מ-1989 עד 1996, השטח הכולל של ארצות הברית היה רשום כ-9,372,610 קמ"ר (3,618,780 מיילים רבועים) (קרקע + מים פנימיים בלבד). השטח הכולל הרשום השתנה ל-9,629,091 קמ"ר (3,717,813 מיילים רבועים) בשנת 1997 (נוספו אזור הימות הגדולות ומי החוף), ל-9,631,418 קמ"ר (3,718,711 מיילים רבועים) בשנת 2004, ל-9,631,420 קמ"ר (3,718,710 מיילים רבועים) בשנת 2006, ול-9,826,630 קמ"ר (3,794,080 מיילים רבועים) בשנת 2007 (נוספו מים טריטוריאליים). נכון לעכשיו, ספר העובדות העולמי של ה-CIA מכליל בשטח ארצות הברית 9,826,675 קמ"ר (3,794,100 מיילים רבועים)[3], מחלקת הסטטיסטיקה של האו"ם מכלילה 9,629,091 קמ"ר (3,717,813 מיילים רבועים)[4], ואנציקלופדיה בריטניקה 9,522,055 קמ"ר (3,676,486 מיילים רבועים) (הימות הגדולות כלולות אך מימי החוף לא)[5]. מקורות אלה מתייחסים רק ל-50 מדינות האיחוד ומחוז קולומביה, ואינם כוללים טריטוריות מעבר לים. לארצות הברית יש את האזור הכלכלי הבלעדי השני בגודלו בעולם, בגודל של כ-11,351,000 קמ"ר (4,383,000 מיילים רבועים).
לפי שטח כולל (מים וקרקע), ארצות הברית גדולה או קטנה במעט מהרפובליקה העממית של סין, מה שהופך אותה למדינה השלישית או הרביעית בגודלה בעולם. סין וארצות הברית קטנות יותר מרוסיה וקנדה בשטח הכולל, אך גדולות מברזיל. לפי שטח יבשתי בלבד (לא כולל מים), ארצות הברית היא המדינה השלישית בגודלה בעולם, אחרי רוסיה וסין, עם קנדה במקום הרביעי. הקביעה מי המדינה השלישית בגודלה בשטח כולל תלויה בשני גורמים: (1) תקפות התביעה של סין על אקסאי צ'ין ואזור עבר קארקוראם. שני השטחים הללו נתבעים גם על ידי הודו, ולכן אינם נספרים; וכן (2) כיצד ארצות הברית מחשבת את שטח הפנים שלה. מאז הפרסום הראשוני של ספר העובדות העולמי, ה-CIA עדכן את השטח הכולל של ארצות הברית מספר פעמים[6].
מאפיינים כלליים
ארצות הברית חולקת גבולות יבשתיים עם קנדה (בצפון) ומקסיקו (בדרום), וגבול מים טריטוריאלי עם רוסיה בצפון מערב, ושני גבולות מים טריטוריאליים בדרום מזרח בין פלורידה וקובה, ופלורידה ואיי הבהמה. 48 המדינות הרצופות מאוגדות בין האוקיינוס השקט במערב, לבין האוקיינוס האטלנטי במזרח ומפרץ מקסיקו בדרום מזרח. אלסקה גובלת באוקיינוס השקט בדרום ובדרום מערב, במצר ברינג במערב ובאוקיינוס הקרח הצפוני בצפון, בעוד שהוואי שוכנת הרחק מדרום מערב ליבשת, באוקיינוס השקט.
48 מהמדינות נמצאות באזור התחום שבין קנדה למקסיקו; קבוצה זו מכונה, כארצות הברית הרציפה. אלסקה, הנכללת במונח ארצות הברית היבשתית, ממוקמת בקצה הצפון-מערבי של צפון אמריקה.
למזרח ארצות הברית יש טופוגרפיה מגוונת. מישור חוף רחב ושטוח לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי ומפרץ מקסיקו מגבול טקסס-מקסיקו ועד לעיר ניו-יורק, וכולל את חצי האיפלורידה. מישור החוף הרחב הזה ואיי המחסום מהווים את החופים הרחבים והארוכים ביותר בארצות הברית, רובם מורכבים מחולות רכים ולבנים. פלורידה קיז הם שרשרת של איי אלמוגים המגיעים לעיר הדרומית ביותר בארצות הברית היבשתית (קי וסט). אזורים נוספים בפנים הארץ כוללים גבעות מתגלגלות, הרים ואוסף מגוון של יערות לחים ורטובים, ממוזגים וסובטרופיים. חלקים מפנים פלורידה ודרום קרוליינה הם גם ביתם של גבעות חול נודדות. הרי האפלצ'ים יוצרים קו של הרים נמוכים המפרידים את החוף המזרחי מהאגמים הגדולים ואגן המיסיסיפי. ניו אינגלנד כוללת חופי ים סלעיים והרים סלעיים עם פסגות של עד 1,900 מטר ועמקים המרובים בנהרות ונחלים. איי חוף פזורים בחופי האוקיינוס האטלנטי ומפרץ מקסיקו. ניתוח שנערך לאחרונה העלה שיש 6,622 קמ"ר של משטחי גאות ושפל בארצות הברית, מה שהופך אותה למדינה המדורגת במקום הרביעי מבחינת שטחי מישור גאות ושפל[7].
