מימין לשמאל: איל סיבי, הילה מצקר-הלוי ואמיר קוסטוריצה, בסרט הקולנוע "חלום קוסטוריצה" (2013), בבימויו של איל סיביהילה מצקר-הלוי וליאור דורון בסרט הקולנוע "מי אתה בשבילי" (2011), בבימויו של דרור רשףהילה מצקר-הלוי בהצגה "בגדי חורף אבא", פרי עטו של משה פרסטר, ובבימויה של הדס גלבוע, 2012
הוריה, שי ומריסה מצקר הם ילידי ארגנטינה. אביה חשב ומנהל כספים ואמה מוזיקאית. לה שני אחים גדולים ממנה. הילה מצקר נולדה וגדלה בשכונת אחוזהחיפה, למדה בחטיבת הביניים "רעות" ובחטיבה לאומנויות בתיכון ויצו, חיפה. למדה בלט במשך למעלה מעשר שנים, בחיפה החל מהילדות ועד הצבא הצבאי אצל אילנה קליף ובתום שירותה הצבאי בביכורי העתים. בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל.
היא בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיבתל אביב2006, מחזור מ"א. במהלך לימודיה זכתה במלגתקרן שרת אמריקה ישראל למשחק. בתום לימודיה שיחקה בהצגה "הר אדוני" שהציגה בתיאטרון חיפה בשנת 2006. ההצגה היא על פי הספר בשם זה פרי עטו של ארי דה לוקה, בבימויו של דניאל הורוביץ, בה גילמה את מריה, חברתו הטובה של הדמות הראשית בן ה-13. הם הופיעו עם ההצגה באיטלקית בתיאטרון סאן פרדיננדו בנאפולי, שם מתרחשת העלילה, בנוכחותו של דה לוקה. ההצגה זכתה לביקורות משבחות ומצקר צוינה לשבח בשניים מהעיתונים הגדולים באיטליה.
למדה אימפרוביזציה בבית תמי בהנחיית אלונה פרץ, שגם הייתה מורתה בניסן נתיב. היא הופיעה ביחד עם להקת אלונה פרץ - "רק רגע" במופעי אימפרוביזציה בבית תמי וברחבי הארץ (2008-2006).
מצקר יצרה וביימה במסגרת פסטיבל ניסוי כלים את המיצג "בשתיקה" – תערוכה בתנועה, שהוצג בבכורה בפסטיבל עכו 2008.
מצקר-הלוי שיחקה בתפקיד הראשי בסרט הקולנוע העצמאי "מי אתה בשבילי", בבימויו של דרור רשף (2011). היא גילמה את דמותה של אניה, בחורה מוגבלת, שעובדת כמנקה בבניין משרדים ונוצר קשר בינה לבין עובד לשעבר בבניין (ליאור דורון) שלוקה בנפשו. הקשר הזה מאוד אינטרסנטי מבחינתו, אולם היא בתמימותה אינה מבינה זאת ומפתחת כלפיו רגשות. היא הייתה מועמדת על תפקידה לפרס "השחקנית הטובה ביותר" – פסטיבל הסרטים הבינלאומי מילאנו באותה קטגוריה עם רנה זלווגר, שזכתה לבסוף בפרס, בנוסף הסרט השתתף בפסטיבל שנחאי .official selected, הוזמנה לפסטיבלים ברוסיה : סוצ'י, סנקט פטרבורג, "ציון לשבח" על המשחק. הוקרן ברחבי הארץ ובמשך ארבעה חודשים בסינמטק תל אביב.
היא הצטרפה לצוות הראשון המחודש של מעבדת תרבות דימונה, אנסמבל של 5 שחקנים יוצרים בדימונה, בבימויה של נועה רבן-קנולר (2011-2008). במסגרת המעבדה יצרה יחד עם צוות השחקנים ורבן-קנולר את ההצגות: "צירי דגים", "האומר כן והאומר לא", "ילד הכרובית".
מצקר שיחקה בהצגה "בטולות שידוך" מאת: חנה אזולאי-הספרי ומיכל ורד. בימוי: אפרת נתניאל, שהציגה במשך שש שנים בתיאטרון הסימטה (2012-2006). המחזה מבוסס על סיפור אמיתי ומגולל את סיפורן של שתי אחיות ממאה שערים שיום אחד נמצאו בדירתן ללא רוח חיים.
היא כיכבה בהצגת היחיד "בגדי חורף אבא", פרי עטו של משה פרסטר, ובבימויה של הדס גלבוע ועליה זכתה בצל"ש בתיאטרונטו2012. אחר כך ההצגה הועלתה במסגרת קפה תיאטרון הקאמרי.
מצקר-הלוי שיחקה ב"חלום קוסטוריצה" (2012), דוקו-סוריאליסטי שהופק בשיתוף עם ערוץ 8. הסרט עוקב אחרי איל סיבי, במאי הסרט, שהכיר את הילה ובמשך 3 שנים ניסה להבין איך להגיד לה שהיא מוצאת חן בעיניו. לבסוף הוא מחליט לנסוע לכפרים הנידחים של סרביה במטרה לחפש את הבמאי הבלקני הנודע אמיר קוסטוריצה ולשכנע אותו לבוא לישראל, להצטלם לדרמה עלילתית ולעזור לו להתחיל עם הילה. במהלך הסרט קוסטוריצה משחק את אביה של הילה והם מדברים בעברית ובסרבית. הסרט הוקרן בערוץ 8 ובסינמטקים ברחבי הארץ.
הייתה מועמדת לפרס "השחקנית הטובה ביותר" – פסטיבל הסרטים הבינלאומי מילאנו באותה קטגוריה עם רנה זלווגר, בנוסף הסרט השתתף בפסטיבל שנחאי .official selected, הוזמנה לפסטיבלים ברוסיה : סוצ'י, סנקט פטרבורג, "ציון לשבח" על המשחק
