בית הקברות ממילא

בית הקברות ממילא
פרטי בית הקברות
דת אסלאם
קואורדינטות 31°46′41″N 35°13′14″E / 31.778056°N 35.220556°E / 31.778056; 35.220556
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תוכנית בניין עיר שהכין אשבי במרץ 1921, בה הוגדר אזור בית הקברות כשטח פתוח וסומן כבית קברות מוסלמי בשטח משולש הרחובות, רחוב המלך ג'ורג' במערב ורחוב גרשון אגרון וכיכר צרפת בדרום, רחוב הלל בצפון
בית הקברות בשנת 1854. במרכזו - בריכת ממילא
בית הקברות ובריכת ממילא, תחילת המאה העשרים
תורבת כובכייה
תורבת כובכייה
תרשים הכובכייה שנעשה בידי קלרמון גנו
הקבר הצלבני
ממראות בית הקברות על רקע מרכז העיר

בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר. הוא שוכן במרכז העיר ירושלים בצמוד לגן העצמאות וזכה בקרב המוסלמים לחשיבות מיוחדת, עד כי ההיסטוריון המוסלמי מוג'יר א-דין כתב ב-1495 כי "מי שנקבר בירושלים, במקום הנקרא זייתון אל-מלך (היא ממילא), ייקבר, אם אפשר לומר כך, בשמים התחתונים". סביב הבעלות על המתחם התנהלו מאבקים משפטיים ואף אירועים אלימים.

תיאור בית הקברות

בית הקברות ממילא משתרע על פני חלקת קרקע מיוערת בדלילות השוכנת מזרחית לגן העצמאות, בין הרחובות אגרון, הלל, ומנשה בן ישראל. על חלק ניכר משטחו של בית הקברות שוכנת בריכת ממילא. אין קשר בין הבריכה ובין בית הקברות.

בבית הקברות מצויות כמה עשרות מצבות, המתוארכות - רובן ככולן - לתקופה הממלוכית. רוב הנקברים זוהו כאנשי מעלה ויחס, ביניהם לא מעט שופטים, מושלים וכן נשים צדקניות ועשירות. בהיעדר אישור לתחזוקה, חלק ניכר מהקברים מוזנח מאוד, המצבות שבורות ומפוזרות, ועשבייה מכסה אותן.

בין הקברים צומחים עצים מקומיים מוכרים, כמו אלונים, ברושים ואורנים, אך בולטת גם האלה האטלנטית הגדולה בעיר. רוב העצים עתיקים למדי, חלקם בני מאות שנים. בית הקברות הפך בשנים האחרונות לנקודה המרכזית בירושלים בה ניתן למצוא צבי יבשה.

שם בית הקברות

השם ממילא הוא שיבוש של המילים "מָאמִן אללה", כלומר "מקום מבטחים של אללה", או מהמילים "מא מן אללה", כלומר "מה שבא מאללה", כשהכוונה היא כי גם המוות אינו בשליטתנו. זהו שמו הרשמי של בית הקברות בערבית גם בימינו. יש הסוברים כי השם 'ממילא' הוא שמה של גבירה מוסלמית שהייתה בעלת הקרקע בימי הביניים. כך או כך, השם חצה את גבולות בית הקברות, ומשמש גם את שכונת ממילא הסמוכה. בימי הביניים נקרא בית הקברות גם בשם "זייתון אל-מלכ" - "זיתֵי המלך", כמוזכר לעיל בדברי מוג'יר א-דין.

אתרים בולטים

תורבת כובכייה

בית הקברות ממילא "נולד" עם בניית הקבר המפואר והבולט מכל האחרים - תּוּרְבָּת כּוּבָּכִּיָה - קברו של מושל צפת בתקופה הממלוכית - עָלָאא' א-דין אָידוּרְדָי אל כּוּבָּאכִּי. הלה ביקש להיקבר בירושלים, ולכן הובא אליה לאחר מותו ונקבר סמוך לחומותיה המערביות ולשער יפו, בשטח שהיה אז ריק מיישוב, ובו שרידים מעטים מאוד של קברים מן התקופה הרומית ומן התקופה הצלבנית.

