בנותיה של ביליטיס

בנותיה של ביליטיס
Daughters of Bilitis
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים דל מרטין, פיליס ליון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־69 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חתונתן של בנות הזוג פיליס ליון (חליפה תכולה) ודל מרטין (ישובה משמאלה), מייסדות "בנותיה של ביליטיס" (סן פרנסיסקו, יוני 2008)

בנותיה של ביליטיס (באנגלית: Daughters of Bilitis) היה הארגון הראשון שפעל למען זכויותיהן של לסביות בארצות הברית. הארגון, שנוסד בשנת 1955 בסן פרנסיסקו, פעל במשך 14 שנים, שבמהלכן תרם לקידום מעמדן החברתי של לסביות, לחינוך ומיגור הבורות העצמית בקרב להט"בים, ולשינוי הגישה השלילית כלפי להט"בים באוכלוסייה הכללית ובקרב חוקרים ומטפלים מתחומי בריאות הנפש. הישגיו של הארגון בולטים על רקע העובדה שפעל בעיצומה של בהלת הלבנדר בשנות ה-50 בארצות הברית.[1]

תחילה שימש הארגון כאלטרנטיבה חברתית לברים של לסביות, אשר נחשבו כבלתי חוקיים ולפיכך היו נתונים לפשיטות משטרתית. עם התרחבותו של הארגון עבר מוקד פעילותו לתמיכה בנשים שחששו לצאת מהארון ולהסברה על זכויותיהן ועל ההיסטוריה הגיית. בשנות ה-60 חלה, בהשפעת תנועת זכויות האזרח, רדיקליזציה בעמדת חברותיו ומעבר לפעולה אקטיבית יותר. דעיכתו של הארגון החלה עם חילופי הדורות בו ועם העדפתן של לסביות רבות לפעול במסגרת ארגונים פמיניסטיים. הארגון חדל מלהתקיים כארגון כלל-ארצי בשנת 1970, אך מספר סניפים מקומיים המשיכו להתקיים באופן עצמאי. המגזין "The Ladder", ששימש כאמצעי התקשורת העיקרי בין חברות הארגון, נסגר ב-1972.

כתריסר ארגונים פמיניסטיים ולסביים קמו בעקבות "בנותיה של ביליטיס".

רקע: היחס ללהט"ב בשנות ה-50 בארצות הברית

שנות ה-50 של המאה ה-20 בארצות הברית נודעו כשנים של "בהלת הלבנדר". יחסה של החברה האמריקאית ללהט"בים באותן שנים הושפע הן מהמקארתיזם והן מסיווגה של הקהילה הרפואית את ההומוסקסואליות כמחלה נפשית. בשל סיווג זה נחשבו הומואים כקבוצת סיכון ביטחונית שניתנת לסחיטה בקלות יחסית. כתוצאה מכך נחקקו חוקים שונים שפגעו בזכויות הומוסקסואלים, ורבים שנחשדו כהומואים פוטרו משירות הממשל הפדרלי והממשל המקומי במדינות השונות. במקביל נערכו באותה תקופה פשיטות משטרתיות על ברים גאים ברחבי ארצות הברית.

הקמת הארגון

בשנת 1955, עת מלאו שלוש שנים לזוגיותן של דל מרטין ופיליס ליון, התלוננו השתיים בפני זוג מכרים הומואים כי הן אינן מכירות לסביות נוספות. בתגובה הציע אחד מבני הזוג לפתוח מועדון חברתי למטרה זו.[2] ההצעה נפלה על אוזניים קשובות, ובאוקטובר 1955 התאספו ארבעה זוגות נשים למפגש חברתי. בנות החבורה ביקשו מקום מפלט שבו תוכלנה לרקוד ללא חשש וללא עיניהם הפקוחות של המשטרה או המשפחות.[3] הן החלו נפגשות באופן קבוע, ובחלוף מספר פגישות החליטו למסד את פעילותן ולהרחיבה, ולשם כך מינו את מרטין כנשיאתן.

שם הארגון וסמליו

מימין שער המהדורה הראשונה של "The Ladder" מאוקטובר 1956, ומשמאלו שער מהדורה מאוקטובר 1969, בימיו האחרונים של הארגון

בפגישתן השנייה החליטו חברות הקבוצה לכנות את עצמן "בנותיה של ביליטיס". ביליטיס הוא שמה של משוררת בדיונית, בת זמנה של סאפפו כביכול, שאת שיריה, נושאי האופי האירוטי-לסבי, פרסם בשנת 1894 המשורר הצרפתי פייר לואי (Louÿs), באסופה שנקראה "Les Chansons de Bilitis" (שירי ביליטיס). חוסר בהירותו של השם והמסתורין שבו היו שיקול נוסף לבחירתו. כך גם מרטין וליון לא ידעו בתחילה מה משמעותו הנסתרת, והצדיקו את השם באומרן כי אם תתעוררנה שאלות ביחס לארגון ניתן יהיה להשיב כי מדובר במועדון שירה.[4][3] הצורך בשמירה על פרטיות החברות במועדון היה לקושי מובנה בגיוס חברות חדשות אליו. המילה "בנותיה" נועדה ליצור אסוציאציה לארגונים חברתיים שפעלו באותה תקופה, כדוגמת הארגון "בנות המהפכה האמריקאית".

