דניאל (דני) זהבי (נולד ב-12 בינואר 1975) הוא שחקן, במאי, ומחזאי ישראלי.
ביוגרפיה
דני זהבי נולד וגדל בירושלים, הוא בנם של צבי אשר עסק בניהול פרויקטים בתחום המחשוב ומלכה אשר עסקה בסיוע לעולים מאתיופיה. דני הוא האמצעי מבין שלושה אחים, למד בתיכון שליד האוניברסיטה ושירת בצה"ל כלוחם ביחידה מובחרת. בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב והחוג לתיאטרון בסמינר הקיבוצים. שיחק בהצגות בתיאטרונים שונים, בסרטי קולנוע ובטלוויזיה. דני מביים במגמת התיאטרון בתיכון לאומנויות בירושלים. למד תסריטאות בבית הספר לתסריטאות בהנהלת עידית שחורי ובעל תואר שני בפסיכודרמה ממכללת סמינר הקיבוצים.
בשנת 2013 סיים דני לימודי מטפל בכיר בסו-ג'וק בסניף הישראלי של איגוד הסו-ג'וק הבינלאומי, וכיום במקביל לעבודתו האומנותית, הוא מורה בכיר ומטפל מומחה בסו-ג'וק.
משחק בקולנוע
- מדורת השבט, מאת יוסף סידר ובבימויו (2003). בספטמבר 2004 גרף הסרט חמישה פרסי אופיר על העריכה, הבימוי, התסריט, המשחק המשני ופרס הסרט הטוב ביותר[1].
- מינכן, מאת טוני קושנר ובבימוי סטיבן ספילברג (2005).
- בופור, מאת יוסף סידר ורון לשם, בימוי - יוסף סידר (2006).
- התגנבות יחידים, מאת דובר קוסאשווילי וראובן הקר ובבימויו של דובר קוסאשווילי (2010).
- ריבאונד, כתיבה ובימוי טל אלמוג וטל סומך (2012).
- חמש דקות מזמנך, מאת דידי לובצקי ובבימויו (2013).
- ג'רוזלם, מאת האחים דורון ויואב פז ובבימויים (2015).
- ההר של אמילי, מאת טל סומך ובבימויו של דני זהבי (2020).
משחק בטלוויזיה
משחק בתיאטרון
- משחקי נישואים - [ צוותא ]. מחזה מאת אדוארד אולבי. בבימויו של עודד קוטלר. [2024]
- עטלפים בלי כנפיים - תיאטרון תמונע. מחזה מאת דניאל זהבי ובבימויו (2019). ההצגה זכתה בפרס קיפוד הזהב להצגה הנבחרת 2020[2][3][4].
- יֶרְמַה - הצגה, תיאטרון תמונע, מאת פדריקו גארסיה לורקה בבימויו של אלירן כספי (2016).
- מתים מאהבה - התיאטרון קאמרי בשיתוף סדנאות הבמה, מאת סם שפרד ובבימוי עודד קוטלר (2014).
- אוטובוס 92 - תיאטרון הסמטה. מאת חיים מרין ובבימוי מלכה מרין (2012).
- טריינספוטינג, צוותא, מחזה מאת הארי גיבסון על פי הרומן של אירווין ולש, בימוי - ראובן קלינסקי (2010).
- ישכח - מופע סאטירה, נכתב, בוים ומבוצע על ידי מאיר אשרף, דני זהבי ויעל נצר, תיאטרון תמונע (2007).
- בצלם אדם - תיאטרון הסמטה. מחזה מאת עידן זילברשטיין בבימויה של עירית פרנק (2004).
כתיבה ובימוי
2008 - כתיבה, בימוי וביצוע למופע ״ישכח״ יחד עם יעל נצר ומאיר אשרף, בתיאטרון תמונע.
2009 - כתיבה ובימוי של המופע ״מכת ברק״ בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, בו זהבי למד.
2010 - המחזה ״רחמים״, עלה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, בבימויו של מולי שולמן ובכיכובו של אבי גרייניק.
2012 - המחזה ״זריחות״, עלה בפסטיבל עכו בבימויו של נדב פרידמן.
2015 - כתיבה ובימוי של ההצגה ״חופשת השבת של אלוקים״ בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא[5].
- פסטיבל תיאטרון קצר #18 (28-30.11.2016)[6].
2017 - בימוי הצגת היחיד ״כלב ושמו עוני״[7], בתיאטרון האינקובטור, כתיבה משחק - אופירה זילברשטיין
2018 - כתב וביים את ההצגה ״עטלפים בלי כנפיים״ בפסטיבל עכו. הצגה זו זכתה בפרס קיפוד הזהב להצגה הנבחרת 2020.
חיים אישיים
זהבי נשוי ואב לשתי בנות, הוא צמחוני מילדות ומקיים אורח חיים טבעוני לחלוטין מאז שנת 2012.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גואל פינטו, "מדורת השבט" - הזוכה בטקס פרסי הקולנוע, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2004
- ^ שרה פלד, "עטלפים בלי כנפיים": פרינג' אמיתי ובועט, באתר Saloona, 12 בדצמבר 2021
- ^ ננו שבתאי, פסטיבל עכו: תיאטרון יכול להיות משוחרר, חידתי ומפתיע, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
- ^ עטלפים בלי כנפיים, באתר תמונע, 2018
- ^ פסטיבל תיאטרון קצר 2015, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2015
- ^ מיכאל הנדלזלץ, פסטיבל תיאטרון קצר: כמה ניסיונות סרק סבירים בתוך המון יומרה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2016
- ^ חבצלת דמארי, הצגה: לחם ואמנות, באתר "ידיעות אחרונות", 3 ביוני 2017