ארטמיס 1

ארטמיס 1
Artemis 1
נתוני משימה
מטרה מרכזית טיסת ניסוי
טיסת יעף לא מאוישת סביב הירח
חללית אוריון CM-002
כן שיגור LC-39B, מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור 16 בנובמבר 2022, 06:47:44 UTC
נחיתה 11 בדצמבר 2022, 17:40:30 UTC
האוקיינוס השקט, מול חופי באחה קליפורניה
משך המשימה 25 ימים, 10 שעות ו-55 דקות
נתוני חללית
משגר SLS
משימות קשורות
משימה קודמת
EFT-1 		משימה הבאה
ארטמיס 2
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 54257 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2022-156A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארטמיס 1 (באנגלית: Artemis 1) הייתה טיסת ניסוי לא מאוישת של החללית אוריון אשר הקיפה את הירח, והטיסה הראשונה בתוכנית ארטמיס של נאס"א.[1] משימה זו הייתה טיסת הבכורה של משגר ה-SLS. הטיסה שוגרה ב-16 בנובמבר 2022 מכן השיגור 39B במרכז החלל קנדי שבפלורידה.

ארטמיס 1 נמשכה 25 ימים ובחנה את כל שלבי המשגר ואת החללית שבהם יעשו שימוש בהמשך תוכנית ארטמיס. לאחר השיגור למסלול וביצוע תמרון מעבר ירחי אשר שלח את החללית אוריון לכיוון הירח, החללית נכנסה למסלול סביב הירח ולאחר מכן חזרה לכדור הארץ וחדרה דרך האטמוספירה אל עבר צניחה במימי האוקיינוס השקט אל מול חופי באחה קליפורניה שבמקסיקו.

במשימות הבאות בתוכנית, ארטמיס 2 תבצע טיסת יעף מאוישת סביב הירח ובארטמיס 3 תתבצע נחיתה מאוישת על אדמת הירח, לראשונה מאז סיומה של תוכנית אפולו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.

רקע

לאחר סיומה של תוכנית אפולו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, הועלו מספר הצעות לחזרה מאוישת לחקר הירח. בשנת 1989, ביום השנה ה-20 למשימת אפולו 11, נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש הכריז על יוזמת חקר החלל (Space Exploration Initiative) שמטרתה לשגר אסטרונאוטים בחזרה לירח ובהמשך למאדים. עם זאת, דו"ח שפורסם 90 ימים לאחר מכן העריך כי יוזמת חקר החלל תעלה 500 מיליארד דולר, סכום גבוה שהרתיע את הקונגרס אשר דחה את המימון לתוכנית.[2]

בשנת 2005, הנשיא ג'ורג' ווקר בוש הקים את תוכנית קונסטליישן, במטרה להנחית בני אדם על הירח עד שנת 2020.[3] במסגרת התוכנית פותחו המשגרים ארס 1 וארס 5 אשר תוכננו לשאת את הנחתת אלטאיר ואת חללית האוריון. בשנת 2009 אף שוגר קונספט מוקדם של המשגר ארס 1, במסגרת טיסת הניסוי ארס 1-X. עם זאת, כמו קודמתה, גם תוכנית זו בוטלה, על ידי הנשיא ברק אובמה בפברואר 2010 עקב חריגות בתקציב ועיכובים.[4] בשנים שלאחר מכן, תחת ממשל אובמה, נעשו מספר שינויים בתכנון ובמימון לתוכנית החלל האמריקאית והחקר המאויש, במסגרתם ניתן מימון לפיתוח משגר ה-SLS וחללית מאוישת המיועדת לטיסות שמעבר למסלול הלווייני הנמוך.

