"הבו לי חירות או הבו לי מוות!" (באנגלית: Give me liberty, or give me death!) הוא ציטוט המיוחס לפטריק הנרי מנאום שנשא בוועידת וירג'יניה השנייה (אנ') ב-23 במרץ 1775,^[1] בכנסייה האפיסקופלית של סנט ג'ון (אנ') בריצ'מונד, וירג'יניה.

הנרי הצליח להפר את האיזון בין נוכחי הועידה ושכנע את משתתפיה להעביר החלטה שתאפשר לחיילי כוחות וירג'יניה להשתתף במלחמת העצמאות של ארצות הברית. בין הנציגים באותה ועידה, היו נשיאי ארצות הברית לעתיד תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון.

הנאום פורסם בדפוס לראשונה רק בשנת 1816 בכתב העת The Port Folio (אנ'). גרסת הנאום הידועה כיום הופיעה לראשונה בביוגרפיה של פטריק הנרי, שנכתבה על ידי ויליאם וירט ב-1817, Sketches of the Life and Character of Patrick Henry. קיימת מחלוקת בין היסטוריונים האם הקרדיט על כתיבת הנאום ומילות הסיום המפורסמות הוא של הנרי או של וירט.

לדברי אדמונד רנדולף, לאחר שפטריק הנרי סיים את נאומו, שררה דממה בוועידה למשך מספר דקות. תומאס מרשל (אנ') אמר לבנו, ג'ון מרשל, שהיה לימים נשיא בית המשפט העליון הרביעי של ארצות הברית, כי הנאום היה ”אחד מהנאומים הרהוטים, הנועזים והנמרצים ביותר שנישאו אי פעם”.^[2][3] אדוארד קרינגטון (אנ') שהאזין ליד חלון הוועידה, ביקש להיקבר באותו מקום, וב-”1810 משאלתו נענתה.”^[4][5][6][7]

מנסח הצהרת הזכויות של וירג'יניה (אנ'), ג'ורג' מייסון (אנ'), אמר כי: ”כל מילה שנאמרה דורשת את תשומת הלב, ושאיפותיך אינן שלך עוד כאשר הוא מתייחס אליהן.”^[2] באופן מיידי יותר, ההחלטה (אנ'), שהכריזה על התנתקות שלוש עשרה המושבות מממלכת בריטניה הגדולה, התקבלה, והנרי מונה ליו"ר הוועדה שמשימתה הייתה כעת הקמת מיליציה.

המושל מטעם בריטניה, ג'ון מאריי, דוכס דנמור (אנ'), הגיב בהשתלטות על מחסני אבק השריפה בויליאמסבורג (אנ'), וירג'יניה במהלך קרבות לקסינגטון וקונקורד.^[2]

על פי ההיסטוריון האנגלי, ברנרד מאיו (אנ'), יהיו מילותיו המדויקות של הנרי אשר יהיו, ”חוקרים, באופן מובן, הוטרדו מהאופן בו ווירט הביא לדפוס את נאום החירות או המוות של הנרי ... עם זאת ... נראה כי ביטוייו ... נצרבו בתודעת הגברים. אין ספק שרוח דברי הנואם השפיעו בעוצמה רבה ב-1775 על וירג'יניה ועל האירועים שהובילו לעצמאות אמריקה.”^[2]

היו משפטים דומים שהיו בשימוש לפני נאומו של הנרי. המחזה מ-1713, Cato, a Tragedy (אנ'), מאת ג'וזף אדיסון האנגלי, היה פופולרי מאוד במושבות האמריקאיות. המחזה ידוע היטב בשל ציטוטי האבות המייסדים ממנו. לצבא הקונטיננטלי הוצג המחזה, ביוזמתו של ג'ורג' וושינגטון, בוואלי פורג' (אנ'). המחזה הכיל את השורה: ”אין זו העת לדבר על מחויבות / אלא על שלשלאות או ניצחון, חירות או מוות” (באנגלית: ”It is not now time to talk of aught/But chains or conquest, liberty or death”; מערכה שנייה, סצנה רביעית). הביטוי "חירות או מוות" הופיע גם על דגלה של המיליציה קולפפר מיניוטמן (אנ') מ-1775.^[8]

באופרה מ-1657, Artemisia (אנ'), יש אריה בשם Dammi morte o libertà ("תן לי מוות או חירות"), אם כי ההקשר כאן שונה מפני שבאריה, "חירות" לא נועדה לחופש פוליטי. אורונטה מבקשת, בסצנה הראשונה, מאמור, ההאנשה של האהבה, לשחרר אותה מקשרי האהבה או להרוג אותה מאחר שכאבי האהבה קשים מכדי לסבול אותה: ”תן לי למות או שחרר אותי / הו אהבה עיוורת, שכל כך הרבה סבל, / כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה שלשלאות / הלב לא יכול לשאת” (באנגלית: ”Give me death or freedom / Oh blind Amor, that so much sufferings, / So much troubles, so much chains / the heart can't bear”).‏^{[דרוש מקור]}