על פתח התורבה מופיעה כתובת ועליה שמו של אל כּוּבָּאכִּי ותאריך פטירתו על פי הלוח המוסלמי (1289 על פי הספירה הכללית). על פי ספי בן-יוסף, הורה אל כּוּבָּאכִּי להקים את קברו מחלקי קברים של כמרים צלבניים מכנסיית הקבר. לאחר הצבת מבנה הקבר ביקשו מוסלמים נוספים להיקבר סביב "הכּוּבָּכִּיָה", וכך נוצר למעשה בית קברות מוסלמי באזור זה.

הקבר היה מוזנח מאוד. כתובות גרפיטי כיסו את קירותיו והוא שימש לא פעם כמקום לינה להומלסים ולנוודים. בחורף 2009 נוקה המבנה מבחוץ ונאטם מפני כניסת נוודים.

הקבר הצלבני

במאה ה-19 ערך החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו סקר בבית הקברות וזיהה קברים קדומים, אותם תיארך לתקופה הרומית. בין המצבות הממלוכיות הוא גילה גם מצבה קטנה אך מפוארת אותה תיארך לתקופה הצלבנית. מצבה זו מגודרת כיום והיא שוכנת מערבית לבריכת ממילא.

תורבת מנכורש

סמוך לקבר הצלבני שוכן מבנה קבר דומה בפארו לכובכייה. זוהי התורבה של מנכורש, ששימש כמושלה הצבאי של מצודת ירושלים הממלוכית, וכן כגָ'שְנֶכּיר, כלומר "נושא הכוס" - תפקיד מיניסטריאלי בכיר בסולטנות הממלוכית.

מערת האריה

כניסת מערת האריה ליד ממילא

על גבולו המערבי של בית הקברות, בצמוד לרחוב מנשה בן ישראל, ישנם מערת קבורה ושרידי כנסייה שבנויה על מקום המכונה בשם "מערת האריה". האגדה הירושלמית הקשורה במערה זו מסופרת בשלוש גרסאות: על פי הגרסה הנוצרית מלאה המערה בעצמות הרוגי הכיבוש הפרסי שהתרחש בשנת 614 לספירה. הפרסים והיהודים טבחו בנוצרים והשליכו את גופותיהם בשטח בית הקברות. המלך הפרסי ציווה לאסוף ולשרוף אותן, אך אז לפתע הופיע אריה פלאי שאסף את העצמות למערה והגן עליהן. הגרסה היהודית מספרת סיפור דומה, אלא שהפעם ההרוגים הם יהודים, והטובחים הם היוונים. הגרסה המוסלמית מספרת כי במערה מצויים קדושים מוסלמים שנקברו בתחומי בית הקברות, עד שלילה אחד פרצה דליקה ושרפה את העצים ואת המצבות. הקדושים ניצלו באורח נס כאשר אללה העביר את עצמותיהם למערה, וכדי שלא יאונה להן כל רע, הציב שם אריה ענק השומר על עצמות הקדושים מדי לילה.

במאמץ להכשיר אתרי תיירות ומקומות קדושים בירושלים המערבית (שהמקומות הקדושים היחידים בה בין 1948 ל-1967 היו קבר דוד וקברי הסנהדרין), יועדה המערה על ידי משרד הדתות להיות אתר תיירותי ומקום התייחדות והנצחה. המערה נפתחה לאחר שזוהתה בספטמבר 1950 בטקס חגיגי במעמד מנכ"ל משרד הדתות שמואל זנוויל כהנא, הרוח החיה בשחזורה[1][2] ואף נעשה ניסיון למסד מנהג עלייה לרגל למקום בימי חודש אלול[3]. ב-1954 הפכה המערה לאתר תיירותי בתפילה חגיגית של יהודי תימן[4]. במפות ירושלים משנות החמישים והשישים מופיעה המערה בהבלטה כאתר תיירות. ב-1961 הציע שר האוצר, לוי אשכול, לראש עיריית ירושלים מרדכי איש-שלום לשכן במערה אריה חי כמו ב"גן הדובים" שבמרכז בירת שווייץ, ברן[5]. אולם חוסר ההכרה במקום כמקום קדוש על ידי הרבנות הראשית לישראל ומלחמת ששת הימים שפתחה את שלל האתרים הקדושים בעיר לביקורי תיירים גרמו לנטישת המקום והזנחתו[6].

