הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

גריגורה אלכסנדרסקו
Grigore Alexandrescu

דיוקן המשורר כפי שפורסם ב- 1898 במגזין "אלבינה"
לידה	22 בפברואר 1810 טרגובישטה, ולאכיה
פטירה	25 בנובמבר 1885 (בגיל 75) בוקרשט, ממלכת רומניה
מדינה	רומניה
מקום קבורה	בית הקברות בלו
מקום לימודים	המכללה הלאומית "ספנטול סאבה"
שפות היצירה	רומנית, יוונית, צרפתית
הושפע מ	אלפונס דה למרטין

גריגורה אלכסנדרסקו (ברומנית:Grigore Alexandrescu, ‏ 22 בפברואר 1810 -25 בנובמבר 1885 ) היה משורר וממשיל משלים רומני. הושפע מכוח עידן האורות ואביב העמים

גריגורה אלכסנדרסקו נולד ב-1810 בשכונת ("מחאלה") למנולוי ("העץ") בעיר טרגובישטה שבנסיכות ולאכיה כילדם הרביעי של פקיד האוצר ("ויסטיירניק") מיכאי ליכסנדרסקו או אלכסנדרסקו ושל אישתו, מריה, בת למשפחת פוסיה (Fusea) שנודעה עוד בימי שלטונו של קונסטנטין ברנקוביאנו. בגיל 17, ב-1827 התיתם משני הוריו ועבר לגור אצל הכומר ירמיה, דודו בבוקרשט. מילדותו הצטיין כילד פיקח ובעל זיכרון יוצא דופ. יחד עם המשורר לעתיד וסילה קרלובה למד יוונית עתיקה אצל המורה רפאיל ואחר כך יוונית מודרנית בבית הספר של יואן מיטילינאו. ^[1] ידע היטב סצנות ממחזותיו של סופוקלס ואוריפידס, דיקלם בעל פה משירי אנקראון. ^[2] ב-1831 נרשם לכיתה לספרות בבית הספר הפרטי הצרפתי של ז'אן-אלכסנדר ואיאן (Vaillant) בבוקרשט. ב-1832 התמזג בית הספר עם מכללת "ספנטול סאווה" (סאווה הקדוש) בבוקרשט, לימים המכללה הלאומית "ספנטול סאווה". שם היה חבר ללימודים עם יון גיקה. התוודע גם ליון הליאדה רדולסקו והדהים את מכריו בכשרונו כמשורר.

אלכסנדרסקו התארח גם בביתו של הליאדה שפרסם ב-6 במרץ 1832 בעיתון Curierul Românesc ("קוריירול רומנסק" ) את שירו הידוע הראשון „Miezul nopții” (חצות הלילה). באותה שנה פרסם גם את קובץ השירים הראשון "אליעזר ונפתלי" - שירים מקוריים ומתורגמים, שכללו תרגום מצרפתית של "אליעזר ונפתלי" מאת פלוריאן ^[3] באותה תקופה פרט להליאדה שדאג לו גם כשחלה בטיפוס הבטן, ^[3]מצא אלכסנדרסקו קורת גג אצל ידידים נוספים, ביניהם הבויאר גאורגה בליאנו. שבבית משפחת גיקה התוודע למשורר יאנקו וקרסקו שניבא לו עתיד מזהיר כמשורר. ^[3] עם שיריו הראשונים נמנתה גם האלגיה Adio. La Târgoviște (פרידה. בטרגובישטה).

ב-1834 התוודע אלכסנדרסקו למאיור יון קמפיניאנו ,לימים ראש "המפלגה הלאומית" שבאופוזיציה והתארח בביתו . בישיבות אצל קמפניאנו ביקר יחד עם קצינים צעירים כדי לקרוא מיצירות למרטין, ברנז'ה, ויקטור הוגו וכן ספרי היסטוריה צבאית - מסעות נפוליאון וזיכרונותיו של פרידריך הגדול.^[3] ב-1834 והתגייס כצוער בחיל הפרשים. ^[4] .במסגרת שירותו הועלה לדרגת "פרפורג'יק" (סגן משנה),שובץ באגף שעסק בתיעוד ^[3]וב-1835 נשלח לפוקשאן, תחנת גבול בין הנסיכויות ולאכיה ומולדובה על מנת לפקח על המכס. באוקטובר 1837 התפטר מהצבא ושב לבוקרשט. הוא התארח בביתו של טאקה גיקה, אביו של יון, ונבחר ליושב ראש "החברה הפילהרמונית - איגוד ספרותי לטיפוח השפה" מיסודם של קמפיניאנו והליאדה רדולסקו, ^[5] שפעלה למען קידום התרבות והחברה הרומנית. תרגם אז את המחזה של וולטר, "אלזירה".

