בטברנה הייתה תוכנית אירוחמוזיקלית ששודרה בימי שישי בשנים 1993–2003. התכנית מזוהה עם שמעון פרנס על אף שלאחריו הנחו את התכנית מנחים נוספים. התכנית זכתה לאחוזי צפייה גבוהים והתגלו בה מוזיקאים רבים בראשית דרכם.[1]
מרבית העונה הראשונה צולמה בבית קפה במטולה כהזדהות עם תושבי הצפון. נגינת הפתיח הייתה השיר "Ena Amaxi Me Dio Aloga" (עגלה רתומה לשני סוסים) של נגן הבוזוקי היווני כריסטוס ניקולופלוס. שם התכנית לקוח מהטברנות היווניות בהן יושבים הסועדים סביב שולחנות עם שתייה חריפה, מזטים ולהקה המנגנת מוזיקת רבטיקו חיה.[5]
שמעון פרנס שהיה העורך הראשי החל להגיש אותה כשסרי עזב את התכנית אחרי 5 תוכניות בלבד. התכנית נקראה "בטברנה" ודפנה דקל הצטרפה להנחיה לצידו בתוכנית השישית. פרנס העביר את התכנית הרגועה והשלווה לשולחן רחב יותר ואירח אישים מפורסמים בהם זמרים ואמנים.[3] הוא הנחה את התכנית במשך שתי עונות בערוץ הראשון עד ל-1995 והפך למזוהה עימה. יוני רועה הצטרף בשנת 1993 כמנהל המוזיקלי של התכנית. להקת הבית הייתה להקת "בוסתן" והתכנית צולמה באולפני ג.ג..
בשנת 1998 חזרה התכנית בהגשתו של פרנס כמגיש יחיד, ולצידו בפאנל המשתתפים הקבועים התארחו כמעט מדי שבוע ננסי ברנדס שהרבה לעסוק במוצאו הרומני והשחקן ארנון צדוק שסיפר בדיחות במבנה סיפורי. התכנית שודרה בלב הפריים טיים ביום שישי בערב, מיד לאחר מהדורת החדשות. פרנס עזב את הערוץ לאחר שנה בעקבות חיכוכים עם העורך ברוך אבולוף. הוא זכה בפרס איש השנה לשנת 1999.[6]
זאב רווח החליף את פרנס בעונה הרביעית שנקראה "שישי בטברנה" והנחה אותה בצורה הומוריסטית וקלה יותר.[7] צמד השחקנים ירון לוי סבג וחיים זנאתי שהיו בראשית דרכם גילמו דמויות משתנות. רווח עזב את התכנית אחרי עונה אחת, בין השאר בשל הדרישה שעלתה לחלוק את ההנחיה עם זוארץ ורועה.[8]
בשנת 2000 המנהל המוזיקלי יונה רועה, הפך למנחה שלה לעונה אחת עד בשנת 2001. הוא הלחין את סגיר התכנית "נעימת השיכורים" על פי מוטיב טורקי עממי שליוותה את התכנית וזכתה להצלחה גדולה.
בשנת 2001 מיכל זוארץ, שהייתה מנחת משנה לצד פרנס ובהמשך חלקה את ההנחיה עם רועה, עברה להנחיה מלאה של התכנית. בתקופתה שודר גם ספיישל מיוחד לפורים שבו התחפשו היא והלהקה לשלגיה ושבעת הגמדים.[9][10] עם רדת "בטברנה" מהמסך, עלתה שישי עם מיכל כתוכנית ערב השבת בערוץ.
ביולי 2000, עבר פרנס לערוץ 2 בכדי להגיש תוכנית בפורמט דומה תחת השם "אצל פרנס בטברנה" אחרי מהדורת החדשות המרכזית.[11] התוכניות הראשונות שודרו במקביל בשישי בערב באותה השעה במטרה למשוך את הצופים אך עברה במהרה לשעת שידור בחמישי בערב. התכנית שצולמה באולפני מימד שודרה בערוץ השני במשך שלוש עונות. יעקב למאי ניהל את ההפקה המוזיקלית, רמי ורד כתב את מרבית קטעי הקישור ובפאנל הקומיקאים המתחלף הופיעו מאיר סוויסה ושלום אסייג בדמויות שונות. התכנית שודרה בשידורים חוזרים במהלך השנים בחינוכית ובערוץ 24.
פרנס לא קיבל אישור לעבוד בערוץ 2, ופוטר ב-2001 מרשות השידור אחרי 25 שנים, בידי בית דין משמעתי שהרשיע אותו בהתנהגות בלתי הולמת, הפרה משמעתית וחוסר הוגנות במילוי תפקידו.[12][13]
באוקטובר 2002, התכנית קוצרה לפורמט בן 50 דקות שנקרא "חי אצל פרנס בטברנה", שלראשונה הועברה בשידור חי.[14]
בשנת 2003, סיימה הזכיינית טלעד את שידור התכנית.[15]