המבנה המקומר

ברחוב הלל הצמוד לבית הקברות מצפון ישנו מבנה מקומר, נטול קירות, השייך למעשה לבית הקברות. מבנה זה מופיע בתיאוריהם של עולי רגל, וכן בתמונות ובציורים עתיקים של בית הקברות, אך לא ידוע מי טמון בו ומי הוא מקימו.

מעמדו הדתי והמוניציפלי של בית הקברות

במרץ 1921, הכין האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי תוכנית בניין עיר בה הוגדרו לראשונה שימושי הקרקע בעיר (באנגלית: Zoning). בתוכנית הוגדר שטח פתוח נרחב הנקי מבניה מסביב לעיר העתיקה, עם מספר שלוחות בצפון ומערב העיר, כולל שטח בית הקברות ממילא, שסומן כבית קברות מוסלמי בשטח משולש הרחובות, רחוב המלך ג'ורג' במערב (שסומן אך עדיין לא נסלל באותה עת), רחוב גרשון אגרון וכיכר צרפת בדרום ורחוב הלל של ימינו בצפון. בשנת 1924 נחנך רחוב המלך ג'ורג' התוחם את בית הקברות ממערב[7]. אדמת בית הקברות הייתה בבעלות הווקף המוסלמי. בשנת 1928 החלה בנייתו של המלון המוסלמי פאלאס על גבולו הדרום-מערבי של בית הקברות. במהלך חפירת היסודות נתגלו עצמות מתים, והתברר כי תחומי בית הקברות גדולים משחשבו. אך קדושתו של בית קברות שלא היה בשימוש במשך 30–40 שנה פגה על פי ההלכה המוסלמית השריעה, ואף מותרת קבורה משנית[8][9].

בשנת 1948 עבר שטח בית הקברות לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים וזה העבירו בשנת 1952 לידי עיריית ירושלים. המקום נותר מוזנח והירדנים טענו שההזנחה במקום שקולה לפגיעה שלהם בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[10]. בשנת 1957 החלו עבודות פיתוח להכשרת חלקו המערבי של בית הקברות כגן ציבורי - גן העצמאות. הגן נחנך בסוף שנת 1959[11]. בשנת 1960 הוקם בית הספר ארלוזורוב בחלקו הצפוני של הגן (היום בית הספר הניסויי ירושלים). בשנת 2002 הכריזה עיריית ירושלים על פרויקט היכל המשפט שיוקם במקום מבנה בית הספר שיהרס[12]. בשנת 2008 נערכה חפירת בדיקה בחצר בית הספר לצורך הקמת הפרויקט. בחפירה נמצאו שלדים וקברים מהתקופה שהשטח היה חלק מבית הקברות והפרויקט בוטל[13]. בשנת 1962 רכשה העירייה את המגרש הגובל בגן, לצורך בניית בית העירייה, אך התוכנית בוטלה[14]. לאחר ביטול התוכנית מכרה העירייה את השטח ליזמים פרטיים לצורך הקמת מלון לאונרדו פלאזה ירושלים שהושלם בשנת 1975[15][16]. בפינה הצפון-מערבית של בית הקברות הוקם חניון לבאי גן העצמאות, שפעל עד שנת 2005. בשנה זו החל מרכז שמעון ויזנטל לבנות על שטח החניון את המוזיאון לסובלנות, אך בנייתו הופסקה כשנה לאחר מכן, בשל התנגדות המוסלמים לבנייה על שטח בית הקברות. לאחר שלוש שנים פסק בג"ץ כי ניתן להמשיך את הבנייה של מוזיאון הסובלנות במקום, ובכך אישר את התקדימים לגבי מעמדו המוניציפלי של השטח. בישראל נטען שלאור יחס המוסלמים למקום עד שנת 1948 אין למנוע בנייה ישראלית במקום, דוגמת סלילת שביל מרוצף החוצה את בית הקברות והקמתו של מוזיאון הסובלנות. כדי לקדם את בניית המוזיאון, נערכה במקום חפירה ארכאולוגית מזורזת, שהתבצעה במשך 24 שעות ביממה, ובמהלכה הועברו מאות שלדים[17], חלקם בני מאות שנים לקבורה משותפת בסמוך לאתר.