חמשת האגמים הגדולים ממוקמים בחלק הצפוני-מרכזי של המדינה, ארבעה מהם מהווים חלק מהגבול עם קנדה, רק אגם מישיגן ממוקם כולו בתוך ארצות הברית. דרום מזרחה של ארצות הברית, הנמתח בדרך כלל מנהר אוהיו בדרום, כולל מגוון יערות סובטרופיים, לחים ורטובים, כמו גם יערות חמים, ממוזגים ויבשים שקרובים יותר למישורים הגדולים במערב האזור. מערבית לאפלצ'ים שוכן אגן נהר המיסיסיפי השופע ושניים מהיובלים המזרחיים הגדולים שלו, נהר אוהיו ונהר טנסי. עמק אוהיו וטנסי והמערב התיכון מורכבים ברובם מגבעות מתגלגלות, גבעות פנימיות והרים קטנים, וביצות צפופות ליד נהר אוהיו, ואדמות חקלאיות מניבות, המשתרעות דרומה עד לחוף המפרץ. במערב התיכון יש גם כמות עצומה של מערכות מערות.
המישורים הגדולים שוכנים ממערב לנהר המיסיסיפי וממזרח להרי הרוקי. חלק גדול מהתוצרת החקלאית של המדינה גדל במישורים הגדולים. לפני הפיכתם הכללית לאדמות חקלאיות, המישורים הגדולים נודעו בשל שטחי העשב הנרחבים שלהם, מערבות עשב גבוה במישורים המזרחיים ועד ערבות עשב קצר במערב. השדות הנמוכים בדרך כלל של המישורים נשברים בכמה מקומות, בעיקר בהרי אוזארק ואואצ'יטה, היוצרים את הרמה הפנימית של ארצות הברית, האזור ההררי הגדול היחיד בין הרי הרוקי להרי האפלצ'ים[8][9].
המישורים הגדולים מגיעים לקיצם באופן פתאומי בהרי הרוקי. הרי הרוקי מהווים חלק גדול ממערב ארצות הברית, נכנסים מקנדה ונמתחים כמעט עד מקסיקו. אזור הרי הרוקי הוא האזור הגבוה ביותר בארצות הברית לפי גובה ממוצע. הרי הרוקי מכילים בדרך כלל מדרונות מתונים למדי ופסגות רחבות יותר בהשוואה לכמה מרכסי ההרים הגדולים האחרים, עם כמה יוצאי דופן (כגון רכס טיטון בוויומינג ורכס סוואטצ' בקולורדו). הפסגות הגבוהות ביותר של הרי הרוקי נמצאות בקולורדו, הפסגה הגבוהה ביותר היא הר אלברט בגובה 4,401 מטר. בנוסף, במקום להיות רכס הרים אחד רציף ומוצק, הוא מפורק למספר רכסי הרים קטנים יותר, לסירוגין, היוצרים סדרה גדולה של אגנים ועמקים.
הגרנד קניון בתצפית ממורן פוינט. הגרנד קניון הוא בין המקומות המפורסמים ביותר במדינה.
הרמות מגיעות לסיומן ברכס קסקייד וסיירה נבדה. רכס קסקייד מורכב ברובו מהרים געשיים לסירוגין, רבים מהם עולים בצורה בולטת מהנוף שמסביב. סיירה נבאדה, דרומה יותר, היא רכס הרים גבוה, מחוספס וסלעי. הרכס מכיל את הנקודה הגבוהה ביותר ב-48 המדינות הרציפות, הר ויטני המגיע עד לגובה של 4,421. ההר ממוקם בגבול בין מחוזות Inyo ו-Tulare של קליפורניה, רק 136 קילומטר צפונית-מערבית מהנקודה הנמוכה ביותר בצפון אמריקה באגן בדווטר (Badwater) בעמק המוות בגובה 86 מטר מתחת לפני הים[10].
אלסקה מכילה כמה מהנופים הדרמטיים ביותר במדינה. רכסי הרים גבוהים ובולטים מתנשאים בחדות ממישורי טונדרה רחבים ושטוחים. באיים מול החוף הדרומי והדרום מערבי נמצאים הרי געש רבים. הוואי, הרחק מדרום לאלסקה באוקיינוס השקט, היא שרשרת של איים געשיים טרופיים, פופולרית כיעד תיירותי עבור רבים ממזרח אסיה ומארצות הברית היבשתית.
תצלום לוויין מורכב של ארצות הברית הרציפה. יערות ממוזגים וסובטרופיים, בעלי צמחייה נשירים, מחטניים, רחבי-עלים וצמחייה מעורבת, כמו גם אדמות עשב, יערות הרים ואדמות גידולים נמצאים במזרח, ומתחלפים בערבות (ערבות צחיחות למחצה), יערות בוריאליים והרי הרוקי במערב, ומדבריות בדרום מערב. בצפון מזרח, חופי הימות הגדולות וחוף הים האטלנטי מאכלסים חלק גדול מאוכלוסיית המדינה.תצלום לווין של מדינת הוואי. הרי געש נמצאים באי הגדול. לאיים יש קווי חוף מחוספסים, חופים חוליים וסביבה טרופית, אם כי הטמפרטורות והלחות נוטים להיות פחות קיצוניים בגלל רוחות כמעט קבועות ממזרח.
