צורת גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (מפותחים היטב) היא של רומבודודקהדרון וגודלם מגיע עד 15 ס"מ, אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) ואף הקסאוקטהדרון (פאון בעל 48 פאות) נפוצות. פאות הגביש מקווקוות. קיימות גם צורות גרגריות וקומפקטיות.
הסוניט – סוג כתום-צהוב הדומה לגבישי הזירקון, אך דרגת הקשיות שלו נמוכה יותר ולכן הוא נחשב נחות יותר, מכאן מקור כינויו "הֶסוניט" (מיוונית, נחות). "אבן קינמון" הוא שם נרדף להסוניט.
טסבוריט – גרוסולר ירוק נאה המצוי בקניה ובטנזניה. המינרל נתגלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 באזור טסבו של קניה שנתן למינרל את שמו. זהו אחד מסוגי הגארנטים המבוקשים ביותר.
לויקו-גארנט – גרוסולר נדיר חסר צבע.
קסלוסטוציט או גם רוזוליט – גרסולר בעל גוון ורוד.
וילואיט (Viluite) – שם סוג שאיננו מוכר כסוג של מינרל.[1] צבעו ירוק זית עד חום אדמדם, כתוצאה מזיהומים בגביש. הווילואיט מצוי בסמוך לווזוביאניט ודומה לו חיצונית. קיים בלבול בטרמינולוגיה, שכן קיים גם מינרל השייך לקבוצת הווזוביאניט הקרוי גם הוא וילואיט (wiluite). שני המינרלים קרויים על שם הנהר וילואי (Вилюй) שבסיביר.
הגרוסולר מופיע בטבע בגבישים מפותחים היטב שצורתם רומבודודקהדרון (פאון בעל 12 פאות) שגודלם מגיע עד 15 ס"מ אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) ואף הקסאוקטהדרון (פאון בעל 48 פאות) נפוצות. פאות הגבישים מקווקוות.
הגרוסולר משתתף בכמה שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכול להיות מוחלף על ידי אטום אחר מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל).
שורת הגרוסולר-היבשיט (Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x כאשר x הוא בין 0.2 ל-1.5)
שורת הגרוסולר-קאטואיט (Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x כאשר x גדול מ-1.5)
אופטית המינרל הוא איזוטרופי. מקדם השבירה הממוצע של הגרוסולר הוא 1.74, והנפיצה שלו חלשה. הגרוסולר הוא פלואורסצנטי במידה מועטה, בהקרנה בקרינה אולטרה סגולה בגלים ארוכים הגרוסולר חסר הצבע עד ירוק בהיר אינו מגיב או שפולט קרינה כתומה חלשה, ובגלים קצרים הוא פולט קרינה חלשה בגוון צהוב-כתום. הגרוסולר הצהוב אינו מגיב או שפולט קרינה כתומה חלשה בשני אורכי הגל. צבעיו הנפוץ של הגרוסולר הם ירוק וצהוב-כתום.
לגרוסולר יש שמות נרדפים רבים וגם כמה שמות מטעים: "קולופוניט" – גרגרים גסים של גארנט[2], "ארניט", "גארנט-דומדנית" – גרוסולר שקוף בגוון ירוק בהיר[3], "קלקתונגארנט", "קנלשטיין", "אולינתוליט"/"אוליתוליט", "פצ'גארנט", "רומנזוביט", ו"טלמרקיט"[4]. שמות מטעים כוללים "ירקן דרום אפריקני", "ירקן גארנט", "ירקן טראנסוול" ו"ירקן אפריקני"[5].
שימושים
השימוש המסחרי הנפוץ ביותר הוא כאבן חן. הסוג הנפוץ ביותר למטרה זו הוא ההסוניט בעל הגוון הכתום. הסוג המבוקש ביותר הוא הטסבוריט בעל הגוון הירוק. הסוג האטום אותו כורים בדרום אפריקה (המכונה "ירקן דרום אפריקני") משמש לעיתים לגילוף חפצי נוי. בנוסף, כל סוגי הגרוסולר הם מינרלים מבוקשים על ידי אספנים.
הגרוסולר הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות לדוגמה בהם מוצאים גרוסולר כוללים את הר סנט-אילר, ומכרה ג'פרי שבאזבסטוס (Asbestos) בפרובינציית ׂקוויבק שבקנדה; בשפך הנהר אחטראגדה באגן הנהר וילואי (Вилюй) שברפובליקת סאחה-יקוטיה שבסיביר שברוסיה (שם נתגלה המינרל לראשונה); בעמק אלה (Val D'Ala) בפיימונטה שבאיטליה; בצילרטל (Zillertal) שבאוסטריה; סמוך לטלמרקן (Telemarken) בנורווגיה; גבישים בודדים מושלמים מצוי בחצץ אבני החן בסרי לנקה; טסבוריט מצוי בגבעות מרלני (Merelani Hills), דרום מזרחית לארושה בטנזניה ובגבעות טאיטה (Taita Hills) סמוך לווי (Voi) בקניה; גבישים ורודים ולבנים מצויים במורלוס (Morelos) ואגם חאקו (Jaco) במדינת צ'יוואווה במקסיקו[6].
