PROFILPELAJAR.COM

דוד שוורץ
David Schwarz
לידה	20 בדצמבר 1850; קסטהיי, הונגריה
פטירה	13 בינואר 1897 (בגיל 46); וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים	קרואטיה, גרמניה
מקום קבורה	בית העלמין היהודי הישן של וינה
עיסוק	סוחר עצים
צאצאים	ורה שוורץ
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	ספינת האוויר הקשיחה, מחלוצי התעופה

ספינת האוויר הקשיחה הראשונה שנבנתה על ידי דוד שוורץ, לפני המראתה הראשונה ב-3 בנובמבר 1897^[1]

דוד שוורץ (David Schwarz;‏ 20 בדצמבר 1850 – 13 בינואר 1897) היה יהודי-הונגרי ממציא ספינת האוויר הקשיחה, מחלוצי התעופה.

קורות חייו

שוורץ נולד בעיר קסטהיי (Keszthely), שלחוף אגם בלטון בממלכת הונגריה. הוא סיים בית ספר יסודי והכשרה מקצועית במסחר בעיר ז'ופניה (Županja) שבקרואטיה. בשנת 1880 נישא למלאני לבית קאופמן.

השניים התגוררו בעיר זאגרב, שם נולדה להם הבת ורה, לימים זמרת אופרה. בשנות ה-80 החל להתעניין בנושא ספינות אוויר, בעקבות יצירה של אריסטו וספר מכניקה ששלחה לו אשתו, בעת שהותו בבית קיט. עוד בתחילת הניסויים שערך, הוא ניסה להשתמש באלומיניום, שנחשב אז לחידוש, לצורך בניית הספינה.

הוא המציא את ספינת האוויר הקשיחה, בעלת המבנה הקבוע בצורתו. המעטפת (הבלון) הייתה עשויה מאלומיניום והשלד פנימי נבנה ממתכת.

במשך כ-15 שנה ניסה לקדם את המצאתו. ב-1890 פנה למשרד ההגנה האוסטרי אך הצעתו נדחתה. דווקא הנספח הצבאי הרוסי בווינה התעניין ברעיון, ושוורץ החליט לפנות לרוסיה. הוא עבד בסנט פטרסבורג במשך שנתיים. אך בעיות חמורות בתהליך מילוי המעטפת בגז עיכבו את התקדמות הפיתוח. בשלב מסוים, בשל סכסוך בין הצדדים, הוצא צו מאסר נגד שוורץ והוא עבר לברלין. גם שם העבודה הייתה איטית והתקציבים הלכו ונגמרו.

בעקבות עניין שהביע שר המלחמה הפרוסי בנושא, התקבל מימון נוסף למיזם – הפעם מהמדינה הגרמנית. סוף סוף, לאחר דחיות רבות, ומלחמות משפטיות על מקוריות הרעיון, הסכים הצבא הקיסרי הגרמני לבנות ספינה נסיונית ב-1895 וחתם עם שוורץ על הסכם לבניית ספינות על סמך הידע הזה, למשך 30 שנה, והוא הגיש את המצאתו לרישום פטנט. ב-1896 החלו בבניית אב הטיפוס בשדה התעופה טמפלהוף ליד ברלין (היום בעיר ברלין).

בקיץ 1896, ספינת האוויר הייתה מוכנה לטיסת ניסוי והמועד נקבע בתחילה ל-29 בספטמבר ולאחר מכן נדחה ל-9 באוקטובר. בבדיקות טרם ההמראה התברר כי הגז שסופק לספינה היה באיכות נמוכה מדי והספינה לא הצליחה לצוף. עם זאת, הבדיקות הראו כי הספינה פעילה והיא נשלטת. ההמראה הבאה תוכננה לינואר 1897 אולם שוורץ נפטר זמן קצר לאחר מכן, מהתקף לב. יש הטוענים שהיה זה עם קבלת מברק משלטונות גרמניה בדבר אישור הקיסר להקמת קו יצור צבאי, ויש הטוענים שהיה זה במסיבה במסעדה בברלין, בסעודה לכבוד האישור הקיסרי, ולקראת השקה חגיגית של קו היצור.

