לפי האתנוגרפים של האימפריה הרוסית ובלחץ הכנסייה האורתודוקסית הוצע ב-1909 לנתק שטחים המאוכלסים באחוז גדול של נוצרים אורתודוקסים מן השטחים שהשתייכו לפולין הקונגרסאית ולאחדם לגוברניית חלם. הדבר קרה ב-1912 אז גם התגלו בה על ידי גאולוג מיכאיל טטיאייב מצבורי פחם וב-1913 הוכרז על הגוברניה כקיימת פיזית. בנוסף באופן מנהלי הועברה הגוברניה מלהיות כפופה לגוברניית ורשה לשליטת קייב. בעקבות חוזה ברסט-ליטובסק, גוברניית חלם הייתה צריכה להיות חלק של הרפובליקה העממית של אוקראינה אך החוזה לא התקיים זמן רב טרם בוטל והגוברניה הפכה לחלק מפרובינציית לובלין.
מה שכן יושם היא חתימה ב-9 בספטמבר 1944 על "הסכם בין ממשלת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית לבין הוועד הפולני לשחרור לאומי על פינוי האוכלוסייה האוקראינית משטח פולין ואזרחים פולנים משטח הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית".[3] מהצד של הרפובליקה הפולנית, ההסכם נחתם על ידי אדוארד אוסובקה-מוראבסקי, יו"ר הוועד הפולני לשחרור לאומי, ומצד הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית – ניקיטה חרושצ'וב, יו"ר סובנארקום של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.[4][5]
באותה שנה חתם אותו גוף פולני על הסכמים דומים עם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הביילורוסית (גם כן ב-9 בספטמבר) והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (ב-22 בספטמבר).
תוכן ההסכם
ההסכם קבע את יישובם מחדש לשטחה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית של כל האוקראינים, הבלארוסים, הרוסים והרותנים[6] המתגוררים במחוזות (פובטים) חלם, הרוביישוב, טומשוב, לובאצ'וב, ירוסלב, פשמיסל, לסקו, זמושץ, בילגוראיולודבה ועוד של פולין. כמו כן, היא אפשרה העברה לפולין מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית של כל הפולנים והיהודים שהיו בנתינות פולנית נכון ל-17 בספטמבר1939 (תחילת פלישת ברית המועצות לפולין). בהסכם הודגש כי יישוב מחדש נעשה מרצון ולא הותרה כפייה ישירה או עקיפה. כמו כן, הובטחו פיצויים כספיים לכל הרכוש.[7]
הפינוי היה צריך להתבצע בתוך התקופה שבין 15 באוקטובר 1944 עד 1 בפברואר1945, אך בהסכם נקבע כי ניתן להאריך את התקופה בהסכמת שני הצדדים.
ההסכם כלל גם את החלק החסוי: נוהל ביצוע מפורט שהועבר לממשלת לובלין ב-22 בספטמבר על ידי ניקולאי בולגנין, נציג ברית המועצות בממשלה.
ביצוע ההסכם
בפועל היישוב מחדש החל ב-23 בספטמבר 1944, מעט ידוע עליו מן הצד הסובייטי אך בצד הפולני ידוע על 3 דיוויזיות שהיו מעורבות בפינוי של 80 אלף איש בסתיו 1945. ב-1946 נמשך היישוב מחדש מפולין, אנשים התנגדו לכך, מחאותיהם דוכאו בכוח, היו קורבנות.[8]
על פי הסטטיסטיקה הרשמית, עד לאוקטובר 1946, 812,688 אנשים יושבו מחדש מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית לרפובליקה הפולנית, ועד למרץ 1947, 472,635 אנשים יושבו מחדש מפולין לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.[9][5]
סיום ביצוע ההסכם
באופן רשמי, יישום ההסכם הושלם ב-6 במאי 1947 על ידי חתימה על "הפרוטוקול הסופי להסכם מיום 9 בספטמבר 1944".[5] עם זאת, זה לא הוביל להשלמת פעולות יישוב מחדש – ההגירות ההדדיות נמשכו עד תחילת שנות ה-50. בשנת 1951 התבצעה החלפת שטחים בין פולין לברית המועצות במהלכה קיבלה ברית המועצות חלק של גוברניית חלם.
^Е.П. САМБОРСКИЙ ДЕПОРТАЦИЯ ПОЛЯКОВ С ЗАПАДНОЙ УКРАИНЫ И ЗАПАДНОЙ БЕЛАРУСИ В ПОЛЬШУ В 1944—1946 ГГ.; ПРОБЛЕМЫ СОВРЕМЕННОЙ ИСТОРИОГРАФИИ // ПРОБЛЕМЫ СОВРЕМЕННОЙ НАУКИ. — 2013. — № 8-1
^ 123Ю. И. Шаповал Переселение польского и украинского населения в 1944—1947 гг. // Миграционные последствия Второй мировой войны: депортации в СССР и странах Восточной Европы. Сборник научных статей. Вып. 2. Отв. ред. Н. Н. Аблажей, А. Блюм. — Нoвoсибирск: Наука, 2013, с. 57-79.
