דניאל בלטמן

דניאל בלטמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 בינואר 1953 (בן 71)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ישראל גוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר השואה, חקר יהדות פולין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל בלטמן (נולד ב-31 בינואר 1953) הוא היסטוריון ישראלי, לימד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ושימש ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

בלטמן נולד בתל אביב. סיים את התואר ראשון בהיסטוריה וחינוך באוניברסיטה העברית בשנת 1982. ואת התואר השני בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו בשנת 1988.

עבד כמורה בתיכון דנציגר בקריית שמונה בשנים 1981–1992, אחר כך כתב את הדוקטורט במכון ליהדות זמננו בהנחיית ישראל גוטמן, ומאז 1997 משמש מרצה באוניברסיטה העברית. בשנת 2009 הפך לפרופסור חבר במכון ליהדות זמננו.

היה פרופסור אורח במחלקה להיסטוריה של המכון למדע המדינה פריז, בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז, באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, ובאוניברסיטה היגלונית בקרקוב.

תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.

בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של מוזיאון גטו ורשה, שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה למרד גטו ורשה[1].

לאחר אישור החוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שבעליו נושלו ממנו בשנות הכיבוש הגרמני במלחמה, והולאם לאחריה על ידי השלטון הקומוניסטי, יתיישנו לאחר 30 שנה מיום תחילת הטיפול בהן[2], כתב מאמר דעה בו טען כי החוק סביר והוא בא להילחם בשחיתות ובמעורבות של גורמים שניצלו את ההליך לטובתם כדי להשתלט על רכוש וכדי לפנות מביתם דיירים קשיי יום ברחבי פולין, שגרים ברכוש זה. בנוסף השווה את החוק למצב בישראל. הוא הסביר כי הרכוש הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה-40. ודירות אלה ניתנו לפולנים שנזקקו להן, במדינה שהייתה הרוסה לאחר שנות המלחמה; ממש כמו שקיבלו מאות אלפי יהודים, עולים חדשים, זכות להיכנס לדירות של פלסטינים שגורשו בנכבה. עם השנים איפשרה פולין לאנשים שחיו בדירות האלה לרכוש אותן, ממש כמו שדיירי הדיור הציבורי בישראל יכלו ברבות השנים לרכוש את דירתם מהמדינה, אבל לא לצאצאי הפליטים הפלסטינים[3].

חיים אישיים

בלטמן הוא תושב ירושלים, ואב לשניים.

ספריו

  • למען חירותנו וחירותכם: הבונד בפולין 1939-1949, ירושלים: יד ושם, 1996.
  • צעדות המוות : 1944-1945, ירושלים: יד ושם, 2010.
  • (עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940-1943, יד ושם, 2002.
  • (עורך), היסטוריה מתנגשת וקיום משותף: פרספקטיבות חדשות על המפגש היהודי-פולני, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2014.
  • Le marches de la mort. La dernière étape du génocide nazi, été 1944 – printemps 1945, Paris: Fayard, 2009, 594 pp.
  • The Death Marches. The Final Phase of Nazi Genocide, Cambridge Mass. and London: Harvard University Press, 2011, 561 pp. (English version # 1

הספר "צעדות המוות"

השאלה המרכזית שדניאל בלטמן שואל היא - מה הייתה מהותן של צעדות המוות של סוף המלחמה? האם הן היו שלב חדש בהשמדה שביצע המשטר הנאצי כלפי היהודים ואוכלוסיות מטרה אחרות, משניות? האם הן היו המשך של מדיניות ההשמדה שהחלה עם הפלישה לברית המועצות, או שהיו תוצר של פשרה עם צורכי הייצור הצבאי, שחייבו השארת עובדים בחיים?

בלטמן סוקר את מחנות הריכוז מתחילתם ומפרט את זהות מפקדיהם, תולדות חייהם, רקעיהם והמוטיבציות שלהם בחייהם וכמפקדי מחנות. הוא עומד על האופן שבו הוקמו ועוצבו המחנות בהתייחס למטרותיהם: בתחילה היו המטרות ריכוז החריגים בחברה, אויבים פוליטיים, יהודים, נכים וחולים. מכיוון שזו הייתה מטרתם הראשונית של המחנות, זה היה היעד שלקראתו כיוונו מפקדיהם מטעם רשויות המדינה הנאצית, בעיקר האס-אס, ולכן כמעט לא הקפידו על בריאות האסירים ותנאי חייהם.

