הצבעה במעטפות כפולות היא שיטת הצבעה שנועדה לאפשר לבעל זכות הצבעה להצביע שלא בקלפי הסמוכה למקום מגוריו, תוך שמירה על חשאיות ההצבעה מחד גיסא, ומניעת הצבעה כפולה, מאידך גיסא.
שיטת הצבעה זו נהוגה במקומות, כגון ישראל, בהם כל בעל זכות הצבעה משובץ לקלפי מסוימת, הסמוכה למקום כתובתו הרשומה במשרד הפנים, והוא רשאי להצביע רק בה. באופנים בהם בעלי זכות ההצבעה אינם מסוגלים להצביע בקלפי שאליה שובצו, למשל דיפלומטים שנשלחו על ידי המדינה מחוץ לישראל, או חיילים שנמצאים בבסיס צבאי מרוחק מביתם, וכדומה, ההצבעה נעשית במעטפה כפולה.
היסטוריה
הבחירות לאספה המכוננת
לקראת הבחירות לאספה המכוננת הוחלט לקיים הצבעה במעטפות כפולות בצבא. הצעה לאפשר הצבעה במעטפות כפולות לאזרחים נדחתה[1]. לקראת הבחירות לכנסת השלישית נדונה בכנסת הצבעת השוטרים[2] ונקבע בחוק שייקבעו הסדרים כדי לאפשר לימאים להצביע. אך הכנסת התעכבה מלקבוע בחוק הסדרים עבור הימאים[3] ובשנת 1964 פתחו הימאים במאבק לאפשרות הצבעה על אניותיהם. אליהם הצטרפו גם עובדי השגרירויות ושליחים אחרים מחוץ לישראל שדרשו גם הם אפשרות להצביע[4]. הכנסת דנה בחוק, אולם הדברים התקדמו בעצלתיים בגלל חששות לחוסר אפשרות לפקח על הקלפיות[5]. כן בקשו המחוקקים לוודא שלילת אפשרות הצבעה מיורדים[6].
הכנסת השביעית
לקראת הבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969, חוקק נוסח חדש לחוק הבחירות לכנסת, שיאפשר גם לימאים להצביע, אך מבלי לאפשר לישראלים אחרים השוהים מחוץ לישראל להצביע. בעקבות זאת, ספירת קולות המעטפות הכפולות בוצעה בשני גלים: קולות החיילים, ולאחר מכן קולות הימאים[7]. החוק קבע ששוטרים שיוצבו ביום הבחירות במקום מרוחק מבתיהם יירשמו בקלפי ליד המקום בו יוצבו, ולא יצביעו במעטפות כפולות[8]. חידוש נוסף בבחירות אלו היה מתן אפשרות לסוהרים, שוטרים ואזרחים עובדי צה"ל בשטחי יהודה, שומרון ועזה להצביע בקלפיות צבאיות[9].
הצבעת שוטרים וחיילים
בשנת 1973 תוקן חוק הבחירות כך ששוטרים יימחקו מרשימת הבוחרים שבאזור מגוריהם, והצבעתם תתאפשר בכל קלפי במסירת תעודת הצבעה ייעודית לידי יושב ראש ועדת הקלפי[10]. מאחר ששמו של השוטר אינו מופיע באף רשימת בוחרים והתעודה נמסרת לוועדת הקלפי – אין חשש שהשוטר יצביע במקום אחר, ולכן הצבעתו נערכת במעטפה רגילה. הסדר זה היה בתוקף עד לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.
בשנת 1984, לאחר שהתפרסם שהחיילים הצביעו באופן מובהק יותר לימין, דרש שבח וייס שקולות החיילים יעורבבו עם קולות האזרחים כדי שלא יהיה ניתן לדעת מה הצביעו החיילים. במידה מסוימת בקשתו התמלאה, ככל שאזרחים רבים מצביעים במעטפות כפולות[11].
בשנת 2020 שונה החוק, ומהבחירות לכנסת העשרים ושלוש שמותיהם של השוטרים החלו להיכלל ברשימת הבוחרים, אך באפשרותם להצביע בכל קלפי במעטפות כפולות בהצגת תעודת שוטר.
