם גורשו ממנה. לאחר המלחמה, פחתה האוכלוסייה היהודית בעיירה, והתגברה בה הפעילות הציונית, לצד פעילות של אגודת ישראל. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 704 יהודים. עם הכיבוש הסובייטי בספטמבר 1939, פוזרו הארגונים היהודיים והציוניים בעיירה, ומספר משפחות יהודיות בה הוגלו לעומק ברית המועצות.
בתחילת יולי 1941 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, לאחר קרב שניהלו עם הצבא האדום. כעבור ימים אחדים רצחו הגרמנים כ-20 יהודים מהעיירה, לאחר שהכומר המקומי העליל על היהודים כי ירו על הגרמנים בעת הקרבות.
עד מהרה הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת תשלום סכומי כופר גבוהים וחובת התייצבות לעבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה. מעת לעת הגיעו לעיירה אנשי גסטאפו מטרנופול, וירו באופן אקראי ביהודי העיירה.
באוקטובר 1942 גורשו רוב יהודי העיירה לגטו שהוקם בזבורוב, והעיירה הוכרזה רשמית כ"נקייה מיהודים". כ-60 יהודים הושארו בעיירה עבור ביצוע עבודות כפייה, ואלו נרצחו עד אביב 1943. בד בבד, ערכו הגרמנים והאוקראינים מצוד אחר יהודים מהעיירה שהסתתרו בה, או שנמלטו ליערות הסביבה, תוך רצח הנמצאים.
קישורים חיצוניים