שיעורי התמותה במחנות היו גבוהים להחריד גם כשהתווספו למטרות אלה מטרות כלכליות - שימוש באסירים בתור עובדי כפיה בתעשיות הנשק והתחמושת. גם כשהיה צורך באסירים לשם עבודה, עדיין היו שיעורי התמותה גבוהים, במשך כל שנות המלחמה. כשהתמעטו האסירים שנלקחו כשבויי מלחמה בחזית המזרחית, החלה הכנסת אסירים יהודים במקומם, אבל עקב שיעורי התמותה נוצר מחסור בכוח אדם, עד כדי כך שעל רשויות המדינה, בעיקר המשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס, הוטל לגייס עובדים לתעשייה גם מקרב הגרמנים עצמם.

הנאצים השמידו את העבדים היהודים, עובדי כפיה ממדינות כבושות שלא היו יהודים, וכן נכים, בעלי מוגבלות, הומוסקסואלים, פולנים, סובייטים, צוענים, עדי יהוה ואפילו אסירים שהיו אזרחי מדינות ממערב אירופה כגון צרפת[4] ומאיטליה, בעלת הברית לשעבר של גרמניה. הגרמנים השמידו את עובדי הכפייה כחלק ממדיניות ההשמדה באמצעות עבודה, כלומר העבדתם עד מוות מתוך מחשבה שתמיד יהיה אפשר להחליפם בעבדים מקרב המאגר הבלתי נגמר של שבויים. במחנות הריכוז, אם אדם עבד היטב, לא הייתה חובה שימות. לעומת זאת, טוען בלטמן, צעדות המוות של סוף 1944 ותחילת 1945 היוו שלב חדש בהשמדה.[5]

ההשמדה והניצול הכלכלי היו שלובים זה בזה. היו מחנות ששמו דגש על ניצול כלכלי, למשל דורה-מיטלבאו ותעשיית הטילים התת-קרקעית שלו, אושוויץ ותעשיות הגומי והכימיקלים שלו, ומאוטהאוזן ומחצבותיו. לעומתם היו מחנות שבהדרגה הפכו למרכזי המתה מסיבית ברעב, קור ומחלות, עקב השילוב בין תנאי המחסור לבין ההזנחה המכוונת בידי הנאצים.

בשלב האחרון של המלחמה, הפיקוד והשליטה היו מעורערים, ולכן הרבה מהשליטה ניתנה למפקדים בשטח. לכן הרבה מההחלטות שלהם התקבלו ביוזמה עצמאית, והרבה מהן היו בגישה רצחנית, עקב התערערות המצב בחזית והתקרבות הסובייטים ממזרח. לעיתים המפקדים הבכירים הורו לפנות את האסירים, אבל מפקדי המחנות או המפקדים בשטח רצחו אותם.[6] היו שומרים שקיבלו הוראות לרצוח את האסירים בדרך, והיו שומרים שהרגיעו את האסירים ואמרו להם שלא יאונה להם רע.[7] לפעמים המוות ההמוני מרעב וקור קרה כי השומרים לא ידעו לאן ללכת כי הצבא האדום היה קרוב וחסם את נתיבי הנסיגה.[8] לפעמים התכנון השתבש בגלל צרכים צבאיים, למשל רכבת שהובטחה לפינוי האסירים מנקודת יעד שאליה הלכו ברגל, לא הגיעה והיה עליהם להמשיך ברגל.[9] האוכל נגמר, המצעד התמשך בלי יעד ותאריך סיום והצועדים רעבו למוות.[10] כל תקלה כזו, האסירים פירשו כהשמדה מכוונת. מה גם שלעיתים, גם לאחר שהאסירים הגיעו ליעדם, בדרך כלל מחנה ריכוז אחר, הם נורו בהמוניהם, תשושים וחסרי יכולת להתנגד או לברוח.[11]