ב-1838-1837 התקבל אלכסנדרסקו בסלונים של בוקרשט, שם התאהב בשתי צעירות, אחת מהן אמיליה, והשנייה אליזה, שלה הקדיש כמה משיריו: Eliza ,Așteptarea(ההמתנה) ו Inima mea e tristă (לבי עצוב).^[3] ב-1838 פרסם את קובץ שיריו השני Elegii şi fabule "אלגיות ומשלים" והתחיל לכתוב ביומון "רומניה". ^[3] באוקטובר 1840 אחרי הקשר נגד השליט אלכסנדרו גיקה השני נעצר אלכסנדרסקו למשך שלושה חדשים, אף על פי שהיה חף מפשע. השלטונות לא ראו בעינים יפות את השיר "שנת 1840" שאותו פרסם במגזין Dacia literară שכוון למעשה נגד רוסיה ואת Lebada și puii corbului (הברבור ואפרוחי העורב)/ בעת המאסר כתב כמה תרגומים. ^[3]. בהמשך עבד בתפקידים פקידותיים זוטרים. ב-1846 התקבל כחבר ב"איגוד הספרותי של רומניה " (Asociația literară a României) ב-1848 עבר כעורך בעיתון " Poporul suveran " (פופורול סווראן- "העם הריבון") ב-1856 התמנה כחבר בוועדה המרכזית בפוקשאן. ב-1857-1852 עבר בוועדה לתיעוד. להזמנתו של יון גיקה ערך מסעות בסוריה ובארץ ישראל. ב-1859 השליט אלכסנדרו יואן קוזה מינה אותו כמנהל של מנהל בתי החולים (Eforia Spitalelor) ואחר כך כיהן זמנית כשר הדתות ושל החינוך הציבורי בממשלת ניקולאיה קרצולסקו. לפי מקורות לא ודאים ב-1848 התקבל ללשכה של הבונים החופשיים בבוקרשט.

ב-1842 טייל עם יון גיקה במנזרי חבל אולטניה, מסע שהיווה מקור השראה לכמה משיריו הפטריוטיים: „Umbra lui Mircea la Cozia”, (צלו של מירצ'ה בקוזיה) (זריחת הירח בטיסמאניה, )„Răsăritul lunii la Tismana”,הקברות בדרגשאן, „Mormintele la Drăgăşani” ולספר "זיכרון מסע" „Memorial de călătorie”. ב-1842 אלכסנדרו דוניץ' פרסם בכתה העת „Cantora Foaiei săteşti” קובץ שלישי של שירי אלכסנדרסקו.

התחיל בפעילותו הספרותית עם פרסום שירים בעיתון Curierul Românesc (השליח הרומני - "קוריירול רומנסק") שבניהול יון הליאדה רדולסקו. שירתו הופשעה מרעיונות "אביב העמים" שבישרו את מהפכת 1848. בתחום הלירי כתב אלכסנדרסקו הרהורים ואלגיות ברוח טרום-רומנטית ורומנטית בעלי נימה פנטסטית או פטריוטית, בעיקר בהשפעת המשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין. השיר המוצלח ביותר של אלכסנדרסקו בסוגה זו היה "Umbra lui Mircea. La Cozia" - "צלו של מירצ'ה. בקוזיה"שנכתב בעקבות מסע בחבל אולטניה יחד עם ידידו, יון גיקה. יש לציין גם Anul 1840 (שנת 1840) Răsăritul lunii.Tismana (זריחת הירח. טיסמנה".מתוך שירי האהבה שלו ניתן לציין את "אליזה" - Eliza. אלכסנדרסקו נחשב לממשיל המשלים האותנטי ביותר והאחרון בספרות הרומנית. הוא כתב 40 משלים, שבהם האמת מוסווית בגלל הצנזורה השלטונית. (Câinele și cățelul - הלב והכלבלב, Boul și vițelul - השור והעגל, Dreptatea leului - הצדק של האריה, Vulpea liberală - השועל הליברלי Toporul și pădurea הגרזן והיער, כו' ) אלכסנדרסקו הנהיג בספרות הרומנית סוגות ספרותיות אוטונומיות כמו האיגרת (אפיסטולה) (למשל אזרת לוולטר) המדיטציה (ההרהורים) והסאטירה (Satiră duhului meu - "סאטירה אל רוחי, בישר את הסאטירה של מיכאי אמינסקו הוא תרגם לרומנית משירי למרטין ומביירון. תרגם וחיקה את פלוריאן, טורקוואטו טאסו ווולטר.