גאוגרפיה פיזית
הגאוגרפיה של ארצות הברית משתנה על פני שטחה העצום. בתוך ארצות הברית היבשתית, קיימות שמונה חטיבות פיזיוגרפיות נפרדות, אם כי כל אחת מורכבת ממספר תת-מחלקות פיזיוגרפיות קטנות אפילו יותר[11]. החטיבות העיקריות הללו הן:
המישור האטלנטי - אזורי החוף של החלקים המזרחיים והדרומיים הכוללים את המדף היבשתי, החוף המזרחי וחוף מפרץ מקסיקו.
הרי האפלצ'ים - שוכן בצד המזרחי של ארצות הברית, הוא כולל את הרי האפלצ'ים, הרי הוואצ'ונג, רכס האדירונדאק וניו אינגלנד המכילה במקור את היער המזרחי הגדול, רצועה של יערות הרים סובטרופיים בטמפרטורה מעורבת, שחלקם הם יערות גשם.
המישורים הפנימיים - חלק מאזור היבשת הפנימית של ארצות הברית, הוא כולל את המישורים הגדולים, כמו גם מספר אזורים גבוהים והרים, כמו הגבעות השחורות, מערכות מערות צפופות, גבעות ציוריות ובתרונות.
הרמה הפנימית - גם חלק מאזור היבשת הפנימית של ארצות הברית, חטיבה זו כוללת את הרי אוזארק, הרי אואצ'יטה ומערכות הרים קטנות יותר. אזור זה ממוקם בעיקר בביומת יער ממוזג/סובטרופי לח ויבש.
רכסי החוף הפסיפים - רכסי הרי החוף המאפיינים את החוף המערבי של ארצות הברית. מפה פיזיוגרפית של 48 המדינות הרציפות של ארצות הברית. המפה מציינת את גיל המשטח החשוף וכן את סוג השטח.
החוף המזרחי של ארצות הברית נמוך, למעט חריגים קלים. הרמה האפלאצ'ית הגבוהה נוצרה עקב עיוותים בקרום כדור הארץ בזמן גאולוגי מוקדם יחסית. שיא העיוות של מערכת זו היה לפני זמן רב כל כך (כנראה בתור הפרמיאני) עד שהיא הצטמצמה באופן כללי מאוד לגובה בינוני או נמוך. החוף המזרחי חייב את גובהו העכשווי או להגבהות מחודשות לאורך הקווים המוקדמים יותר או להישרדותם של הסלעים העמידים ביותר כשאריות הרים. המגמה האלכסונית של חוף זה תהיה בולטת עוד יותר למעט תנועת קרום מודרנית יחסית, הגורמת לשקע בצפון מזרח וכתוצאה מכך לפלישה של הים אל היבשה. בנוסף, הקטע הדרום מזרחי עבר הגבהה וכתוצאה מכך נוצרה התקדמות יבשה אל תוך הים.
בעוד החוף המזרחי נמוך יחסית, החוף המערבי הוא, למעט יוצאים מן הכלל, הררי. תצורת החוף הזה הוגדרה בעיקר על ידי עיוותים גאולוגיים של הקרום, ולכן עדיין הוא משמר תבליט גדול יותר מזה של החוף המזרחי. החוף המזרחי הנמוך והחוף המערבי ההררי מרמזים על המאפיינים המובילים בתפוצת ההרים בתוך ארצות הברית.
מערכת הרי האפלצ'ים בחוף המזרחי, שהייתה מכוסה יער במקור, נמוכה וצרה יחסית והיא גובלת בדרום מזרח ובדרום במישור חוף חשוב. הקורדילרה האמריקנית בצד המערבי של המדינה היא גבוהה, רחבה ומסובכת ובעלת שני ענפים, מערכת הרי הרוקי ומערכת רכסי החוף הפסיפים. בין מערכות ההרים הללו שוכנות הרמות הבין-מונטניות. גם נהר קולומביה וגם נהר הקולורדו עולים הרחק בפנים הארץ ליד הפינות המזרחיות ביותר של הקורדילרה, וזורמים דרך רמות ואגנים בין-מונטוניים אל האוקיינוס. יערות כבדים מכסים את החוף הצפון-מערבי, אך במקומות אחרים עצים נמצאים רק בטווחים הגבוהים מתחת לאזור האלפיני. העמקים, הרמות והאגנים הבין-מונטוניים נעים בין שטחים נטולי עצים למדבר כשהאזור הצחיח ביותר נמצא בדרום מערב.