האווירה של הפחד של אנשי האס-אס כשהצבא האדום מתקרב עולה מתיאורי הפקודות של האס אס וההכנות של שומרי המחנות לפינוי האסירים במקרה של התקרבות הצבא האדום.[12] הגרמנים ירו בחלק מאסירי מחנות הריכוז בצעדות המוות, ובחלק לא ירו, והצעידו אותם מערבה, בהנחה שמי שישרוד יוכיח בכך כשירות ויושאר לעבוד. בקובנה, למשל, פינו אסירים לגרמניה והיה צריך לשמרם בחיים כדי שיעבדו. לכן לא היה שם רצח המוני למרות שהגרמנים גילו אסירים שהתחבאו באופן המוני. מאידך, היו מאות אסירי כלא שבמקום להעביר אותם למחנות ריכוז או להוציא אותם בצעדות פינוי למערב, ירו בהם.[13]

צעדות מוות היו בכל מזרח אירופה, וגם בבלקן. יהודים פונו מיוגוסלביה להונגריה בצעדת מוות עם שומרים הונגרים, גרמנים ואחרים, ורבים נורו.

בלטמן מציין שאזרחים גרמנים השתתפו ברצח יהודים כשאלה נתפסו אחרי שברחו מצעדות המוות.[14]

ממדי הרצח בעת פינוי אסירים ממחנות במערב אירופה, למשל מחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף בצרפת, לא הגיעו לממדים שבמזרח אירופה. באחד המקרים, כשאסירים מפונים חלו ונחלשו, ראש עיר גרמני גייס עבורם עזרה המונית ותושבים גרמניים מקומיים סיפקו להם אוכל ושתייה. כתוצאה מהפינוי במערב אירופה, מתו הרבה פחות אסירים מאשר במזרח אירופה. ועדיין, גם במערב אירופה היו מקרים של רצח עשרות אסירים בידי גרמנים, בהם גם אזרחים ומילואימניקים מבוגרים. בלטמן מסביר את ההבדל בכך שבמערב אירופה, העדיפות ניתנה לשיקול הכלכלי, לצורך בשימור כח אדם של פועלים, בעוד שבמזרח ניתנה עדיפות לשיקול האתני, לרצון להיפטר מיהודים, רוסים ופולנים.[15]

ההוראות שקיבלו חיילים היו לא להרוג אסירים, אלא אם כן הם מנסים לברוח. אבל אם אסיר היה חלש מכדי ללכת, אפשר היה להגדירו כמנסה לברוח מהמשך הצעדה או מהפינוי אל הצעדה, וכך - להגדירו כבן מוות.[16] בשנתה האחרונה של המלחמה, הכוחות הנסוגים, המופצצים, המורעבים, החולים וחסרי הסיכוי של גרמניה - לא רק אנשי אס אס צעירים אלא גם אנשי ורמאכט מבוגרים - ראו את חבריהם נהרגים לידם בהמוניהם, ולא ראו אויב, שכן זה ירה מרחוק, אלא רק את השבויים שבידם ואת אסירי המחנות המורעבים. עם ההתבהמות שעברו החיילים, לא נותר להם על מי לפרוק את היאוש ואת חמת הזעם, מלבד האסירים חסרי המגן שבידם. בנוסף, בהדרגה הם קיבלו סמכות להרוג, ומשהסכר נפרץ, בימי דמדומים אלה של המשטר הנאצי, סמכותו של כל חייל להרוג אסירים, והרשות שניתנה בידו, הפכו לבלתי מוגבלות.[17] לפעמים הייתה הוראה להרוג את האסירים שהיוו סיכון ביטחוני והיה חשש שיצטרפו לצבא האדום אם יישארו בשטח. המרחק בין ההוראה הזו לבין התרת דמם של אסירים אחרים היה קטן. לפעמים, דווקא בקרב חולים שאי אפשר היה לפנות, מפקדים נטו לא לבצע רצח המוני.[18]

הימלר הפר את הוראת היטלר לרצח כל אסירי המחנות,[19] מה מעיד על כך שהרצח במהלך צעדות המוות לא היה שלב חדש בהשמדה, ומחזק את הטענה שבתקופה הכאוטית הזו של שלהי המלחמה והנסיגה המבוהלת, כל אחד ממנהיגי הנאצים, בכל דרג, פעל כדי להציל את עצמו, לעיתים באופן שסתר פעולה אחרת. מנהיג אחד רצח אסירים שהוא היה מפקד עליהם, כדי להציל את עצמו על ידי בריחה מהירה יותר מהחזית, ואחר ניסה להצילם כדי להשתמש בהם כקלף מיקוח, כמו שעשה הימלר, או כדי שיעידו לטובתו עם השחרור, כמו שעשה קורט בכר.