באורטוריה של גאורג פרידריך הנדל מ-1746, יהודה המכבי שר: ”החלט, בני, על חירות או [על] מוות” (באנגלית: ”Resolve, my sons, on liberty or death”).^{[דרוש מקור]}

ביטויים המקבילים למשפט, הופיעו במגוון מקומות אחרים:

ההמנון הלאומי של אורוגוואי, מכיל את השורה ”¡Libertad o con gloria morir!” (”חרות, או למות בגאווה!”).^[9]

ההמנון הלאומי של צ'ילה, מכיל את השורה ”Que o la tumba serás de los libres / O el asilo contra la opresión” (”היי קבר לחופשיים / או מקלט מפני הדיכוי”).

הצהרת ארברואת' (אנ'), מ-1320, היה מכתב לאפיפיור, בהקשר לעצמאות סקוטלנד, שהכיל את השורה: ”אנו נלחמים לא למען התהילה, ולא עבור העושר או הכבוד, אלא למען החירות - על זאת בלבד, באשר כל איש הגון אינו מוותר אלא בחייו בלבד”. הצהרה זו, צוטטה, בדרך כלל, כהשראה להכרזת העצמאות של ארצות הברית על ידי רבים, כולל הסנאט האמריקאי,^[10] וייתכן שהנרי ידע על ההצהרה, כשכתב את נאומו.

המוטו הלאומי של יוון הוא "חירות או מוות" (ביוונית: Ελευθερία ή θάνατος). יוון קמה במהלך מלחמת העצמאות היוונית שאירעה בשנות ה-20 של המאה ה-19, כאשר מטרת המלחמה הייתה למרוד בשלטון העות'מאני.^[11]

סיפור עממי בברזיל מספר כי ב-1822 השמיע קיסר ברזיל, פדרו הראשון, את "זעקת הנהר איפיראנגה" המפורסם, "עצמאות או מוות" (בפורטוגזית: Independência ou Morte), כשברזיל הייתה עדיין קולוניה של ממלכת פורטוגל.^[12]

במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בדגלו של צבא המרד המהפכני של אוקראינה (אנ') האנרכיסטי של נסטור מאכנו באוקראינה היו הסיסמאות "חירות או מוות" ו-"הארץ לאיכרים, המפעלים לעובדים".^[13] 

במרץ 1941, המוטו של ההפגנות הציבוריות בממלכת יוגוסלביה נגד חתימת ההסכם עם גרמניה הנאצית היה ”עדיף סוס מסכן מאשר לא סוס בכלל” (בקרואטית: Bolje grob nego rob).^[14]

במהלך מלחמת העצמאות של אינדונזיה, הנוער העממי (אנ') השתמש בביטוי Merdeka atau Mati ("חופש או מוות").^[15]

בנאום "ההצבעה או הכדור" (אנ'), שנאמר על ידי פעיל זכויות האדם האמריקאי, מלקולם אקס, ב-1964 בקליבלנד, אוהיו: ”זה יהיה קלפי, או שזה יהיה כדורים. זה יהיה חירות, או שזה יהיה מוות. ההבדל היחיד בקשר למוות מסוג זה - הוא יהיה הדדי” (באנגלית: ”It'll be ballots, or it'll be bullets. It'll be liberty, or it will be death. The only difference about this kind of death -- it'll be reciprocal”).^[16]

ב-2012, סין, רן ג'יאניו, סטודנט לשעבר בן 25, נשפט לשנתיים של חינוך מחדש באמצעות עבודת עונשין, בשל נאומו המקוון נגד המפלגה הקומוניסטית של סין. חולצה של רן עליה כיתוב של ”הבו לי חירות או הבו לי מוות!” בסינית, נלקחה כראיה לאשמתו החברתית.^[17]

במהלך המהפכה הצרפתית, המשפט שנהיה לאחר מכן המוטו הלאומי של צרפת, "Liberté égalité fraternité" ("חירות, שוויון, אחווה"), נכתב לפעמים כ-"Liberté, égalité, fraternité où la mort" ("חירות, שוויון, אחווה או מוות").

• חירות, שוויון, אחווה

מדיה וקבצים בנושא הבו לי חירות או הבו לי מוות! בוויקישיתוף

• הבו לי חירות או הבו לי מוות!, LibriVox
• הבו לי חירות או הבו לי מוות! הנוסח העברי המלא לנאום במקור ראשון (בתרגום אלחנן שפייזר)