ברלינג נולד במונטריאול למשפחה דתית נוצרית, ילד שלישי מבין חמישה. אביו, פרדריק גוסטב, היה ממוצא שוודי, ואמו, הטי פלורנס לבית גיב, הייתה ממוצא אנגלי. אביו ואמו קיוו שיתחיל ללמוד באוניברסיטת מקגיל וילך בעקבות אביו, שעסק בעיצוב תעשייתי, אך ג'ורג' גילה עניין בתעופה כבר בגיל מוקדם. בשנת 1933, כשהיה בן 12, כבר אחז לראשונה בהגאי מטוס, ובשנת 1938 קיבל את רישיון הטייס שלו. ברלינג עזב את בית הספר בגיל 15, עבר להתגורר באונטריו ומצא עבודה כטייס בחברת הובלה אווירית. בתוך זמן קצר יחסית היה בעל רישיון טייס מסחרי. ברלינג רצה לנסוע לסין, כדי לצבור שם ניסיון תעופתי, ורצה להצטרף לנמרים המעופפים, קבוצת מתנדבים אמריקאית שנלחמה לצידה של סין במלחמת סין–יפן השנייה. תוכניתו לא עלתה יפה מכיוון שנעצר כשחצה את הגבול לארצות הברית ונכלא למספר שבועות בעוון כניסה ללא אישור.
ברלינג החל את אימוני הטיסה שלו בספטמבר 1941, במהלך אימוניו הפגין כישרון רב ויכולת גבוהה. הוא היה "טייס נהדר, וצלף טוב עוד יותר", כהגדרתו של ג'ינג'ר לייסי, אחד מהטייסים הבולטים של חיל האוויר הקנדי שהיה אחראי על אימוניו (לייסי היה "אייס" בעל 27 הפלות). בנוסף לשני היתרונות הללו, הייתה לברלינג ראייה מעולה. יתרונות אלו עשו את ברלינג לטייס מעולה, אך הוא גם השקיע מאמץ רב בלימוד הנושאים השונים בקורס, כמו מקלענות, הערכת טווח, ירי בהיסט, ועוד. הוא הטמיע את כל הנושאים הללו עד כדי שהיו חלק ממנו, כך שטיסה וירי היו עבורו לפעולה אחת.
ב-9 בדצמבר קיבל ברלינג את כנפי הטיס שלו והוסמך כטייס, בדרגת סמל צוות אוויר (Sergent Aircrew). הוא הוצב לטייסת 403 (אנ'), טייסת מטוסי ספיטפייר, של חיל האוויר המלכותי הקנדי, שהייתה מוצבת באסקס. משימתו המבצעית הראשונה של ברלינג נערכה ביום חג המולד 1941. ברלינג שירת בטייסת 403 במשך ארבעה חודשים, במשימות ליווי מפציצים ומשימות "רוברב" (Rhubarb, ריבס), משימות פטרול אלים בגובה נמוך במטרה להיכנס לעימות עם מטוסי אויב או לתקוף מטרות קרקע מזדמנות. במהלך משימות אלה הגיע ברלינג למגע קרבי עם מטוסי אויב, אך ללא תוצאות.
טייסת 403 הייתה טייסת של חיל האוויר המלכותי הקנדי, ועל פי הנהלים הקנדיים כל אנשי הטייסת היו צריכים להיות קנדיים. ברלינג היה אמנם קנדי, אך שירת בחיל האוויר המלכותי, ולכן היה צריך לעבור טייסת. הוא הועבר בתחילת 1942 לטייסת 41 (אנ'). במהלך המשימה השלישית שביצע, מעל קאלה, טס ברלינג במטוס האחרון במבנה, מקום השמור לטייסים צעירים. הוא הבחין במטוס אויב, עזב את המבנה - בניגוד להוראות - והפיל אותו. זה היה מטוס מדגם פוקה-וולף Fw 190. הוא ננזף על הפרת המשמעת, אך יומיים לאחר מכן עשה זאת שוב והפיל מטוס נוסף. הוא הורחק ממשימות מבצעיות ונודה על ידי חבריו. כאשר אחד מן הטייסים בטייסת קיבל הוראות להצבה מעבר לים, הציע לו ברלינג להתחלף. הוא עלה על אונייה בלי לדעת מה יעדו, ורק בגיברלטר הסתבר לו שיעדו הוא מלטה.