כשהאסירים הגיעו למחנות במערב, למשל ברגן-בלזן, מצב החזית גרם לחסימת ערוצי האספקה ובגלל היעדר מזון החלה תמותה המונית, שאותה בלטמן מחשיב כהשמדה מתוכננת, אם כי הוא לא תומך את הטענה שלו בראיות, והראיות שהוא מביא סותרות את הטענה ומחזקות את הסברה שהמוות היה תוצאת חוסר הסדר וחוסר האספקה בחודשים האחרונים של המלחמה.[20]

הימלר הורה על פינוי בוכנוואלד כדי לשמור אסירים יהודים בחיים כקלפי מיקוח, בניגוד לאידאולוגיה הנאצית, בניגוד להוראות היטלר לגבי אדמה חרוכה ובניגוד לצורך המבצעי לא להשאיר חיילים פוטנציאליים לבעלות הברית, וזאת כדי שיהיו לו קלפי מיקוח מול בעלות הברית. אבל במהלך צעדת המוות אנשי אס אס רצחו רבים מהם. לא רק אס אס רצחו אלא גם היטלריוגנד ואזרחים רגילים.[21]

שליש מהאסירים מתו. הם נרצחו בירי בצעדת מוות. הם קפאו לצדי הדרכים. הם הגיעו למחנות על הדרך ושם גוועו מרעב למרות שהביאו להם אוכל, כי האוכל לא היה מספיק. השילוב של רצחנות אקראית ושל אנרכיה והעדר משאבים כשלקראת סוף המלחמה התמוטט הסדר הגרמני ואזלו המשאבים, הרכבות הזמינות והאוכל, הביא להרג ולמוות ההמוניים.[22] שומרים ירו באסירים כדי שאלה לא יזהו אותם ויסגירו אותם לאחר המלחמה.[23]

אקראיות טהורה קבעה אם שומר יירה באסיר או יברח ויותיר אותו בחיים. אבל המלחמה המתמשכת כבר הייתה בשלב שבו היו תוצאות קטלניות במיוחד לשילוב בין החינוך האנטישמי והלאומני הגרמני, הרצחנות המצטברת, תנאי החורף הקשה, הרעב המתמשך והעובדה שבגלל התנאים, ממילא נראו האסירים תת-אדם ועל סף מוות בגלל רזון, חולשה, מחלה, שלשול ולכלוך. כל זה הביא לכך שהריגתם של האסירים - לא רק יהודים אלא גם פולנים, רוסים, צ'כים, צרפתים ובני לאומים אחרים[24] - לא הורגשה בעיני הרוצחים כחציית גבול.

בשלבים אחרונים אלה של המלחמה, הגרמנים הרגו יהודים בין יתר הקורבנות, אבל העובדה שהיהודים סבלו עוד קודם מתנאים קשים, גרמה לכך שמצבם בשלב זה של המלחמה היה בדרך כלל גרוע יותר ממצבם של אסירים אחרים. חולשה פיזית ומראה שלדי הפכו לפרמטר שקבע אם הגרמנים יוציאו להורג את האדם. היהודים מראש כבר היו במצב קשה יותר. לכן, ובהתאם לכך, הם נרצחו בפרופורציות גדולות יותר מאשר לא יהודים - לאו דווקא בגלל אנטישמיות, כמו בגלל מצבם הפיזי החלש באופן יוצא דופן לקראת סוף המלחמה, גם בקריטריונים של מחנות הריכוז.[25]

"באווירת ההתפרקות ששררה בצפון מרכז גרמניה באמצע אפריל 1945, כאשר כוחות צבא נסוגים, אלפי עובדי כפייה נעים ונדים ללא השגחה, והפצצות בלתי פוסקות של בעלות הברית שזרעו הרס ואימה, נתפסו אסירי מחנות ריכוז נמלטים ומשוטטים חסרי השגחה כאיום מוחשי שקיומו הופנם עמוקות בתודעת אזרחים רבים. את גורמי הביטחון המזוהים עם המשטר הקורס כלל לא היה צריך לשכנע כי מדובר באויבים מסוכנים שיש לחסלם. ... לא מעט אזרחים מן השורה הפנימו לאחר 12 שנים של אינדוקטרינציה פוליטית את נקודת המבט הזאת".[26]

