פונסקה היה הנשיא הראשון שמוצאו בבני הגאוצ'ו ממדינת ריו גראנדה דו סול בדרום ברזיל. תקופת שלטונו בתור נשיא ברזיל הייתה אפופה במאבקי סמכויות, מרידות ושערוריות פוליטיות. בתקופת כהונתו כנשיא החל מרוץ חימוש ימי בין ברזיל לגדולות בשכנותיה האזוריות כארגנטינה אשר הוביל לייצור אוניות המערכהמסוג דרדנוט. משברים כלכליים בתקופתו לנוכח עליית התחרות הבינלאומית בייצור מוצרים כגון גומי הקשו על ממשלו של פונסקה שהיה בלתי יציב עוד לפני כן עקב אופוזיציה גדולה לשלטונו שכללה פלגים שונים בפוליטיקה הארצית.
לאחר סיום כהונתו בתור נשיא נבחר ונססלאו בראז מטעם המפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס לרשת אותו בבחירות 1914, מה שהשיב את ההנהגה הפוליטית לידי מינאס ז'ראיס וסאו פאולו. פונסקה כיהן מספר שנים בתור נשיא (כיום תפקיד אשר הומר למושל) מדינת ריו גראנדה דו סול. גם לאחר שיצא לגמלאות נותר מעורב באופן משני בפוליטיקה הלאומית באופן שהוביל למאבקים פנימיים.
ארמס תמך בכינונה של הרפובליקה בשנת 1889 על ידי הפיכה צבאית שארגן דודו, המרשל דאודורו דה פונסקה, והוזמן על ידו למלא תפקיד של מזכיר צבאי בממשלה הצבאית הזמנית שהפכה את המדינה לפדרציה. בשנת 1890 קיבל דרגת לויטננט קולונל. בשנת 1893 התמרד חלק מהצי הברזילאי במפרץ גואנברה נגד ממשלתו של פלוריאנו פיישוטו (אשר החליף את דאודורו דה פונסקה דרך קשריו הפוליטיים בתוך דרגות הכת הצבאית אשר שלטה בברזיל מאז כינונה של הרפובליקה ועד לשנת 1894), הכוחות המורדים פעלו להשיב את המוסד הקיסרי לברזיל ולהכתיר את איזבל, הנסיכה הקיסרית שגורשה לגלות קודם לכן, לקיסרית ברזיל.
ארמס דה פונסקה, מפקד בריגדת החי"ר שהוצבה בבירה ריו דה ז'ניירו, הצטיין כמפקד בהגנה על הממשלה הצבאית של פלוריאנו פיישוטו[1][2]. ההנהגה של המשטר הצבאי החריזה תחילה על סגירת הקונגרס הלאומי של ברזיל בהיענות לדרישות המורדים בשורות הצי. המורדים לא הסתפקו בכך ואיימו להפציץ את הבירה דה ז'ניירו בעזרת ארטילריה. ארמס דה פונסקה החל בפעולה ללא קבלת הסמכה מהממשלה הפדרלית שהיוותה באותה העת גם את ההנהגה הצבאית. הוא הורה לכוחות הבריגדה לתקוף את המורדים שחנו על אוניות מלחמה לחופי הבירה ובכך הפילו את המרד בכוח צבאי. בשנת 1894 קודם לדרגת קולונל. בין 1899–1904 היה מפקד משטרת ריו דה ז'ניירו.
בשנת 1904 התמנה למפקד בית הספר לקצינים היוקרתי בריאלנגו והיה מפתח בדיכוי "מרד החיסון" באותה השנה. "מרד החיסון" היה מרד עממי, בתמיכת תלמידי קורס הקצינים, נגד מדיניות העיור בריו דה ז'ניירו, אשר מצד אחד נועדה להפחית בצורה משמעותית את המגפות ומחלות אשר פקדו את תושבי העיר, אך מצד שני הכריחה אלפי תושבים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות לעבור מקום מגורים לאזורים יותר רחוקים מהמרכז. הממשלה תמכה בפיתוחם של ארגוני בריאות ציבוריים והוציאה לפועל תשתיות שנועדו לשמור על האוכלוסייה כגון בנייה והשגחה על ביובים הנפרדים מצינורות שהעבירו את מי השתייה הציבוריים.