מלטה
בגיברלטר עלה ברלינג על נושאת המטוסיםאה"מ איגל. הוא נחת במלטה במטוס ספיטפייר אותו הטיס מסיפונה של "איגל" ב-9 ביוני 1942 וצורף לטייסת 249 (אנ'). מלטה הייתה נתונה תחת מצור אווירי וימי, והופצצה ללא הרף על ידי חיל האוויר המלכותי האיטלקי והלופטוואפה, והטייסת אליה היה שייך ברלינג, יחד עם טיסות נוספות, השתתפה בהגנה על האי מפני התקפות אלה.
שלושה ימים לאחר הגעתו, ב-12 ביוני, השתתף ברלינג בקרב אוויר ראשון, וטען להפלת מטוס אויב מדגם מסרשמיט Bf 109. לא היו עדים לטענתו, ולכן נרשם מטוס האויב כ"ניזוק" ולא כהפלה. ב-6 ביולי הגיעה שעתו של ברלינג: יחד עם מטוסים נוספים מהטייסת תקף מבנה של מפציצים איטלקיים מדגם קאנט Z.1007, מלווה במטוסי קרב מדגם מאקי C.202. ברלינג הפיל מפציץ אחד ומטוס קרב אחד. הוא חזר מן הקרב כשמטוסו פגוע קשות. מאוחר יותר באותו יום השתתף בקרב נגד מפציצי יונקרס Ju 88 ומטוסי קרב מדגם מסרשמידט Bf 109, ורשם הפלה נוספת של מטוס קרב.
ברלינג המשיך ברצף של הצלחות בקרבות אוויר. ב-10 ביולי הפיל מטוס קרב נוסף מדגם מאקי C.202, ובכך הגיע לחמישה מטוסי אויב מופלים שנזקפו לזכותו ולמעמד של אלוף הפלות. יומיים לאחר מכן, ב-12 ביולי, הפיל ברלינג שלושה מטוסי מאקי C.202, אך במהלך הקרב נפצע ומטוסו ספג לפחות 20 פגיעות של כדורי אויב. יומו הגדול ביותר של ברלינג היה ב-27 ביולי: באותו יום הפיל ארבעה מטוסי אויב. ב-24 ביולי הוענקה לברלינג מדליית הטיסה המצוינת (Distinguished Flying Medal, DFM). בנימוקי מתן המדליה נאמר:
סמל ברלינג הפגין מיומנות רבה ואומץ לב אל מול פני האויב. ביום אחד ביולי 1942 העסיק מספר מטוסי קרב של האויב שליוו מבנה של מטוסי יונקרס Ju 88 והשמיד מטוס קרב אחד. מאוחר יותר באותו יום העסיק עשרה מטוסי קרב של האויב והפיל שניים מהם אל הים, ובכך הביא את סך ניצחונותיו בקרבות אוויר לשמונה.
ב-30 ביולי הוסמך ברלינג כקצין טייס (Pilot Officer, דרגה המקבילה לדרגת סגן משנה בצה"ל), וב-4 בספטמבר זכה בפס על המדליה שלו, בעיקר בשל הישגיו ב-27 ביולי. בנימוקי מתן המדליה נאמר:
מאז הענקת מדליית הטיסה המצויינת ביולי 1942, השמיד סמל ברלינג תשעה מטוסי אויב נוספים, והביא את סך ניצחונותיו ל-17. אחד מהישגיו היה השמדת ארבעה מטוסי קרב של האויב ביום אחד; במהלך אחד מהקרבות החטופים הללו גרם נזק גם לשני מטוסי אויב נוספים. אומץ ליבו ונחישותו הם מקור להשראה לכולם.