המישורים הפנימיים הגבוהים נמצאים בין שני החופים, ומשתרעים ממפרץ מקסיקו צפונה, הרבה מעבר לגבול הבינלאומי עם קנדה, ועד לאוקיינוס הקרח הצפוני. המישורים המרכזיים מחולקים על ידי גובה אדמה בקושי מורגש לחלק קנדי ואמריקאי. מהצד של ארצות הברית, מערכת המיסיסיפי הגדולה יוצאת דרומה עד למפרץ מקסיקו. המיסיסיפי העליון וחלק מאגן אוהיו הוא אזור ערבתי צחיח למחצה, עם עצים שגדלים אך ורק סמוך לאפיקי המים. הרמות הגבוהות לכיוון האפלצ'ים נכללות באזור המיוער המזרחי הגדול, בעוד שבחלק המערבי של המישורים יש אקלים יבש כל כך עד שמגוון הצמחים המקומיים שלו דלים, ובדרום הצמחים כמעט זניחים.
נקודות הקיצון מבחינת גובה:
המקום הנמוך ביותר: עמק המוות מחוז Inyo, קליפורניה 86 מטרים מתחת לפני הים (280 - רגל) עמק המוות, קליפורניה, הוא הנקודה הנמוכה ביותר בארצות הברית, והנקודה השנייה בעומקה בחצי הכדור המערבי לאחר לגונה דל קרבון בארגנטינה.
המקום הגבוה ביותר: הר דנאלי מחוז דנאלי בורו, אלסקה 6,190 מטרים מעל פני הים (20,310 רגל) הר דנאלי, אלסקה, הוא הנקודה הגבוהה ביותר בצפון אמריקה בגובה 6,190 מטר.
אקלים
בשל גודלה הרב והמגוון הרחב של מאפיינים גאוגרפיים, ארצות הברית מכילה דוגמאות של כמעט כל אקלים עולמי. מאקלים סובטרופי בדרום ארצות הברית, אקלים טרופי בהוואי ובדרום פלורידה, אקלים קוטבי באלסקה, אקלים צחיח למחצה במישורים הגדולים ממערב לקו האורך 100°, אקלים ים-תיכוני בחופי קליפורניה ואקלים צחיח באגן הגדול ובדרום מערב. האקלים החקלאי הנוח יחסית של המדינה תרם (בחלקו) לעלייתה של המדינה כמעצמה עולמית, כאשר בצורת קשה מתרחשת לעיתים רחוקות באזורים החקלאיים הגדולים, היעדר כללי של הצפות נרחבות ואקלים ממוזג בעיקר שזוכה למשקעים נאותים.
חלק גדול ממרכז ארצות הברית מכוסה באדמה שטוחה יחסית וניתנת לעיבוד. תצלום אוויר זה צולם מעל צפון אוהיו.
ההשפעה העיקרית על מזג האוויר בארצות הברית היא זרם הסילון הקוטבי שנודד צפונה לתוך קנדה בחודשי הקיץ, ולאחר מכן דרומה לתוך ארצות הברית בחודשי החורף. זרם הסילון מביא מערכות לחץ נמוכות גדולות מצפון האוקיינוס השקט הנכנסות לארצות הברית היבשתית מצפון מערב האוקיינוס השקט. רכס קסקייד, סיירה נבדה והרי הרוקי קולטים את רוב המשקעים ממערכות אלו כשהן נעות מזרחה. המשקעים מצטמצמים מאוד כשהם מגיעים למישורים הגבוהים, חלק ניכר מהמשקעים נפגעים על ידי האפקט האורוגרפי כשהם נדחפים על פני מספר רכסי הרים.
האקלים של ארצות הברית ממופה על פי שיטת קפן (כולל 5 הטריטוריות של ארצות הברית)
ברגע שזרם הסילון עובר מעל המישורים הגדולים, הוא פוגש אדמה שטוחה ללא הפרעה המאפשרת לו להתארגן מחדש. בנוסף, לחות ממפרץ מקסיקו מטפסת לעיתים קרובות צפונה. בשילוב עם זרם סילון רב עוצמה, הדבר עלול להוביל לסופות רעמים עזות, במיוחד במהלך האביב והקיץ. לעיתים, במהלך החורף סופות אלו יכולות, בשילוב עם מערכות לחץ נמוך נוספות כשהן נעות במעלה החוף המזרחי ואל האוקיינוס האטלנטי, לצור סופות עזות. סערות אלו ידועות בשם Nor'easters ולעיתים קרובות מביאות גשם כבד, רוח ושלג לניו אינגלנד. שטחי העשב הבלתי נגמרים של המישורים הגדולים מובילים גם לכמה מתנודות האקלים הקיצוניות ביותר בעולם. הטמפרטורות יכולות לעלות או לרדת במהירות והרוחות יכולות להיות קיצוניות.
כמות המשקעים הממוצעת ב-48 המדינות הרציפות של ארצות הברית.png
האגן הגדול ורמת קולומביה (הרמות הבין-מונטניות) הם אזורים צחיחים או צחיחים למחצה היוצרים מדבר בצל גשם ברכסי קסקייד וסיירה נבאדה. כמות המשקעים הממוצעת היא פחות מ-38 ס"מ. האזור הדרום מערבי הוא מדבר חם, עם טמפרטורות העולה על C° 38 למשך מספר שבועות בכל קיץ. האזור הדרום מערבי והאגן הגדול מושפעים גם ממונסונים ממפרץ קליפורניה מיולי עד ספטמבר, מה שמביא לאזור סופות רעמים מקומיות קשות לעיתים קרובות.
