בואש (אמצעי לפיזור הפגנות)

התזת בואש על מפגינים בבלעין, דצמבר 2011
מכלית בואש בהפגנה בבלעין דצמבר 2011

בּוֹאֵשׁ הוא נשק אל-הרג שפותח על ידי משטרת ישראל ומשמש כאמצעי לפיזור הפגנות והפרות סדר.

הבואש קרוי על שם בעל החיים ממשפחת הבואשיים, המפורסם בתכונתו להפצת ריח רע. נשק הבואש הוא נוזל שמותז ממכלית או ממכל-גב על מפגינים וגורם לריח רע לדבוק בהם. הנוזל הוא תמיסה מימית של שמרים וסודה לשתיה בתנאי pH בהם יוצרים השמרים חומצות אמינו בעלות ריח כבד[1]. פיתוח הנשק הוחל בשנת 2005 על ידי מחלקה לפיתוח אמצעים טכנולוגיים של המשטרה, בראש הפרויקט עמד סנ"צ דוד בן הרוש (בן הראש) המוביל את פיתוח אמצעי אל-הרג ונחשב מומחה בתחומו. הבואש נכנס לשימוש לראשונה בשנת 2008 במהלך הפגנות של פעילי שמאל ופלסטינים כנגד גדר ההפרדה. בשנת 2009 נכנס הבואש לשימוש גם בכוחות צה"ל הפועלים בשטחי יהודה ושומרון[2][3].

החומר מיוצר ומשווק על ידי חברת Odortec ממושב אביעזר. על פי פרסומי החברה, החומר בטוח, ידידותי לסביבה ונמצא בשימוש על ידי רשויות אכיפת חוק, ארגוני סביבה וחקלאים בישראל, אירופה ודרום אמריקה[4]. עם זאת גיליון הבטיחות של החומר מציין תופעות לוואי ככאב בטן בעקבות בליעה, גירוי בעור ואדמומיות וכאב בעיניים[1] לאחר חשיפה.

ה"בואש" מוגדר כאמצעי לפיזור הפגנות אך תועדו מקרים בהם נעשה שימוש בבואש כלפי בתים, בתי ספר ועסקים פלסטיניים[5][6], לעיתים גם אחרי שההפגנות הסתיימו, כענישה קולקטיבית נגד היישובים או השכונות בהם היו ההפגנות[7]. השימוש בבואש נפוץ בהפגנות של פלסטינים ושל ארגוני זכויות האדם.

באוקטובר 2017 נעשה שימוש בבואש נגד מפגינים חרדים מהפלג הירושלמי, שמחו נגד מעצר עריקים מהציבור החרדי ליד גשר המיתרים בירושלים[8]. מאז נעשה בו שימוש פעמים נוספות בהפגנות נגד מעצר עריקים מהציבור החרדי, בירושלים ובבני ברק[9].

במאי 2018 החל צה"ל להשתמש בחומר גם באמצעות רחפנים במהלך המהומות האלימות בגבול רצועת עזה.

במספר הפגנות של הפלג הירושלמי בבני ברק שהתקיימו באוגוסט 2018, ציידה משטרת ישראל מספר שוטרים במכלית התזה אישית של בואש להתזה ישירה על פני מפגינים. המכלית מותקנת על גבו של איש משמר הגבול ומתיזה את החומר ישירות על המפגין[10].

שוטרי משמר הגבול מתיזים בואש על מפגיני הפלג הירושלמי. בני ברק 2018.

בשנת 2018 עתרו מספר חרדים לבג"ץ נגד השימוש בבואש ובמהלך העתירה נקבעו כללים מחמירים לצורך השימוש בו[11].

בשנת 2020 בוצע שימוש בבואש בהפגנת חרדים בירושלים, במחאה על מעצר עריק[12]. בראשית 2021 בוצע שימוש בבואש נגד מפגינים מהימין בהפגנה מול משרדי מח"ש בירושלים, בעקבות תקרית בין שוטרים לנערי גבעות ליד כוכב השחר, שבה נהרג אהוביה סנדק. בדצמבר 2021 פנה משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, למפכ"ל המשטרה בדרישה להפסיק את השימוש בבואש לפיזור הפגנות בעיר. ראש העיר טען כי "אין מקום להפעלת בואש בתוך שכונות מגורים. זו תגובה לא מידתית... גם אם המפגינים מפרים את החוק, יש דרך לטפל בכך בלי לגרום לנזקים חמורים לתושבי השכונה והאזור"[13].

