האזור מחולק לארבעה תת-אזורים שמוגדרים כתחומים גאוגרפיים שעשויים לכלול כמה סוגי בתי גידול, אך בעלי זיקה חזקה, במיוחד בין סוגים וקבוצות עיקריות של אורגניזמים.
תת-אזור צפון-מזרח אמריקה כולל את השטחים המיוערים של מזרח ארצות הברית ושל דרום קנדה, את המישורים הגדולים, את ביומת יערות המחטניים הממוזגים שבדרום ארצות הברית ואת הסוואנה הסובטרופית של פלורידה. שטח זה הוא החלק האטלנטי הצפון אמריקאי של ממלכת הצמחייה ההולארקטית.
צפון-מערב אמריקה
תת-אזור צפון-מערב אמריקה כולל את היערות המחטניים הממוזגים שלאורך וההרים והחוף בדרום אלסקה, במערב קנדה ובמערב ארצות הברית מהחוף המערבי עד הרי הרוקי, כמו גם אזורים מדבריים שבמערב ארצות הברית, ממזרח להרי רוקי. שטח זה הוא חלק הרי הרוקי של ממלכת הצמחייה ההולארקטית.
אנטילוקפרה אמריקנית, פרסתן שהתפתח באזור הנארקטי אליו הוא אנדמי כיום.דוב גריזלי, מהטורפים הגדולים ביותר באמריקה כיום.
לפני כשלושה מיליוני שנים התחברה צפון אמריקה לדרום אמריקה על ידי היווצרותו של מצר פנמה. עד אז, במשך כ-180 מיליוני שנים, היו היבשות נפרדות והחי והצומח בהן התפתחו בנפרד. צפון אמריקה הייתה מחוברת לפרקים בגשר יבשתי במצר ברינג לאירואסיה, חיבור שאיפשר נדידה של צמחים ובעלי חיים בין היבשות. לכן, האזור הנארקטי חולק סוגים רבים עם האזור הפלארקטי ולעיתים מתייחסים לשניהם שייכים לאזור ההולארקטי.
בעקבות החיבור של מצר פנמה נגרמה ההחלפה האמריקנית הגדולה, בה נדדו בעלי חיים מצפון היבשת לדרומה ולהפך (אם כי בהצלחה קטנה בהרבה), תהליך שהשפיע רבות על החי ועל הצומח בשתי היבשות.