עו"ד שמואל ברקוביץ, העוסק בצד המשפטי של הסכסוך הערבי-ישראלי כתב בספרו "מה נורא המקום הזה - קדושה, פוליטיקה ומשפט בירושלים ובמקומות הקדושים בישראל" (הוצאת כרטא, 2006) כי המועצה המוסלמית העליונה בראשות המופתי תכננה לבנות אוניברסיטה ערבית על כל שטח בית הקברות, תוכנית שנגנזה מחוסר תקציב[דרושה הבהרה]. הסרת קדושת בית הקברות קיבלה משנה תוקף בשנת 1964, עת קבע נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לבקשת ראש עיריית ירושלים, כי מותר להפוך חלק משטח בית הקברות לפארק ציבורי[דרוש מקור].

בשנת 2010 נתגלע סכסוך בין התנועה האיסלאמית לעיריית ירושלים ומינהל מקרקעי ישראל בנוגע לעבודות שנעשו במתחם במסגרת שיקום קברים ומצבות. העירייה טענה שבמסגרת השיפוץ הוקמו מצבות חדשות לקברים מזויפים, ודחפוריה הרסו כמה מאות מהן, בעוד שהתנועה האיסלאמית טענה כי מדובר בשיפוץ של שרידי קברים שהיו במקום[18][19].

בשנת 2017, התגלה מבנה קבר מרובע שבו שלדים בעבודות לסלילה מחדש של רחוב בן סירא והנחת תשתיות. רשות העתיקות קבעה כי מדובר במבנה מאוחר באופן יחסי, שאינו חוסה תחת חוק העתיקות (כלומר אינו עתיק יותר מ-300 שנה), ועל כן לא נערכה במקום חפירה ארכאולוגית רשמית. הקבר והשלדים בתוכו נשארו במקומם, והכביש נסלל מעליהם[20].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הקברות ממילא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מעט מהרבה - מערת האריה, דבר, 15 בספטמבר 1950
  2. ^ י.ד., נתגלת מערת האריה שב"שדה הכובס", מעריב, 4 בספטמבר 1950
  3. ^ "מערת האריה" בירושלים בימי אלול, הצופה, 3 בספטמבר 1951
  4. ^ "מערת האריה" נפתחה לקהל, הצופה, 19 בספטמבר 1954
  5. ^ אריה למערה, מעריב, 9 ביוני 1961
  6. ^ דורון בר, קדוש לרגע - "מערת האריה" בממילא, עת-מול 231, נובמבר 2013 עמ' 23-26
  7. ^ ראה מפת התוכנית
  8. ^ גיא נרדי, ‏הקרב על המתים: "מדינת ישראל שמה את עצמה במקום אלוהים", באתר גלובס, 18 בינואר 2018
  9. ^ באִסלאם: "וכך ימלא זמנכם הקצוב", באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך:דבורה אמיר; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד, לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : מעגלי הזמן בשלוש הדתות, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2006
  10. ^ איזון בבתי קברות, דבר, 11 ביולי 1958
  11. ^ "גן העצמאות" בבירה ייחנך 10 ימים לפני הבתירות, על המשמר, 19 באוקטובר 1959
  12. ^ גל ניסים, ‏הורי תלמידי ביה"ס הניסויי מתנגדים לפרויקט היכל המשפט, באתר גלובס, 14 ביולי 2002
  13. ^ ניר חסון, שלדים וקברים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באתר המיועד להקמת היכל המשפט בירושלים, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
  14. ^ מעיינים ברכישת מגרש במרכז ירושלים, דבר, 25 ביוני 1962
  15. ^ טוביה מנדלסון, אושרו חריגות הבנייה במלון פלזה בירושלים, דבר, 15 ביולי 1975
  16. ^ פלאזה בירושלים יופעל בשנה הבאה, דבר, 19 באוגוסט 1973
  17. ^ ייתכן שאף יותר - הארכאולוג גדעון סולימני, שחפר באתר, העריך כי מדובר על כ-1,000 שלדים. ראו כאן, באתר הארץ, 18 במאי 2010
  18. ^ ניר חסון, עמוק באדמה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2010
  19. ^ עוזי ברוך,מאות מצבות פיקטיביות הוסרו בממילא, ערוץ 7
  20. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, קבר מוסלמי שבו שלדים התגלה בעבודות בירושלים; הוא לא ייחפר וייסלל מעליו כביש, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2017

