גברי מזור (נולד ב-8 ביולי 1948) הוא מנהל אמנותי ומראשוני אנשי יחסי הציבור במוזיקה הישראלית. התפרסם כיועצה האמנותי ואיש יחסי הציבור של הזמרת ירדנה ארזי לאורך כל שנות השמונים ונחשב, יחד עם בצלאל אלוני כמי שאחראי גם ליריבות התקשורתית בין ארזי לבין עפרה חזה.
ביוגרפיה
מזור נולד בראשון לציון, אמו עלתה מסלוניקי והייתה עקרת בית, אביו עלה מטורקיה ועבד בתעשיית היהלומים. בצבא שירת כחובש.
את דרכו בעולם יחסי הציבור החל מזור כמנהל יחסי הציבור של המפיק אבשלום רובין שעמד מאחורי חברת ייצוג האמנים "קלאסיפופ" ומאחורי פסטיבל שירי הילדים. הוא ליווה אמנים דוגמת רוחמה רז ו"הברירה הטבעית" ובשנת 1978 לאחר פירוק שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" הגה יחד עם רובין ולצד המנהל המוזיקלי זאב אולמן והבמאי צדי צרפתי שביים גם את שוקולד מנטה מסטיק, הקמה של הרכב נשי חדש כפול בגודלו - להקת "סקסטה".
בדצמבר 1978, בדיוק 6 שנים לאחר הקמת "שוקולד מנטה מסטיק" ועל אותה במה של פסטיבל שירי הילדים הוצג שיר הבכורה של ההרכב "ממל'ה" אך פריצתן הגדולה הייתה בינואר 1979 בביצוע השיר "נולדתי לשלום" שהגיע למקום השני בפסטיבל הזמר והפזמון בו נבחר גם השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 1979 שהתקיים בירושלים. "נולדתי לשלום" שכתב עוזי חיטמן בהשראת נאום סאדאת בכנסת היה ללהיט גדול ולגימיק תקשורתי שסייע לפרוץ את דרכה של הלהקה. מזור הוסיף לשמש כמנהלה ואיש יחסי הציבור של הלהקה עד פירוקה בשנת 1983 ובין היתר יזם את הקלטת השירים "אני עושה לי מנגינות" שהגיע למקום השלישי בפסטיבל הזמר והפזמון 1980, "סינדרלה" שהגיע למקום השני בקדם אירוויזיון 1981, "ילד ושמו סתיו" שהגיע למקום הרביעי בפסטיבל שירי הילדים 1981 ו"אין דבר" שיר השירותרום 1983.
בשנת 1981 עבר מזור מפסטיבל שירי הילדים למתחרה החדש של המפיק מיקי פלד - הפסטיגל והיה לאיש יחסי הציבור והיועץ האמנותי של המופע עד 1994. באחד מרגעי השיא שלו יזם בשנת 1985 את השתתפותה של הזמרת רבקה זהר בתחרות[1], לאחר שנים שבהן התגוררה בניו יורק והתמכרה לסמים. מזור פנה ליורם טהרלב ונורית הירש שיכתבו שיר בהשראת סיפור חייה של זוהר, שכנע אותה לשוב לישראל והציב אותה בחזית התקשורתית של המופע. השיר "הדרך אל הכפר" זכה במקום הראשון בתחרות ונותר עד היום אחד השירים המזוהים עם זוהר אשר חידשה מאז את הקריירה המוזיקלית שלה בישראל. בהמשך ביצעה זוהר שירים נוספים בהמלצת מזור ובהם "חלקת אלוהים" שזכה בפסטיגל 1986 ו"הסלסולים".
במקביל לעבודתו בפסטיגל ליווה מזור כאיש יחסי ציבור הפקות נוספות של פלד ובהן "מדינת הילדים" והפקת "קזבלן" בשנת 1989.
לאורך שנות השמונים של המאה העשרים ליווה כיועץ אמנותי ואיש יחסי ציבור בפרויקטים נקודתיים אמנים רבים ובהם עפרה חזה, יהורם גאון (שירו "בפרדס ליד השוקת" נכתב ביוזמת מזור לירדנה ארזי ולאחר שסירבה לבצעו הועבר לגאון), הכל עובר חביבי (עבורם יזם את כתיבת "שיר האורח"), אבי טולדנו, עדנה לב, האחים והאחיות, אלי לוזון, ואחרים.
בשנת התשעים של המאה העשרים היה חתום מזור על הפיכתו של הזמר האנונימי אורי פיינמן לזמר השנה שחתום על שבעה אלבומי זהב ופלטינה, הוא גם יזם את הקלטת הדואט "הכל פתוח" ושימש כיועץ אמנותי עבור לאה לופטין ועופר לוי[2], אבי פרץ, דורון מזר וליאור נרקיס.
הוא הלחין את השירים "מתנה" (לאה לופטין), "אחכה לך שם בגן" (אורי פיינמן) "ירדנה" (דורון מזר) "חם בנשמה" (אלכס), "יין ושושנים" (לאה זלוטניק) ועוד.