בנמל Pago Pago בסמואה האמריקאית יש את המשקעים השנתיים הגבוהים ביותר מכל נמל בעולם.
חלק גדול מקליפורניה מורכב מאקלים ים-תיכוני, עם גשמי קיצון לעיתים באוקטובר-אפריל וכמעט ללא גשם בשאר ימות השנה. באזור הפסיפיק נורת' וסט יורדים גשמים כל השנה, אך הם נעשים הרבה יותר כבדים במהלך חודשי החורף והאביב. בהרי המערב יורדים משקעים בשפע ושלג כבד מאוד. רכס קסקייד הוא אחד המקומות המושלגים ביותר בעולם, עם מקומות מסוימים המגיעים לגובה של 1,500 ס"מ שלג בממוצע מדי שנה, אך באזורים הנמוכים יותר הקרובים לחוף יש מעט מאוד שלג.
בפלורידה יש אקלים סובטרופי בחלק הצפוני של המדינה ואקלים טרופי בחלק הדרומי של המדינה. הקיץ רטוב והחורף יבש בפלורידה. מדי שנה חלק ניכר מפלורידה, כמו גם מדינות הדרום הופכות לנטולות כפור. החורפים המתונים של פלורידה מאפשרים לתעשיית פירות טרופיים ענקית לשגשג בחלק המרכזי של המדינה, מה שהופך את ארצות הברית לשנייה רק לברזיל בייצור הדרים בעולם.
אפקט מזג אוויר משמעותי נוסף (אך מקומי) הוא שלג מקפיא אגמים שיורד מדרום וממזרח לימות הגדולות, במיוחד בחלקים ההרריים של חצי האי העליון של מישיגן ובמישור הטוג היל במדינת ניו יורק. אפקט האגם גורם להצטברות של מעל למטר וחצי שלג באזור באפלו, לאורך כל החורף של 2006–2007. גם אזורים נרחבים במדינת יוטה יכולים לקבל הצטברויות משמעותיות של אפקט האגם בשל ימת המלח הגדולה.
הרס מוחלט בגולפפורט, מיסיסיפי, שנגרם כתוצאה מהוריקן קתרינה ב-2005.
אירועי קיצון
בצפון אלסקה, בשל הטונדרה והתנאים הארקטיים השולטים שם, הטמפרטורה מסוגלת לרדת עד ל-C° 62.2−[12]. בקצה השני של הספקטרום, עמק המוות בקליפורניה, הגיע פעם ל-C° 56.7, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם על פני כדור הארץ[13].
אזורים כלכליים בלעדיים של ארצות הברית, כולל אזורים מבודדים.
בממוצע, ההרים של המדינות המערביות זוכים לרמות השלג הגבוהות ביותר על פני כדור הארץ. מפלס השלג השנתי הגדול ביותר הוא בהר ריינייר הממוקם במדינת וושינגטון, ומגיע עד לגובה של 1,750 ס"מ שלג; שיא השלג שם היה 2,850 ס"מ בחורף 1971–1972. שיא זה נשבר על ידי אזור הסקי הר בייקר בצפון מערב וושינגטון שדיווח על 2,900 ס"מ שלג בעונת השלג 1998–1999. מקומות נוספים עם שלג משמעותי מחוץ לרכס הקסקייד הם הרי הוואסטץ' ביוטה, הרי סן חואן בקולורדו וסיירה נבדה בקליפורניה.
במזרח, האזור הסמוך לימות הגדולות וההרים בצפון מזרח זוכים לכמות השלג הגדולה ביותר, אם כי רמות שלג כאלה אינן מתקרבות לרמות השלג במערב ארצות הברית. לאורך החוף הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט, כמות המשקעים גדולה יותר מכל מקום אחר ביבשת ארצות הברית, כאשר יער הגשם של קווינו במדינת וושינגטון קולט בממוצע של 348 ס"מ משקעים כל שנה[14]. הוואי מקבלת אפילו יותר, עם 1,026 ס"מ משקעים שנמדדים מדי שנה בביג ביג, מאווי[15]. נמל Pago Pago בסמואה האמריקאית הוא הנמל הגשום ביותר בעולם. במדבר מוהאבי, בדרום מערב, נמצא המקום היבש ביותר בארצות הברית העיר יומה, אריזונה, עם ממוצע של 6.7 ס"מ משקעים בכל שנה[16].
בחלקים המרכזיים של ארצות הברית, סופות טורנדו נפוצות יותר מבכל מקום אחר על פני כדור הארץ[17] והן מגיעות לרוב באביב ובקיץ. הוריקנים קטלניים והרסניים מתרחשים כמעט מדי שנה לאורך חוף הים האטלנטי ומפרץ מקסיקו. אזור האפלצ'ים והמערב התיכון חווים את השיטפונות הקשים ביותר, אם כי כמעט אף אזור בארצות הברית אינו חסין מפני הצפות. בדרום מערב יש את הבצורות הקשות ביותר; סבורים כי אחד מהם נמשך למעלה מ-500 שנה ופגע בשבטי האנסאזי[18]. המערב שופע מדי שנה בשריפות ענק בשל היובש הרב.