Read other articles:

Rafidine Abdullah

Raffidine Abdullah André-Pierre Gignac, Rafidine Abdullah, Morgan Amalfitano pada 2013Informasi pribadiNama lengkap Raffidine AbdullahTanggal lahir 15 Januari 1994 (umur 30)Tempat lahir Marseille, PrancisTinggi 1,79 m (5 ft 10 in)Posisi bermain GelandangInformasi klubKlub saat ini Stade LausanneNomor 13Karier junior2009–2012 MarseilleKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2011–2013 Marseille B 23 (1)2012–2013 Marseille 15 (0)2013–2016 Lorient 37 (1)2013–2015 Lorie...

 

Slamet Muljana

Artikel ini membutuhkan rujukan tambahan agar kualitasnya dapat dipastikan. Mohon bantu kami mengembangkan artikel ini dengan cara menambahkan rujukan ke sumber tepercaya. Pernyataan tak bersumber bisa saja dipertentangkan dan dihapus.Cari sumber: Slamet Muljana – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR Slamet MuljanaBiografiKelahiran21 Maret 1929 Kota Yogyakarta Kematian2 Juni 1986 (57 tahun)Jakarta Data pribadiPendidikanUniversitas Gadjah M...

 

James Stafford

Catholic cardinal For the 19th century cricket player, see James Stafford (cricketer). For the 19th century baseball player, see General Stafford. His EminenceJames Francis StaffordMajor Penitentiary Emeritus of the Apostolic PenitentiaryArchbishop Emeritus of DenverArchdioceseDenverInstalledOctober 4, 2003RetiredJune 2, 2009PredecessorLuigi De MagistrisSuccessorFortunato BaldelliOther post(s)Cardinal Priest of San Pietro in MontorioOrdersOrdinationDecember 15, 1957by Martin John O'Conno...

Mazmur 133

Mazmur 133Naskah Gulungan Mazmur 11Q5 di antara Naskah Laut Mati memuat salinan sejumlah besar mazmur Alkitab yang diperkirakan dibuat pada abad ke-2 SM.KitabKitab MazmurKategoriKetuvimBagian Alkitab KristenPerjanjian LamaUrutan dalamKitab Kristen19← Mazmur 132 Mazmur 134 → Mazmur 133 (disingkat Maz 133 atau Mz 133; penomoran Septuaginta: Mazmur 132) adalah sebuah mazmur dalam bagian ke-5 Kitab Mazmur di Alkitab Ibrani dan Perjanjian Lama dalam Alkitab Kristen. Digubah oleh Daud.&...

