לאחר מלחמת העולם השנייה, אלבניה התקרבה לברית המועצות. הדרגות ומבנה הצבא היו מבוססים על התפישה הסובייטית, ובכך הגדילו את השליטה הפוליטית של המפלגה השולטת בכוחות המזוינים של המדינה. אחד המאפיינים של הקשר אזרחי-צבאי במהלך תקופה זו, היה המאמץ של ההנהגה האזרחית להבטיח את הנאמנות של הצבא למערכת הקומוניסטית ולמוסדותיה.
כמו כל שאר המוסדות במדינה, גם הצבא הוכפף למפלגה הקומוניסטית. כל בעלי הדרגות הגבוהות, ורוב בעלי דרגות הביניים והדרגות הנמוכות בצבא, היו חברים במפלגה. המערכת חוזקה על ידי הקמת תאי מפלגה בתוך שורות הצבא, וחינוך קומוניסטי לחיילים על ידי הפוליטרוק במהלך ההכשרה הצבאית. במטרה להרחיב את השליטה הפוליטית עוד יותר, הוגדל הגיוס לצבא והתגייסו לכוחות המזוינים אנשים מהאזורים הכפריים שהקדישו עצמם לטובת קרייריה צבאית.
המדינה והמפלגה המשיכו וב-1 במאי1966, בוטלו דרגות הצבא כפי שהיה גם בצבא השחרור העממי של סין. הצבא נשאר מאורגן בצורתו הבסיסית, אך התפקיד של מפקדי הצבא היה חסר חשיבות מכיוון שכולם ביצעו את הוראותיהם של הקומיסרים. ב-1991 הוחזרה שיטת הדרגות על ידי נשיא אלבניה.
במהלך אותן שנים, ה-"Sigurimi" (שירות הביטחון באותה תקופה) אשר התבסס על מבנה ה-ק.ג.ב., היה אחראי על הוצאה להורג, מאסר וגירוש של יותר מ-600 קציני צבא ובכך נטרל את האפשרות להפיכה צבאית. כאשר המשטר הקומוניסטי התמוטט באלבניה ב-1991, היה חשש כי הכוחות המזוינים יתערבו וינסו למנוע את הנפילה תוך שימוש בכוח. בפועל, הכוחות לא נקטו בפעולות מנע על מנת להציל את המשטר שהיו חלק ממנו.
במהלך שנות ה-80 הפחיתה אלבניה את גדודי החי"ר משמונה לארבעה. השינוי היה במעבר מגדודים מאוישים באופן מלא, להתבססות על כוחות מילואים.
לאחר 1991
ב-1992 העריכה ספריית הקונגרס כי כוחות היבשה של אלבניה מונים 35,000 חיילים. בגלל שכוח האדם של כוחות היבשה היה מספיק לאיוש שתי חטיבות, גדודים של בערך 3,000 חיילים הפכו למבנה הצבאי הגדול ביותר. ב-1991, ארבעה גדודי חי"ר היוו את החלק העיקרי בכוחות הלוחמים של כוחות היבשה.
במהלך המהומות שהתרחשו במדינה ב-1997, הניסיונות הפוליטיים להשתמש בכוחות המזוינים למחוץ את ההתנגדות הוגדרו ככישלון, שלאחריו התמוטטו הכוחות המזוינים ומתקנים צבאיים נבזזו על ידי האוכלוסייה האזרחית.
בראשית 1999 פרצה באזור מלחמת קוסובו, במהלכה נמלטו רבבות פליטים, לאלבניה אשר סיפקה להם הגנה. כמו כן איפשרה לנאט"ו לספק סיוע לוגיסטיקה דרכה לכוח קוסובו. אלבניה מהווה חלק מכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן, והכוח הבינלאומי לשמירת יציבות בעיראק. הגדלת התקציב הצבאי הייתה אחד התנאים החשובים ביותר לשילוב בנאט"ו.
בדצמבר 2006 הכוחות המזוינים ארגנו מחדש את מבנה הכוח. הוקמו שלוש מפקדות: מפקדת הכוחות המשותפים, מפקדת התמיכה המשותפת ומפקדת אימונים ותורת לחימה. מפקדת הכוחות המשותפים הורכבה מחטיבת תגובה מהירה, גדוד קומנדו, חטיבה ימית, חטיבה אווירית וחטיבת תמיכה אזורית. מפקדת התמיכה המשותפת סיפקה סיוע לוגיסטי לכל הכוחות, ומפקדת האימונים ותורת לחימה הייתה זרוע החינוך וההדרכה של הכוחות המזוינים. המבנה הורכב מ-13,800 חיילים ו-2,000 אזרחים. יחד עם זאת לאחר כשלוש שנים שונה שוב המבנה לצורתו הקלאסית.