גוג'ם (געז: ጎጃም, גם: גוזם, גוז'ם) אזור היסטורי במערב אתיופיה השוכן דרומית לאגם טאנה ושהנילוס הכחול משמש כגבול הצפון-מזרחי, המזרחי והדרומי.
היסטוריה
לפנים ישבו בגוג'ם האגאו. האזכור הראשון של השם האזור מגיע מן המאה ה-14 והתייחס בזמנו לאזור הדרום-מזרחי של גוג'ם המודרנית. כבר במאה זו תושבי גוג'ם היו לדוברי אמהרית שככל הנראה הגיעו מהאזורים הסמוכים לרבות מאמהרה. גוג'ם סופחה ככל הנראה לאימפריה האתיופית בתחילת המאה ה-14 ובראשה עמד מלך שהעלה מס לקיסר אתיופיה. במאה ה-15 היה גוג'ם לאחד מהמחוזות החשובים באימפריה ובאותה מאה כדי לחזק את השלטון הקיסרי, מינה הקיסר זרע יעקב מושל מטעמו וכן מתיישבים נאמנים שהגיעו לאזור.
בשנות הכיבוש האיטלקי גוג'ם היה למחוז שבו פעלו מחתרות רבות כנגד האיטלקים ובראשם דג'זמץ' בלאי זלקה. היילה סלאסי עצמו נכנס לאתיופיה במהלך מלחמת השחרור דרך המחוז יחד עם כח גדעון. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היו בגוג'ם מספר התקוממויות כנגד עול המיסים שבעקבותיהם הם הורדו.
בגוג'ם חיו קהילות יהודיות משך זמן רב, אך אלו לא נחקרו לעומק.[1] באיגרת רבי אליהו מפירארה מתחילת המאה ה-15 מוזכר "נהר גוזן" כנהר שעובר ביישובי ביתא ישראל.[2] שם הנהר "גוזן" הגיע, ככל הנראה, מהשם "גוזם" שהיה שמו של האזור בתקופת הרב.[3] הנהר המוזכר הוא ככל הנראה הנילוס הכחול או אחד מיובליו הזורמים באזור. במאה ה-16 מזכירים מקורות פורטוגזים יהודים החיים באזור גאפאת השוכן דרום מערבית מגוג'ם ההיסטורית.[4] במאה ה-19 מוזכר כי יהודי גוג'ם מתפקדים כנפחים[5] וייתכן שהקבוצה המכונה "בודה" והמוזכרת במקורות מאותה התקופה מתכוונת אליהם.[6] בשנות ה-70 של המאה ה-19 מוזכר כי מלך גוג'ם תקלה היימנות לקח יהודים שעסקו בנפחות ונגרות מאבורה שבגונדר לגוג'ם כדי שאלו יבנו כנסיות, יהודים אלו עבדו כל השנה וחזרו לביתם בעונות הגשומות.[7] בשלהי המאה ה-19 היו יהודי גוג'ם היו מטרה למיסיונרים מטעם החברה הלונדונית וזכו לביקורים תכופים.[8]
לקריאה נוספת
Abdussamad Hajji Ahmad, Gojjam: Trad, Early Merchant Capital and the World Economy, 1901-1935, Ph.D. thesis, University Of Illinois, 1986
Taddesse Tamrat, "Ethiopia in Miniature: the Peopling of Gojam" in Harold G. Markus (Editors), New Trends in Ethiopian Studies, Papers of the 12th International Conference of Ethiopian Studies, Vol.1, Michigan State University, September 1994, pp. 951-962
Taddesses Tamrat, Church and State in Ethiopia, 1270-1527, Clarendon Press, 1972
Tegegne Muse, Gojjam, the stigma: the Abyssinian pariah, Guihon Books, 1983, ISBN 2940061009
הערות שוליים
^James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 173