ב-6 בנובמבר2017 הורשע ברק כהן בהעלבת עובד ציבור ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בבית משפט השלום בתל אביב[6].
ב-6 במאי2020 הפסיד כהן במשפט תביעה כנגד רכז המודיעין של המשטרה אלון חמדני. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה בר-עם, חייבו בפיצוי של 150 אלף שקל[7]. כהן ערער לבית המשפט העליון וערעורו נדחה.
מחאות
מחאת "באים לבנקים"
בין השנים 2000–2014 נפתחו נגד כהן 11 תיקי הוצאה לפועל על סך 224,000 ש"ח, עיקרם בשל הלוואה על סך 150,000 ש"ח שנטל מבנק לאומי.
לטענת כהן, במסגרת האמצעים שבהם נקטו נציגי בנק לאומי לגביית החוב, הם הגיעו לחברתו לחיים כדי להיפרע מריבית שצבר כהן עצמו על חוב בגובה של כמה עשרות אלפי שקלים וניסו לקחת את רכושה, כולל פסנתר שהיה שייך לה עוד לפני שהכירה אותו[8]. לטענתו הוא ניסה להגיע להסדר עם נציגי הבנק והגיש סעד הצהרתי כי מדובר ברכוש של חברתו. השופט נענה לבקשה והכריז על עיכוב הליכים, אולם תוך כדי עיכוב ההליכים הגישו אנשי הבנק בקשה לשפעול הליכים כדי להמשיך בגבייה באמצעות עיקול רכושה של חברתו. צעדים אלו גרמו לכהן לצאת למאבק נגד הבנקים.
באוקטובר 2014 פרסם כהן פוסט אישי בפייסבוק שסימן את תחילת מחאת "באים לבנקאים"[9]. הוא הקים עמוד פייסבוק ייעודי ואתר אינטרנט שנקרא "באים לבנקאים" שבו פרסם פעולות מחאה נגד אישים מתחום הבנקאות הישראלית. קבוצת "באים לבנקאים" החלה לקיים פעולות מחאה נגד בכירים במערכת הבנקאות, בהם מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, ומנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, ונגד בני משפחותיהם. במסגרת הפעילות כהן קרא במגפון קריאות בגנות רוסק עמינח ליד התיכון שבה בתה לומדת ופיזר כרזות בגנות רוסק עמינח בחצר בית הספר.
בעקבות פנייתם הוציא בית המשפט לכהן ולחבריו לקבוצה צו הרחקה מרוסק עמינח וקינן, בגין הטרדה מאיימת[10]. במאי 2019 הודה כהן במסגרת הסדר טיעון בפגיעה בפרטיות במסגרת פעולות המחאה של "באים לבנקאים"[11], ובנובמבר 2019 נגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 20 אלף ש"ח[12]. במאי 2017 החליט בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין להשעות את כהן לשנה וחצי מעיסוק כעורך דין, בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו וייחס לו איומים והטרדה של ראשי המערכת הבנקאית[13]. כהן ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ואחר כך הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך בקשתו נדחתה, והשעייתו נותרה על כנה[14]. בשנת 2015 נבחרו ברק כהן וחבריו לקבוצת "באים לבנקאים" למקום ה-77 ברשימת 100 האנשים המשפיעים של מגזין TheMarker.
מחאות פוליטיות
כהן יצא תקפות כנגד אנשי ציבור ופוליטיקאים, בייחוד ברשת החברתית טוויטר. באפריל 2017 נחקר כהן באזהרה לאחר שפרסם סרטון שבו תקף מילולית את השרה מירי רגב בעת שטיילה ברחוב עם משפחתה[15]. בנובמבר 2017 העלה סרטון שבו הוא תוקף מילולית את יושב ראש מפלגת העבודה, אבי גבאי, בטענה כי הוא "שולח מבקשי מקלט אל מותם" וכינה אותו בכינויי גנאי[16].
ביולי 2019 תיעד כהן את עצמו קורא קריאות גנאי לעבר אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בעת שישב במסעדה. בתגובה הגיש אבנר נתניהו תלונה במשטרה כנגד כהן[17], וזה נחקר במשטרה[18]. באוגוסט 2019 הוציא נגדו בית המשפט השלום בתל אביב צו הרחקה מאבנר נתניהו בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, עד לפברואר 2020, לאחר שבשתי הזדמנויות צעק וגידף אותו במרחב הציבורי[19][20].