נוסף לשם עוצבה לארגון לעתיד סיכת דש, נבחרו לו צבעים מייצגים ונבחר מוטו שאול מצרפתית: "Qui vive" ‏ ("על המשמר", "במצב הכן").

ממועדון חברתי לארגון

בחלוף שנה מהמפגש הראשון פרשו מרבית משתתפותיו, אך הקבוצה גדלה והגיעה ל-16 חברות. במקביל החליטו חברות הקבוצה כי ברצונן להיות יותר מאלטרנטיבה חברתית לברים גאים. מתוך הבנה כי לא יחול שינוי חברתי מבלי שיחול קודם כול שינוי בתפיסתן העצמית של הלסביות, הוחלט להתמקד בהעלאת מודעותן של נשים ללסביות, ובהפחתת תחושות השנאה העצמית, שהתעצמו בשל הלכי התקופה.[5]

לאחר שהבינו כי הן אינן מורשות לפרסם את מפגשיהן בעיתונות המקומית, הוחל בהוצאתו לאור של עיתון עצמאי, שהופץ בין מכרות וחברות. הגיליון הראשון יצא לאור באוקטובר 1956 תחת השם "The Ladder" (הסולם). העיתון היה לכתב העת הלסבי הראשון שהופץ בתפוצה כלל-ארצית בארצות הברית (הראשון היה "Vice Versa"). מרטין הייתה לנשיאת העיתון וליון לעורכת הראשית שלו.

בשנת 1957 נרשם הארגון כמוסד ללא כוונת רווח.[6] בשנת 1959 היו לו סניפים בערים ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, רוד איילנד וסן פרנסיסקו.[7]

חזון הארגון ויעדיו

חזון הארגון, שנכתב זמן קצר לאחר הקמתו, התייחס לבעיה המרכזית שעִמה התמודדו מרטין וליון כזוג: היעדר מידע על הומוסקסואליות נשית.[8] "בנותיה של ביליטיס" הציגו עצמן כ"ארגון נשים למטרת קידום האינטגרציה של ההומוסקסואלים בחברה".[9] מסמך החזון של הארגון כלל ארבעה סעיפים המפרטים על-פי קדימותם את הדרך למימוש החזון. החזון הודפס על גבי הכריכה הפנימית של המגזין בכל גיליון עד לשנת 1970.

סעיפי מסמך החזון:[9]

  1. חינוך בעלת השונות (variant)‏[10]... על מנת לאפשר לה להבין עצמה ולהתאים עצמה לחברה... כל זאת יושג באמצעות הקמת... ספרייה... שתתמקד בנושא החריגות המינית; באמצעות מתן חסות לדיונים ציבוריים [בנושא]... אשר ינהלו אישים מובילים מתחומי המשפט, הפסיכיאטריה, הדת ותחומים נוספים; ובאמצעות עידוד סגנון התנהגות ולבוש המקובל בחברה.
  2. חינוך הציבור... כך שיוביל בהדרגה למיגורן של דעות קדומות וטאבואים מוטעים...
  3. השתתפות בפרויקטים מחקריים שפסיכולוגים, סוציולוגים ומומחים אחרים, מורשים ואחראים, מנהלים במטרה להרחיב את הידע על הומוסקסואלים.
  4. בחינת חוקי העונשין הנוגעים להומוסקסואלים, העלאת הצעות לשינוי,... וקידומם של שינויים באמצעות בתי המחוקקים במדינות [=מדינות ארצות הברית] השונות.

השנים הראשונות: אופי הפעילות והתגובות שעוררה

כשאר ארגוני התנועה ההומופילית, ובראשם אגודת מאטאשין, גם "בנותיה של ביליטיס" נקטו בתחילה בגישה המעודדת את השתלבותם של להט"בים בקרב החברה ההטרוסקסואלית.[11] הדבר בא לידי ביטוי בדיון הממושך על נאותות הלבוש הבוצ'י או הפמי ועל ביצוע של קטגוריות מגדר בקרב חברות הארגון. בשנתו הראשונה לפעילות היה הכלל כי בפגישות הארגון לא ילבשו מכנסי גברים. חלק מחברות הארגון העידו מאוחר יותר כי כלל זה לא קוים דה פקטו.[12]

הקושי במימוש מטרותיהן וההשתלבות בחברה ניכר במהלך במהלך המירוץ לראשות העיר סן פרנסיסקו בשנת 1959. במהלך המירוץ שימש הארגון מטרה לחִציו הפוליטיים של ראסל וולדן, שהתמודד מול ראש העיר המכהן ג'ורג' כריסטופר. הראשון רמז כי כריסטופר הופך את העיר למרחב בטוח לסוטי מין.[13] בין חומרי התעמולה שהפיץ: "הורים לבנות - אל תשבו בחוסר מעש ושאננות בעודכם סבורים כי בשל היותכם הורים לבנות ולא לבנים הרי ש'הכול בסדר'... היו ערים לקיומו של ארגון לסביות שחברותיו הן נשים הומוסקסואליות, הוא 'בנותיה של ביליטיס'."[7]