עבודתו המקצועית עם ירדנה ארזי
המפגש המקצועי הראשון בין מזור לבין הזמרת ירדנה ארזי התקיים מאחורי הקלעים של פסטיבל שירי הילדים 1980 בו שימשה ארזי כמנחה לצד שלמה ניצן ומנחם עיני. ארזי, שהנחתה שנה קודם לכן את תחרות האירוויזיון, הייתה אז בראשית דרכה כזמרת סולנית וחלקה את חייה באותה תקופה בין ישראל לבין גרמניה בה הקליטה אלבום בינלאומי בחברת התקליטים אריולה אריסטה.
שנתיים מאוחר יותר, בעת ההכנות לפסטיגל 1982, נפגשו השניים שוב. מזור הביע בפני ארזי ביקורת על אלבום הבכורה שהוציאה באותה שנה בהפקתו המוזיקלית של אריק רודיך. האלבום, שהתאפיין בקו מוזיקלי רוקיסטי ושירה בסגנון קייט בוש נכשל מבחינה מסחרית, ומזור סבר כי על ארזי לעבור לסגנון מוזיקלי שונה מסוגת "שירי אמצע הדרך", לשנות את סגנון השירה שלה ולהתחבר לשורשיה המוזיקליים עליהם התחנכה כיוצאת קיבוץ, חניכה בתנועת הצופים וסולנית להקת הנח"ל.
ראשית עבודתם המשותפת הייתה בשנת 1983. מזור יזם עבור ארזי שתי הופעות מתוקשרות, האחת בכלא השרון, בעקבותיה הוזמנה לשחק תפקיד אורח בסרט "מאחורי הסורגים" והשנייה מול חיילי צה"ל ששהו בהרי השוף ובצידון במהלך מלחמת שלום הגליל. בעקבות אותו סיבוב הופעות נפגשו ארזי ומזור עם אהוד מנור שכתב עבורה את השיר "הביתה", שיר מחאה נגד המלחמה הקורא לחיילי צה"ל "לשוב משדות זרים". השיר נכתב ללחן של יאיר קלינגר שהתפרסם קודם לכן בצרפת בביצועה של סילבי ורטן. השיר היה למעשה הראשון מתוך עשרות רבות של שירים שיזם מזור עבור ארזי. הוא זכה להצלחה גדולה בכל תחנות הרדיו והתברג במקום השישי במצעד הפזמונים השנתי. אך לצד ההצלחה עורר השיר גם ביקורת לאחר כשנתפס כמי שלוקח צד בוויכוח הציבורי שהתחולל סביב שאלת נוכחות צה"ל בלבנון.
מזור ליווה את הפקת אלבומה השני של ארזי מה נשמע ובו השירים "חפץ חיים ברוח הגוברת" ו"יש ונדמה" אותו גילה במהלך אודישנים שביצע ללהקת "האחים והאחיות".
החל משנת 1984 היה מזור למנהלה האישי, יועצה האמנותי ואיש יחסי הציבור של ארזי במשרה מלאה, בכך הייתה מהאמנים הבודדים באותה תקופה שהעסיקו מנהל אישי פרטי. הוא הציב מטרה לכבוש עוד באותה שנה את תואר "זמרת השנה" במצעדי הפזמונים לאחר ארבע שנים רצופות בהן זכתה בו עפרה חזה. הוא האמין כי הדרך לכך נעוצה בגימיקים תקשורתיים שיכניסו את ארזי לעמודי החדשות בעיתונים, בעיקר בידיעות אחרונות ולתוכניות הטלוויזיה השונות.
הוא יזם את הקלטת השיר "אתה לי ארץ" ליום העצמאות ה-36 לישראל ובכך סייע למצב את ארזי כסמל של זמר ישראלי ממלכתי. השיר, כשם אלבומה השלישי, זכה להצלחה והפך קלאסיקה של הזמר העברי. בשנת 2018 נבחר בשלושה מצעדים שונים ובהם של חברת החדשות כשיר הישראלי האהוב בכל הזמנים. האלבום שנשא את שם השיר היה עד מהרה לאלבום זהב ובעקבותיו גם האלבום שקדם לו זכה לתואר אלבום זהב. במצעד הפזמונים השנתי זכתה ארזי לראשונה בתואר זמרת השנה והציגה במצעד שיר נוסף מתוך האלבום - "ההצגה הגדולה". באותה שנה זכתה גם בפרס כינור דוד. הזכייה הכפולה הולידה גם את המאבק בין מעריצי חזה למעריצי ארזי בו שיחק מזור תפקיד מרכזי לצד בצלאל אלוני מנהלה האישי של חזה. השניים ניהלו התכתשות תקשורתית והואשמו זה בידי זה במעורבות פעילה במאבק שהגיע לשיאו בתקרית הדיו בה התיזה מעריצה של חזה דיו מאקדח מים על שמלתה של ארזי רגע לפני שעלתה להופיע ב"עיר הנוער".