המאמץ הרב שהשקיע ברלינג בלוחמה האווירית מדי יום, בנוסף למזון גרוע ודיזנטריה פגעו בבריאותו. במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר היה ברלינג חולה רוב הזמן, וצבר ניצחון אווירי אחד בלבד, בצד שותפות עם שני טייסים אחרים, שנחשבה לו ⅓ הפלה. במהלך קרב אוויר ב-8 באוגוסט הפיל מטוס אויב, אך מטוסו נפגע והוא נאלץ לנחות נחיתת גחון בשדה. ב-16 באוקטובר הוענק לברלינג צלב התעופה המצוינת (Distinguished Flying Cross, DFC). בנימוקי מתן העיטור נאמר:
קצין טייס ג'ורג' פרדריק ברלינג, DFM, מתנדב חיל האוויר המלכותי, טייסת 249. מאז שעוטר בפס למדליית הטיסה המצויינת הפיל קצין זה 3 מטוסי אויב נוספים, והביא את סך נצחונותיו לעשרים. באחד מן הימים בספטמבר 1942 העסיק, עם טייס נוסף, ארבעה מטוסי קרב של האויב. בקרב שהתפתח השמיד קצין טייס ברלינג שניים מהם. כלוחם נחוש, שההחלטיות שלו ושאיפתו לניצחון זכו להערצתם של עמיתיו, הפגין קצין זה דוגמא אישית ברוח המסורות הגבוהות ביותר של חיל האוויר המלכותי.
ברלינג היה נוצרי אדוק, שהתנזר משתייה ומעישון. בזמן שעמיתיו פקדו מדי לילה את הברים המקומיים הקדיש ברלינג את זמנו ללימוד אמנות הקרב האווירי. ברלינג נטה להתבודד, גם על הקרקע וגם באוויר, והכעיס את מפקדיו בחוסר רצונו להיות חלק מעבודת צוות. התרכזותו חסרת הפשרות בלוחמה אווירית הביאה את ברלינג לפתח מיומנות גבוהה בירי בהיסט. מיומנות זו, בצירוף מה שכונה "ערנות מצבית" (situational awareness), הפכה את ברלינג לטייס קרב קטלני. כמו טייסי ספיטפייר אחרים, ברלינג אימץ את הנוהג לפתוח באש רק בטווח 250 יארד (כ-230 מטרים) או פחות, טווח שבו טייסים אחרים כבר היו "שוברים" בו. לברלינג הייתה ראייה טובה מאוד והייתה לו נכונות להיכנס עם מטוסו לתמרונים חריפים, שכללו פניות חדות, סחרורים ואף כניסה להזדקרות, תמרונים שטייס רגיל לא היה מבצע יותר מפעם או פעמיים. ברלינג ביצע תרגילים אלו כדבר שבשגרה.
ברלינג לא היה בלתי מנוצח. מטוסו הופל ארבע פעמים במהלך שהותו במלטה. במהלך גיחתו המבצעית האחרונה באי, ב-14 באוקטובר1942, נפגע מטוסו של ברלינג והוא נאלץ לנטוש אותו כשהוא פצוע. הוא חולץ מהים ואושפז. הוא נשלח חזרה לבריטניה ב-31 באוקטובר 1942. בדרכו חזרה התרסק מטוס התובלה שבו טס בים ליד גיברלטר. ברלינג סיפר שהבין שהמטסו עומד להתרסק, ולכן התמקם ליד דלת החירום ונחלץ מן המטוס מיד כשפגע במים. הוא היה אחד משלושת הניצולים היחידים. ב-4 בנובמבר עוטר ברלינג באות השירות המצוין. בנימוקי מתן העיטור נאמר:
קצין טייס ג'ורג' פרדריק ברלינג, DFC, DFM, טייסת 249. מאז שעוטר בצלב הטיסה המצוינת השמיד קצין טייס ברלינג עוד שישה מטוסי אויב, ובכך הביא את סך ניצחונותיו ל-28... קצין זה מצטיין בתעוזתו ובמיומנותו.