הארגון מצא עצמו מתמודד גם מול רשויות השלטון. מתוך מטרה למנוע את התגלגלות שמותיהן של חברות הארגון לגורמים בלתי רצויים, היו בנמצא רק שני עותקים של רשימת מנויי המגזין "The Ladder". זמן קצר לאחר שהועברה הרשימה ממטה הארגון ניסתה משטרת סן פרנסיסקו לאתרה במקום.[14] גם הבולשת הפדרלית (FBI) עקבה אחרי הארגון ובשנת 1959 נכחה בחלק מישיבותיו. סוכניה דיווחו כי "מטרת הארגון היא לחנך את הציבור לקבל את הלסביות ההומוסקסואליות לחברה".[7]

כינוסים כלל-ארציים

בשנת 1960 ערך הארגון בסן פרנסיסקו את הכנס הכלל-ארצי הראשון שלו, ובעקבותיו נערך כנס אחת לשנתיים, עד לשנת 1968. הודעות בדבר הכנס נשלחו לכלי התקשורת המקומיים, כשחלקן התגרו מפורשות בוולדן ובדעותיו.[15] כ-200 נשים השתתפו בוועידה, שאליה הגיעה גם משטרת העיר, שביקשה לבדוק האם יש בקרב באות הכנס נשים הלבושות בבגדי גברים. דל מרטין הכניסה את המשטרה למאורע כדי שייווכחו במו עיניהם כי כל הנשים לבושות שמלות וגרביונים ורגליהן נישאות על גבי עקבים. תוכנית הכנס כללה דיון על חוקיות ומוסריות הברים הגאים, מצגת מטעם האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, ודברי תוכחה מפיו של כומר מהכנסייה האפיסקופלית, שהזכיר למשתתפות הכנס את היותן חוטאות.[16] בכנס הוענקו גם פרסים מטעם הארגון לגברים שחברו למאבקן וכונו בשם "בניה של ביליטיס", בהם עורך הדין של הארגון, צלם הארגון וחברים מאגודת מאטאשין שסייעו בארגון הכנס.

שנות ה-60 – שינויים בארגון

ב-1960 החלו להגיע למערכת Tha Ladder מכתבים שזעמו על המדיניות הקונפורמיסטית של הארגון.[17] בשנות ה-70 הודו מרטין וליון כי יעדיו המקוריים של הארגון ארכאיים במקצת, אך ציינו כי בשנות ה-50 וה-60 הם נחשבו בקרב להט"בים רבים לרדיקליים ולבלתי מושגים.[18]

בשנת 1961 ערכה משטרת סן פרנסיסקו את הפשיטה הגדולה ביותר עד אז על ברים גאים, שבמסגרתה נעצרו כ-100 איש. בפשיטה נוספת בשיקגו הוכרחו נשים שנעצרו להתפשט חלקית על מנת להוכיח כי אינן גברים. הפשיטות הובילו לקריאה על גבי העיתון לפעולה אקטיבית כנגד הדיכוי. בלשון הדו"ח על המאורעות: "אם תקווה בקרבנו לנצח אי פעם במאבקנו, חובה עלינו להילחם. ראשית יש להשתחרר מכבלי הפחד, שכן הוא לבדו הוא אויבנו המצוי בכל מקום".[19] אף על פי כן, בכינוס השני של "ביליטיס" שנערך בשנת 1962, שבה וטענה נשיאת הארגון ג'יי בל בזכות הגישה הפּרַגמטית לשילובן של לסביות בחברה ובעד גילוי סבלנות כלפי פעולתה האיטית של מערכת המשפט הפלילית.

בשנת 1963 השתנו פניו של הארגון. זאת בעקבות תרומות אנונימיות לארגון שהחלו להתקבל מתורמת שכינתה את עצמה "פנסילבניה", אשר תרמה במהלך חמש שנים סכום מצטבר של כ-100 אלף דולרים באמצעות כתיבת המחאות לחברות שונות בארגון, שהעבירו לו את ההמחאות,[20] ובעקבות עזיבתה של עורכת המגזין "The Ladder" דל מרטין והחלפתה בידי ברברה גיטינגס.

למשרת העורכת של המגזין נודעה חשיבות רבה בשל היותו אמצעי התקשורת המרכזי בין הנהגת "ביליטיס" הארצית לסניפיה ולחבריה של התנועה. גיטינגס החלה בביצוע שינויים מרחיקי לכת במגזין, כשהיא שמה דגש על הגברת נִראותו של הארגון. אחת ממטרותיה הייתה "יישור קו" של הארגון עם "הארגונים ההומופיליים של החוף המזרחי" (East Coast Homophile Organizations,‏ ECHO) – קואליציה של ארגונים ומועדונים חברתיים ופוליטיים להומואים ולסביות בחוף המזרחי של ארצות הברית.