על כן היה על הממשלה לנהל תהליך של עיור ברחבי מרכזי האוכלוסין, בראש ובראשונה ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו, שהיו הערים הגדולות ביותר בברזיל באותה העת. בין השנים 1890 עד 1920, חוותה עיר הבירה ריו דה ז'ניירו צמיחת אוכלוסין מהירה, כאשר אוכלוסיית המחוז הפדרלי המדיני שלה הוכפלה מ-500,000 למעל 1,000,000[3]. גדילת הערים הכריחו חקלאים בפריפריה העירונית, רובם בני המעמדות הכלכליים-חברתיים החלשים, לאבד את בתיהם ואת עבודתם ולהתמג עם החברה העירונית הכוללת. בני המעמדות החלשים הללו פיתחו שנאה ואי-אמון אל הממשלה וסירבו לקבל תרופות וחיסונים שפיתוחיהם מומנו בידי הממשלה, מה שהוביל לכינוי המרד בתואר "מרד החיסון".
המרד לא נבע רק מפחד מטיפול רפואי, אלא מהתנגדות אידאולוגית להיבט המחייב של תוכנית החיסון אשר רבים החשיבו כפגיעה בזכויות הפרט. התגובה העממית נגד קמפיין החיסונים נבעה משכיחותם של ערכים עממיים שאינם תאמו לתוכניות ממשלתיות בעידן זה, במיוחד סטנדרטים של מוסר משפחתי. ביקורים של רופאים בהיעדרו של ראש משק הבית, כמו גם האפשרות של אדם זר לקיים אינטראקציה פיזית עם נשים ובנות, היוו פגיעה בתחושת הכבוד של הבעל וחדירה רצינית לתחום הביתי. אף על פי שניסיון ההפיכה שהנהיג המרד נכשלה, ההתפרעות הייתה הרסנית[4].
פורעים שרפו תחנות רכבות וחתכו את זרמי המים והגז הציבוריים, מה ששלל מהעיר את השירותים הבסיסיים שלה. תריסר פורעים נהרגו ומעל 60 נפצעו בשלושת הימים הראשונים של המרד. בבוקר 16 בנובמבר, כל התחבורה העירונית ממרכז העיר ריו דה ז'ניירו לאזורים המרוחקים נעצרה עקב התקפות חוזרות ונשנות על מכוניות ונהגים. למחרת הודיעה הממשלה על תוכניתה לבטל את חובת החיסון נגד אבעבועות שחורות, מה שהשיב במהרה את השקט והחזיר את הסדר בעיר. במהלך המרד, כוחותיו של פונסקה הגנו בעיקר על מבנים ציבוריים ופעלו למזער את הפגיעה בתשתיות. הנשיא רודריגס אלווס קידם את פונסקה לדרגת מרשל ברזיל (מקביל לפילדמרשל) על פועלו לעצור את התפשטותו של המרד.
שר המלחמה
ב-24 בדצמבר 1904 הועלה לתפקיד המפקד העליון של אזור אחד (ריו דה ז'ניירו), תפקיד שהפך אותו למפקד כל כוחות הצבא הברזילאי באזור הצבאי הראשי של ריו דה ז'ניירו. לאחר מכן הועלה פונסקה למפקד העליון של כל כוחות היבשה של הכוחות המזוינים של ברזיל. לאחר מרד החיסונים החל ארמס דה פונסקה לעלות בדרג הממשל הפוליטי דרך מעמדו הצבאי. הוא עבר בכמה משרות משניות עד אשר מונה בידי הנשיא אפונסו פנה לשר המלחמה של ברזיל במהלך שנת 1906. פונסקה היה נתון להשראה ממיומנותו של צבא הקיסרות הגרמנית ובעצתו של חוסה מריה דה סילבה, הברון בראנקו (שהיה בתפקיד שר החוץ נכון לאותה העת), הורה לשלוח צוערים צעירים להכשרה בקיסרות הגרמנית. הצוערים שהוכשרו בגרמניה קיבלו את הכינוי "הטורקים הצעירים" (להבדיל מהטורקים הצעירים באימפריה העות'מאנית, שהיו קבוצה פוליטית). רעיון ההכשרה של צוערים בגרמניה נבע תחילה מהצעה של וילהלם השני, קיסר גרמניה להכשיר צוערים ברזילאים בארצו במטרה לחזק את יחסי ברזיל–גרמניה.
