PROFILPELAJAR.COM

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (ברוסית: Еврейский антифашистский комитет, ЕАК) היה ארגון יהודי סובייטי שהוקם באמצע מלחמת העולם השנייה על מנת לסייע לברית המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית, וחבריו נעצרו או הוצאו להורג בהוראת סטלין החל מ-1948.

תולדות הארגון

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי הוקם בשנת 1941 ביוזמת המשטרה החשאית הסובייטית (נ.ק.ו.ד.-ק.ג.ב.) ומי שעמד בראשה אז, לברנטי בריה. הוא הוקם בעיר סמרה (קויבישב), לאחר שהממשלה הסובייטית העבירה את מקום מושבה מזרחה. בראש הוועד עמד השחקן ובמאי התיאטרון שלמה מיכאלס, ומזכיר הוועד היה העיתונאי שכנא אפשטיין. בין חברי הוועד היה גם לא-יהודי – הפיזיקאי הרוסי הנודע פיוטר קאפיצה (לימים חתן פרס נובל).

ליוזמת הקמת הוועד חברו יהודים בכירים בנומנקלטורה (אליטה) של המשטר הסובייטי, וכן אנשי רוח יהודים. מטרת הוועד הייתה קידום האינטרסים של ברית המועצות בזמן מלחמת העולם. הכוונה הייתה לעשות זאת בעיקר דרך יהדות ארצות הברית ובהשפעתה. בכך קיוו יוזמי הוועד להשיג סיוע מלחמתי ופיננסי חשוב מן המערב לניהול המלחמה בגרמניה הנאצית.

עסקנים יהודים נאמני המשטר יצרו קשר עם נציגויות זרות בסמרה, ודרכן הגיעו אל הממשל באנגליה ובארצות הברית. הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ארגן כמה נסיעות של שליחיו למערב, כדי שישפיעו על קובעי המדיניות שם. כוונתם הייתה לעורר תנועה גדולה של יהודי המערב למתן עזרה לברית המועצות. הוועד עבר למוסקבה בשנת 1943 והפך למרכז חשוב של תרבות היידיש בברית המועצות בעת המלחמה.

הוועד הצליח לגייס כספים מהקהילות היהודיות במערב לטובת הצבא האדום: כ-16 מיליון דולרים גויסו בארצות הברית, כ-15 מיליון – בבריטניה וקנדה, כ-1 מיליון במקסיקו ואפילו כ-750 אלף דולר מהיישוב היהודי בארץ ישראל.

הוועד הציע, בין היתר, להקים לגיון יהודי אמריקאי מיוחד, שיוכשר למשימות צבאיות, שיפעל בחזית הרוסית-גרמנית ויסייע למערכה נגד הגרמנים. הוועד ארגן, בין השאר, משלחת הצלה אווירית, ושלח מטוס מיוחד, בשנת 1943, לחלץ את המשורר אברהם סוצקבר משטחי הפרטיזנים שבבלארוס, מעשה ללא תקדים במלחמת העולם השנייה.

במהלך שנות פעילותו (1942–1948) הוציא הוועד גם עיתון ביידיש – "אייניקייט" ("אחדות" ביידיש).

לקראת סיום המלחמה ולאחריה עסקו רבים מחברי הוועד באיסוף מידע על שואת העם היהודי באירופה תחת הכיבוש הנאצי. העדויות עובדו על ידי שני עיתונאים יהודים, איליה אהרנבורג ווסילי גרוסמן, לספר שנקרא "רצח עם" (הספר נודע בכינויו "הספר השחור"). הספר ראה אור ביידיש בארצות הברית וברומניה בשנת 1946. הוא לא הודפס בברית המועצות בעיקר בשל התנגדות הצנזורה לאזכור שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית בברית המועצות (בעיקר אוקראינים) בהשמדת היהודים. הספר הוצא לאור ברוסית בירושלים בשנת 1980. עותק שלו בכתב יד נשמר במוזיאון יד ושם בירושלים.

עם תום המלחמה המשיך הוועד לפעול, אך בשנת 1948, עם תחילת הרדיפות נגד אנשי התרבות היהודית, פוזר הוועד בטענה שהפך למרכז של "תעמולה אנטי-סובייטית". השחקן שלמה מיכאלס, יושב ראש הוועד, נרצח על ידי אנשי המשטרה החשאית הסובייטית בתאונת דרכים מבוימת בשנת 1948. בשנת 1949 נעצרו חלק מחברי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. הם הואשמו באי נאמנות לשלטון, בניהול תעמולה אנטי-קומוניסטית וגם בקשירת קשר ליצירת רפובליקה יהודית בחצי האי קרים, בניסיון "לקרוע" את האזור הזה מברית המועצות.