ביולי 2020 הפריע לקיום ראיון שערך שמעון ריקלין לתוכנית הצינור תוך קריאות גנאי הדדיות[21]. ב-28 באפריל 2021 התפרץ לשידור של תוכניתו של ריקלין בערוץ 20 ועוכב לחקירה בידי המשטרה לאחר שסמדר שמואלי הגישה תלונה[22].
מחאות אחרות
ב-2011 החל לייצג בהתנדבות פעילים במחאה החברתית שנעצרו על ידי המשטרה.
ביולי 2017 הוביל כהן קמפיין המוני לדירוג שלילי של האפליקציה הבנקאית "Pepper" של בנק לאומי ב-Google Play. לבקשת הבנק מחקה חברת גוגל 850 ביקורות שליליות כנגד האפליקציה.
כהן כתב שירים ומוזיקה למגירה, ורק בשנת 2013 החל לעסוק ביצירה מוזיקלית שמשתלבת עם מאבקיו האזרחיים ופרסם את שיריו. במסגרת פעילותו כתב את השיר 'רכז מידע', השיר עוסק בפגיעת השלטון בחופש ההפגנה באמצעות רכזי מודיעין משטרתיים. במסגרת מאבק באים לבנקאים נגד ראשי המערכת הבנקאית כתב את השיר 'רקפת' המוקדש למנכ"לית בנק לאומירקפת רוסק עמינח. משם נבעו שירי מחאה נוספים, חלקם מבוססים על לחנים טורקיים, יוונים ומצריים וחלקם מקוריים בהלחנתו של ברק. עם הזמן נוצר רפרטואר של שירים בסגנון אישי אותנטי, עם לחנים קלילים ומרקידים בדרך כלל ומצד שני אמירה נוקבת. השירים אוגדו באלבום 'צליל מיתר נגד המשטר', שראה אור באוקטובר 2020. האלבום נבחר למקום 26 במצעד האלבומים השנתי של רדיו הקצה[29]. כהן הופיע עם שיריו בין היתר בתיאטרון יפו[30], ובמועדון הבארבי[31]. בהמשך יצר כהן אלבום נוסף בשם 'ברק ונועם' יחד עם המפיק המוזיקלי והקלידן נעם אוקסמן. האלבום הוקלט בתקופת המחאה נגד בנימין נתניהו, והשירים 'ניסו גואטה' ו'שרהלה' התכתבו עם ההתרחשות הפוליטית באותה תקופה. השיר 'ניסו גואטה' מספר על סגן ניצב שנהג בתוקפנות מיוחדת בהפגנות[32]. הפזמון החוזר הקליט של השיר שהושר על ידי המפגינים אומר "והמפגין עמד המום לפתע, אכל אגרוף לראש מניסו גואטה"[33]. באוגוסט 2022 הורשע גואטה בבית משפט בגין אלימות זו[34].
השיר "רכז מידע"
בעקבות עימות בין כהן לבין אלון חמדני, רכז המודיעין בתחנת המשטרה מוריה בירושלים, על רקע סיוע משפטי שהעניק כהן לחברי ארגון "לה פמיליה", פרסם כהן בשנת 2014 את השיר "רכז מידע", שכתב, הלחין וביצע. השיר לעג לחמדני וכלל את הפזמון "חמדני שוטר זוטר, רכז מידע למען המשטר". בעקבות זאת נעצר כהן לחקירה[35]. השיר זכה גם לביצוע של להקת הפוסי של לוסי[36]. בסוף שנת 2015, בעת שרואיין כהן על ידי העיתונאי גיא לרר בתוכנית "הצינור", הוקרן קטע מן השיר. בעקבות זאת נחקר לרר באזהרה במפלג ההונאה של המשטרה[37]. בעקבות פרסום השיר ועוד שורת פרסומים נגד חמדני, הורשע כהן בהעלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו[38]. בינואר 2018 הוא נידון ל-300 שעות שירות לתועלת הציבור ולקנס ונדרש לפצות את חמדני ב-5,000 שקלים[39]. כהן ערער על פסק הדין, והמדינה ערערה על קלות העונש. שני הערעורים נדחו[40]. במאי 2020 שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה בר-עם קבע כי על כהן לפצות את חמדני ב-150,000 ש"ח לאחר שקיבל את טענות התביעה נגדו[7]. בעקבות זאת יצר כהן את השיר '150 אלף', שמופיע באלבום 'ברק ונועם'.