ארמס דה פונסקה ביצע רפורמות בניהול הצבא הברזילאי. בין לבין הוא הביא ליצירת שירותים טכנולוגיים והנדסיים בתעשייה הברזילאית שהיו מקושרים לצבא במטרה לחזק את תעשיית המלחמה. הרפורמה החשובה ביותר שהנהיג הייתה גיוס חובה, רפורמה שנתקלה בהתנגדות נרחבת מטעם הקונגרס הלאומי של ברזיל ואושרה באופן סופי רק בשנת 1964, עת נשיאותו של אומברטו קסטלו ברנקו בתחילתה של תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל. הלגיטימציה של החוק חזקה לנושא הדיון בקונגרס הלאומי הברזילאי ערב סופה של הדיקטטורה הצבאית בשנת 1984, לקראת סיום תקופת נשיאותו של ז'ואאו פיגיירדו (האחרון מחמשת הנשיאים בתקופת הדיקטטורה הצבאית)[5].
נכון לתקופת הרפובליקה הברזילאית הראשונה, מגעים בהנהגה הפוליטית והמדינית לרוב היו מבוססים על מדיניות רפובליקת הקפה בחלב, לפיה נשיאי ברזיל מאז פרודנטה דה מוראיס (כיהן בשנים 1894 - 1898) נבחרו מבין האוליגרכיות של מדינת סאו פאולו (יצרנית הקפה המרכזית של ברזיל) או של מדינת מינאס ז'ראיס (יצרנית החלב המרכזית של ברזיל)[6]. מערכת זאת התפרקה לראשונה בשנת 1908, כאשר התפרץ משבר פוליטי חריף בין הנמפלגות הרפובליקניות של סאו פאולו ומינאס ז'ראיס, שקודם לכן היו חברות באותה קואליציה ממשלתית. הנשיא באותה העת, אפונסו פנה, היה במקורו ממינאס ז'ראיס ולנוכח המשבר קבע את פונסקה להיות לו ליורשו הפוליטי בבחירות של 1910. המפלגה הרפובליקנית של סאו פאולו הדגישה את תמיכתה במועמד האזרחי רוי ברבוזה[7]. בשנת 1909 נפטר הנשיא אפונסו פנה בעת מילוי כהונתו וסגנו, נילו פסניה, ירש אותו בתור נשיא עד לסיום הקדנציה בשנת 1910.
בחירות 1910 לנשיאות
האוליגרכיות ששלטו במפלגות הרפובליקניות של סאו פאולו ומינאס ז'ראיס לא הגיעו להסכמה בנוגע לבחירת מועמד משותף לרשת את הנשיא המכהן נילו פסניה. לכן, סאו פאולו הייתה לבעלת ברית עם המועמד הרפובליקני האזרחי של באהיה, רוי ברבוזה, ואילו מינאס ז'ראיס חבר עם פונסקה מריו גראנדה דו סול[8]. בפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה הברזילאית (הראשונה והיחידה עד הבחירות הכלליות של 1922), הביאו הבחירות הכלליות של 1910 את תעמולת הבחירות. במהלך הבחירות התמודדו ה"ארמיסטים" (תומכי ארמס דה פונסקה) נגד ה"סיביליסטים" (תומכי המועמד האזרחי רוי ברבוזה). נוסף עליהם היו עוד מתמודדים חלשים יותר שזכו בסופו של דבר בסך הכל ל-11.4 אחוזים מכלל קולות הבוחרים. מדינות הרפובליקה היו חלוקות בתמיכתן; באהיה, סאו פאולו, פרנמבוקו, ריו דה ז'ניירו וחלק ממינאס ז'ראיס תמכו בברבוזה, ואילו שאר המדינות תמכו בפונסקה. ארמס דה פונסקה נבחר ב-1 במרץ1910 עם 402,867 קולות (שהיוו 57.1 אחוזים מכלל הקולות) נגד 222,822 (שהיוו 31.5 אחוזים מכלל הקולות). מכיוון שהיה ארמס גאוצ'ו במוצאו (בוקרים ורועי צאן מחבל הפמפס אשר בברזיל התגוררו במדינת ריו גראנדה דו סול[9]), בחירתו של ארמס דה פונסקה קטעה באופן זמני את מדיניות רפובליקת הקפה בחלב. עם בחירתו לנשיאות היה ארמס דה פונסקה נשיאה השמיני של הרפובליקה הברזילאית הראשונה מאז הקמתה[10].