שלוש שנים לאחר הכנס הארצי הראשון של הארגון וקהל השומעים בכנסי הלהט"ב לא נותר עוד דומם בפני דברי תוכחה. כך השיב אחד מבאי כנס ה-ECHO ב-1963 לדבריו של ד"ר אלברט אליס כי הומוסקסואלים הם פסיכופתים, באומרו "כל הומוסקסואל שיבחר לבוא מרצונו לטיפול אצלך, ד"ר אליס, חייב להיות פסיכופת!", תגובה שזכתה לתרועות מהקהל.[21] השינויים הפרסונליים בארגון המשיכו אף הם כשבשנת 1964 החלו מרטין וליון להפחית מאחיזתן בארגון, באומרן כי אין תוקף לארגון שנשען על פועלן של שתי נשים בלבד, ושעצמאותו של "בנותיה של ביליטיס" דורשת את "ירידתן מהבמה".[22]

מרטין וליון הצטרפו ל"מועצה על הדת וההומוסקסואל" (Council on Religion and the Homosexual) שהוקמה זמן קצר קודם לכן על מנת ליצור דיאלוג בין הממסד הדתי להומואים ולסביות. הן תמכו גם בצירופו של "בנותיה של ביליטיס" למועצה, אולם תקנה ישנה של הארגון, שאסרה עליו מלחבור לארגונים עצמאיים אחרים, מנעה את הצירוף (מטרתה המקורית של התקנה הייתה למנוע חבירה לארגונים שהזדהו עם יעדים קומוניסטיים בעיצומו של המקארתיזם).

בשנים 1964–1965 החלו פעילות בולטות בתנועה, ובהן ברברה גיטינגס, דל מרטין ופיליס ליון, לפקוד ביחד עם חברי אגודת מאטאשין משמרות מחאה מול הבית הלבן, מחלקת המדינה ובנייני ממשל אחרים, במסגרת מאבקי התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. כעורכת "The Ladder" עודדה גיטינגס פעילוֹת נוספות לעשות כמותן. לא כל הנהגת הארגון ראתה מהלכים אלו בעין יפה, וסוגיית האקטיביזם הפכה לנושא שנוי במחלוקת בקרבה. גיטינגס המשיכה בקו הפעולה האקטיבי באמצעות הטור הקבוע שלה בעיתון – "Living Propaganda" – שבו יצאה בקריאה לנשים לצאת מהארון בפני חבריהן ומשפחותיהן. פעמים רבות פרסמה גיטינגס קטעים מאת פרנק קמני, שקרא אף הוא לנקוט בפעולה פוליטית. בעוד חלק מהקוראות הגיבו בחיוב לדבריו של קמני, אחרות נרתעו מהטון הפוליטי שבדבריו. חלקן אף כעסו על עצם מתן העצות לנשים דווקא מפי גבר. מנהיגות "בנותיה של ביליטיס" לא "חיבבו" את קמני ולא ראו בעין יפה את החלטותיה של גיטינגס בעריכת המגזין, מה שהוביל להעזבתה את משרת העריכה בשנת 1966.[23]

עליית קרנו של הפמיניזם בקרב חברות הארגון

באמצע שנות ה-60 החל הפמיניזם לזכות בעדיפות גבוהה יותר בסדר העדיפויות של חברות ארגון רבות. בשנת 1966 הצטרפו מרטין וליון ל"ארגון הלאומי לנשים" והפצירו בקוראות "The Ladder" לעשות כמותן.[24] ההיסטוריון מרטין מיקר מציין את הכנס המשותף לבנותיה של ביליטיס ולוועידת הארגונים ההומופילים הצפון אמריקאית (NACHO) בשנת 1966 כנקודת המפנה בקרב חברות הארגון במתן עדיפות לסוגיות פמיניסטיות על פני סוגיות של קידום לסביות.[25] הכנס המשותף היה הכנס הגדול ביותר שהפיק הארגון, הוא זכה לפרסום בתקשורת בסן פרנסיסקו והשתתפו בו מספר רב של דוברים מוכרים בארצות הברית.

לאחר שחשו כי מצוקותיהן הייחודיות לא מוצאות מענה בידי ארגוני התנועה ההומופילית, החלו לסביות רבות להזדהות יותר עם נשים הטרוסקסואליות וארגונים פמיניסטיים.[26] כך במסה משנת 1966 הצביעה נשיאת הארגון באותה תקופה, שירלי וילר, על ההבדלים בין הבעיות מולן ניצבים הומואים לאלו שבפניהן ניצבות לסביות: הומואים נתקלו יותר בהטרדות משטרתיות, שידול של שוטרים לביצוע דבר עבירה כמו זנות וסקס במקומות ציבוריים. הבעיות הייחודיות ללסביות היו מחסור בביטחון תעסוקתי ואפשרויות קידום מקצועיות; ואפליה בסוגיות של דיני משפחה ומשמורות על ילדים.[27]

בנותיה של ביליטיס הושפעו גם מחילופי הדורות. חברות צעירות וחדשות בארגון לא חלקו את דאגותיהן עם החברות הוותיקות בו. גם דרכי הפעולה המהפכניות של שנות ה-60 קסמו להן יותר מהאיפוק היחסי בו נהגו בארגון. המחלוקות בקרב חברות המועצה הארצית של הארגון התרבו והקשו על פעולתם של הסניפים המקומיים, אשר נדרש להם אישור מהמועצה הארצית לקידום נושאים שונים.[26] חברות ותיקות שהתאכזבו מהארגון נטשו אותו בעוד לסביות צעירות נמשכו יותר לארגונים הפמיניסטיים החדשים. דעיכת הארגון נראתה בכנס שנערך בדנוור בשנת 1968, אליו הגיעו פחות מ-200 משתתפות.[28]