הצבעת מתנחלים
בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הצביעו גם חלק מן המתיישבים, למשל בקדומים ואופירה בקלפיות צבאיות[12].
בשנת 1984 עתרו לבג"ץ מספר אסירים בדרישה שיינתן להם להצביע. בג"ץ קבע שהאסירים צודקים שעל פי חוק יסוד הבחירות זכותם להצביע, אך דחה את העתירה תוך קביעה שעל הכנסת לתקן את החוק לאפשר לאסירים להצביע או לקבוע ברוב מיוחס שאינם זכאים להצביע[13]. בעקבות זאת, תוקן החוק באוגוסט 1986, באופן המאפשר לאסירים להצביע[14].
דיפלומטים בתי חולים וקלפיות מונגשות
בשנת 1988 מחו עובדי משרד החוץ בנציגויות בעולם על שהם אינם יכולים להצביע, בעוד הם נדרשים להעביר את הקלפיות של הימאים לישראל[15].
בשנת 1991 תוקן החוק באופן המאפשר לשליחים רשמיים של ישראל והמוסדות הלאומיים להצביע מחוץ לישראל[16]. בשנת 1996 תוקן החוק כדי לאפשר הצבעה במעטפות כפולות בבתי חולים.
בשנת 2000 תוקן החוק באופן המאפשר לאנשים המוגבלים בניידות להצביע בקלפיות מיוחדות שהונגשו לאנשים המוגבלים בניידות. בעקבות שימוש בקלפיות אלו על ידי אנשים שנמצאו במרחק רב ממקום הקלפי שלהם, תוקן החוק בשנת 2011 באופן המחייב אדם, שבעיית המוגבלות שלו אינה ניכרת לעין, לחתום על הצהרה שהוא אכן מוגבל ניידות. החוק גם הטיל עונש של עד חצי שנת מאסר על אדם שחתם על הצהרת כזב[17][18].
ההסתדרות
בבחירות להסתדרות נהג שימוש במעטפות כפולות לחיילים ולמקומות עבודה מאורגנים, לפחות מאז 1955[19].
הליך ההצבעה
ההצבעה במעטפה כפולה נעשית כמו הצבעה רגילה, כאשר המצביע מכניס את פתק ההצבעה לתוך מעטפה אטומה. אך בניגוד להצבעה רגילה, שבה המעטפה האטומה מוכנסת ישירות לקלפי, היא מוכנסת לתוך מעטפה חיצונית נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע. מעטפות אלו אינן נספרות בקלפי שבה נערכת ההצבעה, אלא מועברות כולן לאתר ספירת הקולות של ועדת הבחירות המרכזית. בוועדת הבחירות המרכזית מוודאים שהמצביע המזוהה על כל מעטפה לא הצביע כבר בקלפי המיועדת לו, מסמנים אותו כמי שהצביע, ואז מוציאים את המעטפה האטומה עם פתק ההצבעה ומערבבים אותה עם מעטפות אחרות. לאחר מכן סופרים את הקולות של כל המצביעים כמו בקלפי רגילה.
הצורך בטכניקה זו נובע מהניהול המבוזר של ההצבעה: בכל קלפי יש לוועדת הקלפי גישה רק לרשימת המצביעים באותה קלפי, ולכן יכולת לוודא זכות הצבעה רק למצביעים אלה. רק לוועדת הבחירות המרכזית יש גישה לפנקס הבוחרים המלא, המאפשר לה לוודא זכות הצבעה לכל מצביע, ללא תלות בקלפי שאליה שובץ.
מספר המצביעים במעטפות כפולות
בבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001 הוערך מספר המצביעים במעטפות כפולות בכ-150,000, שכללו 6,000 אסירים, 2,500 נציגי ישראל בחוץ לארץ ו-30,000 מאושפזים[20].
בספירת הקולות של המעטפות הכפולות נהוג לחלק את המעטפות לוועדות קלפי שכל אחת סופרת כמות מסוימת של קולות. בבחירות לכנסת ה-22 ניתנו לכל קלפי כזאת כ-1,000 מעטפות הצבעה.