שר התחבורה והתשתיות הציבוריות: ז'וזה ז'ואקים סיברה (1910 - 1912), ז'וזה ברבוסה גונסאלבס (1912 - 1914)
מרידות ושערוריות
שלטונו של ארמס דה פונסקה היה עתור מרידות ומשברים ובשל כך הרבה פונסקה להכריז על מצב חירום לאומי. כבר בשבוע הראשון לקדנציה שלו, היה חייב פונסקה להתמודד עם "מרידת ההצלפות" בין מלחי חיל הים, אשר התמרדו נגד תנאי השירות הקשים ובמיוחד נגד העונשים, אשר כללו הצלפות. סכסוך זה נפתר בדרכים דיפלומטיות ועונשי ההצלפה בוטלו בצבא הברזילאי. אך בהמשך התמרדו גם חיל הנחתים הברזילאי, אשר הביא למאבק אלים ולמצב חירום לאומי ראשון. ב-12 בספטמבר1912, התפרצה מרידה של חקלאים עניים בגבול המדינות פרנה וסנטה קטרינה. הם דרשו מהשלטון שיקיים הבטחה של תרומת אדמה לחקלאים ולכן נקרא הסכסוך "מלחמת הדרושה" (Guerra do contestado). למלחמה זו היה אופי דתימשיחי, שכן חיפשו המורדים להפוך את האדמה הדרושה לממלכה אלוהית, בה לא יהיו מיסים או רכוש פרטי. מלחמת הדרושה הסתיימה רק ב-1915 בשלטונות של ונססלאו בראז עם חיסול המורדים האחרונים על ידי הצבא. מלחמת הדרושה שכנעה מנהיגים צבאיים רבים בצורך בהתערבות פדרלית ישירה באזורים בהן ישנה סמכות שלטונית אזורים רופפת. הגנרל סטטמברינו דה קרבליו הציע להקים מדינה פנים ברזילאית חדשה, "איגואסו", שנחצבה מתוך שטחן של המדינות פרנה וסנטה קטרינה בלב אזור המלחמה, אשר נועדה להישלט על ידי מושל צבאי חזק הנתמך על ידי כוחות פדרליים. התגובות למדיניות התערבותית זו של הצבא בתוך החלטות הממשלה היו שנויות במחלוקת: קרבת האזור לארגנטינה שהפכה את המרד הפנימי למסוכן במיוחד הובילה את הנשיא פונסקה להתנגד לכך. אף על פי זאת, האירוע החל תהליך ממושך של עלייה במעורבות הכוחות המזוינים בהנהגת המדינה אשר הגיע לשיאו עם המהפכה של 1930[11].
ארמס דה פונסקה הנהיג במהלך שלטונו את "מדיניות ההצלות" (Política das Salvações), לפיה החליף, בניגוד לעקרונות הרפובליקניים, את המושל של מספר מדינות ברזיל באנשים מטעמו. התירוץ הרשמי היה "ניקיון" מדינות אלו משחיתות ומעשי מרמה אחרים, אך למעשה הייתה מדיניות ההצלות התערבות פוליטית שמטרתה להשתלט על האוליגרכיות המקומיות. פונסקה החליף את המושלים של פרנמבוקו, סיארה ואלגואס, וניסה גם להחליף את מושל סאו פאולו ללא הצלחה. מדיניות ההצלות, למרות הצלחתה ההתחלתית, ערער את הבסיס הפוליטי במדיניות בהן פעלה וגרמה בסופו של דבר להחלשת התמיכה בנשיא, התנגדות עממית ומרידות. במדינת סיארה הוביל את ההתנגדות הכומרסיסרו רומאו בטיסטה, אשר הוסיף למאבק פן דתי.
מרוץ חימוש
עקב מרוץ החימוש בין הקיסרות הגרמנית והאימפריה הבריטית נוצרו לראשונה אוניות מערכה מסוג דרדנוט שעקפו בכוחם הצבאי כל אוניית מלחמה או מערכה שקדמה להם. מרוץ החימוש הגיע עד ליבשת אמריקה הדרומית, איפה שמרוץ החמוש בין הרפובליקה הברזילאית הראשונה, צ'ילה וארגנטינה היה מבוסס גם על ייצור עצמאי של תעשיות המלחמה באותן המדינות וגם על קניית דרדנוטים ממעצמות, בעיקר ארצות הברית. עוד בהיותו שר המלחמה, פונסקה העביר חלק נכבד מהתקציב הצבאי של הממשלה הברזילאית לפיתוח שלוש אוניות מערכה מסוג דרדנוט בידי צוותי פועלים מטעם הצי המלכותי הבריטי בפעולה שהוסיפה בעקיפין לחזק את יחסי ברזיל–הממלכה המאוחדת. שתי אוניות הדרדנוט הראשונות נקראו מינאס ז'ראיס וסאו פאולו על שמן של המדינות. חיילים בשורות חיל הים הברזילאי ששירתו בשתי האוניות היו מעורבים ב"מרידת ההצלפות" ומדיניות הפיתוח הצבאי ספגה התנגדות עממית נרחבת לנוכח משבר כלכלי שחל משנת 1910. עם עלייתו לנשיאות רצה פונסקה להמשיך בפיתוח הצי ולהזמין אוניות מערכה הנושאות תותחים באורך 14 אינצ'ים אך נעצר לנוכח התנגדות מהאופוזיציה, חוגים שונים בחברה הכוללת, משבר כלכלי, "מרידות ההצלפות" וגורמים מתנגדים מתוך הקואליציה ומתוך המפלגה השמרנית עצמה אותה הוא הנהיג. במסגרת שיתוף הפעולה עם בריטניה ארמס תמך במדיניות של הסדרת יחסים בין המדינות בכל הנוגע לתקריות ימיות אפשריות שעלולות לפגוע ביחסי המדינות[12].