התפרקות הארגון ומורשתו

לאחר עזיבתה של גיטינגס נערך "The Ladder" למשך תקופה קצרה בידי הלן סאנדוז (Sandoz), שעזבה את המשרה בשל השפעתה השלילית על חיי הזוגיות שלה.[29] שרביט העריכה הועבר ב-1968 לידיה של ברברה גרייר, ששימשה לפרקים כמבקרת ספרות וכותבת שירה במגזין. במטרה להגדיל את קהל היעד של קוראות העיתון הוסרה משער העיתון כותרת המשנה "מגזין לסבי", אותה שמה גיטינגס בשנת 1964.[30] גודלו של המגזין הוכפל, מדוריו הורחבו וחלקים נרחבים בו הוקדשו לקידום ודיון באידיאלים פמיניסטיים. אותה שנה החלו מועלות יוזמות מקרב חברות הארגון לביטול מוסד ההנהגה הארצית ומעבר לפעולה כפדרציית ארגונים מקומיים שתורכב מסניפי הארגון.

שני עותקים בלבד מרשימת חברות הארגון והמנויות לעיתון היו בנמצא. פעמיים בשנה פרסם העיתון הודעה שנועדה להפיג את חששן של הקוראות מחשיפה של שמותיהן. לאחר מחלוקות נמשכות עם חלק מהנהגת הארגון ולאחר ששוכנעה גרייר כי הארגון נמצא בימיו האחרונים כארגון ארצי, החליטה בשיתוף עם נשיאת "בנותיה של ביליטיס", ריטה לה-פורטה, להציל את המגזין ולנסות להרחיב את תפוצתו. השתיים פעלו על דעת עצמן והעבירו בשנת 1970 את רשימת התפוצה של הארגון, שמנתה 3,800 שמות, ממטה הארגון בסן-פרנסיסקו אל הסניף ברינו. עת גילו דל מרטין ופיליס ליון את האבדה הן הניחו כי המשטרה או הבולשת החשאית החרימו אותה בחשאי. לאחר שהתברר דבר ההעברה התייחסו אליו ארבע עורכות העיתון לשעבר כאל דבר גנבה.[30] מכיוון שהרשימה חצתה את הגבול בין מדינת קליפורניה למדינת נבדה, השבתה הייתה לסוגיה שדרשה טיפול פדרלי, שלא היו לארגון המשאבים להתמודד עימה.[31] במעשה זה ניתקה גרייר את קשריה עם הנהגת הארגון ונטלה ממנה את אמצעי התקשורת העיקרי בין מטה הארגון לחבריו וסניפיו המקומיים. למרות שאיפותיה של גרייר להרחבת פעילות המגזין ולמימונו באמצעות פרסומות ודמי מינוי, נסגר העיתון ב-1972, זמן קצר אחרי שהמחאותיה של התורמת האנונימית "פנסילבניה" חדלו מלהגיע למגזין.[30]

הארגון חדל להתקיים ברמה הארצית בשנת 1970, כשמרבית הסניפים המקומיים המשיכו בפעילותם. סניף לוס אנג'לס החל להוציא עיתון משלו שנקרא "Lesbian Tide". סניף קיימברידג' המשיך בפעילות עד לשנת 1995. תריסר ארגונים לסביים ופמיניסטים קמו בעקבות "בנותיה של ביליטיס", ובהם גם ארגונים מחוץ לגבולות ארצות הברית כ-Minorities Research Group בבריטניה ו"בנותיה של בילטיס" במלבורן שבאוסטרליה.[32][33]

