ז'אן מולן
Jean Moulin

מצבת זיכרון לז'אן מולן, ועליה דיוקנו המפורסם, כשהוא חבוש בכובע ובצעיף
לידה	20 ביוני 1899 בזייה, הרפובליקה הצרפתית השלישית
פטירה	8 ביולי 1943 (בגיל 44) מץ, גרמניה הנאצית
שם לידה	Jean Pierre Moulin
מדינה	צרפת
מקום קבורה	הפנתאון של פריז
תפקיד	Prefect of Aveyron (1938–1939) Sub-prefect of Châteaulin (1930–1933) sub-prefect of Thonon-les-Bains (1933–1934) sub-prefect of Albertville (1925–1930) Prefect of Eure-et-Loir (1939–1940) נשיא (1943–1943) General secretary of prefecture of Somme (1934–1936)
בן או בת זוג	Marguerite Cerruti (1926–1928)
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד (1 באוקטובר 1945) אביר במסדר ההצטיינות החקלאית (7 באוגוסט 1929) אביר במסדר הכתר של איטליה (27 בפברואר 1926) אביר בלגיון הכבוד (25 בפברואר 1937) צלב המלחמה 1939-1945 (1 באוקטובר 1945) חבר מסדר השחרור (17 באוקטובר 1942) המדליה הצבאית הצרפתית מוות למען צרפת
חתימה

ז'אן מוּלֶן (בצרפתית: Jean Moulin; ‏20 ביוני 1899 - 8 ביולי 1943) היה לוחם בשורות הרזיסטאנס בתקופת הכיבוש הנאצי בצרפת במלחמת העולם השנייה. כיום הוא אחד מסמלי ההתנגדות הצרפתית לנאציזם, וגבורת הרזיסטאנס, וזאת בשל תפקידו באיחוד ההתנגדות הצרפתית על אדמת צרפת עם אנשיו של שארל דה גול במסגרת צרפת החופשית שמעבר לים, ובזכות גבורתו ומותו בידי הגסטפו.

מולן נולד בבזייה שבצרפת. הוא התגייס לצבא הצרפתי ב-1918. לאחר מלחמת העולם הראשונה למד משפטים וסיים את לימודיו בשנת 1924. לאחר מכן נשא במשרות שונות בשירות המדינה במישור המוניציפלי. ב-1926 נישא לאישה בשם מרגריט סרוטי, אך הנישואים כשלו, והזוג התגרש בשנת 1928. במקביל לעבודתו בשירות המדינה צייר גם קריקטורות פוליטיות בעיתון בשם "Le Rire" (הצחוק), כשהוא משתמש בשם העט "רומנין".

ב-1939 התמנה מולן למנהל מחוז אר ולואר. לאחר התבוסה הצרפתית במערכה על צרפת במלחמת העולם השנייה נעצר על ידי הגרמנים, מכיוון שסירב לחתום על מסמך מזויף שהאשים חיילים סנגלים בצבא צרפת בטבח אזרחים. בעודו כלוא ניסה להתאבד באמצעות חיתוך צווארו בשבר זכוכית. ניסיון ההתאבדות נכשל, אך הותיר צלקת בולטת בצווארו, אותה נהג להסתיר באמצעות צעיף שהפך לסימן היכר של מולן.

בנובמבר 1940 הורתה ממשלת צרפת של וישי לפטר את כל ראשי הערים הנבחרים בעלי נטייה פוליטית שמאלית. מולן סירב לפטר את ראשי הערים שבמחוזו, ולכן פוטר בעצמו. הוא עבר לעיירה סן אנדיול במחוז בוש דו רון בדרום צרפת, והצטרף לשורות המחתרת הצרפתית, הרזיסטאנס. ב-1941 נסע בחשאי ללונדון כשהוא מסווה עצמו בשם ז'וזף ז'אן מרסייה, ונפגש שם עם הגנרל שארל דה גול, שעמד בראש תנועת צרפת החופשית שביקשה להתנגד לגרמנים ולמשטר צרפת של וישי. דה גול ביקש ממולן לפעול לאיחוד קבוצות הרזיסטאנס השונות. בינואר 1942 הוצנח מולן בחשאי לצרפת. כשהוא נושא את הכינויים המחתרתיים "רקס" או "מקס" נפגש עם מנהיגי קבוצות הרזיסטאנס השונות ופעל לאיחודן למחתרת לוחמת אחת.

בינואר 1943, הכריזו שלושה מפלגי הרזיסטאנס השונים על איחודם לתנועות ההתנגדות המאוחדות (Mouvements Unis de la Résistance, בראשי תיבות: M.U.R) בפברואר 1943 שב ללונדון, ובמרץ 1943 שב לצרפת עם פקודות להקים מועצה לאומית להתנגדות (Conseil national de la Résistance - CNR) שתאחד את כל פלגי הרזיסטאנס השונים, גם אלו שלא הצטרפו אל ה-M.U.R. גוף זה התכנס לראשונה בפריז ב-27 במאי 1943.

ביוני 1943 נעצר מולן כשכינס מפגש של מנהיגי הרזיסטאנס בעיר ליון. מולן ומנהיגים רבים אחרים נעצרו. מולן נחקר על ידי איש הגסטפו קלאוס ברבי שכונה "הקצב מליון", ולאחר מכן הועבר לפריז. הוא לא גילה את סודות המחתרת לחוקריו. הוא הועבר להמשך החקירה על אדמת גרמניה, ובדרכו, ברכבת, ליד העיר מץ, מת. אין לדעת אם סיבת המוות הייתה התאבדות או פגיעות שנגרמו במהלך עינויים.

עם מותו נטמן מולן בבית הקברות פר לשז בפריז. ב-1964 הועברו שרידיו לפנתיאון בו מנציחה האומה הצרפתית את החשובים שבבניה. כיום נחשב ז'אן מולן לדמות מופת בצרפת, ועל שמו נקראו בתי ספר, אוניברסיטה בליון, ומספר רב של רחובות, כיכרות, ותחנת חשמלית בפריז. במפקד של העיתון "לה פריזיין" בשנת 2017 נמצאו בצרפת 389 בתי ספר שנקראו על שמו^[1]

• מוזיאון ז'אן מולן בפריז מנציח את זכרו ואת מאבק הרזיסטנס.
• ב-1993 הנפיקה צרפת מטבע בן שני פרנק, הנושא את דמותו.

מדיה וקבצים בנושא ז'אן מולן בוויקישיתוף

• ז'אן מולן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ז'אן מולן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)