לאחר פיתוח שתי האוניות ברזיל הסדירה את מעמדה בתור בעלת הצי החזק ביותר ביבשת. מעמד זה לא נותר יציב זמן רב ובשנים שלאחר מכן הצי הארגנטינאי וחיל הים של צ'ילה קנו אוניות מערכה מסוג דרדנוט גם כן שאיימו על מעמדה של ברזיל מקודם לכן והובילו את ממשלו של פונסקה להתחיל בפיתוח מחודש לאחר שהאחרון נעצר בעיקר עקב קשיים כלכליים שהפיתוח גבה מהכלכלה הברזילאית. בשנת 1913, לאחר שנים של פיתוח ממושך, יוצרה בבריטניה אוניית המערכה אה"מ (ראשי תיבות של אוניית הוד מעלתו) אז'נקור, אשר במקורה הייתה מפיתוח משותף בין הרפובליקה הברזילאית, הצי המלכותי הבריטי וצי האימפריה העות'מאנית. אשר נמכרה לצי הברזילאי בשווי מוערך של 14,500,000 דולר אמריקני והועברה לשרת בשם ריו דה ז'ניירו. לאחר קניית אז'נקור, הממשלה הברזילאית תמכה בפיתוח אוניית מערכה נוספת בשיתוף עם חברת ארמסטרונג. לבסוף אוניית המערכה שנוצרה נקראה ראיצ'האלו (על שם קרב ימי מכריע שאירע במהלך מלחמת הברית המשולשת) אשר הייתה הרביעית והאחרונה מתוך אוניות הדרדנוט שהוכנסו לשירות הצי הברזילאי ואשר דמתה במאפייניה התכניים את אוניות מערכה מסדרת המלכה אליזבת (אנ') הבריטיות[13]. עם פריצתה של מלחמת העולם הראשונה, ממשל פונסקה הכריז על הנייטרליות של ברזיל. למרות זאת, מערכת הצוללות במלחמה פגעה בסחר ייצוא הקפה הברזילאי ולבסוף הביאה להצטרפותה של ברזיל לתוך המלחמה לצד מדינות ההסכמה בשנת 1917, שלוש שנים לאחר סיום כהונתו של פונסקה.
מדיניות פנים
פונסקה הקים שכונות פועלים, כולל שכונת מרשל ארמס שבריו דה ז'ניירו הקרויה על שמו, הרחיב את מערכת הרכבות באופן משמעותי, קידם את גידול התירס בברזיל וייסד את בית הספר הברזילאי לתעופה ב-1913. בתקופת נשיאותו של ארמס דה פונסקה, ההתפתחות הכלכלית במדינה סבלה מהשפעות של חוסר יציבות פוליטית. אזור הצפון סבל מחוסר יכולת לעמוד בפני תחרות עם תעשיית ייצור הגומי האסייתית, שהמתחרה המובילה בה הייתה האימפריה היפנית. עקב הקשיים הכלכליים שנוצרו לנוכח העברת חלק נרחב מהתקציב לצבא, הפיתוח של ההתיישבויות באגן יער האמזונאס שנעשה קודם לכן בתמיכת הממשלה הפדרלית נעצר. הלוואה חדשה ממעצמות מרכזיות פגעה עוד יותר במצב הכלכלי של המדינה[14]. מצב שני, הפיתוח התעשייתי והטכנולוגי בתקופתו של פונסקה הוביל לטיסות הראשונות של מטוסים מעל שמי ברזיל ולפיתוח קווי טלגרף עם מדינות נוספות כגון איחוד דרום אפריקה[15].