היריבות התקשורתית הייתה רק חלק משורה של מהלכים תקשורתיים שיזם מזור בשנת 1985 לביצור מעמדה של ארזי כזמרת המובילה בישראל. היא השתתפה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "עוד נגיע", ניצחה פעמיים ברציפות בפסטיבל שירי הילדים עם השירים "לא נעצור" (1984) ו"שובי הרמוניקה", הקליטה את השיר "קו האהבה" לתוכנית הרדיו של יגאל רביד ברשת גימל וביצעה את שיר השירותרום "דרישת שלום" יחד עם להקת הנח"ל המתחדשת. שמונה מתוך עשרת שירי אלבומה הרביעי "דרישת שלום" היו לסינגלים שצעדו בצמרת מצעד הפזמונים, האלבום זכה עד מהרה לתואר "אלבום זהב" וארזי שבה וזכתה בתואר זמרת השנה.
בשנת 1986 הציע מזור לארזי להקליט אלבום המבוסס על מוזיקה צוענית. יחד עם אהוד מנור ליקט במשך חודשים מנגינות צועניות ממזרח אירופה וממדינות הבלקן עליהן כתב מנור מילים מקוריות. להפקה המוזיקלית של האלבום גייס מזור את מתי כספי. נשמה צוענית שיצא לאור בתחילת 1987 היה עד מהרה האלבום המצליח ביותר של ארזי ונמכר בלמעלה מ-150 אלף עותקים. בתום אותה שנה שבה ונבחרה ארזי לתואר זמרת השנה וגם החלה להוביל מסע פרסום רחב היקף עבור בנק לאומי.
לשיא נוסף הגיעה עבודתם המשותפת של ארזי ומזור בשנת 1988. מזור יזם את הקלטת השיר "עגילי דמאר" כמחווה לזמרת שושנה דמארי עם ההכרזה על זכייתה בפרס ישראל וביצועו על ידי ארזי בטקס הענקת הפרס ביום העצמאות, הוא ליווה את ארזי בתחרות הקדם אירוויזיון הפרטית שנערכה עבורה ובתחרות האירוויזיון בדבלין בה ייצגה את ישראל עם השיר "בן אדם", הוא יזם את השתתפותה כזמרת אורחת בפסטיגל ואת המופע המשותף שלה ושל יהורם גאון לרגל חגיגות ה-40 לישראל ועבור הוועד למען החייל. אלבומה עוד יום אחד מכר 120,000 עותקים והיא נבחרה בפעם החמישית ברציפות לתואר זמרת השנה.
האלבום "דמיון מזרחי", שהיה מבוסס על שירים ערביים ויצא לאור בשנת 1989, היה הפרויקט האחרון של ארזי ומזור ומיד בתום העבודה עליו נפרדו דרכיהם להפתעת תעשיית הבידור והעיתונאים. השניים היו בנתק מוחלט במשך מספר שנים אך חידשו את עבודתם האמנותית בשנת 1996, כשמזור יזם את הקלטת הדואט "שיר של יום חולין" בין ארזי לבין הזמר אבי פרץ שהוציא אלבום שמוקדש לשיריו של המלחין יאיר רוזנבלום. מאז ועד היום מוסיפים מזור וארזי לעבוד יחד. בין היתר ערך את אלבומי האוסף "יש ונדמה" ו"שהשמש תעבור עלי"[3] ושימש כיועץ אמנותי במופעיה השונים ובאלבום "בושם על עורי".
פרסים
בשנת 2015 זכה מזור בפרס מיוחד מטעם הדירקטוריון של אקו"ם על תרומתו לקידום היצירה והיוצרים הישראלים[4].
טלוויזיה ורדיו
בשנת 1995 הצטרף לצוות ההקמה של רדיו לב המדינה והחל לשמש כעורך המוזיקלי הראשי בתחנה וכמנהל תוכניות משותף לצדה של שוש עטרי.
בשנת 1998 החל לעבוד ברשות השידור כעורך בכיר במחלקת הבידור והמוזיקה ונמנה עם מפתחי ועורכי התוכניות "שישי עם מיכל", "בטברנה" ו"שירה בשידור". החל משנת 2003 עבד במקביל גם ברשת ג' כעורך בכיר ומפיק תוכניות.
במקביל שימש מזור כחבר הוועדה לבחירת נציג ישראל לאירוויזיון, כחבר ועדת הבוררות של אקו"ם וכחבר העמותה להנצחת עפרה חזה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אירית רותם, רבקה זהר – הדרך לגיהינום וחזרה, מעריב, 29 בנובמבר 1985
- ^ חגי אוזן, פרויקט הניינטיז: מזוהר ארגוב ועד אייל גולן - השנים האבודות במוזיקה המזרחית, באתר וואלה, 6 באפריל 2012
- ^ טל פרי, "רק אל תדברו איתי על קאמבק", באתר גלובס, 16 בינואר 2011
- ^ הוכרזו שמות הזוכים בפרס אקו"ם בתחום הזמר העברי לשנת 2015 | אקו"ם, באתר www.acum.org.il (ארכיון)