ב-12 באוגוסט 1952 הוצאו 13 מחברי הוועד להורג, במה שנודע כ"הוצאתם להורג של הרוגי המלכות בברית המועצות" (או כ"ליל המשוררים הרצוחים").

לאחר מות סטלין בשנת 1953 שוחררו כל חברי הוועד שהיו אסורים בבתי הכלא. שמם של חברי הוועד שנשפטו בשנים 1949–1952 טוהר בשנת 1956.

חברים בולטים בוועד היהודי האנטי-פשיסטי

אלכסנדר טאירוב, במאי תיאטרון, מקים התיאטרון הקאמרי.
שמואל הלקין, משורר, נאסר.
שלמה מיכאלס, שחקן תיאטרון וקולנוע יהודי ידוע, יושב ראש הוועד, נרצח על ידי מתנקשים מהנ.ק.ו.ד..
איציק פפר, משורר יידיש ידוע, חבר ארגון "הבונד" לשעבר, הוצא להורג.
שכנא אפשטיין, עיתונאי ועורך בכיר, נאמן המשטר הסובייטי, נפטר ב-1945.
איליה ארנבורג, עיתונאי וסופר, חביב המשטר הסטליניסטי, לא נאסר.
יעקב קרייזר, גנרל יהודי של הצבא האדום, לא נאסר.
אהרון כץ, גנרל יהודי בצבא האדום, ראש אגף גיוס במטה הכללי, נאסר ושרד בכלא; שוחרר ב-1953; מת ב-1971 במוסקבה.
ישראל פיסנוביץ, קצין צוללות בחיל הים הסובייטי, גיבור ברית המועצות, נפל בקרב ב-1944.
שמואל מרש"ק, משורר וסופר ידוע, לא נאסר.
לייב קויטקו, משורר ילדים דגול, הוצא להורג.
בוריס שימליוביץ', רופא מנתח יהודי מפורסם, הוצא להורג.
יוסף יוזופוביץ, היסטוריון, הוצא להורג.
פרץ מרקיש, משורר יידיש, מנהיג תרבותי, הוצא להורג.
דוד ברגלסון, סופר יידיש, הוצא להורג.
דוד הופשטיין, משורר יידיש, הוצא להורג.
בנימין זוסקין, שחקן ובמאי, הוצא להורג.
איליה וטנברג, עורך בכיר, הוצא להורג.
צ'ייקה וטנברג, מתורגמנית (אשתו של איליה וטנברג), הוצאה להורג.
שלמה לוזובסקי, ראש רשות שידורי רדיו בברית המועצות, הוצא להורג.
אמיליה תאומים, עורכת בכירה ברדיו, הוצאה להורג.
לאון תלמי, עורך בכיר ומתרגם ידוע, הוצא להורג.
שלמה ברגמן, סגן שר, מת בכלא.
לינה שטרן, מדענית, חברת האקדמיה הסובייטית למדעים, נאסרה, שרדה בכלא.
אלכסנדר פרומקין, מדען, חבר האקדמיה הסובייטית למדעים, לא נאסר.
דוד אויסטרך, כנר נודע, מנצח תזמורת, לא נאסר.
אמיל גיללס, פסנתרן נודע, לא נאסר.
אברהם סוצקבר, משורר יידיש, חולץ על ידי הוועד משטחי הפרטיזנים ב-1943, נפטר בישראל ב-2010.
יחזקאל דוברושין, משורר, מתרגם וחוקר ספרות היידיש, נאסר, הוגלה לסיביר וכנראה הוצא להורג.
מוטל גרוביאן, משורר יידיש, נאסר ושרד עד שחרורו.
שמואל פרסוב, סופר יידיש, הוצא להורג.
יעקב פרנס, כימאי פולני, נפטר בכלא ב-1949

ראו גם

לקריאה נוספת

פרידגוט תאודור, הביורוקרטיה של סטלין בפעולה: יצירתו והשמדתו של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, יד ושם; קובץ מחקרים כו (תשנ"ח), עמ' 319–328
רדלין שמעון, הוועד היהודי האנטי פשיסטי והיהדות הסובייטית: פעילות קהילתית, מדינית, תרבותית במלחמה ולאחריה, משואה: קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה כט (תשס"א) עמ' 45–66.