בזמן שירותו במלטה הפיל 27 מטוסי אויב, מעל ומעבר לכל טייס אחר במהלך המערכה על האי. בנוסף לכינויו "באז" (Buzz) זכה לכינוי "הנץ ממלטה" או "אביר מלטה", וכונה גם "סקרובול" (Screwball), שם שמשמעותו כפולה: זהו מינוח לזריקה מתוחכמת בבייסבול, אך גם מילת סלנג שמשמעותה "משוגע".
מסע למכירת אגרות מלחמה
לאחר שהגיע לבריטניה נשלח ברלינג לקנדה כדי להצטרף למסע תעמולה למכירת אגרות מלחמה. הוא היה אורח הכבוד במצעד בעירו, וורדן, ונפגש עם ראש ממשלת קנדה, מקנזי קינג. הוא קודם לדרגת קצין טיסה (Flying Officer, דרגה המקבילה לדרגת סגן בצה"ל) ב-30 בינואר1943. ברלינג לא נהנה ממסע התעמולה, ולעיתים קרובות התבטא בדרך שגרמה מבוכה לחיל האוויר המלכותי הקנדי, כמו התבטאותו שנהנה להרוג אנשים. הוא אושפז מחדש לכמה שבועות בשל הפציעה ברגלו, אותה ספג במלטה, ובשל מצבו הבריאותי הכללי הגרוע. הוא השלים את מסע התעמולה באמצע 1943, ובאותה עת פגש את אשתו לעתיד, דיאנה וויטאל (Whittall) בוונקובר.
הדרכה, חזרה לשירות מבצעי ושחרור
ברלינג חזר לבריטניה ושובץ כמדריך בטייסת האימונים המבצעית 61. ב-27 במאי 1943 שובץ לבית הספר המרכזי למקלענות של חיל האוויר המלכותי. ב-8 ביוני, במהלך אימון קרב אוויר, נאלץ ברלינג לנטוש את מטוסו בשל שרפה במנוע. נטען שבאותה תקופה טס מתחת לגשר קרוסקיז, בלינקולנשייר.
ב-1 בספטמבר 1943 הועבר ברלינג לחיל האוויר המלכותי הקנדי. הוא הוצב בטייסת 403, הטייסת הראשונה שבה שירת, ובה הטיס את הדגם החדש של הספיטפייר, ספיטפייר IX. הטייסת המשיכה במשימות "רוברב", כפי שהיה כאשר שירת בה ברלינג ב-1941. ב-24 בספטמבר, במהלך משימה כזו, הפיל ברלינג מטוס FW 190. עם זאת, הוא לא היה מרוצה מהמשימות אותן ביצעה הטייסת וביקש הצבה כמפקד גף של מטוסי קרב מדגם נורת' אמריקן P-51 מוסטנג, בעלי טווח גדול בהרבה מזה של הספיטפיירים, שיאפשרו חדירה עמוקה לשטח האויב. בקשתו נדחתה.
למרות בעיות משמעת שהיו לברלינג מול מפקדו, קודם לדרגת לוטננט טיסה (Flight Lieutenant, דרגה המקבילה לדרגת סרן בצה"ל). ברלינג המשיך ליצור בעיות משמעת, וכאשר ביצע תרגילים אווירובטיים במטוס דה הבילנד טייגר מות' בגובה נמוך מעל הבסיס איים עליו מפקד הכנף במשפט צבאי. ברלינג הועבר למפקדת כנף 126, ולאחר מכן לטייסת 412 (אנ'). גם בטייסת 412 התעמת ברלינג עם מפקדו בשל תמרונים אוויריים שביצע ובשל חוסר עבודת צוות. ב-30 בדצמבר רשם את ההפלה האחרונה, של מטוס Fw 190 גרמני, במהלך ליווי מפציצים אמריקאיים ליד קומפיין בצרפת.