אסונות טבע
ארצות הברית מושפעת ממגוון אסונות טבע מדי שנה. אף על פי שהבצורת נדירה, היא גרמה מדי פעם לשיבושים גדולים, כמו במהלך אגן האבק (1931–1939). שטחים חקלאיים נכשלו ברחבי המישורים, אזורים שלמים כמעט וננטשו מאוכלוסייתם, וסופות אבק הרסו את הארץ.
סופות טורנדו והוריקנים
המישורים הגדולים והמערב התיכון, בשל מסות האוויר המנוגדות, רואים תכופות סופות רעמים קשות והתפרצויות טורנדו במהלך האביב והקיץ, כאשר כ-1,000 סופות טורנדו מתרחשות מדי שנה[19]. רצועת האדמה מצפון לטקסס, דרומית לקנזס ונברסקה ומזרחית לטנסי ידועה בשם סמטת הטורנדו, שבה יש בבתים רבים מקלטי טורנדו ובעיירות רבות יש סירנות טורנדו בשל סופות טורנדו תכופות מאוד באזור.
הוריקנים (הידועים כציקלונים באוקיינוס השקט) נכשלים בהיווצרות בחוף המערבי של ארצות הברית בגלל טמפרטורות המים הקרירות מכדי לקיים אותן. עם זאת, שרידי ציקלונים טרופיים ממזרח האוקיינוס השקט משפיעים מדי פעם על מערב ארצות הברית, ומביאים לגשם מתון עד כבד.
הצפות ושיטפונות
קיימות הצפות קשות מדי פעם. בין הזכורים מביניהן הם שיטפון מיסיסיפי הגדול ב-1927, השיטפון הגדול ב-1993, והצפות נרחבות ומפולות בוץ שנגרמו על ידי אירועי אל ניניו בשנים 1982–1983 במערב ארצות הברית. הצפות עדיין נפוצות, בעיקר בחוף המזרחי, במהלך סופות הוריקן או מזג אוויר סוער אחר, למשל בשנת 2012, כאשר הוריקן סנדי החריב את האזור. עם זאת, הצפות מקומיות יכולות להתרחש בכל מקום, ומפולות בוץ מגשם חזק עלולות לגרום לבעיות בכל אזור הררי, במיוחד בדרום מערב המדינה. משטחים גדולים של שיחים מדבריים במערב עלולים לתדלק את התפשטותן של שריפות בר. הקניונים הצרים של אזורי הרים רבים במערב ופעילות סופות רעמים עזות במהלך הקיץ מובילים לעיתים גם לשיטפונות בזק הרסניים, בעוד שסופות שלג במזרח עלולות להפסיק את הפעילות בכל צפון מזרח המדינה (אם כי סופות שלגים כבדות עלולות להתרחש כמעט בכל מקום).
הפרעות טקטוניות
החוף המערבי של ארצות הברית היבשתית מהווה חלק מטבעת האש הפסיפית, אזור של פעילות טקטונית וגעשית כבדה המהווה את המקור ל-90% מרעידות האדמה בעולם. בצפון-מערב אמריקה רואים את הריכוז הגבוה ביותר של הרי געש פעילים בארצות הברית, בעיקר במדינות בוושינגטון, אורגון וצפון קליפורניה לאורך רכס קסקייד. ישנם מספר הרי געש פעילים הממוקמים באיי הוואי, כולל קילוואה שמתפרץ בהתפרצות מתמשכת מאז 1983, אך הם בדרך כלל אינם משפיעים לרעה על תושבי האיים. לא הייתה התפרצות גדולה או מסכנת חיים באיי הוואי מאז המאה ה-17. התפרצויות געשיות יכולות להיות הרסניות מדי פעם, למשל בהתפרצות של הר סנט הלנס ב-1980 בוושינגטון.
טבעת האש הופכת את קליפורניה ודרום אלסקה לפגיעים במיוחד לרעידות אדמה. רעידות אדמה עלולות לגרום לנזק רב, כמו רעידת האדמה בסן פרנסיסקו ב-1906 או רעידת האדמה של יום שישי הטוב ב-1964 ליד אנקורג', אלסקה. קליפורניה ידועה בפעילות טקטונית, ובשל כך מבנים גדולים נדרשים להיות עמידים בפני רעידות אדמה כדי למזער אובדן חיים ורכוש. חוץ מרעידות אדמה הרסניות, קליפורניה חווה רעידות אדמה קלות על בסיס קבוע.
היו כ-100 רעידות אדמה משמעותיות מדי שנה משנת 2010 עד 2012. הממוצע בעבר היה 21 בשנה. על פי ההערכות, הדבר נובע מההשלכות העמוקות של סדיקה הידראולית. אף רעידה בשנים האחרונות לא עבר את העוצמה 5.6, ואף אחד לא נהרג[20].
