לי היא בת לשני מהגרים מסין. אביה הגיע לארצות הברית בעקבות השפל הכלכלי הכבד בסין שנוצר כתוצאה ממלחמת האופיום הראשונה באמצע המאה ה-19. כשממשלת סין חויבה בפיצויים אסטרונומיים אחרי המלחמה, היא העבירה את הנטל הכלכלי לאכרים העניים, וכשאלה לא יכלו לעמוד בחובות, נוצרה תנועת הגירה המונית שבה נאלצו רבים לעזוב את ביתם. במסגרת זו, אביה של לי, צ'ין לי, עקר ממולדתו יחד עם אשתו השנייה, יין לאן לי.
כאישה לא-לבנה, עמדו בפני לי מכשולים גדולים בעולם האקדמי של שנות ה-40, והיא נאלצה לעבוד במשרה זוטרה בשכר מינימום בספריית הפילוסופיה של אוניברסיטת שיקגו. בתקופה זו היא גילתה את הפעילות של מפלגת העובדים השמאלנית בגין עבודתם למען זכויות שוכרי דירות. המפלגה הייתה ידועה בשל עמדתה הקומוניסטית האנטי-סטליניסטית.
היא פגשה את האקטיביסט ס.ל.ר. ג'יימס - סוציאליסט והיסטוריון ממוצא אפרו-טרינידדי - ובכך החלה הפעילות לזכויות אפרו-אמריקאיות שעסקה בה במהלך כל חייה.[2] היא עברה לניו יורק, שם הכירה דמויות תרבותיות ואקטיביסטיות כמו ריצ'רד רייט וקתרין מארי דאנהם. היא החלה לתרגם לאנגלית, לראשונה, מאסות מ"כתבים פילוסופיים-כלכליים (1844)" של קרל מרקס. לי, ג'יימס וראיה דונייבסקיה, המייסדת של הפילוסופיה המרקסיסטית-הומניסטית בארצות הברית, הקימו את תנועת "נטיית ג'ונסון פורסט" או "הג'ונסוניטים" - התארגנות שמאל רדיקלית שהתפצלה ממפלגת העובדים ותנועתו של טרוצקי. הקבוצה התמקדה יותר בקבוצות שוליים ואוכלוסיות מודרות, כמו נשים, אנשים של צבע, ונוער. הג'ונסוניטים האמינו שברית המועצות היא ישות מדינית-קפיטליסטית. כלומר, שלמרות התארגנות המדינה כסוציאליסטית לכאורה, מטרותיה של הישות המדינית הן מטרות רווח. היא כתבה מאמרים ומאסות עבור הארגון בשם העט ריה סטון.
הג'ונסוניטים התפרקו על רקע אידאולוגי באמצע שנות ה-50, ולי ובוגס המשיכו לתמוך בעשייתו של ג'יימס במסגרת ארגונו החדש - Correspondence Publishing Committee. אחד ההשגים העיקריים של הארגון היה פרסום ספר על מהפכת העובדים בהונגריה ב-1956 בשם "Facing Reality". ב-1962 נפרדו דרכיהם של ג'יימס והזוג בוגס, והאחרונים המשיכו לנהל את הארגון יחד עם פעילי שמאל אחרים, בעוד ג'יימס הקים ארגון חדש, שלא ארך ימים, בשם Facing Reality, כמו הספר. ג'יימס כתב מאוחר יותר, בספרו "The American Revolution: Pages from a Black Worker's Notebook" על הבסיס לסכסוך, שהיה כנראה הנטיות המאואיסטיות של חבריו, והקשיים שלו להנהיג את הארגון בארצות הברית בעודו חי באנגליה, לשם גורש על ידי הרשויות האמריקאיות.[3]
בשנת 1964 ניסתה בוגס לשכנע את מלקולם X, אשר היה חבר מקורב לזוג בוגס והיה לן בביתם כששהה בדטרויט, לרוץ לבחירות לסנאט, אך הוא סירב. ב-1967, לי החליטה, למרות שנים של תמיכה בו, שדרכם של מלקולם X ושל תנועת הכוח השחור לוקים בחסר - שמהפכנות שרק מפרקת ושאין לה תוכנית בניה נועדה לכישלון. היא התעקשה שמהומות הגזע של התקופה היו מהפכות ולא פורענות, אך עדיין החליטה לאמץ את דרכיו של מרטין לותר קינג - שלפני כן תפשה כנאיביות - באמרה:
מהפכות נוטות להיות שליליות, הן מוקיעות וחושפות את האויב בלי להציע חזון חיובי לעתיד... מהפכה אינה יכולה להתקיים רק כדי לתקן את עוולות העבר, היא חייבת לכלול תכנון עבור כל איש/אישה לגבי העתיד... זה מתחיל בהתכווננות לאנושות אנושית יותר, כלומר - הבניית אנושות מתקדמת יותר בתחומים שהם של אנשים בלבל - יצירתיות, מודעות ומודעות עצמית, וחוש אחריות פוליטית וחברתית
— REVOLUTION AND EVOLUTION IN THE 20TH CENTURY, Grace Lee Boggs, 1974
החל בשנות השמונים, לי התמקדה באקטיביזם מקומי בעיר מגוריה, דטרויט, יחד עם בן זוגה ג'ייס בוגס. פעילותה כללה אקטיביזם סביבתני, ארגון קהילתי, העלאת תודעה פוליטית, פמיניזם, ועוד. בין מיזמיה בדטרויט היא התוכנית "קיץ דטרויט" (Detroit Summer), תוכנית רב-דורית ורב-תרבותית לנוער, אשר זכתה בפרסים מרובים. ביתם של הזוג בוגס הפך למטה של "מרכז בוגס לטיפוח מנהיגות קהילתית" אותו יסדו בשנות ה-90 המוקדמות חבריהם לאקטיביזם, ומשם התנהלו מיזמים קהילתיים רבים וכן קמפיינים חברתיים מקומיים וארציים. במשך שנים רבות כתבה לי טור בעיתון Michigan Citizen.[4] לי נפטרה בגיל 100 ב-5 באוקטובר 2015.[5]
מורשת
חייה של לי הם נושא הסרט התיעודי גרייס לי בוגס: מהפכנית אמריקאית שיצא בשנת 2013, של הבמאית גרייס לי, שרצתה לתעד את חייהן של נשים בעלות אותו השם.