הפרות המשמעת של ברלינג הביאו בסופו של דבר לקרקועו. הוא שב לקנדה באפריל 1944 ושוחרר בכבוד (Honourable Discharge) באוקטובר. ברלינג ניסה להתגייס לחילות האוויר של צבא ארצות הברית, אך נדחה. דרגתו בשחרור הייתה מפקד טייסת (Squadron Leader, דרגה המקבילה לדרגת רב-סרן בצה"ל), ונרשמו לזכותו הפלת 31 מטוסי אויב ועוד ⅓ הפלה, 9 מטוסי אויב שניזוקו. הוא עוטר באות השירות המצוין (DSO), צלב התעופה המצוינת (DFC), ומדליית הטיסה המצוינת (DFM) עם פס אחד.
אחרי המלחמה
שחרור מהשירות הצבאי וסיום קריירת הטיסה שלו, יחד עם סיום המלחמה, הותירו את ברלינג ללא כיוון, מחוץ למסגרות וללא עתיד. הוא חיפש תעסוקה כטייס קרב, וקיבל הצעות גם מחילות האוויר של מדינות ערב להצטרף לחילות האוויר שלהן במלחמה נגד מדינת ישראל המתהווה. ברלינג דחה את ההצעות, והעדיף להתנדב למח"ל ב-1948, באמצעות פעיל הגיוס היהודי הקנדי סיד שולמסון, במטרה לשרת כטייס קרב ולהטיס מטוסי מוסטנג. הוא הגיע לאירופה ושוכן זמנית בשדה התעופה אורבה ברומא. בשדה תעופה זה היו שלושה מטוסי נורדואין UC-64A נורסמן, שנרכשו מעודפי חילות האוויר של ארצות הברית. פעילי הרכש הישראליים הוסיפו למטוסים מכל דלק כדי להגדיל את הטווח שלהם ולאפשר להם טיסה ישירה לארץ ישראל. ב-20 במאי 1948 השלים יהודה-לייב (לאונרד) כהן, אחד ממתנדבי מח"ל, את בחינת כשירות המטוס לאחר התקנת מכלי הדלק, והחליט להסמיך את ברלינג להטיס את המטוס. השניים המריאו לטיסה סביב שדה התעופה, ועם החזרה לנחיתה פרצה אש במטוס. המטוס הבוער הזדקר והתרסק, ושני הטייסים נהרגו.
ההנחה הייתה שתוך כדי הטיסה דלפה כמות דלק גדולה מהמיכל שהותקן לצורך הארכת טווח המטוס, ושניצוץ מהמנוע או ממקור אחר גרם להתלקחות הדלק ולהשמדת המטוס. עם זאת, הועלתה השערה כי סוכנים ערביים חיבלו במטוס, כנקמה על טיבוע אוניית הנשק "לינו" בלילה בין 10 – 11 באפריל. תיאורית קשר אחרת גורסת, כי ברלינג היה למעשה סוכן בריטי שהיה אמור לרגל עבור הבריטים בתוך חיל האוויר הישראלי, אך ברלינג עצמו פנה גם לערבים והציע את שירותיו להם; כאשר גילו הבריטים כי הוא למעשה סוכן כפול, החליטו על חיסולו. לא נמצאה תמיכה לתיאוריות הללו, שבאו בעיקר בשל הקושי לקבל את העובדה שטייס מנוסה ומוכשר כברלינג יאבד את חייו בתאונה סתמית.
סיפורו של ברלינג במלטה יצא לאור ב-1943 בספר בשם "הנץ ממלטה: סיפורו של טייס קרב" (באנגלית: Malta Spitfire: The Diary of a Fighter Pilot). הספר נכתב על ידי ברלינג, יחד עם לסלי רוברטס.[1]
ברובע ורדן, שבו נולד, ישנה שדרה על שמו (Rue Beurling). בשדרות שמפליין המקבילות נמצא בית ספר תיכון הקרוי גם הוא על שמו, Beurling Academy, ובצרפתית - Académie Beurling.