ארנס דה פונסקה התקשה להעביר חקיקות רבות עקב האופוזיציה הנרחבת שספג גם מהמפלגות האזרחיות הליברליות וגם מהמפלגות הרפובליקניות של מינאס ז'ראיס וסאו פאולו לאורך תקופת כהונתו. הנשיא ארמס דה פונסקה גם העביר חוק שקבע כי מהגרים המעורבים בסוגיות שביתה יסולקו מברזיל במטרה למנוע גרימה נוספת להתפרעויות שעלולות לאתגר את היציבות השלטונית. מכל הסיבות הללו העביר ארמס דה פונסקה את רוב תקופת כהונתו תחת הגנה צבאית נרחבת יותר מזאת של קודמיו. אך למרות כל המשברים והתהפוכות ארמס דה פונסקה הצליח גם לקדם יוזמות חלוציות והישגים מנהליים[16]. לקראת בחירות 1914 תמך פונסקה במועמד פיניירו משדו, אף הוא מריו גראנדה דו סול, אולם שוב התאחדו מדינות סאו פאולו ומינאס ז'ראיס בתמיכתן המשותפת במועמד מטעמן והחזירו את מדיניות הקפה בחלב. משדו הפסיד בבחירות לונססלאו בראז מטעם המפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס. תקופת השלטון של פונסקה הסתיים ב-15 בנובמבר 1914.
לאחר תום הנשיאות
עם תום המנדט שלו כנשיא ברזיל, רץ ארמס דה פונסקה לתפקיד מושל ריו גראנדה דו סול. הוא ניצח בבחירות, אולם ויתר על התפקיד במחאה על רציחתו של פיניירו משדו. הוא עבר לשווייץ, שם התגורר עד לשנת 1920. עם שובו אל ברזיל פונסקה התיישב לפטרופוליס, העיר הקיסרית בתוך הבירה ריו דה ז'ניירו. הוא קיבל את נשיאותו של המועדון הצבאי הלאומי בשנת 1921. בשנה שלאחר מכן הוא היה מעורב במערכה לשת את הנשיאות מידי אפיטסיו פסואה, כאשר תמך במועמדותו של נילו פסניה אל מול המועמד ארתור ברנרדס שנתמך בידי האוליגרכיות מסאו פאולו ומינאס ז'ראיס שפעלו להשיב את מערכת הקפה בחלב. הקמפיין היה בעיצומו כאשר העיתון קורייו דה מאנה, מריו דה ז'ניירו, פרסם שני מכתבים שנכתבו כביכול על ידי ברנרדס ובהם התייחס ללא כבוד למרשל ארמס דה פונסקה. "מכתבי השווא", כפי שנודעו לאחר שהתגלה כי זויפו, גרמו לברנרדס לפקפק באמון הכוחות המזוינים בממשלו.
לאחר קיום הבחירות במרץ 1922 נבחר ברנרדס לנשיאות ברזיל. בתחילת יולי, ארמס דה פונסקה יצר קשר עם המפקד העליון של כוחות האזור הצבאי השני, שבסיסו ברסיפה, והמליץ לו לא להתערב בפוליטיקה הפנימית של מדינת פרנמבוקו, שכן הדבר ישמש כתירוץ שרצתה הממשלה הפדרלית להאשים את הנהגת הצבא על אי מחויבותו אליה ואל מוסדות הרפובליקה. מסיבה זו ננזף פונסקה על ידי שר המלחמה לשעבר ממשלתו של אפיטסיו, ז'ואאו פנדיא קלוגרס (João Pandiá Calógeras). לאחר מכן הממשלה הורתה על סגירת המועדון הצבאי ויצאה הוראה לעצור את פונסקה. בתגובה למעשי תגמול אלה נגד הנשיא לשעבר, קצינים צעירים שהתנגדו לברנרדס קידמו התקוממות בריו דה ז'ניירו בניסיון להימנע מהשבעתו. בהנהגתו של אוקלידס ארמס דה פונסקה, בנו של ארמס דה פונסקה, התקוממות זו הולידה את מעגל המרידות הצבאיות שערערו את היציבות השלטונית בברזיל לאורך שנות ה-20 של המאה ה-20[17].
Mika HoshinoInformasi pribadiKewarganegaraan JepangLahir(1965-07-10)10 Juli 1965Katashina, Gunma Rekam medali Mewakili Jepang Kejuaraan Dunia Tenis Meja 1983 Tim Putri Mika Hoshino (lahir 10 Juli 1965) adalah mantan pemain tenis meja internasional dari Jepang[1][2] Karier Dia memenangkan medali perak untuk Jepang di Kejuaraan Dunia Tenis Meja 1983 di Piala Corbillon (acara tim wanita) dengan Emiko Kanda, Fumiko Shinpo dan Tomoko Tamura.[3][4][5&#...