ימאים בספינות הנושאות את דגל ישראל, בקלפיות המוצבות על האוניות, במקרה שיש לפחות 14 ימאים ישראליים על האונייה. נכון ל-2020, אין אוניות ישראליות כאלה, ולכן אין הצבעה של ימאים[24].
נציגים דיפלומטיים של מדינת ישראל ונציגים של הסוכנות היהודית וקק"ל המוצבים מחוץ למדינת ישראל, המצביעים בקלפיות בנציגויות ישראליות ברחבי העולם (וכן בני זוגם וילדיהם עד גיל 20). ההצבעה נעשית לפני תאריך הבחירות על מנת שמעטפות ההצבעה תגענה לישראל עד יום הבחירות.
חברי ועדת קלפי מכהנים (והחל מ־2022 גם משקיפים), שעובדים בקלפי יותר מ-6 שעות ברצף רשאים להצביע בקלפי שבה עבדו. כמו כן, מזכיר ועדת הקלפי, סדרן, אב בית, ומאבטח רשאים להצביע בקלפי שבה הם עובדים.
עובדי ועדת הבחירות רשאים להצביע בכל קלפי.
מוגבלים בניידות, על סמך הצהרתם רשאים להצביע בקלפיות נגישות מיוחדות ברחבי ישראל המיועדות למוגבלים בניידות.
נשים השוהות במעון לנשים מוכות רשאיות להצביע בקלפי נגישה מיוחדת להצבעת מוגבלים בניידות, בכפוף להצגת אישור מוועדת הבחירות, חתום על ידי מנהלת המעון[25].
מאושפזים וצוותי רפואה השוהים בבתי חולים רשאים, בתנאים מסוימים, להצביע בקלפי מיוחדת המוצבת בבית החולים.
קולות המעטפות הכפולות נספרים בערך יום וחצי לאחר שנודעו תוצאות הבחירות בקלפיות הרגילות. במעטפות כפולות מצביעים כ-3-5% מהמצביעים בלבד, ולכן השפעתן על תוצאות הבחירות היא קטנה והשינויים בתוצאות אינם מהותיים.
כיוון שרוב המצביעים במעטפות כפולות הם חיילים, דפוסי ההצבעה במעטפות הכפולות עשויים להיות שונים במקצת מדפוסי ההצבעה של כלל האזרחים. העובדה שחלק מההצבעות במעטפות כפולות נערכות לפני יום הבחירות גורמת לכך שלעיתים המצביעים במעטפות כפולות מצביעים עבור מפלגות ומועמדים שפרשו מההתמודדות סמוך לבחירות. תופעה זאת זניחה יחסית בגלל מספרם הקטן של המצביעים לפני יום הבחירות והתמיכה הקטנה יחסית במועמדים הפורשים מהתמודדות.
השוואות תוצאות הבחירות לקולות מצביעי המעטפות הכפולות
התחייה (12% לעומת 4%), הליכוד (35% לעומת 32%), כ"ך (2.5% לעומת 1.2%), שינוי (4.5% לעומת 2.7%) ורצ (3.5% לעומת 2.4%) קיבלו יותר קולות מבתוצאות הסופיות. המערך (32% לעומת 35%) קיבלה פחות קולות[31]
העבודה קיבלה 31.7% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 27.5% אצל כלל המצביעים, הליכוד קיבל 31.2% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 27.5% אצל כלל המצביעים, מרצ קיבלה 8.4% לעומת 7.5% בכלל הציבור ומפלגת ש"ס קיבלה 5.6% לעומת 8.7% בכלל הציבור[34]
מצביעי המעטפות הכפולות הצביעו למפלגות הגדולות באופן דומה לכלל האוכלוסייה, עם אחוז גבוה יותר לליכוד ולקדימה ונמוך יותר לעבודה ולישראל ביתנו. לעומת זאת, מצביעי המעטפות הכפולות הצביעו באופן מובהק יותר לאיחוד הלאומי-מפד"ל (10.3% לעומת 7.1%), מפלגת הירוקים (3.8% לעומת 1.5%), מרצ (5.2% לעומת 3.8%) ועלה ירוק (5.2% לעומת 1.3%) ובאופן מובהק פחות למפלגות החרדיות והערביות.