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנותיה של ביליטיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Faderman, Lillian. Odd Girls and Twilight Lovers: A History of Lesbian Life in Twentieth Century America. Penguin Books; 1991. pp. 190-191.
  2. ^ Tobin, Kay, Wicker, Randy. The Gay Crusaders. Arno Press, 1975. p. 50.
  3. ^ 1 2 Meeker, Martin. Contacts Desired: Gay and Lesbian Communications and Community, 1940s-1970s. University of Chicago Press, 2006. pp.77-78.
  4. ^ Gallo, Marcia. Different Daughters: A History of the Daughters of Bilitis and the Rise of the Lesbian Rights Movement. Carrol & Graf Publishers, 2006. p.2.
  5. ^ Gallo, Marcia. 2006. p .17.
  6. ^ Tobin, Kay, Wicker, Randy. 1975. p. 52.
  7. ^ 1 2 3 Faderman, Lillian. 1991. p. 149.
  8. ^ Meeker, Martin. 2006. p. 79.
  9. ^ 1 2 Katz, Jonathan. Gay American History. Crowell Publishers; 1976. p. 426.
  10. ^ לדברי ראש הסניף הניו יורקי ולימים עורכת "The Ladder", ברברה גיטינגס, השימוש במילה "בעלת השונות" (במקור: variant) נעשה בשל המשמעות השלילית שנלוותה למילה "לסבית" בעת כתיבת החזון בשנת 1956. ראו: Gallo, Marcia. 2006. p. 17.
  11. ^ Theophano, Teresa. 'Daughters of Bilitis. glbtq.com
  12. ^ Gallo, Marcia. 2006. p. 24.
  13. ^ Lyon, Phyllis. S.F. Election Aftermath The Ladder; 1959, vol. 4, issue 3: p. 23.
  14. ^ Faderman, Lillian. 1991. p. 150.
  15. ^ דוגמאות ניתן לראות בתצוגה המקדימה של "Here and There". The Ladder, Mar 1960, Vol. 4 Issue 6, p. 26. Google Books – p.8.
  16. ^ Gallo, Marcia. 2006. pp.62-65.
  17. ^ Gallo, Marcia. 2006. p. 55.
  18. ^ Meeker, Martin. 2006. p. 83.
  19. ^ D. S. "Readers Respond". Ladder, April 1961, Vol. 5 Issue 7, p. 21.
  20. ^ Gallo, Marcia. 2006. p. 83.
  21. ^ Esterberg, Kristen. "From Illness to Action: Conception of Homosexuality in The Ladder, 1956-1965". Journal of Sex Research 27. 1994. p. 74. Originally in: Shotwell, Jody. "ECHO convention '63." The Ladder, December 1963, Vol. 8 Issue 3, p. 8.
  22. ^ Tobin, Kay, Wicker, Randy. 1975. p. 53.
  23. ^ Gallo, Marcia. 2006. pp. 131-132.
  24. ^ Tobin, Kay, Wicker, Randy. 1975. p.59.
  25. ^ Meeker, Martin. 2006. pp.228-229.
  26. ^ 1 2 Esterberg, Kristen. "From Accommodation to Liberation: A Social Movement Analysis of Lesbians in the Homophile Movement". Gender and Society, Vol. 8, No. 3, (Sep., 1994), pp. 424-443.
  27. ^ Shirley Willer. "What Concrete Steps Can Be taken to Further the Homophile movement? in Robert B. Ridinger Editor. Speaking for our lives: historic speeches and rhetoric for gay and lesbian .... The Hrrington Park Press: 2004. pp.126-128. Originally in "The Ledder", Nov 1966, Vol. 11 Issue 2, p1.
  28. ^ Gallo, Marcia. 2006. p.142.
  29. ^ Gallo, Marcia. 2006. p.145.
  30. ^ 1 2 3 Soares, Manueala. "The Purloined Ladder: Its Place in Lesbian History". Journal of Homosexuality (The Haworth Press, Inc.) Vol. 34, No. 3/4, 1998, pp. 27-49.
  31. ^ Gallo, Marcia. 2006. p.161.
  32. ^ Faderman, Lillian. 1991. chap. 8-10.
  33. ^ Marcia M. Gallo. Winds of Change: The Daughters of Bilitis and Lesbian Organizing. 2005.
היסטוריית להט"ב
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ך • הומוסקסואליות במצרים העתיקה • הומוסקסואליות ברומא העתיקה • הומוסקסואליות ביוון העתיקה • פדרסטיה ביוון העתיקה • הומוסקסואליות בפרו העתיקה • בית מולי • נישואי בוסטון
המאה ה-19 הוועדה המדעית-הומניטרית • סעיף 377 • סעיף 365 לחוק העונשין של סרי לנקה
המאה ה-20 באירופה פרשת הארדן-אוילנבורג • הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית • סעיף 175 • לסביות בגרמניה הנאצית • Der Eigene • סעיף 28
המאה ה-20 באמריקה
ארגונים ומוסדות אגודת מאטאשין • בנותיה של ביליטיס • אגודת יאנוס • הארגונים ההומופילים בחוף המזרחי • איום הלוונדר • הורים, משפחות וחברים של לסביות והומואים • כוח המשימה הלהטב"קי הלאומי • הצילו את ילדינו • מכון הטריק-מרטין • הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה • רבני קשת • הנוקמות הלסביות • פרויקט טרוור
אירועים שערוריית הצוערים • מהומות קופר דו-נאטס • מהומות סטונוול • We Demand Rally • מבצע סבון • מהומות ליל וייט • טבח וואנוקו • התזכורת השנתית • בולטון 7
שונות התנועה לשחרור הגייז • שחרור כחול • מכונת ההומואים • בהלת הלבנדר • פסק דין One, Inc. נגד אולסן • יוזמת בריגס • פסק דין באוורס נגד הארדוויק • אל תשאל, אל תספר • המודל של פאסינגר לפיתוח זהות הומוסקסואלית ולסבית
המאה ה-21 קהיר 52 • החופש להינשא • פסק דין לורנס נגד טקסס • החתונות החד מיניות בסן פרנסיסקו ב-2004 • היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה • פסק דין בונצ'קובסקי ואחרים נגד פולין • It Gets Better • לואיס נ' האריס • הצעדה לשוויון לאומי • יום הזיכרון הטרנסג'נדרי • המהומות בעקבות מצעד הגאווה בבלגרד (2010) • מבחן ההומוסקסואליות של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ • העצרת האנטי-הומופובית בטביליסי (2013) • החוק נגד תעמולה גאה • המחאות בנוגע לזכויות להט"ב ברוסיה בעקבות משחקי החורף 2014 • רדיפת להט"ב במדינה האסלאמית • אוברגפל נגד הודג'ס • פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו • רדיפת להט"בים בידי הרשויות בצ'צ'ניה • חוק אלן טיורינג • פסק דין בוסטוק נגד מחוז קלייטון • אזור חופשי מלהט"ב • השפעת מגפת הקורונה על הקהילה הגאה • פסק דין אלכסייב נגד רוסיה • חוק זכויות הורים בחינוך
לקטגוריה • לפורטל

Read other articles:

Herni Ekamawati

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada November 2022. Herni Ekamawati atau sering disapa Nie (lahir 11 Februari 1980) adalah pengusaha berkebangsaan Indonesia. Dia merupakan perintis sekaligus CEO dari PAS Organizer atau PT Prisma Abyudaya Selaras yang telah menyelenggarakan berbagai perhelatan. Selain i...

