דממת בחירות, שתיקת בחירות (באנגלית: Election silence) או דממת קמפיין (campaign silence) הם מונחים שמציינים איסור על קיום תעמולת בחירות לפני בחירות (ובמדינות מסוימות גם במהלך הבחירות). על פי כלל זה, בחלק מהמדינות, כמו סלובניה ופולין, אסור לנסות לשכנע אנשים להצביע למועמד ספציפי או למפלגה פוליטית ביום הבחירות. ישנן מדינות שהכריזו כי מבחינה חוקית, דממת בחירות מהווה הפרה של החוק בנוגע לחופש הביטוי. עם זאת, משתמשים בה בחלק מהדמוקרטיות בעולם "על מנת לאזן את התעמולה ולשמור על סביבת הצבעה חופשית".
רקע
בחלק מהמדינות קיימת דממת בחירות על מנת לתת לבוחרים תקופה לחשוב על ההתרחשויות במדינה לפני שיצביעו.[1] במהלך תקופה זו אסור למועמדים לקיים תעמולת בחירות. לעיתים קרובות אסור גם לערוך סקרי בחירות. הדממה נאכפת בדרך כלל כחוק, אם כי במדינות מסוימות היא רק "הסכם ג'נטלמני" בין מפלגות מובילות.
בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע בתיק "בורסון נגד פרימן" (אנ') משנת 1992 כי ניתן להגביל תעמולת בחירות רק ביום הבחירות, באזור קטן סביב הקלפי, וכל איסור דיבור בטווח רחב יותר נוגד את החוקה.[2] בבולגריה, קבע בית המשפט החוקתי בשנת 2009 כי דממת בחירות וכן איסור על סקרי דעת קהל לפני יום הבחירות מייצגים פגיעה בחופש הביטוי.[דרוש מקור]בית המשפט החוקתי של הונגריה קבע בשנת 2007 כי איסור על סקרי דעת קהל נוגד את החוקה, אך אישר את דממת הבחירות.[3] גם בית המשפט החוקתי של סלובניה קבע בשנת 2011 כי איסור על סקרי דעת קהל נוגד את החוקה.[4] בהתאם לסעיף 329 לחוק הבחירות בקנדה, קנדה אסרה בעבר על הפצת תוצאות הבחירות באזורים במדינה בהם הקלפיות טרם נסגרו, כך שתוצאות מאזורי הבחירות במחוזות המזרחיים והאטלנטיים לא ישפיעו על התוצאות במערב.[5] אף על פי שאושר על ידי בית המשפט העליון, איסור זה בוטל בשנת 2012.
דממת בחירות נקראת גם "תקופת האפלה" (blackout period).[6][7][8]
בסלובניה, עד לשנת 2016 היה אסור להזכיר שם של מועמד ביום הבחירות בפומבי. מי שפרסם הצהרות חיוביות או ביקורתיות אודות מפלגות או מועמדים ברשתות החברתיות, בפורומים מקוונים, או השמיע הצהרות במקום ציבורי, למשל במסעדה, הועמד לדין ונקנס.[9] במשך למעלה משני עשורים, התקשורת והמצביעים נמנעו מלדבר על פוליטיקה ביום שלפני הבחירות וביום הבחירות. בשנת 2016 קבע בית המשפט העליון כי "לא כל דעה היא תעמולה", פרסם הגדרה חדשה למונח 'תעמולה', וביטל פסק דין של בית משפט נמוך יותר, שהרשיע אדם שכתב בפייסבוק "ריאיון נהדר! שווה קריאה!".[10][11][12]
דממת בחירות ברחבי העולם
דממת בחירות מונהגות במדינות הבאות. משך הזמן שלהן בתקופה שלפני הבחירות מצוין בסוגריים:
בולגריה (24 שעות לפני יום הבחירות, וביום הבחירות)[17]
קנדה (חל איסור על תעמולת בחירות במתחמי הקלפיות ביום הבחירות)[דרוש מקור] – עד שנת 2015, היה גם לא חוקי להפיץ את תוצאות הבחירות באזורי הצבעה בהם בהם הקלפיות טרם נסגרו.[18]
קרואטיה (החל מהשעה 00:00 ביום הקודם ועד סגירת הקלפיות)[19]
ישראל (החל משעה 19:00 ביום הקודם לבחירות)[24] – חל איסור לערוך סקרים במשך חמשת הימים שלפני הבחירות. שידור פרסומות בטלוויזיה וברדיו נאסר כחלק מקמפיין בחירות, לצד שידור מרוכז של תשדירי הבחירות שנקבע על ידי ועדת הבחירות כשבועיים לפני הבחירות.
איטליה (החל משעה 00:00 ביום הקודם) – חל איסור לערוך סקרים במשך 15 הימים שלפני הבחירות, אסור לומר את שמות המועמדים בטלוויזיה, בחודש שלפני הבחירות (למעט בתוכניות חדשות בטלוויזיה ובפרסומי בחירות מוסדרים)
סינגפור (24 שעות) – מכונה "יום רגיעה", יושם לראשונה בשנת 2011[33]
סרביה (החל מהשעה 00:00 יומיים לפני יום הבחירות)[34]
סלובקיה (24 שעות, סקרי בחירות – 14 יום לפני הבחירות)[35]
סלובניה (החל מהשעה 00:00 ביום הקודם לבחירות, וביום הבחירות עד סגירת הקלפיות)
דרום קוריאה (ביום הבחירות; הפצת משאלי דעת קהל נאסרת בששת הימים שלפני הבחירות)
ספרד (24 שעות לפני יום הבחירות) – מכונה "יום הרהור". סקרי בחירות אסורים חמישה ימים לפני יום הבחירות, אם כי ישנם כמה טריקים משפטיים, כמו פרסום בחו"ל)[36]