PROFILPELAJAR.COM

ג'ון וייט
John White
לידה	1756?; דרומראן, הממלכה המאוחדת
פטירה	20 בפברואר 1832 (בגיל 76 בערך); וורת'ינג, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	בוטניקה, רפואה
מקום מגורים	אנגליה

ג'ון וייט (באנגלית: John White; בערך 1756 – 20 בפברואר 1832) היה מנתח ואספן בוטני אירי.

ביוגרפיה

ווייט נולד בעיירת דרומראן, ליד בלקו (אנ'), במחוז פרמנה, אלסטר אירלנד, בערך ב-1756,^[1]^[2]^[3]^[4] ולא בסאסקס, אנגליה, כפי שנכתב ב-Dictionary of Australian Biography‏^[5] וב-Australian Dictionary of Biography‏.^[6] ב-18 ביוני 1778, ג'ון ווייט הוסמך לדרגה עמית מנתח (אנ'), לאחר מבחן בחברת המנתחים בלונדון. הוא גויס לצי המלכותי הבריטי ב-26 ביוני 1778 כעמית מנתח על סיפון HMS Wasp. הוא קודם לדרגת מנתח ב-1780, ושירת על סיפון HMS Irresistible עד ל-1786, כאשר אנדרו המונד (אנ') המליץ עליו כמנתח האונייה (אנ') הראשי להפלגה של הצי הראשון לאוסטרליה.^[7]

במרץ 1787, הצטרף וייט לצי הראשון בספיטהד, פורטסמות' כמנתח של אוניית הנידונים Charlotte, שם מצא שהאסירים חיו זמן מה על בשר מלוח, אשר היווה כהכנה רעה למסע ארוך. הוא הצליח להשיג עבורם אספקת בשר וירקות טריים, וקבע שיאפשרו להם לעלות על הסיפון בקבוצות בשביל להשיג אוויר צח.^[6] עם הגעתו לאוסטרליה, וייט ביקש מאחד מהנידונים, תומאס בארט (אנ'), ליצור מדליה מכסף בשביל לציין את האירוע שעברו. המדליה, שנקראת "מדליית שרלוט" (אנ'), מוצגת במוזיאון הימי הלאומי של אוסטרליה (אנ')‏.^[8]

ב-1788, מונה וייט למנתח הכללי של המושבה ניו סאות' ויילס. וייט ארגן בית חולים למושבה החדשה, שהיה קשה ליצור עקב היעדר ציוד רפואי. הוא התחיל להתעניין בצומח ובבעלי החיים המקומיים של הארץ החדשה וחקר את הפוטנציאל של צמחים אוסטרליים לשימוש כתרופות. הוא הבחין את יתרונותיו בתכונות הריח של שמן אקליפטוס (אנ') מזוקק ב-1788.

ווייט כתב את הספר A Journal of a Voyage to New South Wales ‏(1790),‏^[9] שתיאר לראשונה מינים אוסטרלים רבים.^[10] בספר, נכתבו 65 תחריטים על צלחות מנחושת של ציפורים, בעלי חיים וצמחים, שרבים מהם התבססו על ציורי צבעי המים של שרה סטון (אנ')‏.^[11] במהלך חמש השנים שלאחר הוצאת הספר, תורגם הספר לגרמנית ולצרפתית.^[6] על פי הביוגרף האלמוני שלו, הוא האמין כי הנידון תומאס ויליאם פאר הועסק כאמן מערכונים על ידי ווייט בשביל לייצר רישומי היסטוריה טבעית כנקודת מוצא להתפתחות וצביעה על ידי אמנים אחרים.^[12] וייט היה הראשון שתיאר את זן הצפרדעים האנדמי באוסטרליה ובגינאה החדשה, אילנית אוסטרלית לבנה. ב-1792, האמן הנידון תומאס ווטלינג (אנ'), מונה על ידי הממשלה לסייע לוייט בהפקת עותקים של איורים של צמחים, חרקים ובעלי חיים שונים. דיוקן של ג'ון ווייט, על גבי מיניאטורה משנהב, חתום על ידי תומאס ווטלינג ומתוארך ל-1792, נמכר במכירה פומבית בדצמבר 2006.