 

Garges-lès-Gonesse

Garges-lès-Gonesse Koordinat: 48°58′22″N 2°24′03″E / 48.9728°N 2.4008°E / 48.9728; 2.4008NegaraPrancisArondisemenSarcellesKantonibukota 2 kantonGarges-lès-Gonesse-EstGarges-lès-Gonesse-OuestAntarkomuneCA Val de FranceKode INSEE/pos95268 /  Garges-lès-Gonesse merupakan sebuah komune di pinggiran utara Paris, Prancis. Terletak 14.1 km (8.8 mil) dari pusat kota Paris. Angkutan Garges-lès-Gonesse dilayani oleh stasiun Garges – Sarcelles pada RE...

 

Knowledge and Human Development Authority

Educational quality assurance agency of the Emirate of Dubai This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article's tone or style may not reflect the encyclopedic tone used on Wikipedia. See Wikipedia's guide to writing better articles for suggestions. (February 2020) (Learn how and when to remove this template message) The neutrality of this article is disputed. Relevant discussi...

Madame du Barry

Mistress of Louis XV For other uses, see Dubarry. Jeanne BécuCountess of BarryPortrait by Élisabeth Vigée Le Brun, 1782. Note: Though du Barry never wore rouge, another artist added it to her cheeks.BornJeanne Bécu19 August 1743Vaucouleurs, Kingdom of FranceDied8 December 1793 (aged 50)Paris, French First RepublicBuriedMadeleine CemeterySpouse Comte Guillaume du Barry ​ ​(m. 1768)​Signature Jeanne Bécu, Comtesse du Barry (19 August 1743 – 8 December 1...

 

François Quesnay

French physician, Physiocratic economist, and orientalist (1694–1774) François QuesnayBorn(1694-06-04)4 June 1694Méré near VersaillesDied16 December 1774(1774-12-16) (aged 80)VersaillesEraAge of EnlightenmentRegionWestern philosophy French philosophy SchoolPhysiocratsMain interestsPolitical economy, sinologyNotable ideasLaissez-faire François Quesnay (French: [fʁɑ̃swa kɛnɛ]; 4 June 1694 – 16 December 1774) was a French economist and physician of the Physiocratic scho...

 

Interstate 85 Business (South Carolina)

Highway in South Carolina Interstate 85 BusinessVeterans ParkwayI-85 Bus. highlighted in greenRoute informationBusiness route of I-85Maintained by SCDOTLength8.770 mi[1] (14.114 km)Existed1995–presentMajor junctionsSouth end I-85 near WellfordMajor intersections I-26 near Spartanburg I-585 / US 176 near Spartanburg North end I-85 near Spartanburg LocationCountryUnited StatesStateSouth CarolinaCountiesSpartanburg Highway system Interstate Highway Sy...

أتراك

هذه المقالة عن المجموعة العرقية الأتراك وليس عن من يحملون جنسية الجمهورية التركية أتراكTürkler (بالتركية) التعداد الكليالتعداد 70~83 مليون نسمةمناطق الوجود المميزةالبلد  القائمة ... تركياألمانياسورياالعراقبلغارياالولايات المتحدةفرنساالمملكة المتحدةهولنداالنمساأسترالي�...

 

2020年夏季奧林匹克運動會波蘭代表團

2020年夏季奥林匹克运动会波兰代表團波兰国旗IOC編碼POLNOC波蘭奧林匹克委員會網站olimpijski.pl（英文）（波兰文）2020年夏季奥林匹克运动会（東京）2021年7月23日至8月8日（受2019冠状病毒病疫情影响推迟，但仍保留原定名称）運動員206參賽項目24个大项旗手开幕式：帕维尔·科热尼奥夫斯基（游泳）和马娅·沃什乔夫斯卡（自行车）[1]闭幕式：卡罗利娜·纳亚（皮划艇）&#...

 

中華民國國軍中的中共間諜列表

 本表是動態列表，或許永遠不會完結。歡迎您參考可靠來源來查漏補缺。 潛伏於中華民國國軍中的中共間諜列表收錄根據公開資料來源，曾潛伏於中華民國國軍、被中國共產黨聲稱或承認，或者遭中華民國政府調查審判，為中華人民共和國和中國人民解放軍進行間諜行為的人物。以下列表以現今可查知時間為準，正確的間諜活動或洩漏機密時間可能早於或晚於以下所歸�...