בגיל 50 ב-29 במאי 1860 התחתן אלכסנדרסקו בכנסיית הווייבודים הקדושים סטמטינשט בפוקשאן עם רלוקה לבית סטמטין, בת של ספטאר ממולדובה. ב-25 שנותיו האחרונות לקה בהפרעה פסיכיאטרית ממושכת

גריגורה אלכסנדרסקו נפטר בתנאי עוני בבוקרשט ב-1885.

• רחובות בבוקרשט, טרגובישטה, אראד, קלוז'-נפוקה, טימישוארה וערים אחרות נושאים את שמו.

• Poezii 1832 (שירים)
• Fabule 1832 (משלים)
• Meditații 1835 (הרהורים)
• Poezii 1838 (שירים)
• Fabule 1838 (משלים)
• Poezii 1839 (שירים)
• Memorial de călătorie 1842 (ספר מסע)
• Poezii 1842 (שירים)
• Suvenire și impresii, epistole și fabule 1847 (זיכרונות ורשמים, אגרות ומשלים)
• Meditații, elegii, epistole, satire și fabule 1863 (הרהורים, אלגיות, אגרות, סאטירות ומשלים)

• Adio. La Târgovişte (פרידה. בטרגובישטה)
• Anul 1840 (שנת 1840)
• Aşteptarea (ההמתנה)
• Boul şi viţelul (השור והעגל)
• Bursucul şi vulpea (הגירית והשועל)
• Câinele soldatului (הכלב של החייל)
• Câinele şi căţelul (הכלב והכלבלב)
• Candela (הנר)
• Cântece de peste Olt (שירים מעבר לאולט)
• Catîrul cu clopoţei (הפרד עם פעמונים)
• Cimitirul (בית הקברות)
• Corbii şi barza (העורבים והחסידה)
• Dreptatea leului (משפטו של הארייה)
• Eliza (אליזה)
• Epistolă către Voltaire (אגרת לוולטר)
• Încă o zi (עוד יום)
• Lupul moralist (הזאב המטיף מוסר)
• Mormintele. La Drăgăşani (הקברות. דרגשאן)
• Miezul nopţii (חצות הלילה)
• Meditaţie (הרהור)
• Răzbunarea şoarecilor sau moartea lui Sion (נקמת העברים או מותו של סיון)
• Satira duhului meu (סאטירה אל רוחי)
• Şarlatanul şi bolnavul (השלרטן והחולה)
• Toporul și pădurea (הגרזן והיער)
• Unirea Principatelor (איחוד הנסיכויות)
• Vulpoiul predicător (השועל המטיף)

מדיה וקבצים בנושא גריגורה אלכסנדרסקו בוויקישיתוף

• ויקימקור - הלקסיקון האנציקלופדי הרוסי ברוקהאוס-אפרון 1890
• Grigore Alexandrescu, viața și opera הערך מתוך:

Academia română Eugen Simion (coord.general)

Dicţionarul general al literaturii române, vol. 1, A-B, Ed. Univers Enciclopedic, Bucureşti, 2004 ISBN 973-637-070-4: (לקסיקון כללי של הספרות הרומנית כרכים A-B)

• Marcel D. Popa, Alexandru Stănciulescu, Gabriel Florin-Matei, Anicuța Tudor, Carmen Zgăvărdici, Rodica Chiriacescu

Dicționar enciclopedic Editura Enciclopedică, 1993-2009 (לקסיקון אנציקלופדי) ערך צוטט בDEX לוח כרונולוגית חיי אלכסנדרסקו באתר טיטי טודוראנצ'ה

• George Călinescu, Istoria literaturii române dela origini până în prezent, Bucarest, 1941, pages 147 à 154.

(ג'ורג'ה קלינסקו -(ההיסטוריה של הספרות הרומנית מההתחלות ועד לימינו) 1941 - עמ' 154-147