בלטמן סוקר מע' 347 ואילך את הדינמיקה החברתית לאורך שנות המלחמה, שהביאה להקצנה מצטברת, אם להשתמש במונח של איאן קרשו ואחרים בהקשר אחר, הקצנה ביחסה של החברה הגרמנית כלפי שאלת המלחמה הטוטלית, מה שאפשר את הרצח ההמוני גם על ידי שדרות העם. המלחמה הטוטלית, הגיוס הטוטלי, ההפצצות, החורבן, תחושת האימה והמצור, הביאו להתמעטות הסובלנות ולהתגברות העוינות כלפי כל גורם זר (כפי שמצאו במחקריהם אנתוני ביוור, איאן קרשו, מקס הייסטינגס, ורוג'ר מורהאוז) ולרצח שבויי מלחמה ועובדי כפייה מכל לאום באירופה,[27] גרמנים שנחשבו אויבי המשטר, כגון קומוניסטים ועדי יהוה, ואפילו חיילים בריטים ואמריקאים.[28] ההחלטה אם ואיך לחסל צועדים בצעדות מוות הייתה במקרים רבים של המפקד בשטח ולעיתים אף של השומר הישיר של הצועדים או אזרחים בסביבה,[29] כי לעיתים מפקדים פחדו להיתפס כקשורים לרצח, כדי לא לעמוד לדין לאחר המלחמה.

לפעמים המוות ההמוני נגרם כתוצאה מהסלמה לא מתוכננת: תוכנן מסלול פינוי והוקצו רכבות, אבל המסילה או הרכבת הופצצו ובימים שחיכו לתיקון או להקצאת רכבת, אזל האוכל והחלה תמותה המונית. לעיתים הצעדה או הרכבת הגיעו ליישוב מסוים ונאלצו לעצור עקב היעדר דלק לרכבת, הריסת גשר או התקרבות צבאות בעלות הברית באופן שחייב להמתין כדי לדעת לאן לשנות את כיוון הצעדה. בנסיבות האלה, חלק מהאסירים המורעבים חיפשו מזון בתוך היישוב. הדבר גרם לתחושת איום בקרב תושבי היישוב, ואלה הפצירו בשומרים לחסל את אסירים, או ששומרי הצעדה ניצלו את המצב ותחושת האיום הסובייקטיבי והורו - לכוחות צבא, משטרה, אס אס או אף אזרחים מקומיים - על חיסול האסירים גם אם אלה לא היוו איום, שכן היו מזי רעב, תשושים ובקושי הלכו.

לעיתים נרצחו האסירים גם במצב זה, כי ניכר היה מגסיסתם שלא יעמדו בתלאות המשך המסלול, וגם מכיוון שהדה-הומניזציה שלהם התאפשרה בקלות רבה יותר נוכח מראם המסוגף. לעיתים שומרים הרגו את האסירים הנחשלים כי פחדו שאלה יעכבו אותם וכך הסובייטים יתפסו אותם.[30] היו סיבות רבות לרצח המוני של אסירים.[31] לעיתים השומרים חששו שהאסירים החולים בטיפוס או במחלות מידבקות אחרות ידביקו את כל האסירים ואף שומרים. לעיתים לא היה מספיק כח אדם לפינוי, ולכן היה צריך לדלל את מספר הצועדים. לעיתים לא היה מספיק מקום במחנה שאליו אמורה הייתה הצעדה להגיע ולכן נוצר צורך בצמצום מספר האסירים. לעיתים היו האסירים כה חלשים, שגם אם היו מגיעים ליעדם, מחנה העבודה, לא הייתה בהם תועלת.[32]

הפרק העשירי, אחד מפרקי אחרית הדבר, עוסק בגורלם של הרוצחים. במזרח גרמניה מעטים בלבד הוצאו להורג. במערב גרמניה איש מהם לא נענש בעונש חמור, מעבר לכמה שנות מאסר. סמלי הוא גורלו של המפקד שציווה על הטבח בגרדלגן: הוא שינה את זהותו וחי כאזרח חופשי, כבעל מקצוע מכובד - שוטר - במערב גרמניה, והלך לעולמו בשלווה בגיל זקנה.

