ההגנה על איסלנד מורכבת ממשמר החופים של איסלנד, המסייר במים הטריטוריאליים ובמרחב האווירי של המדינה, וכן מכוחות הביטחון הלאומי של הנציב ויחידות של כוחות מיוחדים. איסלנד היא החברה היחידה בנאט"ו שאינה מחזיקה צבא קבע, למרות שאין מניעה חוקית להקים צבא כזה. בשנים 1951–2006 באזור הוצב כוח הגנת איסלנד.
משמר החופים מורכב מ-3 ספינות ו-4 כלי טיס, חמוש בנשק קל, תותחים ימיים, ונשק נגד מטוסים. משמר החופים אחראי גם על מערכת ההגנה האווירית, אשר מבצעת מעקב קרקעי אחר תנועת כלי טיס במרחב האווירי של איסלנד.
יחידות אשר כפופות לנציב הלאומי גם לוקחות חלק בהגנה על המדינה. בראשונה כוחות הביטחון הלאומי המבצעים פעולות מודיעין, והיחידה המיוחדת וִיקִינג (באיסלנדית: Víkingasveitin), יחידה מיומנת ללוחמה בטרור אשר מהווה חלק מהמשטרה הלאומית.
בנוסף קיימת יחידת מענה למשבר המופעלת על ידי משרד החוץ, אשר מורכבת מכוח קטן לשמירת השלום ופרוסה מחוץ למדינה. החל מ-2008 היחידה ממלאת את תפקידה כשהיא אינה חמושה, אלא בנסיבות מיוחדות.
כמו כן קיים הסכם עם ארצות הברית בנוגע להגנה על איסלנד. עד שנת 2006 היה באיסלנד בסיס של צי ארצות הברית. בנוסף, יש לה הסכמים צבאיים עם נורווגיה, דנמרק ומדינות נוספות בברית נאט"ו.
איסלנד מקיימת בשטחה תרגילים צבאיים של נאט"ו בשם ויקינג הצפוני, האחרון התקיים בשנת 2011. כמו כן איסלנד מקיימת תרגילים לסילוק פצצות בשם האתגר הצפוני. ב-1997 אירחה איסלנד את התרגיל הראשון של שותפות לשלום וכן בשנת 2000 אירחה תרגיל נוסף. איסלנד שלחה כוחות לכוח קוסובו ולכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי.
ספינה של משמר החופים האיסלנדי
ממשלת איסלנד תורמת כלכלית לנאט"ו, בנוסף נורווגיה מאפשרת לאזרחים איסלנדיים לקבל השכלה צבאית ולשרת כחיילי קבע בכוחות המזוינים של נורווגיה.
.svg)
.svg)