אלמנתו של שוורץ, מלאני, המשיכה במאמציו ולאחר מספר חודשים איתרה טייס לניסוי הבא. בנובמבר הסכים מכונאי צבאי גרמני, ארנסט ינגלס, להטיס את המכונה החדשה. טיסת הנסוי נערכה ב-3 בנובמבר 1897 בנוכחות הרוזן פרדיננד פון צפלין. בתנאי מזג אוויר לא טובים, ספינת האוויר טיפסה לגובה 460 מטר והמשיכה בטיסה מעל בתי ברלין. בשלב מסוים התנתקה חגורת המנוע מאחד המדחפים דבר שגרם לאי יציבות ולהכרח לבצע נחיתת חירום. הטייס שחרר חלק מהגז כדי להחזיר את הספינה לקרקע, אך היא התהפכה והתרסקה כשהטייס נפגע באופן קל בלבד.

למרות זאת הניסוי נחשב מוצלח, כפי שמעידות תעודות מהתקופה, וכן כתבות בעיתונים, אך היו לשוורץ מתנגדים רבים, הן בתוך הצבא הגרמני (שכן היה יהודי מקרואטיה ולא מגרמניה), והן מצידו של הרוזן פרדיננד פון צפלין, אשר שנתיים לפני כן, ניסה לקדם בגרמניה רעיון של ספינת אוויר קשיחה, וזכה לתהודה עיתונאית ולאהדה רבה בקרב הציבור הגרמני. בעת הניסוי לא הורשו קצינים גרמנים להשתתף בהטסת הספינה. כמו כן הקיסר פרנץ יוזף שהיה אמור להשתתף בהשקת הבכורה החגיגית, ביטל את הגעתו.

הקהילה היהודית של וינה ארגנה לשוורץ קבר בבית הקברות המרכזי בווינה.

לאחר פטירתו

אלמנתו של שוורץ, מלאני, התכתבה במשך חודשים עם הצבא, בניסיון לזכות בתשלום עבור המצאת בעלה, אך לא זכתה למענה. היא נסעה לברלין וגם שם לא הצליחה לקדם את עניינה. ב-1898 רכש הרוזן צפלין, מתנגדו של שוורץ, את הידע והזכויות להמשך הפיתוח של רעיונותיו בסכום זעום, ובכתביו רשם שהוא "פדה אותם". לאחר מכן התכחש צפלין למקוריות הרעיונות של שוורץ: בספרו של יצרן הצפלינים, ד"ר הוגו אקנר, נרשם שהסיבה היחידה לקניית הפטנט הייתה לצורך קבלת ציפוי האלומיניום שעליו הייתה בלעדיות לחברה של שוורץ, ואילו את הצורה עצמה תכנן פון-צפלין שנים קודם, וכבר היה בתהליך ייצור במקביל לשוורץ^[2].

צפלין המשיך בפיתוח הספינות תוך יצירת קו יצור לספינות האוויר שנשאו את שמו, ונקראו "צפלין", למרות החוזה שערך עם אלמנתו של שוורץ, בו הובטח שהספינות יקראו על שם ממציאם "שוורץ". יתר על כן, בנוסף להפרה זאת בחוזה, לא שילם צפלין לאלמנתו של שוורץ את מלוא הסכום עליו סוכם כתמורה על מכירת התוכניות.

החוזה המקורי נמצא במחלקה לכתבי יד וארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים^[3].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוד שוורץ בוויקישיתוף

ספינת האוויר של דוד שוורץ - אתר הבית
ספינת האוויר של שוורץ
דניאל ליפסון, בואו לטוס בספינת האוויר "שוורץ", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 במרץ 2018
ניצן סדן, שוורץ המעופף: היהודי הנשכח שהמציא את הצפלין, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023

הערות שוליים

^ א. פוירשטין, מגלים וממציאים יהודים, תל אביב: י. שרברק, 1952.
^ Hugo Eckener, Count Zeppelin: The Man and His Work, Massie Publishing, 1938, עמ' 155-157
^ Schwarz, David, 1850-1897 -- Autograph