בשנת 2017, הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שבמסגרתו תמומן תוכנית מאוישת לחקר הירח ומאוחר יותר למאדים.[5] בשנת 2019, הוכרז שהתוכנית החדשה לחקר הירח תיקרא "ארטמיס" על שם אחותו של אפולו מהמיתולוגיה היוונית. מבין שלל החומרה שפותחה במסגרת תוכנית קונסטליישן, החללית אוריון היא השריד היחיד שהמשיך לתוכנית ארטמיס.

מטען

אפוד AstroRad בתחנת החלל הבין-לאומית
ארטמיס 1 בכן השיגור LC-39B,
17 באוגוסט 2022

נאס"א, בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית והמרכז הגרמני לחקר החלל, בוחנת את אפודי AstroRad של חברת סטמראד הישראלית המספקים הגנה מקרינה קוסמית. הניסוי שנקרא Matroshka AstroRad Radiation Experiment ‏ (MARE), יספק מידע אודות יעילות ההגנה של האפוד מפני הקרינה בדרכה של החללית לירח.[6]

ארטמיס 1 נושאת שלוש בובות מבחן בגודל אנושי על סיפון חללית האוריון אשר בוחנות את השפעת השיגור, הטיסה והקרינה; בובת המבחן הראשונה, אשר נקראת "קפטן מוניקין קאמפוס" (ע"ש ארתורו קאמפוס, מהנדס לשעבר בנאס"א) יושבת במושב המפקד ותלבש את 'חליפת מערכת ההישרדות של אוריון' (Orion Crew Survival System). מוניקין מצויד בשני חיישנים אשר מתעדים את ההאצה והרעידות במהלך השיגור והטיסה. בובת המבחן השנייה נקראת זוהר והיא לובשת את אפוד "AstroRad" של חברת סטמראד הישראלית.[7] בובת המבחן השלישית, אשר נקראת הלגה, לא לובשת אפוד ובכך מאפשרת לבחון את השפעת הקרינה ואת איכות ההגנה של האפוד מקרינה.[8][9]

מחוץ למטען שבתוך החללית אוריון, מעליו מותקנים מספר לווייני קיובסאט קטנים אשר פותחו על ידי סוכנות החלל האיטלקית, הסוכנות היפנית לחקר החלל ומספר אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. לוויינים אלו משמשים עבור מגוון רחב של משימות מחקר בתחומי קרינה, חקר המגנטוספירה של כדור הארץ, חיפוש קרח בקטבי הירח ועוד.

מלבד המטען הפונקציונלי, ארטמיס 1 נושאת גם סטיקרים, טלאים, דגלים וחפצים שונים משותפי נאס"א וסוכנויות חלל ברחבי העולם. מסוכנות החלל הישראלית נשלחו בין היתר שני דגלי ישראל, מזוזה אחת, זרעי עצים שונים ו-20 סטיקרים של סוכנות החלל הישראלית.[10]

לווייני משנה

על החללת הותקנו 10 לווייני קיובסאט ששוחררו בהדרגה. כולם היו בגודל 6U. חלק מהלוויינים לא הצליחו לפעול לאחר שחרורם. 3 לוויינים פועלים בהצלחה גם בתחילת 2024.

