לוחית זיכרון לאוולד (גר') לאוולדהיינריך אוולד בתצלום מאת הרמן גינטר, ברלין; סביבות 1874
היינריך אוולד נולד בגטינגן שבממלכת הנובר ליצרן הבדים היינריך אנדראס אוולד. בשנים 1815- 1820 היה תלמיד בגימנסיית גטינגן (גר'). לאחר מכן למד באוניברסיטת גאורג אוגוסט בגטינגן כסטודנט לתאולוגיה פרוטסטנטית ולמזרחנות אצל יוהאן אייכהורן. במהלך לימודיו עבד משנת 1822 כמורה בבית הספר התיכון בוולפנבוטל. בספריית הרצוג אוגוסט איפשרה לו גישה לכתבי-יד בהם השתמש ללימודיו ולמחקריו. בשנת 1823 סיים את לימודיו לתואר דוקטור בגטינגן והמשיך שנה נוספת ללמֵד בבית הספר התיכון וולפנבוטל.
לאחר מכן עבר לפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת גטינגן כמרצה זוטר (גר'). בשנת 1827, לאחר מותו של אייכהורן, מונה אוולד הצעיר לפרופסור-חבר לשפות המזרח בפקולטה לפילוסופיה. לאוולד היה גם ידע בסנסקריט ובספרות הודית, ובסמסטר החורף 1826/27 הרצה בנושא "שפת הספרות והספרות בסנסקריט". ב-1830 נישא למינה גאוס, בתו של המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס.
בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-19 היה היינריך אוולד מזרחן ותאולוג מכובד ומוכר שיכול לקוות לעתיד גדול. בשנת 1831 מונה לפרופסור מן המניין ללימודי הברית הישנה בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת גטינגן. בשנת 1833 נבחר לאקדמיה למדעים של גטינגן (גר'), בשנת 1835 שימש כפרופסור לשפות המזרח, ובאותה שנה קיבל מינוי של כבוד בפקולטה. בדצמבר 1834 התקבל כחבר מבחוץ לאקדמיה הרוסית למדעים בסנקט פטרבורג. ב-12 בדצמבר 1837 הגיעה הקריירה שלו בגטינגן לסיום מפתיע כאשר מחה, יחד עם שישה מעמיתיו, על השינוי בחוקת ממלכת הנובר. הוא הודח מכל משרותיו כאחד משביעיית גטינגן על ידי ארנסט אוגוסט הראשון, מלך הנובר.
עם זאת, המוניטין המדעי שלו הרחיק בהרבה מעבר לגבולות ממלכת הנובר, אם כי גם חווה התנגדות עזה ואף הואשם ביהירות[1]. במאי 1838 מונה לפרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטת טיבינגן בממלכת וירטמברג ובשנת 1841 הועבר לפקולטה לתאולוגיה על פי בקשתו. בין תלמידיו באותה תקופה היו אוגוסט שלייכר (גר') ואוגוסט דילמן (גר'), שהתלהבו מלימודי מזרחנות ושפות המזרח. תלמידו בטיבינגן רודולף פון רוט (גר') ירש ברבות הימים את אוולד כפרופסור לשפות המזרח והקים בטיבינגן את הקתדרה לאינדולוגיה (לימודי הודו)[2]. על עבודתו של אוולד האפיל מותה של רעייתו, שהלכה לעולמה ב-1840 בגיל 32. כמה מיצירותיו החשובות ביותר נוצרו בטיבינגן, ושם גם החלה המחלוקת המרה שלו עם התאולוג פרדיננד באור (גר') ועם אסכולת טיבינגן (גר') בנושאי המחשבה הנוצרית.
^Siehe: U. Nanko: Zur Geschichte des Lehrstuhls für Indologie und vergleichende Religionswissenschaft an der Universität Tübingen (1848–1945). In: H. Brückner (u. a.): Indienforschung im Zeitenwandel. Analysen und Dokumente zu Indologie in Tübingen. Tübingen 2003, S. 63 ff.
.jpg)