בשנת 2021, במהלך אכיפת הנחיות הסגר בעקבות מגפת הקורונה בישראל, נעשה שימוש נרחב בהתזת בואש בהפגנות בשכונות החרדיות בערים ירושלים ובית שמש. הבואש הותז על רחובות ריקים מאדם וכן על בתים ועל רכבים חונים ונוסעים,כאמצעי אכיפתי וענישתי כלפי כלל האוכלוסייה במקום, וכדי להרתיע אזרחים מהמצאות במרחב הציבורי – ללא כל קשר לפיזור הפרות סדר.[14]

ב-24 ביולי 2023 נעשה שימוש בבואש נגד מוחים במחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע בירושלים, אשר חסמו את כביש בגין[15].

באוקטובר 2023 עדכנה משטרת ישראל את נוהל ההפעלה והשימוש במכת"ז, כך שיאפשר גם הוספה של גז פלפל למים המותזים. בעקבות כך פנתה האגודה לזכויות האזרח בבקשה לקבל מידע על סוג החומר שבו משתמשת המשטרה, על אופן השימוש בו, על רמת הבטיחות שלו ועוד, וכן חוות דעת רפואית ומשפטית לגבי השימוש בגז הפלפל אך המשטרה סירבה להעביר לידי האגודה את חוות הדעת הרפואית והמשפטית שעל בסיסן אושר השימוש באמצעי הזה.[16]

ב-24 באפריל 2024 נעשה שימוש בבואש נגד מפגינים שקראו לשחרור החטופים שנמצאים בידי החמאס מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונגד בני משפחות החטופים שלקחו חלק בהפגנה[17].

ב-21 באוגוסט 2024 נעשה שימוש במכתזית עם בואש במחאה נגד הגיוס על יד לשכת הגיוס בירושלים.[18]

באחד בספטמבר 2024 נעשה שימוש ברימוני הלם וכן במכתזית עם בואש במחאה בה השתתפו מטה המשפחות להחזרת החטופים בחסימת כביש איילון דרום בתל אביב.[19]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Odortec, [www.skunk-skunk.com/image/users/121755/ftp/my_files/MSDS_Skunk.pdf?id=3225191 (MATERIAL SAFETY DATA SHEET ( MSDS Skunk]
  2. ^ הבואש מתגייס לצה"ל, אתר דובר צה"ל, 9 באוגוסט 2009
  3. ^ בצלם, אמצעים לפיזור הפגנות בשטחים (עמ' 27-28), ‏2012
  4. ^ Odortec, Skunk
  5. ^ אליאור לוי, תותח הסירחון נגד המפגינים מכוון גם לבתים. צפו, באתר ynet, 5 במרץ 2013
  6. ^ דייוויד שיפלר, Arab and Jew: Wounded Spirits in a Promised Land, מהדורה מעודכנת, 2015
  7. ^ ג'ון בראון, צפו: צה"ל מפזר מי בואש על בתי פלסטינים בכפר קדום, באתר "שיחה מקומית", 7 בנובמבר 2016
  8. ^ דב אייכלר, התושבים מתלוננים: ריח ה"בואש" – בלתי נסבל, ‏24.10.2017.
  9. ^ השומרים - האם תגיעו להפגנה הבאה?, באתר www.hashomrim.org
  10. ^ קובי רוזן, ‏בהפגנת 'הפלג': בואש אישי לכל מפגין. צפו, באתר כיכר השבת, 7 באוגוסט 2018
  11. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 5882/18
  12. ^ חיים גולדיטש, תיעוד: מפקד זרוע היבשה הוקף ע"י מפגינים - והוציא אקדח, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
  13. ^ משה ליאון: די ל"בואש" המשטרתי, באתר ערוץ 7, ‏12/12/21
  14. ^ תיאור המקרים באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
  15. ^ טל שלו, ינון שלום יתח, שלומי הלר, אורי סלע, יואב איתיאל, אלי אשכנזי‏, הערב שאחרי ביטול עילת הסבירות: חסימות, הפגנות ועימותים ברחבי הארץ, באתר וואלה, 24 ביולי 2023
  16. ^ taldahan0, הכנסת גז פלפל לשימוש כאמצעי לפיזור הפגנות | האגודה לזכויות האזרח בישראל, באתר ACRI - hebrew, ‏2024-04-09
  17. ^ לירן תמרי, רוני גרין שאולוב, מדורות וחזיזים, 200 מטר ממעון נתניהו: הפגנה סוערת בי-ם אחרי פרסום סרטון החטוף, באתר ynet, 24 באפריל 2024
  18. ^ יואב זיתון, בצל הפגנות סוערות: רק 7 מלש"בים חרדים הגיעו לצו ראשון בירושלים, באתר ynet, 21 באוגוסט 2024
  19. ^ ליעם אדיב, אלון חכמון, ‏אבוקות, מדורות ורימוני הלם: מאות אלפים הפגינו לשחרור החטופים, באתר מעריב אונליין, 1 בספטמבר 2024