על פי ספרו, וייט לא אהב מאוד את אוסטרליה, ותיאר אותה כ-"ארץ ומקום כל כך אסור ושנוא כל כך שרק לזכות בהפללה ובקללות". הוא הגיש בקשה לחופשת היעדרות ב-1792, וקיבל אותה רק כשנתיים מאוחר יותר, ב-1794. הוא הפליג חזרה לאנגליה ב-17 בדצמבר 1794, ומאוחר יותר נסע לאירלנד. ב-1796, כאשר ניתנה לו האפשרות לחזור לאוסטרליה, הוא בחר להתפטר מתפקידו. לפני שפרש מתפקידו, וייט נבחר לעמית של האגודה הלינאית של לונדון, וב-10 במרץ 1797, העניק לו הסנאט של אוניברסיטת סנט אנדרוז את התואר דוקטור לרפואה. וויט היה מנתח למשך 20 שנה ב-HMS Royal William, תחילה הוצג בשירנס (אנ') מ-1799, ולאחר מכן הוצב במספנת צ'טהאם (אנ') מ-1803. הוא פרש לפנסיה ב-1820, ונפטר בוורת'ינג (אנ'), אנגליה ב-20 בפברואר 1832.^[1]

מורשת

מפרץ וייט (אנ') בסידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה נקרא על שמו.^[13]

ג'ון ווייט מונצח בשמו המדעי של זן לטאה אוסטרלית, Egernia whitii (אנ').‏^[14]

לקריאה נוספת

Britton, Alex R., ed. (1978). Historical records of New South Wales. Vol. 1, part 2. Phillip, 1783–1792. Lansdown Slattery & Co. p. 56. OCLC 219911274.
White, John (1790), Journal of a voyage to New South Wales with sixty-five plates of non-descript animals, birds, lizards, serpents, curious cones of trees and other natural productions, London: J. Debrett, also at Project Gutenberg Australia and the University of Sydney.
Nelson, E.Charles. Dr John White FLS Surgeon-General of New South Wales: A Portrait by Thomas Watlinng. The Linnean 32(2) pp. 21–22.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון וייט בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Nelson E.C. (1998). "John White A. M., M. D., F. L. S. (c.1756–1832), Surgeon-General of New South Wales: a new biography of the messenger of the echidna and the waratah". Archives of Natural History. 25 (2): 149–212. doi:10.3366/anh.1998.25.2.149.
^ Nelson, E. C. (1986), "The first Ulsterman in Botany Bay, Surgeon-General John White', The Linen Hall review 3 (2): 8–9
^ Nelson E.C. (1987). "From the banks of Erne to Botany Bay: John White (c.1756–1832), Surgeon-General of New South Wales". Familia. 2 (3): 73–82.
^ Nelson E.C. (1988). "'John White (c.1756–1832), surgeon-general of New South Wales: biographical notes on his Irish origins". Irish Historical Studies. 25 (100): 405–412. doi:10.1017/S0021121400025074. PMID 11617226.
^ Percival Serle (1949). "White, John". Dictionary of Australian Biography. Angus & Robertson. ארכיון מ-2015-07-26. נבדק ב-16 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ Rex Rienits, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
^ Correspondence, Sir A.S. Hamond to Under Secretary Charles Nepean,16 October 1786. Cited in Britton (ed.), p.24
^ Barlass, Tim (16 בנובמבר 2013). "Damaged First Fleet copper medal to fetch pretty penny". Sun Herald. p. 20. {{cite news}}: (עזרה)
^ Nelson, E. Charles (1998). "John White's Journal of a voyage to new South Wales (London 1790) bibliographic notes". Archives of Natural History. 25: 109–130. doi:10.3366/anh.1998.25.1.109.
^ Bauer, Aaron Matthew (1999). "Notes on John White's Journal of a Voyage to New South Wales (1790), a Classic of Australian Herpetology" (PDF). International Society for the History and Bibliography of Herpetology Newsletter and Bulletin. 1 (1): 16–19. ארכיון (PDF) מ-2018-07-14. נבדק ב-2021-03-29.
^ Piggot L.J. (2000). "John White's Journal of a voyage to new South Wales (1790) comments on the natural history and the artistic origins of the plates". Archives of Natural History. 27 (2): 157–174. doi:10.3366/anh.2000.27.2.157.
^ "Parr, Thomas William". Trove. Design and Art Australia Online. ארכיון מ-2019-12-20. נבדק ב-19 אוק' 2019. {{cite web}}: (עזרה)
^ Balmain, www.visitsydneyaustralia.com.au
^ Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2011). The Eponym Dictionary of Reptiles. Baltimore: Johns Hopkins University Press. xiii + 296 pp. ISBN 978-1-4214-0135-5. ("White, J.", p. 284).