Rumus struktur kerangka Vitamin B12. Banyak molekul organik terlalu rumit untuk ditentukan dengan rumus kimia (rumus molekul). Rumus struktur dari suatu senyawa kimia adalah representasi grafis dari struktur molekul, yang menunjukkan bagaimana atom tersusun.[1] Ikatan kimia dalam molekul juga ditunjukkan, baik secara eksplisit maupun implisit. Tidak seperti rumus kimia, yang memiliki jumlah simbol terbatas dan hanya memiliki kekuatan deskriptif terbatas, rumus struktural memberikan re...
Time 100: The Most Important People of the Century (Time 100: Tokoh Paling Berpengaruh Abad Ini) adalah sebuah kompilasi dari 100 tokoh paling berpengaruh pada abad ke-20, yang diterbitkan dalam majalah Time pada 1999. Gagasan untuk daftar tersebut dimulai pada 1 Februari 1998, pada sebuah debat di sebuah simposium di Ha Noi, Vietnam. Para partisipannya adalah mantan pembawa acara CBS Evening News Dan Rather, sejarawan Doris Kearns Goodwin, mantan gubernur New York Mario Cuomo, then–Stanfor...
Imam Putra Piliang adalah seorang sutradara Indonesia beradar Minangkabau. Filmnya banyak diperani oleh para artis laga seperti Leo Chandra, George Rudy, Enny Beatrice, dan Deby Cynthia Dewi. Filmografi Perjanjian Setan (1983) Dendam Dua Jagoan (1986) dibintangi oleh Enny Beatrice dan Advent Bangun Pertarungan Untuk Hidup (1986) dibintangi oleh Leo Chandra dan Wieke Widowati Akibat Guna-Guna Istri Muda (1988) Cewek-Cewek Pelaut (1988) dibintangi oleh George Rudy dan Deby Cynthia Dewi Pertarun...
This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Vehicle registration plates of Kurdistan – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2019) (Learn how and when to remove this template message) Kurdistan vehicle license plates Kordestan's codes are 51 and 61. In public cars, Taxis and Governal cars the letter is always ...
Pelagic fish This article is about the species of fish. For its use as food, see Mackerel as food. For other uses, see Mackerel (disambiguation). MackerelSome species of mackerel migrate in schools for long distances along the coast and other species cross oceansGlobal commercial capture of mackerel in millions of tonnesreported by the FAO 1950–2009[1] This article is part of a series onCommercial fish Large pelagic billfish bonito mackerel salmon shark tuna Forage anchovy herring m...
Sungai TarabKecamatanMasjid Quba Nagari Rao Rao, Sungai TarabNegara IndonesiaProvinsiSumatera BaratKabupatenTanah DatarPemerintahan • CamatAfrizal, S.E.Populasi • Total- jiwaKode Kemendagri13.04.08 Kode BPS1305100 Luas7.185 Ha[1]Nagari/kelurahan10 Sungai Tarab atau Sungai Tarok (Bahasa Minangkabau) merupakan sebuah kecamatan yang ada di kabupaten Tanah Datar, Sumatera Barat, Indonesia. Kecamatan ini dibelah oleh dua buah jalan raya yang menghubungkan ibu k...
معركة حصن بورتوفيق إستسلام القائد الإسرائيلي لنقطة بورتوفيق الحصينة بعد الموقعة 1973 معلومات عامة التاريخ 6 أكتوبر، 1973 الموقع سيناء، مصر النتيجة انتصار مصري وأستيلائها علي النقطة - أستسلام القوة الإسرائيلية المتحاربون مصر إسرائيل القادة صلاح عبد الحليمعلي المزاحي �...
Il-54 adalah bomber transonik dikembangkan di Uni Soviet pada tahun 1950. Hanya dua contoh dibangun sebelum proyek itu ditinggalkan. Uji coba penerbangan dari Il-54 dimulai pada April 1955 dengan uji percontohan Vladimir Kokkinaki. Penanganan sulit selama menjalankan arahan diperbaiki dengan memodifikasi undercarriage. Produksi Il-54 tidak berjalan dengan, karena persaingan dari derivatif Yak-25, dan keyakinan bahwa pesawat berawak akan segera digantikan oleh rudal. Spesifikasi (Il-54) Karakt...