קדימה, הליכוד ומרצ קיבלו כל אחת מנדט נוסף, על חשבון העבודה, מפלגת ש"ס וישראל ביתנו[36].
אצל מצביעי המעטפות הכפולות נמצא אחוז גבוה יותר של הצבעה למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה (5.4% לעומת 3.0% בכלל הציבור), בעיקר בגלל הצבעה באחוז גבוה יותר לתנועה הירוקה (1.20% לעומת 0.81%), למפלגת הירוקים (0.99% לעומת 0.36%), לעלה ירוק (1.35% לעומת 0.38%) ולמפלגת צבר (0.49% לעומת 0.14%). מבין המפלגות שעברו את אחוז החסימה, זכו בתמיכה גדולה משמעותית אצל מצביעי המעטפות הכפולות, הבית היהודי (3.5% לעומת 2.8%) והאיחוד הלאומי (4.2% לעומת 3.3%), הגם שלא עד כדי המידה [דרושה הבהרה] בבחירות לכנסת ה-17. מרצ, שבבחירות קודמות זכתה בתמיכה גבוהה בהרבה אצל מצביעי המעטפות הכפולות, זכתה בבחירות אלו בתמיכה רק מעט יותר גבוהה (3.2% לעומת 2.9%). מבין המפלגות הגדולות, זכו העבודה (11.1% לעומת 9.8%), ישראל ביתנו (13.1% לעומת 11.5%) והליכוד (24.8% לעומת 21.3%) לאחוזי הצבעה גבוהים יותר, בעוד קדימה זכתה באחוז נמוך יותר (20.9% לעומת 22.2%) אצל מצביעי המעטפות הכפולות. כבבחירות קודמות זכו חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד בתמיכה נמוכה בהרבה אצל מצביעי המעטפות הכפולות, וגם יהדות התורה ומפלגת ש"ס קיבלו תמיכה נמוכה יותר.
תמיכה רבה יותר למפלגת הבית היהודי (15% לעומת 9%), עוצמה לישראל (2.4% לעומת 1.75%), יש עתיד (16.2% לעומת 14.3%) ועלה ירוק - הרשימה הליברלית (4% לעומת 1.1%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה. מרצ, בניגוד לשנים קודמות, קיבלה תמיכה נמוכה יותר אצל מצביעי המעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה (3.85% לעומת 4.56%)[37]
תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגת הבית היהודי (12.38% לעומת 6.73%), מרצ (4.58% לעומת 3.93%), ועלה ירוק (3.64% לעומת 1.12%). תמיכה רבה יותר באופן מתון לליכוד, המחנה הציוני, כולנו ויש עתיד. המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות[38]
תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגות הגדולות הליכוד (29.34% לעומת 26.46%) וכחול לבן (28.77% לעומת 26.13%), וזהות (6.6% לעומת 2.74%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות[39]
תמיכה משמעותית לכחול לבן עם 30.2%, לעומת 25.9% מכלל הקלפיות. חלה גם עלייה בהצבעה לכחול לבן במעטפות הכפולות ביחס לבחירות הקודמות, שנערכו חודשים ספורים קודם לכן. במקום השני הליכוד, אשר נחלשה ביחס לבחירות הקודמות מ-29.3% ל-27.8% מקולות המעטפות הכפולות, אך לעומת 25.15% מכלל הקולות. השלישית בגודלה היא ימינה, עם 8.8% מהקולות, לעומת 5.9% בכלל הקלפיות. בעוד שישראל ביתנו קיבלה 7% מכלל הקולות, היא קיבלה רק 5% מקולות המעטפות הכפולות[40].
תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגות הגדולות הליכוד (32.67% לעומת 29.46%) וכחול לבן (29.85% לעומת 26.59%), וימינה (8.33% לעומת 5.24%). הרשימה המשותפת ויהדות התורה קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות[41]
כחול לבן התחזקה במנדט על חשבון ש"ס, הליכוד התחזק במנדט על חשבון הרשימה המשותפת[42]
תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגות הציונות הדתית (15.46% לעומת 10.84%) מפלגת העבודה (5.12% לעומת 3.69%), וישראל ביתנו (5.69% לעומת 4.48%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה
