מנחם לונץ (אליעזר), יליד יבנאל, חזר למושבה לעבוד במשק המשפחתי לאחר שמשפחתו עזבה את המושבה. במאי1939 הוא הצטרף ללח"י. בביתו נערכו אימונים בנשק וכן שימש הבית לאכסן לוחמי לח"י שנפצעו ונזקקו להחלמה.
שבתאי דרוקר (ציון), נפצע ב-1 באפריל1944 ברגלו בהיתקלות עם שוטרים בריטים בחיפה. הוא הועבר לביתו של מנחם לונץ ביבנאל להחלמה במחשבה שהמושבה מרוחקת מעיני הבריטים.
ב-6 באפריל1944, בעקבות הלשנה, נכנס כוח בריטי גדול ליבנאל. המושבה הוקפה ונסגרה. חלק מהכוח פנה מיד לבית לונץ. הבריטים קראו לשני הלוחמים להיכנע. כאשר לא קבלו תשובה, פתחו באש על הבית. הלוחמים השיבו באש רפה כי רק אקדחים ורימונים היו בידם.
בהפסקה בין ירי לירי התנדבו בני המושבה לקרוא למנחם לונץ להיכנע ולהציל אותו ואת חברו אבל לא קיבלו תשובה. הבריטים חידשו את האש וחוררו את הבניין. לבסוף, לאחר שעה ארוכה שלא בא סימן חיים מהבית הנצור פרצו הבריטים לבית ומצאו את השניים הרוגים כשאקדחו של לונץ נתון בימינו ואצבעו על ההדק. הדעה המקובלת היא ששניהם התאבדו כשראו שאפסה כל תקווה.