  • ArgoMoon שוחרר למסלול הליוצנטרי. הוא מיועד לביצוע צילומים מפורטים של פעילות שלב ביניים של חללית "אוריון" ולמשימות נוספות. הלוויין נבנה בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האיטלקית. הלוויין בגודל 12*24*36 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. נכון לפברואר 2024 הוא משמיך להעביר מידע.
  • BioSentinel שוחרר למסלול הליוצנטרי. הוא מיועד לביצוע מחקרים בתחום ביולוגיה. הלוויין נבנה באחריות מרכז המחקר איימס. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. נכון לפברואר 2024 הוא ממשיך להעביר מידע.
  • EQUULEUS (EQUilibriUm Lunar-Earth point 6U Spacecraft) שוחרר למסלול סביב הירח. הוא מיועד לביצוע חקר פלזמה. הלוויין נבנה באחריות סוכנות החלל היפנית ואוניברסיטת טוקיו. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 13 ק"ג. נכון לפברואר 2024 הוא משמיך להעביר מידע.
  • Lunar Polar Hydrogen Mapper שוחרר למסלול סביב הירח. הוא מיועד לביצוע חקר מיקום מים על ירח. הלוויין נבנה באחריות אוניברסיטת המדינה של אריזונה. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. הוא סיים את פעילותו בפברואר 2023.
  • CubeSat for Solar Particles (CuSP) שוחרר למסלול הליוצנטרי. הוא היה מיועד לביצוע חקר שדה מגנטי. הלוויין נבנה באחריות מכון המחקר הדרום-מערבי. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 10 ק"ג. הקשר עם הלוויין אבד זמן קצר לאחר שחרורו.
  • Lunar IceCube שוחרר למסלול סביב הירח. הוא מיועד לביצוע חקר מיקום מים על ירח. הלוויין נבנה באחריות אוניברסיטת Morehead State University. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. הקשר עם הלוויין אבד ב-29 בנובמבר 2022.
  • Near-Earth Asteroid Scout (NEA Scout) שוחרר למסלול הליוצנטרי. הוא מיועד לביצוע חקר גופים קרובי ארץ. הלוויין נבנה באחריות מרכז טיסות החלל מרשל והמעבדה להנעה סילונית. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. לא היה קשר עם הלוויין לאחר שחרורו.
  • OMOTENASHI (Outstanding MOon exploration TEchnologies demonstrated by NAno Semi-Hard Impactor) שוחרר למסלול סביב הירח. הוא מיועד לביצוע נחיתה והמשך פעילות. הלוויין נבנה באחריות סוכנות החלל היפנית. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 13 ק"ג. הקשר עם הלוויין אבד זמן קצר לאחר שחרורו.
  • LunIR (Lunar InfraRed Imaging) שוחרר למסלול סביב הירח. הוא מיועד לביצוע צילומי הירח. הלוויין נבנה באחריות לוקהיד מרטין. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. הקשר עם הלוויין היה חלש ולא היה ניתן לקבל נתונים באיכות מתוכננת.
  • Team Miles שוחרר למסלול הליוצנטרי. הוא מיועד לביצוע בדיקות מערכת מדחף חדשה. הלוויין נבנה על ידי קבוצת אנשים פרטיים. הלוויין בגודל 10*20*30 ס"מ ובמשקל של 14 ק"ג. הקשר עם הלוויין לאחר שחררו לא נוצר.

משימה

שיגור SLS Block 1
מכן השיגור LC-39B,
16 בנובמבר 2022

המטרה המרכזית של טיסת ניסוי זו הייתה לאשר את כשירותם של משגר ה-SLS וחללית האוריון.[11] טיסה זו בחנה בין היתר את תהליך החדירה לאטמוספירה של אוריון, נחיתתה וצניחתה במימי האוקיינוס. ארטמיס 1 שוגרה על ידי משגר SLS ‏ (Space Launch System) מסוג Block 1. השלב הראשון במשגר מורכב משלב הליבה ושתי רקטות האצה צידיות. בתחתית שלב הליבה ישנם ארבעה מנועי RS-25. יחדיו, שלב הליבה ושתי רקטות ההאצה, מספקות כוח דחף של 39,000 קילו־ניוטון בעת המראה.[12] השלב העליון של המשגר, הונע על ידי מנוע RL10 יחיד.

בעת הגעתו של המשגר למסלול ולאחר ניתוק השלב הראשון, בצע השלב העליון של המשגר תמרון מעבר ירחי ושלח את החללית אוריון לכיוון הירח. לאחר תמרון זה, החללית אוריון התנתקה מהשלב העליון והמשיכה בטיסה לא ממונעת אל עבר הירח. לאחר התנתקותה של אוריון מהשלב העליון, נפרסו מספר לווייני קיובסאט אשר בצעו מחקרים מדעיים שונים.