Alun Cairns

Untuk profesor Kanada, lihat Alan Cairns. The Right HonourableAlun CairnsMPCairns pada 2020 Sekretaris Negara untuk WalesMasa jabatan19 Maret 2016 – 6 November 2019Perdana MenteriDavid CameronTheresa MayBoris JohnsonPendahuluStephen CrabbPenggantiSimon HartMenteri Tingkat Rendah Parlementer untuk WalesKomisioner Tinggi PerbendaharaanMasa jabatan15 Juli 2014 – 19 Maret 2016Perdana MenteriDavid CameronPendahuluStephen CrabbPenggantiGuto BebbAnggota Parlemenuntuk Vale of Gl...

 

رافاييل نافارو (لاعب كرة قدم)

رافاييل نافارو   معلومات شخصية الميلاد 14 أبريل 2000 (24 سنة)[1]  كابو فريو  الطول 1.83 م (6 قدم 0 بوصة) مركز اللعب مهاجم الجنسية البرازيل  معلومات النادي النادي الحالي بالميراس الرقم 29 مسيرة الشباب سنوات فريق 0000–2017 فلومينينسي 2018–2019 أتلتيكو غويانيينسي المسير�...

 

StumbleUpon

StumbleUponURLArchived official website di Wayback Machine (archive index)TipePeringkatan dan penemuan situs webPendaftaranYaBahasaInggrisPemilikStumbleUpon, Inc.PembuatGarrett Camp Berdiri sejakNovember 2001; 22 tahun lalu (2001-11)[1]Service retirement30 Juni 2018 Lokasi kantor pusatSan Francisco NegaraAmerika Serikat Peringkat Alexa 14.049 (April 2019[update])[2]StatusTutup StumbleUpon merupakan situs sosial bookmark yang memungkinkan para penggunanya untuk...

Battle of Liberty Place

1874 attempted coup d'etat against Louisiana state government This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Battle of Liberty Place – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (May 2017) (Learn how and when to remove this message) Battle of Liberty PlacePart of the Reconstruction EraThe Louisiana Outrage...

 

Joulupöytä

Traditional assortment of foods served at Christmas in Finland This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Joulupöytä – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December 2019) (Learn how and when to remove this message) Modern Finnish joulupöytä Joulupöytä (pronounced [ˈjou̯luˌpøy̯tæ&...

 

Aymeric Caron

French politician and former radio and television journalist You can help expand this article with text translated from the corresponding article in French. (March 2021) Click [show] for important translation instructions. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply copy-pasting machine-translated text into the English Wiki...

Girolama Mazzarini

Geronima o Girolama Mazzarini, o Mazzarino (Roma, 5 dicembre 1614 – Parigi, 29 dicembre 1656), era sorella del cardinale Mazzarino, il capo-ministro di Francia all'inizio del regno di re Luigi XIV di Francia. Fu madre delle famose cinque sorelle Mancini, che, con due delle loro cugine Martinozzi, diventarono famose alla corte di Francia come le Mazarinettes. Stemma della famiglia Mazzarino (o Mazzarini)Blasonaturad’argento, al fascio di verghe, la scure al naturale e la banda d’azzurro,...

 

Liga Arab

Liga Negara-Negara Arabجامعة الدول العربية Jāmiʻah ad-Duwal al-ʻArabiyyah Bendera Emblem 'Lagu kebangsaan: 'Al-Jinniyah Pusat pemerintahanDoha, QatarBahasa resmiBahasa ArabDemonimArabKeanggotaan 21+ anggota  Aljazair  Bahrain  Komoro  Jibuti  Mesir  Irak  Yordania  Kuwait  Lebanon  Libya  Mauritania  Maroko  Oman  Palestina  Qatar  Arab Saudi  Somalia  Sudan  Tunisia &#...