 

 

Кратка снизу

Кратка снизу ◌̮ Изображение ◄ ◌̪ ◌̫ ◌̬ ◌̭ ◌̮ ◌̯ ◌̰ ◌̱ ◌̲ ► Характеристики Название combining breve below Юникод U+032E HTML-код ̮ или ̮ UTF-16 0x32E URL-код %CC%AE Кратка снизу (◌̮) — диакритический знак, используемый в УФА и некоторых версиях Американской фонетической ...

 

 

Universitas Jenderal Achmad Yani

artikel ini perlu dirapikan agar memenuhi standar Wikipedia. Tidak ada alasan yang diberikan. Silakan kembangkan artikel ini semampu Anda. Merapikan artikel dapat dilakukan dengan wikifikasi atau membagi artikel ke paragraf-paragraf. Jika sudah dirapikan, silakan hapus templat ini. (Pelajari cara dan kapan saatnya untuk menghapus pesan templat ini) Universitas Jenderal Achmad YaniJenisPerguruan tinggi swastaDidirikan20 Mei 1990Lembaga indukYayasan Kartika Eka PaksiRektorProf. Hikmahanto Juwan...

Denny F.C.

Association football club in Dunbartonshire, Scotland, UK Football clubDennyFull nameDenny F.C.Nickname(s)the Dennites[1]Founded1889Dissolved1894GroundHill ParkHon. PresidentsEx-Provost Shanks and John Luke J.P.Match SecretaryJohn Ramsay, William Smellie, James HendersonHon. SecretaryJohn B. Shirra, W. J. H. Ritchie Home colours Denny F.C. was a football club from Denny, Stirlingshire. History Denny 1890–91 Scottish Cup 1st Round, Denny 0–4 Alva, Alloa Advertiser, 13 September 189...

 

 

Bert Oosterbosch

Cet article est une ébauche concernant un coureur cycliste néerlandais. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?). Pour plus d’informations, voyez le projet cyclisme. Bert OosterboschBert Oosterbosch en 1978InformationsNaissance 30 juillet 1957EindhovenDécès 18 août 1989 (à 32 ans)LekkerkerkNationalité néerlandaiseÉquipes professionnelles 1979TI-Raleigh-Mac Gregor1980-1981TI-Raleigh-Creda1982DAF Trucks-teVe Blad1983TI-Raleigh-Campagnolo1984-19...

 

 

The Mulliner Book

music The Mulliner Book (British Library Add MS 30513[a]) is a historically important musical commonplace book compiled probably between about 1545 and 1570, by Thomas Mulliner, about whom practically nothing is known, except that he figures in 1563 as modulator organorum (organist) of Corpus Christi College, Oxford.[1] He is believed to have previously resided in London, where John Heywood inscribed the title page of the manuscript Sum liber thomas mullineri / iohanne heywood...

Apriastini Bakti Bugiansri

Apriastini Bakti BugiansriSaat menjabat sebagai Kapusjarah Polri Informasi pribadiLahir1 April 1964 (umur 60)IndonesiaAlma materSekolah Polisi Wanita (1984)Sekolah Pembentukan Perwira (1993)PekerjaanPolisiKarier militerPihak IndonesiaDinas/cabang Kepolisian Negara Republik IndonesiaMasa dinas1984–2022Pangkat Inspektur Jenderal PolisiSatuanSDMSunting kotak info • L • B Irjen. Pol. (Purn.) Apriastini Bakti Bugiansri, S.I.K. (lahir 1 April 1964)[1] adalah s...

 

 

Brighton Dome

Arts venue in Brighton, England Brighton DomeChurch Street facade (2013)LocationBrighton, EnglandCoordinates50°49′24″N 0°08′18″W / 50.8234°N 0.1384°W / 50.8234; -0.1384OwnerBrighton & Hove City CouncilDesignationGrade ICapacity1,700 seats (2002–present)2,100 seats (1935–1999)2,500 seats (1867–1934)ConstructionOpened24 June 1867Renovated1934–1935, 1999–2002Expanded1935Reopened18 March 2002ArchitectRobert Atkinson (1934–1935)Websitebrightondo...

 

 

Enzo Ferrari

Pour les articles homonymes, voir Ferrari. Enzo FerrariEnzo Ferrari à Monza en 1967.BiographieNaissance 18 février 1898Modène (Italie)Décès 14 août 1988 (à 90 ans)Modène (Italie)Sépulture Cimetière de San Cataldo (d)Nom de naissance Enzo Anselmo Giuseppe Maria FerrariSurnom Il CommendatoreNationalité  ItalienneActivités Entrepreneur, pilote automobile, industrielPériode d'activité à partir de 1918Conjoint Laura Dominica Garello (d) (de 1923 à 1978)Enfants Dino Ferra...

