מאן היה חלוץ בחיבור הג'אז למוזיקה עולמית. הוא הוסיף יסודות של מוזיקה אפריקאית לאחר סיור ביבשת, צירף נגן קונגאס ללהקתו והקליט את האלבום "פלאוטיסטה", ובו ג'אז אפרו קובאני. ב-1961 סייר בברזיל ובחזרו לארצות הברית הקליט עם אומנים ברזילאים כמו אנטוניו קרלוס ג'ובים והגיטריסט באדן פאואל. תקליטים אלה תרמו רבות להפצת הבוסה נובה, ומאן חזר פעמים רבות להקליט נושאים ברזילאיים. הוא הקליט רגאיי בלונדון ב-1974, מוזיקה מזרח תיכונית (ב-1966 ו-1967 עם עוד ודרבוקה), וכמו כן מוזיקה מזרח אירופאית.
באמצע שנות ה-60 הוא צירף את צ'יק קוריאה הצעיר לנגן בלהקותיו, בטעם לטיני, ועבודתו עם אמן זה כונסה באוסף "כל המפגשים של הלהקה הלטינית". בסביבת שנת 1980 ניגן דואטים בניו יורק עם נגן הסארוד (כלי הודי) ואסאנט ראי.
הקשר למוזיקת פופ
לאחר אלבום הלהיט שלו מ-1969 "Memphis Underground" הוא הוציא כמה אלבומים נוספים של ג'אז "רך" בשנות ה - 70, כך שהוא ספג ביקורת מאוהדי ג'אז טהור, אך התאפשר לו להיות פעיל בתקופה בה העניין בג'אז דעך. הוא ניגן עם הרבה מוזיקאי ג'אז ונשמה ידועים, ואיתם יצר קטעים שהעפילו למקומות גבוהים במצעדי הפזמונים. ב-1983 הקליט גרסה אינסטרומנטלית לשיר "נואיבה" של שלמה גרוניך.
קריירה מאוחרת
מאן הקים חברת תקליטים.
בשנת 2003 הופיע בפעם האחרונה בפסטיבל הג'אז של ניו אורלינס. באותה השנה מת מאן ממחלת הסרטן. בסך הכל, הקליט כ-100 תקליטים.