אסונות טבע אחרים
אסונות טבע נוספים כוללים: צונאמי סביב אגן האוקיינוס השקט, גלישות בוץ בקליפורניה ושריפות יער בחלק המערבי של ארצות הברית הרציפה. אף על פי שהבצורת נדירה יחסית, היא גרמה מדי פעם להפרעות כלכליות וחברתיות גדולות, כמו במהלך אגן האבק (1931–1939), שהביא לכשלים נרחבים ביבול וסופות אבק, שהחלו בדרום המישורים הגדולים והגיעו עד לאוקיינוס האטלנטי.
Gedrosia ΓεδρωσίαWilayahPeta yang menunjukkan rute Aleksander Agung melintasi GedrosiaNegaraBaluchistan Peta yang menunjukkan rute keseluruhan Aleksander Agung Gedrosia (/dʒɪˈdroʊʒə/; bahasa Yunani: Γεδρωσία) adalah Helenisasi nama bagian dari pesisir Baluchistan yang lokasinya kira-kira berada di Makran sekarang. Daerah yang bernama Gedrosia, dalam buku-buku tentang Aleksander Agung dan penerusnya, membentang dari Sungai Indus ke tepi Selat Hormuz bagian selatan. Te...
Potongan Bagian dari Terowongan Drogden Bagian segmen dari jenis terowongan immersed tube, siap untuk diapungkan dan ditenggelamkan ditempatnya Jembatan Oresund , kombinasi jembatan dan terowongan kereta api rel kembar dan jalan raya kembar yang melintasi Selat Øresund.. Jembatan ini menghubungkan Swedia dan DenmarkTabung benam atau Terowongan tabung benam adalah semacam terowongan bawah laut yang terdiri dari segmen, dibangun di suatu tempat dan melayang ke terowongan dan ditenggelamkan ke ...
Ne doit pas être confondu avec Häfeli DH-4. Airco DH.4 Un DH-4B américain avec un moteur en étoile Wright. Constructeur Airco Rôle bombardier léger biplan biplace Premier vol Août 1916 Mise en service mars 1917 Équipage 2 Motorisation Moteur Rolls-Royce Eagle VI Nombre 1 Type 12 cylindres en V Puissance unitaire 250 ch Dimensions Envergure 12,92 m Longueur 9,35 m Hauteur 3,35 m Surface alaire 40,32 m2 Masses À vide 1 083 kg Maximale 1 575 kg P...
World War II carrier battle in the Pacific Theater Battle of the Eastern SolomonsPart of the Guadalcanal Campaign of World War IIUSS Enterprise maneuvering radically under aerial attack and afire on 24 August 1942. Anti-aircraft shell bursts are visible above the carrier.Date24–25 August 1942LocationNorth of Santa Isabel, Solomon IslandsResult American victoryBelligerents United States JapanCommanders and leaders Frank Jack Fletcher Thomas C. Kinkaid Nobutake Kondō Chūich...
Railway station in New Zealand Pukerua BayMetlink suburban railPukerua Bay railway stationGeneral informationLocationTakutai Road, Pukerua Bay, New ZealandCoordinates41°2′16.6″S 174°53′12.2″E / 41.037944°S 174.886722°E / -41.037944; 174.886722Owned byGreater Wellington Regional CouncilLine(s)North Island Main TrunkPlatformsIslandTracksMainline (2)ConstructionParkingYesBicycle facilitiesYesHistoryOpened25 December 1885[1]Rebuilt1940, 2010Previous nam...
Disambiguazione – Se stai cercando altre occorrenze per questo titolo, vedi Ivanhoe. IvanhoéTitolo originaleIvanhoé Lingua originalefrancese Genereopera lirica (pastiche) MusicaGioachino Rossini LibrettoÉmile DeschampsGabriel-Gustave de Wailly Fonti letterarieIvanhoe di Walter Scott Attitre Prima rappr.15 settembre 1826 TeatroTeatro dell'Odéon di Parigi Personaggi Ivanhoé, chevalier saxon, tenore Cédric Le Saxon, son père, basso Brian De Boisguilbert, chevalier normand, basso Albert...
For other people named Anthony Smith, see Anthony Smith (disambiguation). This article relies excessively on references to primary sources. Please improve this article by adding secondary or tertiary sources. Find sources: Anthony D. Smith – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2010) (Learn how and when to remove this message) Anthony D. SmithBorn(1939-09-23)23 September 1939London, EnglandDied19 July 2016(2016-07-19) (aged 76)London...
Poem by Alexander Pope This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: The Dunciad – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (May 2017) (Learn how and ...
District in Uttarakhand, IndiaDehradun districtDistrictClockwise from top: Ganga in Rishikesh, War memorial in Indian Military Academy, Valley near Nag Tibba, Bandarpunch from Lal Tibba, Mahasu Devta Temple in Hanol, Forest Research InstituteLocation in UttarakhandDehradun districtCoordinates: 30°23′N 77°58′E / 30.38°N 77.97°E / 30.38; 77.97Country IndiaStateUttarakhandDivisionGarhwalHeadquartersDehradunGovernment • District MagistrateDr. R. R...