בעת הגעתה, אוריון תיכנס למסלול סביב הירח במשך מספר שבועות ובסיומם תחזור לכדור הארץ.

  • סרטון אנימציה של מסלול משימת ארטמיס 1
  • מסלול משימת ארטמיס 1 כפי שתוכנן במאי 2021
    מסלול משימת ארטמיס 1 כפי שתוכנן במאי 2021

ציר הזמן של משימת ארטמיס 1

זמן UTC אירוע גובה
16 בנובמבר 06:47:44 שיגור 0 ק"מ
מיקום: מרכז החלל קנדי
16 בנובמבר 06:49:56 ניתוק והיפרדות של שתי רקטות ההאצה הצידיות 45 ק"מ
16 בנובמבר 06:51:00 ניתוק מערכת המילוט 91 ק"מ
16 בנובמבר 06:55:47 הדממת המנוע הראשי של שלב הליבה 155 ק"מ
16 בנובמבר 06:55:59 ניתוק והיפרדות של שלב הליבה 157 ק"מ
16 בנובמבר 07:05:53 – 07:17:53 פריסת הפאנלים הסולאריים של החללית אוריון 484 ק"מ
16 בנובמבר 07:40:40 – 07:41:02 תמרון העלאת פריגיאה 1,791 ק"מ
16 בנובמבר 08:17:11 – 08:35:11 תמרון מעבר ירחי 601 ק"מ
16 בנובמבר 08:45:20 הפרדה בין המשגר לחללית, צניחת שלב הליבה אל מימי האוקיינוס
16 בנובמבר 10:09:20 ניתוק והיפרדות של השלב העליון (ICPS) מהחללית אוריון 3,849 ק"מ
מסלול מתקרב לירח וכניסה לתחום השפעתו
16 בנובמבר 14:35:15 ביצוע תיקון מסלול ראשון
17-20 בנובמבר אוריון ממשיכה בטיסה לא ממונעת אל כיוון הירח 3,849 ק"מ ועד 394,501 ק"מ
4 ימים 7 שעות ו־18 דקות שימוש במקלעת כבידתית (שימוש בכוח המשיכה של הירח) מרחק מכדור הארץ: 401,643 ק"מ
מרחק מהירח: 100 ק"מ
21 בנובמבר 12:44 תמרון כניסה למסלול סביב הירח
מסלול מסביב הירח
נובמבר 21–24 כניסה למסלול רטרוגרדי סביב הירח 348,931 ק"מ עד 437,321 ק"מ מכדור הארץ
נובמבר 25–30 שיוט במסלול רטרוגרדי סביב הירח
1 בדצמבר 21:53 תמרון יציאה ממסלול רטרוגרדי
1-4 בדצמבר שיוט לכיוון יציאה ממסלול רטרוגרדי
חזרה לכדור הארץ
5 בדצמבר 16:43 תמרון ממונע חזרה 358,558 ק"מ
5-11 בדצמבר שיוט במסלול לכיוון כדור הארץ 364,804 ק"מ עד 67,257 ק"מ
11 בדצמבר ניתוק והיפרדות תא הפיקוד מתא השירות 5,140 ק"מ
11 בדצמבר תא הפיקוד חודר לאטמוספירת כדור הארץ 100 ק"מ
11 בדצמבר הליך פריסת המצנחים 7,315 מטר
11 בדצמבר 17:40:30 נחיתה במימי האוקיינוס השקט 0 מטר[13]