פרק 11, על הרוצחים בצעדות המוות ובמחנות, מספק עוד דוגמאות לכך שאנשים רגילים, לא נאצים מושבעים, היו רוצחים בדם קר. בלטמן מכתיר את הפרק הזה בכותרת "אנשים רגילים במצבים בלתי רגילים", ככותרת ספרו של כריסטופר בראונינג, מחבר הספר על יחידת המילואים הרוצחת 101 של משטרת הסדר. המסקנה קודרת, אך נתמכת בעובדות, כמו גם במחקריהם של סטנלי מילגרם, פיליפ זימברדו, סולומון אש, מוצפר שריף (Muzafer Sherif) ואחרים.

פרסים, מלגות והוקרה (רשימה חלקית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2018
  2. ^ דבר, ‏אושר החוק הפולני המגביל תביעות רכוש, ישראל החזירה את השגריר מפולין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באוגוסט 2021
  3. ^ אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, זכותה של פולין לעסוק בשואה בדרכה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2021
  4. ^ צעדות המוות, ע', 74
  5. ^ צעדות המוות, ע' 75
  6. ^ צעדות המוות, ע' 124
  7. ^ צעדות המוות, ע' 127
  8. ^ צעדות המוות, ע' 129
  9. ^ צעדות המוות, ע' 135
  10. ^ צעדות המוות, ע' 129
  11. ^ צעדות המוות, ע' 139-138
  12. ^ צעדות המוות, ע' 85
  13. ^ צעדות המוות, ע' 91-90, 94
  14. ^ צעדות המוות, ע' 101-100
  15. ^ צעדות המוות, ע' 110-107
  16. ^ צעדות המוות, ע' 537
  17. ^ צעדות המוות, ע' 141
  18. ^ צעדות המוות, ע' 152, 149
  19. ^ צעדות המוות, ע' 198
  20. ^ צעדות המוות, ע' 196
  21. ^ צעדות המוות, ע' 209-207
  22. ^ צעדות המוות, ע' 219
  23. ^ צעדות המוות, ע' 244, 248
  24. ^ צעדות המוות, ע' 277
  25. ^ צעדות המוות, ע' 279
  26. ^ צעדות המוות, ע' 379
  27. ^ צעדות המוות, ע' 372
  28. ^ צעדות המוות, ע' 369
  29. ^ צעדות המוות, ע' 410
  30. ^ צעדות המוות, ע' 159
  31. ^ צעדות המוות, ע' 329-309
  32. ^ צעדות המוות, ע' 331

Read other articles:

Grand Prix Azerbaijan

Grand Prix AzerbaijanSirkuit Kota Baku(2017–2019, 2021–Sekarang)Informasi lombaJumlah gelaran6Pertama digelar2017Terbanyak menang (pembalap) Sergio Pérez (2)Terbanyak menang (konstruktor) Red Bull Racing (4)Panjang sirkuit6.003 km (3.730 mi)Jarak tempuh306.049 km (190.170 mi)Lap51Balapan terakhir (2023)Pole position Charles LeclercFerrari1:40.203Podium 1. S. PérezRed Bull Racing-Honda RBPT1:32:42.436 2. M. VerstappenRed Bull Racing-Honda RBPT+2.137 3. C. LeclercFerr...

 

Negara bagian di Brasil

Negara-negara bagian dan Distrik Federal Brasil Brasil adalah sebuah republik federal yang terdiri dari 26 negara bagian (bahasa Portugis: estado, jamak - estados) dan sebuah Distrik Federal (Distrito Federal) yang merupakan tempat ibu kota negara ini, Brasília. Statistik Bendera Lambang Negara bagian Singkatan[1] Ibu kota Luas wilayah (km2) Penduduk (2014) Kepadatan penduduk per km2 (2014) Acre AC Rio Branco 152.581,4 790.101 4,47 Alagoas AL Maceió 27.767,7 3.321.730 112,3 Amapá A...

 

Dokumenter perjalanan

Sebuah proses produksi dokumenter di Lembah Yosemite, Amerika Serikat Dokumenter perjalanan adalah film dokumenter, acara televisi, atau seri daring yang menggambarkan perjalanan secara umum atau tempat wisata unggulan tanpa menyarankan paket penawaran atau operator tur wisata tertentu. Contoh di Indonesia 100 Hari Keliling Indonesia (Kompas TV) Explore Indonesia (Kompas TV) Good Friends (NET.) Healing Travel (NET.) Indonesia Bagus (NET.) Indonesia Bagus Banget (NET.) Indonesiaku (Trans7) Ins...