尊敬的拿督斯里阿敏努丁·哈仑Aminuddin bin Harun州务大臣、州议员 第11任森美兰州务大臣现任就任日期2018年5月12日严端端姑慕力兹（英语：Muhriz of Negeri Sembilan）前任莫哈末哈山（国阵巫统）选区小甘密马来西亚国会下议院波德申现任就任日期2022年11月19日前任安华（希盟公正党）多数票23,601（2022）森美兰州立法议会小甘密现任就任日期2008年4月28日 (2008-04-28)前任莫哈末尤�...
إلك رن هايهتس الإحداثيات 42°28′07″N 92°15′26″W / 42.468611111111°N 92.257222222222°W / 42.468611111111; -92.257222222222 [1] تقسيم إداري البلد الولايات المتحدة[2] التقسيم الأعلى مقاطعة بلاك هوك خصائص جغرافية المساحة 2.759396 كيلومتر مربع2.759397 كيلومتر مربع (1 أبريل 2010)...
فالنتين ألسينا الاسم الرسمي Valentín Alsina الإحداثيات 34°40′S 58°25′W / 34.667°S 58.417°W / -34.667; -58.417 تأسس 1874 تقسيم إداري بلد الأرجنتين محافظات الأرجنتين بوينس آيرس (محافظة) Partido Lanús خصائص جغرافية ارتفاع 7 عدد السكان (2001 إحصاء سكان [المعهد الوطني للإحصاء والتعداد ا�...
伊斯兰合作组织Organisation of Islamic Cooperation（英語）Organisation de la Coopération Islamique（法語）منظمة التعاون الإسلامي（阿拉伯語） 旗帜格言：To safeguard the interests and ensure the progress and well-being of Muslims 成员国 观察国 暂停会籍行政总部 沙地阿拉伯吉达 官方语言阿拉伯语英语法语类型宗教成员国57个在籍成员国（英语：Member states of the Organisation ...
مسجد شيشة إحداثيات 32°39′50″N 51°40′38″E / 32.663944444444°N 51.677166666667°E / 32.663944444444; 51.677166666667 معلومات عامة القرية أو المدينة أصفهان، محافظة أصفهان الدولة إيران تاريخ الافتتاح الرسمي 1689[1] أبعاد المبنى التفاصيل التقنية المواد المستخدمة طابوق[1]، وملاط[...
Lokasi area Wernicke Area Wernicke adalah bagian dari otak manusia yang berada di bagian korteks otak besar, pada bagian posterior kiri dari gyrus temporalis superior, mengelilingi korteks pendengaran, di fissura Sylvian (bagian pertemuan lobus temporalis dan parietalis otak). Bagian ini disebut juga bagian posterior dari area Brodmann nomor 22. Area ini biasanya terletak di otak besar belahan kiri, karena mayoritas manusia memiliki bagian bahasa pada otak kirinya. Bagian ini dinamakan dari K...
Cette page contient des caractères spéciaux ou non latins. S’ils s’affichent mal (▯, ?, etc.), consultez la page d’aide Unicode. Ne doit pas être confondu avec la lettre latine esse ‹ S s ›, ni avec la lettre cyrillique dzwé ‹ Ꚃ ꚃ ›. dzé Graphies Capitale Ѕ Bas de casse ѕ Utilisation Alphabets Cyrillique Ordre archaïque modifier Les formes du dzé dans l’Alphabet de Karion Istomin de 1694. La lettre dzé (capitale Ѕ, minuscul...
Estrecho de Baltisk Балтийский пролив Vista de satéliteUbicación geográficaContinente EuropaOcéano Golfo de Gdansk (Báltico) - Laguna del VístulaCoordenadas 54°38′28″N 19°52′42″E / 54.641111111111, 19.878333333333Ubicación administrativaPaís Rusia RusiaDivisión Óblast de KaliningradoAccidentes geográficosOtros accidentes Cordón del VístulaCuerpo de aguaAncho máximo 400 mProfundidad Media: 12 mMapa de localización Localización del estre...
Monumento NespoloIl monumento sul lungomare di San Benedetto del TrontoAutoreUgo Nespolo Data1997 MaterialeAcciaio dipinto Altezza700 cm UbicazioneLungomare, San Benedetto del Tronto Coordinate42°56′59.43″N 13°53′10.97″E42°56′59.43″N, 13°53′10.97″E Voce principale: San Benedetto del Tronto. Il Monumento Nespolo, noto anche come monumento di parole, è un'opera di Ugo Nespolo.[1][2][3][4] Indice 1 Storia 2 Struttura 3 Note 4 Voci correla...
Pour les articles homonymes, voir Heligoland (homonymie). Heligoland Vue aérienne de Heligoland depuis le nord-ouest avec l'île de Düne en arrière plan. Géographie Pays Allemagne Archipel Aucun Localisation Baie de Heligoland (baie Allemande, mer du Nord, océan Atlantique) Coordonnées 54° 11′ 01″ N, 7° 53′ 48″ E Superficie 1,7 km2 Nombre d'îles 2 Île(s) principale(s) Heligoland, Düne Point culminant Pinneberg (61,3 m sur He...
