ספר המקור נכתב בשפה האנגלית, פורסם בשנת 1958 בהוצאת רנדום האוס, ונכתב בסגנונו האופייני של ד"ר סוס: שורות חרוזות בטטרמטר אנאפסטי[1].
בסיפור צב-צב, מלך האגם, עומד על גב מגדלים הולכים ומתגבהים של נתיניו, בשאיפתו למקם את עצמו גבוה מעבר לגובה הירח. בסופו של דבר לצב התחתון נמאס והוא משהק, המגדל מתמוטט והמלך נופל לביצה.
הספר במקורו האנגלי נבחר בשנת 2001 על ידי השבועון Publishers Weekly[2] כאחד מספרי הילדיםרבי המכר שבכל הזמנים בארצות הברית, עם מכירות של מעל מיליון עותקים.
עלילה
מלך האגם הצב צב-צב אינו מסתפק בכס האבן שלו. הוא שואף גבוה ומצווה על נתיניו להערם מתחתיו כדי שיוכל לראות למרחקים ולהרחיב את מלכותו. אך המוני הצבים העומדים זה על גב זה במגדל כואבים. הצב התחתון, צב פשוט ששמו מק, נושא ברוב הנטל וסובל יותר מכולם. הוא שואל את המלך עד מתי ישב על גבם ומתלונן שעצמותיו כואבות. צב-צב משתיק אותו וגוער בו על שהוא בוכה בלי רשות. אז מחליט המלך שאינו יודע שובע להרחיב את מלכותו עוד יותר, ופוקד על צבים נוספים להסתדר לגובה המגדל. הם רוגזים אך פוחדים להמרות את פיו. וכך מטפסות משפחות-משפחות על גבו של הצב התחתון המסכן. ושוב מק בוכה ומסביר שצבי המגדל נמעכים והולכים, והם רעבים וצמאים. כמו קודם, גוער בו המלך ומשתיק אותו.
ואז, כשהערב יורד, מבחין צב-צב בירח העולה - מעליו! הוא נמלא זעם על החוצפה ומחליט לזמן עוד ועוד צבים בניסיון לגבוה יותר מהירח. אך עוד לפני שהוא מספיק לצוות על כך, מק מחליט להתמרד. הוא משהק, והשיהוק מרעיד את הכס הגבוה ומפיל את מלך הצבים לתוך הביצה. וכך הוא הופך למלך הבוץ ושאר הצבים זוכים בחופש, המגיע להם כמו לכל יצור בעולם.
^שורה הכתובה בטטרמטר אנפסטי היא שורה בעלת ארבע "רגליים" (מקטעים) שכל אחד מהם כתוב במשקל אנאפסט. ר' הרחבה בערך דוקטור סוס בסעיף 2 - סגנון השירה של דוקטור סוס