Mid-Ulster BrigadeActive1972–present dayAllegianceUlster Volunteer ForceHeadquartersLurgan and PortadownMain actions during The TroublesDublin and Monaghan bombingsMiami Showband killingsDonnelly's Bar and Kay's Tavern attacksReavey and O'Dowd killings1991 Cappagh killings1991 Drumbeg killingsCommandersNotablecommandersBilly Hanna (1972–1975)Robin Jackson (1975–early 1990s)Billy Wright (early 1990s–1996)Richard Jameson (?-2000)Military unit UVF Mid-Ulster Brigade formed part of the l...
American pianist and composer Ethelbert Woodbridge Nevin (November 25, 1862 – February 17, 1901) was an American pianist and composer. Ethelbert Nevin, ca. 1891 Early life Nevin was born on November 25, 1862, at Vineacre, on the banks of the Ohio River, in Edgeworth, Pennsylvania.[1] There he spent the first sixteen years of his life, and received all his schooling, most of it from his father, Robert Peebles Nevin, editor and proprietor of a Pittsburgh newspaper, and a ...
Samuel Alito Hakim Pembantu Mahkamah AgungAmerika SerikatPetahanaMulai menjabat 31 Januari 2006Dicalonkan olehGeorge W. BushPendahuluSandra Day O'ConnorPenggantiPetahanaHakim Dewan Banding Amerika Serikat untuk Sirkuit KetigaMasa jabatan30 April 1990 – 31 Januari 2006Dicalonkan olehGeorge H. W. BushPendahuluJohn Joseph GibbonsPenggantiJoseph A. Greenaway Jr.Jaksa Amerika Serikat untuk Distrik New JerseyMasa jabatan28 Desember 1987 – 30 April 1990PresidenRonald Reagan...
Konditorei khas di Xanten. Konditorei adalah kata Jerman untuk toko pâtisserie atau makanan manis. Konditorei biasanya menyediakan berbagai varietas pastri dan biasanya juga disajikan sebagai sebuah kafé. Di Jerman, Austria dan Israel, merupakan sebuah kebiasaan populer untuk pergi ke Konditorei untuk membeli sebuah kue dan beberapa kopi atau coklat panas pada siang hari. Budaya yang sama terjadi di beberapa negara Eropa utara yang terpengaruhi oleh tren Eropa tengah, seperti Swedia (disebu...
Kabupaten Panarukan beralih ke halaman ini. Untuk kecamatan bernama sama, lihat Panarukan, Situbondo. Kabupaten Situbondo PanarukanKabupatenTranskripsi bahasa daerah • MaduraSitubânḍâ (Latèn) سيتوبۤانڊۤا (Pèghu) ꦯꦶꦠꦸꦨꦤ꧀ꦝ (Carakan) • JawaSitubåndhå (Gêdrig) سيتوبانڎا (Pégon) ꦱꦶꦠꦸꦧꦤ꧀ꦝ (Hånåcåråkå)Dari kiri; ke kanan: Tradisi Petik Laut, Pantai Pasir Putih Situbondo, Pantai Bama, dan Kerbau di Taman N...
Diocesi di Altoona-JohnstownDioecesis Altunensis-JohnstoniensisChiesa latinaSuffraganea dell'arcidiocesi di Filadelfia Provincia ecclesiastica Collocazione geografica VescovoMark Leonard Bartchak Presbiteri170, di cui 96 secolari e 74 regolari425 battezzati per presbitero Religiosi92 uomini, 57 donne Diaconi39 permanenti Abitanti636.000 Battezzati72.250 (11,4% del totale) StatoStati Uniti d'America Superficie17.279 km² Parrocchie87 Erezione30 maggio 1901 Ritoromano C...
2004 American science fiction television series For the 2021 CW television series, see 4400 (TV series). The 4400Genre Science fiction Drama Created by René Echevarria Scott Peters Starring Joel Gretsch Jacqueline McKenzie Mahershala Ali Laura Allen Patrick Flueger Megalyn Echikunwoke Chad Faust Kaj-Erik Eriksen Samantha Ferris Jenni Baird Brooke Nevin Conchita Campbell Karina Lombard Billy Campbell Peter Coyote Theme music composerAmanda AbizaidOpening themeA Place in Time (performed by Bos...
Period of Eastern Roman (Byzantine) history from 518 to 602 Byzantine EmpireΒασιλεία Ῥωμαίων (Ancient Greek)Imperium Romanum (Latin)518–602 Chi Rho(see Byzantine insignia)The Byzantine Empire at its greatest extent since the fall of the Western Roman Empire, under Justinian I in 565 AD.CapitalConstantinopleCommon languagesGreek, LatinGovernmentMonarchyEmperor • 518–527 Justin I• 527–565 Justinian I• 565–574 Justin II• 574...
