PROFILPELAJAR.COM

הודו החופשית
**आर्ज़ी हुकूमत-ए-आज़ाद हिन्द**
דגל	סמל
	בירוק בהיר, מפת הראג' הבריטי, בירוק כהה - שטחה של הודו החופשית
המנון לאומי	Subh Sukh Chain
ממשל
משטר	ממשלת בובות של האימפריה היפנית
ראש המדינה	סובהאז צ'נדרה בוסה
שפה נפוצה	הינדוסטנית
עיר בירה	פורט בלייר (דה פקטו); ניו דלהי (דה יורה)
היסטוריה
הקמה
הקמה	21 באוקטובר 1943
פירוק
פירוק	18 באוגוסט 1945
כלכלה
מטבע	רופי הודי

הממשלה הזמנית של הודו החופשית (בהינדי: आर्ज़ी हुकूमत-ए-आज़ाद हिन्द) שהייתה ידועה גם כקיצור כ"הודו החופשית" או כ"אזאד הינד" הייתה ממשלת בובות הודית של האימפריה היפנית שהוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה^[1]^[2].

לממשלת הודו החופשית היה מטבע משלה, בית משפט משלה, ובעיני מספר הודים, קיומה הייתה בעלת חשיבות רבה לפעילי תנועת העצמאות ההודית שפעלו נגד הבריטים^[3]. יפן מסרה לממשלה את השליטה על איי אנדמן וניקובר שנכבשו על ידי היפנים ב-1943, אך גם שם היו זקוקים אנשי הודו החופשית לסיוע מהיפנים.

הממשלה פורקה באוגוסט 1945 לאחר כניעת האימפריה היפנית.

במהלך פעולתה קיבלה הכרה מתשע ממשלות נוספות - גרמניה הנאצית, האימפריה היפנית, איטליה הפשיסטית, קרואטיה, מנצ'וקוו, ממשלת ואנג ג'ינג-ויי, תאילנד, מדינת בורמה תחת משטרו משתף הפעולה של בא מאו והפיליפינים תחת משטרו משתף הפעולה של חוזה לורל.

היסטוריה

ממשלת הודו החופשית הייתה חלק מתנועה הפוליטית שהחלה בשנות ה-40 של המאה ה-20 אצל פעילי מחתרת מחוץ להודו הבריטית, ושמה לעצמה מטרה לנהל יחסים עם מדינות הציר על מנת להביא לקיצו את השלטון הבריטי בתת-היבשת ההודית. הממשלה הוקמה על ידי לאומנים הודים גולים במהלך מלחמת העולם השנייה, ופעלה מסינגפור בסיוע כספי, צבאי ופוליטי מהאימפריה היפנית^[4]. הממשלה, שהוקמה ב-1 בספטמבר 1942, קיבלה השראה מרעיונותו של סובהאז צ'נדרה בוסה שהיה גם ראש הממשלה של הודו החופשית. הממשלה טענה לסמכות על האזרחים והחיילים ההודים במושבות הבריטיות בדרום מזרח אסיה, ולסמכות עתידית על שטחים הודים העתידים ליפול לידי הכוחות היפנים והצבא הלאומי ההודי במהלך המערכה על בורמה.

היפנים פלשו לאיי אנדמן במרץ 1942 ולכדו את חיל המצב הבריטי הקטן. בית הסוהר סלולר התמלא בתומכי בריטניה, אנשים שנחשדו בקשר להודו הבריטית חשודים, ולאחר מכן גם בחברי ליגת העצמאות ההודית (אנ'), שרבים מהם עונו ומתו שם^[5]. פורמלית, במהלך תקופה זו השליטה באיים הועברה לידי צ'נדרה בוסה, שהניף לראשונה את הדגל הלאומי של הודו באיים, בפורט בלייר, מונה לאחר מכן למושל האיים והודיע כי ממשלת הודו החופשית אינה רק ממשלה בגולה, וטען כי הוא שחרר את השטח מידי הבריטים^[6].

מיד לאחר הקמת הממשלה, הודו החופשית הכריזה מלחמה נגד בעלות הברית בחזית הודו-בורמה^[7]. צבאה, הצבא ההודי הלאומי, פעל רבות נגד צבא הודו הבריטית לצד הצבא היפני הקיסרי. הצבא ההודי הלאומי ביצע את הפעולות הראשונות שלו בקרב על אימפאל. שם, תחת פיקודה של הארמייה ה-15 היפנית, הם פרצו את קווי ההגנה הבריטים בקוהימה, אך לבסוף נאלצו לסגת משטחי הודו הבריטית עקב אבדות קשות^[8].