גלריה

  • משגר ה-SLS והחללית אוריון, מרץ 2022
    משגר ה-SLS והחללית אוריון, מרץ 2022
  • משגר ה-SLS בדרכו לכן השיגור
    משגר ה-SLS בדרכו לכן השיגור
  • משגר ה-SLS בכן השיגור 39B לפני שיגורו
    משגר ה-SLS בכן השיגור 39B לפני שיגורו
  • דגל ארצות הברית על רקע משגר ה-SLS
    דגל ארצות הברית על רקע משגר ה-SLS
  • החללית אוריון בהכנות אחרונות לפני התקנתה מעל משגר ה-SLS
    החללית אוריון בהכנות אחרונות לפני התקנתה מעל משגר ה-SLS
  • בובת המבחן "מוניקין קאמפוס" מוכן בתוך החללית אוריון
    בובת המבחן "מוניקין קאמפוס" מוכן בתוך החללית אוריון
  • אפוד AstroRad של חברת סטמראד הישראלית שייקח חלק בניסוי MARE
    אפוד AstroRad של חברת סטמראד הישראלית שייקח חלק בניסוי MARE
  • בובות המבחן זוהר והלגה מוכנות בתוך החללית אוריון
    בובות המבחן זוהר והלגה מוכנות בתוך החללית אוריון
  • דגלי המדינות המשתתפות בניסוי MARE במשימת ארטמיס 1
    דגלי המדינות המשתתפות בניסוי MARE במשימת ארטמיס 1

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארטמיס 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אשלי סטריקלנד, ‏ "NASA's mega moon rocket arrives at launchpad ahead of liftoff", ‏ 18 באוגוסט 2022, CNN
  2. ^ וונדי וויטמן קוב, ‏ "George H.W. Bush’s overlooked legacy in space exploration", ‏ 5 בדצמבר 2018, The Conversation
  3. ^ ‏ "Bush sets ‘new course’ for moon and beyond", ‏ 14 בינואר 2004, NBC News
  4. ^ ג'ונתן אמוס, ‏ "Obama cancels Moon return project", ‏ 1 בפברואר 2010, BBC
  5. ^ קנת' צ'אנג, ‏ "Trump Announces That the Moon Is Astronauts’ Next Destination", ‏ 11 בדצמבר 2017, ניו יורק טיימס
  6. ^ איתי נבו, "האפוד הישראלי בדרך לירח: השבוע בחלל", 18 באוגוסט 2022, מכון דוידסון לחינוך מדעי
  7. ^ עודד כרמלי, "גאווה ישראלית: בעוד שבוע "זוהר" הישראלית תמריא לירח עם ארטמיס 1", ‏ 21 באוגוסט 2022, סוכנות החלל הישראלית
  8. ^ אשלי סטריקלנד, ‏ "Snoopy, mannequins and Apollo 11 items will swing by the moon aboard Artemis I", ‏ 16 באוגוסט 2022, CNN
  9. ^ עודד כרמלי, מחר: נאס"א חוזרת לירח עם ארטמיס 1; על הסיפון: "זוהר" הישראלית, ‏ 28 באוגוסט 2022, סוכנות החלל הישראלית
  10. ^ ‏ "Artemis I Official Flight Kit", נאס"א
  11. ^ ‏ Artemis I Overview, ‏ אתר נאס"א
  12. ^ סטיבן קלארק, ‏ "NASA’s hopes waning for SLS test flight this year", ‏ 31 באוגוסט 2021, Spaceflight Now
  13. ^ ‏ NASA Artemis I Press Kit - בחלק "Ascent & Mission Timeline",‏ אתר נאס"א