Ovis

Ovis Mouflon Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Animalia Filum: Chordata Kelas: Mamalia Ordo: Artiodactyla Famili: Bovidae Subfamili: Caprinae Genus: OvisLinnaeus,1758 Spesies Lihat teks. Ovis adalah salah satu genus Mamalia yang termasuk ke dalam famili ruminansia Bovidae. Genus ini terdiri dari enam spesies yang sering disebut domba. Anggota paling terkenal dari genus ini adalah domba domestik (Ovis aries). Spesies Ovis ammon Argali Ovis aries aries[1] Domba domestik Ovis aries orientali...

 

Türkiye 1.Lig 1970-1971

Türkiye 1.Lig 1970-1971 Competizione Türkiye 1.Lig Sport Calcio Edizione 13ª Organizzatore TFF Luogo  Turchia Partecipanti 16 Formula Girone unico Sito web tff.org Risultati Vincitore  Galatasaray(4º titolo) Retrocessioni  Ankara Demirspor Türk Telekomspor Statistiche Miglior marcatore Ogün Altıparmak (16) Incontri disputati 240 Gol segnati 451 (1,88 per incontro) Cronologia della competizione 1969-70 1971-72 Manuale L'edizione 1970-1971 della Türkiye 1....

 

Синелобый амазон

Синелобый амазон Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:ЗавропсидыКласс:Пт�...

Синелобый амазон

Синелобый амазон Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:ЗавропсидыКласс:Пт�...

 

新罕布什尔州

坐标：43°11′38″N 71°34′21″W / 43.1938516°N 71.5723953°W / 43.1938516; -71.5723953 此條目需要补充更多来源。 (2017年5月21日)请协助補充多方面可靠来源以改善这篇条目，无法查证的内容可能會因為异议提出而被移除。致使用者：请搜索一下条目的标题（来源搜索：新罕布什尔州 — 网页、新闻、书籍、学术、图像），以检查网络上是否存在该主题的更多可靠来源...

 

Radio Télévision Guinéenne

This article is missing information about details about this broadcaster. Please expand the article to include this information. Further details may exist on the talk page. (June 2023) You can help expand this article with text translated from the corresponding article in Italian. (August 2023) Click [show] for important translation instructions. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessa...

土库曼斯坦总统

土库曼斯坦总统土库曼斯坦国徽土库曼斯坦总统旗現任谢尔达尔·别尔德穆哈梅多夫自2022年3月19日官邸阿什哈巴德总统府（Oguzkhan Presidential Palace）機關所在地阿什哈巴德任命者直接选举任期7年，可连选连任首任萨帕尔穆拉特·尼亚佐夫设立1991年10月27日 土库曼斯坦土库曼斯坦政府与政治 国家政府 土库曼斯坦宪法 国旗 国徽 国歌 立法機關（英语：National Council of Turkmenistan） ...

 

2020 South Dakota State Jackrabbits football team

American college football season 2020 South Dakota State Jackrabbits footballMVFC co-championNCAA Division I Championship Game, L 21–23 vs. Sam Houston StateConferenceMissouri Valley Football ConferenceRankingSTATSNo. 2FCS CoachesNo. 2Record8–2 (5–1 MVFC)Head coachJohn Stiegelmeier (24th season)Offensive coordinatorJason Eck (2nd season)Co-defensive coordinatorBrian Bergstrom (2nd season)Co-defensive coordinatorJimmy Rogers (2nd season)Home stadiumDana...

 

Universitas Widyagama

Universitas WidyagamaRektorProf. Dr. Ir. Iwan Nugroho, MSSitus webhttp://widyagama.ac.id Universitas Widyagama Malang adalah universitas perguruan tinggi swastaswasta di Malang, Jawa Timur, Indonesia, Universitas Widyagama Malang didirikan oleh yayasan yang bernama Yayasan Pembina Pendidikan Indonesia (YPPI Diarsipkan 2011-10-13 di Wayback Machine.) pada tahun 1971. Semula Universitas ini didirikan sebagai Akademi Bank Widyagama Malang pada tanggal 24 Februari 1971. Pada tanggal yang sama tah...