All Headline News

AHNCompany typePrivateIndustrynews media, News agency, Internet, Web syndicationFounded2000Defunct2010HeadquartersUnited StatesProductsWire serviceWebsitewww.allheadlinenews.com This section does not cite any sources. Please help improve this section by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed. (August 2017) (Learn how and when to remove this message) All Headline News (AHN) was a United States-based news agency or wire service. It was founded in ...

 

 

List of hairstyles

List of a human attribute This is a non-exhaustive list of hairstyles, excluding facial hairstyles. Short hairstyles Name Image Description Bob cut A classic short hairstyle where it is cut above the shoulders in a blunt cut with typically no layers. This style is most common among women. Bouffant A style distinguished by smooth hair that is heightened and given extra fullness over teasing in the fringe area. Bowl cut Named for the shape of the style as much as for a once-common method of ach...

 

 

Julio Enciso (footballer, born 2004)

Paraguayan footballer Not to be confused with Julio César Enciso (footballer, born 1974). In this Spanish name, the first or paternal surname is Enciso and the second or maternal family name is Espínola. Julio Enciso Enciso warming up with Brighton & Hove Albion in 2022Personal informationFull name Julio César Enciso Espínola[1]Date of birth (2004-01-23) 23 January 2004 (age 20)Place of birth Caaguazú, ParaguayHeight 1.73 m (5 ft 8 in)[2]Po...

Manipayal

1973 Indian filmManipayalTheatrical release posterDirected byA. JagannathanScreenplay byR. M. VeerappanStory byPoovai KrishnanProduced byR. M. VeerappanStarringA. V. M. Rajan Jayanthi Master Sekhar Baby IndraCinematographyDuttEdited byKrishnan SundaramMusic byM. S. ViswanathanProductioncompanySathya MoviesRelease date 14 January 1973 (1973-01-14) Running time149 minutesCountryIndiaLanguageTamil Manipayal (transl. Good Boy) is a 1973 Indian Tamil-language film, directed b...

 

 

Public–private partnership in Canada

Alternative service delivery Main article: public-private partnership Confederation Bridge is an example of an infrastructure project financed through a P3 in Canada Public–private partnership (PPP or P3) in Canada is a form of alternative service delivery that involves a formal, collaborative arrangement between the public and private sectors, typically of a long-term nature.[1][2] Public–private partnerships are commonly used for infrastructure projects related to health...

 

 

MAN TGS

MAN TGS — крупнотоннажный грузовой автомобиль, выпускаемый компанией MAN с 2007 года. От модели MAN TGX отличается узкой кабиной шириной 2,24 м. MAN TGS Общие данные Производитель MAN Годы производства 2007 — настоящее время Класс HCV Дизайн и конструкция Компоновка переднемоторная, зад...

Forces armées de la république de Corée

Forces armées de la république de Corée대한민국 국군 (大韓民國國軍) Fondation 15 août 1948 Branches Armée de terre de la république de Corée Force aérienne de la république de Corée Marine de la république de Corée Quartier-général Séoul Commandement Commandant en chef Yoon Seok-youl Ministre de la Défense Lee Jong-sup Chef d'état-major Général Jeong Kyeong-doo Main-d'œuvre Âges militaires 19 - 35 ans Disponibles au service militaire 18 763 677 hommes At...

 

 

孙子算经

《孙子算经》书影 《孙子算经》，中国南北朝数学著作，《算经十书》之一。 成书年代 孙子算经的确切成书年代不详。学者根据书中事物出现的时间，估计孙子算经成书于南北朝。 卷下问33有“今有长安、洛阳相去九百里”之句；长安一词首见于汉代，因此孙子算经成书不可能早于西元前3世纪。 有学者根据孙子算经卷下第5问：“今有棋局，方十九道。问用棋几何？答曰...

 

 

Contursi Terme

Contursi Termecomune Contursi Terme – Veduta LocalizzazioneStato Italia Regione Campania Provincia Salerno AmministrazioneSindacoAntonio Briscione (lista civica Ora) dal 4-10-2021 TerritorioCoordinate40°38′N 15°14′E40°38′N, 15°14′E (Contursi Terme) Altitudine250 m s.l.m. Superficie28,93 km² Abitanti3 230[3] (31-12-2021) Densità111,65 ab./km² FrazioniBagni di Contursi, Bagni Forlenza, Monte di Pruno, Ponte Mefita, Pruno So...

ミスタードーナツ

ダスキン > ミスタードーナツ ミスタードーナツMister Donut 山陽姫路駅の店舗種類 ファーストフードチェーンストア所持会社 インスパイア・ブランズ（英語版） ダスキン使用会社 ダスキン使用開始国 アメリカ合衆国主要使用国 日本 アメリカ合衆国 台湾 インドネシア フィリピン タイ シンガポール エルサルバドル使用開始 1956年関連ブランド ダンキンドーナツ...

 

 

Coccyx

Bone of the pelvis This article is about the tailbone in apes and analogous structures. For animals with tails, see Caudal vertebrae. For the moth genus, see Cydia (genus). Coccyges redirects here. For the clade of birds, see Cuculiformes and Parrot. CoccyxThe coccyxThe coccyx is the final bone in the vertebral column that surrounds the spinal cord.DetailsPronunciation/ˈkɒksɪks/ KOK-siksIdentifiersLatinos coccygisMeSHD003050TA98A02.2.06.001TA21092FMA20229Anatomical terms of bone[edit o...