הממשלה פורקה באוגוסט 1945 לאחר כניעת האימפריה היפנית.

שיתוף פעולה עם כוחות הציר

מכיוון שהתיישר עם עמדותיהם של האימפריה היפנית ומדינות הציר (ביניהן גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית), היה סובהאז צ'נדרה בוסה לדמות שנויה במחלוקת. בריטניה גם ערערה על עמדתו הרשמית נגד האימפריאליזם, בעוד שלא התנגד לאימפריאליזם היפני שהגיע לשיאו במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא גם הואשם בפשיזם, ונטען כי שלטון היחיד שהנהיג בממשלתו מצביע על כוונתו לייסד בהודו מדינה טוטליטרית. בוסה עצמו טען כי הוא מתנגד לכל מיני שיטות קולוניאליות, ואילו בריטניה היא הנוהגת בצביעות, בכך שהיא לכאורה נלחמת למען ערכי הדמוקרטיה כשבפועל היא מתנגדת לכינון דמוקרטיה שוויונית בהודו. בוסה גם התנגד למדיניות הגזע הבריטית והצהיר שהוא פועל לביטול האפליה הגזעית מול בורמים, יפנים ואסיאתים אחרים.

לאורך כל קיומה של מדינת הודו החופשית ניסה בוסה להתרחק משיתוף פעולה יפני הדוק, וחתר להיות עצמאי אולם התקשה לעשות זאת, מאחר שקיומה של הודו החופשית כישות ממשלתית נבע מתמיכת היפנים ושרידות שלטונה וצבאה של הממשלה הייתה תלויה בהם לחלוטין. על אף רצונו לשמור על עצמאות וניתוק מהיפנים, בוסה תמך בפשיזם ובנאציזם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובנאום שנשא בכלכותה ב-1930 הצהיר כי הודו צריכה "סינתזה של מה שאירופה המודרנית מכנה סוציאליזם ופשיזם"^[9].

כשהמצור על אימפאל נכשל בשנת 1944, החלו היפנים לתעדף את הקצאת המשאבים מחזית דרום אסיה לחזית האוקיינוס השקט, שם לחמו בצבא ארצות הברית המתקדם מאי לאי. בעקבות המפלה באימפאל, ולאור הסתמכותו הבלעדית של בוסה על האספקה היפנית, שכשלה מלהגיע מספר פעמים בדרך ליעדה, התברר כי תוכניותיו להתקדם מגבולות בורמה לעבר דלהי אינן ריאליות עוד, ולא תוכלנה להתגשם.

אזורים הודיים תחת הנהלת הודו החופשית

מרבית שטחה של הממשלה הזמנית הוגבל לאיי אנדמן וניקובר, אף שהיא קיבלה גם סמכות מסוימת על מובלעות הודיות בשטחים שנכבשו על ידי היפנים. הסמכות במובלעות אלו התחלקה בין הצבא היפני לאנשי הודו החופשית, אולם מעולם לא הייתה לסמכות אזרחית ממשלתית עם תוקף חוקי בשטח.

ראו גם

הערות שוליים

^ Ghose, Sankar (1975). Political ideas and movements in India. Allied Publishers; Original from: University of Michigan Press. p. 136.
^ Rudolph, Lloyd I.; Hoeber Rudolph, Susanne (2008). Explaining Indian Democracy: The realm of institutions : state formation and institutional change. Oxford University Press; Original from: University of California Press. p. 58. ISBN 978-0-19-569365-2.
^ Sarkar, S. (1983), Modern India: 1885–1947, Delhi: Macmillan India, p. 412, ISBN 978-0-333-90425-1
^ Toye, Hugh (1959). The Springing Tiger: A Study of the Indian National Army and of Netaji Subhas Chandra Bose. Allied Publishers. p. 187. ISBN 978-8184243925.
^ N. Iqbal Singh The Andaman Story (Delhi: Vikas Publ.) 1978 p. 249
^ Abraham, Bobins (2017-12-30). "This Day In 1943 Netaji Subhash Chandra Bose Hoisted First Independent Indian Flag In Andaman & Nicobar". The Times of India. Times of India. ארכיון מ-2018-09-12. נבדק ב-2018-09-11.
^ Pandit, HN. (1988) Netaji Subhas Chandra Bose, Sterling Publishers, New Delhi. p. 331
^ Das S. "Indian National Army in South East Asia". The Hindustan Times. Special Edition. "Hindustan Times – Archive News". אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-28 בנובמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
^ Pasricha, Ashu (2008), "The Political Thought of Subhas Chandra Bose", Encyclopaedia Eminent Thinkers, 16, Concept Publishing Company