對習近平的負面稱呼

习近平 习近平自2012年出任中共中央总书记成为最高领导人期间，因其废除国家主席任期限制、开启总书记第三任期、集权统治、公共政策与理念、知识水平和自述经历等争议，被中国大陸及其他地区的民众以其争议事件、个人特征及姓名谐音创作负面称呼，用以恶搞、讽刺或批评习近平。对习近平的相关负面称呼在互联网上已经形成了一种活跃、独特的辱包亚文化。 权力�...

 

Product (mathematics)

Mathematical form Arithmetic operationsvte Addition (+) term + term summand + summand addend + addend augend + addend } = {\displaystyle \scriptstyle \left.{\begin{matrix}\scriptstyle {\text{term}}\,+\,{\text{term}}\\\scriptstyle {\text{summand}}\,+\,{\text{summand}}\\\scriptstyle {\text{addend}}\,+\,{\text{addend}}\\\scriptstyle {\text{augend}}\,+\,{\text{addend}}\end{matrix}}\right\}\,=\,} sum {\displaystyle \scriptstyle {\text{sum}}} Subtraction (−) term − term minuend − su...

 

James Ivory

American film director (born 1928) For other uses, see James Ivory (disambiguation). James IvoryIvory at the 48th Venice International Film Festival in 1991BornRichard Jerome Hazen (1928-06-07) June 7, 1928 (age 95)Berkeley, California, U.S.Alma materUniversity of OregonUniversity of Southern CaliforniaOccupationsFilm directorproducerscreenwriterYears active1953–presentPartnerIsmail Merchant (1961–2005; Merchant's death) James Francis Ivory (born Richard Jerome Hazen[1&...

The Muse's Tragedy

The Muse’s Tragedy is a short-story written by Edith Wharton. Published in 1899 by Charles Scribner’s Sons (25th magazine), The Muse’s Tragedy was then printed in June 1899, as part of the collection of short fiction The Greater Inclination. The story focuses on the platonic love story between Danyers, the main character and aspiring scholar, and Mary Anerton. The first two parts of the short story reveal their meeting and the link that unites them: Mrs. Anerton was the muse of poet Vic...

 

House of Bourbon

Cadet branch of the Capetian dynasty Bourbons redirects here. For other uses, see Bourbon (disambiguation). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: House of Bourbon – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (August 2023) (Learn how and when to remove this message) House of BourbonParent houseCape...

 

Brunei

Country in Southeast Asia State of BruneiNegara Brunei Darussalam (Malay) Flag Emblem Motto: الدائمون المحسنون بالهدى‎Ad-dāʾimūna al-muḥsinūna bi-l-hudā(Sentiasa membuat kebajikan dengan petunjuk Allah)Always in service with God's guidanceAnthem: Allah Peliharakan Sultanﷲ ڤليهاراکن سلطان‎God Bless the SultanShow globeShow map of south-east AsiaLocation of Brunei (green)in the ASEAN (dark grey)  –...

Grand Prix Brasil

Grand Prix BrasilGrand Prix São PauloAutódromo José Carlos Pace(Sebentar-sebentar, 1972–1980, 1990–sekarang)Informasi lombaJumlah gelaran51Pertama digelar1972Terbanyak menang (pembalap) Alain Prost (6)Terbanyak menang (konstruktor) McLaren (12)Panjang sirkuit4.309 km (2.677 mi)Jarak tempuh305.879 km (190.064 mi)Lap71Balapan terakhir (2023)Pole position Max VerstappenRed Bull Racing-Honda RBPT1:10.727Podium 1. M. VerstappenRed Bull Racing-Honda RBPT1:56:48.894 2. L....

 

Fauji (serial TV)

Untuk film 1995, lihat Fauji (film 1995). FaujiFAUJI - sebuah serialGenreAksiSerial dramaPembuatNew Film Addicts pvt ltdDitulis olehLt.Col.R.K.Kapoor, Sangeeta Iyer, Amina ShervaniSutradaraLt.Col. R.K. Kapoor, Milin KapoorPemeran Shah Rukh Khan Rakesh Sharma Vikram Chopra Lagu pembukaFaujiPenata musikLoy Mendonsa dari Shankar-Ehsaan-LoyNegara asalIndiaBahasa asliHindiJmlh. episodeTotal 13ProduksiDurasiSekitar. 24 menitRilis asliJaringanDD NationalFormat gambar480i (SDTV)Rilis1989 Fauji ...