תוכנית ארטמיס
משימות
לא־מאויש ארטמיס 1 (2022) EFT-1
מאויש ארטמיס 2 (2024) • ארטמיס 3 (2025) • ארטמיס 4 (2026) • ארטמיס 5 (2027)
תשתיות
סוכנויות הסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) • מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (NASA) • סוכנות החלל האוסטרלית • סוכנות החלל האיטלקית (ASI) • סוכנות החלל האירופית (ESA) • סוכנות החלל הברזילאית (AEB) • סוכנות החלל הבריטית (UKSA) • סוכנות החלל הממלכתית של אוקראינה (SSAU) • סוכנות החלל הקנדית (CSA) • סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות (UAESA) • סוכנות החלל של לוקסמבורג (LSA) • סוכנות החלל של ניו זילנד • המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (KARI) • סוכנות החלל הישראלית (ISA) • סוכנות החלל הרומנית (ROSA) • הסוכנות הלאומית למדעי החלל (NSSA) • סוכנות החלל המקסיקנית (AEM) • סוכנות החלל של פולין (POLSA) • המרכז לדימות, חישה ועיבוד מרחוק (CRISP) • מועצת החלל הקולומביאנית (CSC) • המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל (CNES) • סוכנות החלל של ערב הסעודית (SSC)
מתקנים בסיס חיל האוויר ונדנברג • מטווח הטילים וייט סנדס • מרכז בקרת המשימה • מרכז החלל קנדי • נמל החלל קייפ קנוורל
משגרים אטלס 5 • דלתא 4 כבד • פאלקון כבד • SLS • Starship
חלליות/רוברים אוריון • מערכת נחיתה ירחית • VIPER‏ • Lunar Gateway

Read other articles:

Chantal Goya

Pour les articles homonymes, voir Goya. Chantal GoyaChantal Goya en 2009.BiographieNaissance 10 juin 1942 (81 ans)Saïgon (Cochinchine, Indochine française)Nom de naissance Chantal de GuerreNationalité françaiseFormation Lycée français Charles-de-GaulleActivités Actrice, chanteusePériode d'activité depuis 1963Fratrie Marie-Josée de Guerre (d)Conjoint Jean-Jacques Debout (depuis 1966)Autres informationsTaille 1,65 mPoids 55 kgLabel RCAEMICBS DisquesAB DisquesPolyGramUniversalSon...

 

Механизированные войска Украины

Механизированые войска Украиныукр. Механізовані війська України Эмблема Механизированных войск Украины Годы существования 1992 — н. в. Страна  Украина Подчинение Сухопутные войска Украины Знаки отличия  Медиафайлы на Викискладе Механизированные войска (укр. Ме�...

 

Delta-v budget

Estimate of total change in velocity of a space mission Delta-v in feet per second, and fuel requirements for a typical Apollo Lunar Landing mission. In astrodynamics and aerospace, a delta-v budget is an estimate of the total change in velocity (delta-v) required for a space mission. It is calculated as the sum of the delta-v required to perform each propulsive maneuver needed during the mission. As input to the Tsiolkovsky rocket equation, it determines how much propellant is required for a...

Iron Man (film)

Pour les articles homonymes, voir Iron Man. Iron Man Logo original du film. Données clés Réalisation Jon Favreau Scénario Matt Holloway Arthur Marcum Mark Fergus Hawk Ostby Musique Ramin Djawadi Acteurs principaux Robert Downey Jr. Gwyneth Paltrow Terrence Howard Jeff Bridges Shaun Toub Sociétés de production Marvel StudiosParamount PicturesMarvel EntertainmentFairview Entertainment Pays de production États-Unis Canada Genre ActionSuper-héros Durée 125 minutes Sortie 2008 Séri...

 

Connective tissue disease

Category of diseases Medical conditionConnective tissue diseaseDifferent types of connective tissueSpecialtyRheumatology This article needs more reliable medical references for verification or relies too heavily on primary sources, specifically: the current citations are mostly simplified resources for broad audiences. Please review the contents of the article and add the appropriate references if you can. Unsourced or poorly sourced material may be challenged and removed. Find sources:&...

 

Porter Airlines

Canadian airline Porter AirlinesA De Havilland Canada Dash 8 Q400 at Billy Bishop Toronto City Airport IATA ICAO Callsign PD[1]P3[1] POE[2]PTR[3] PORTER AIRDASH PORT[4] FoundedFebruary 2, 2006; 18 years ago (2006-02-02)Commenced operationsOctober 23, 2006; 17 years ago (2006-10-23)AOC #Canada: 15266,[5] 19543[6]United States: P54F185F[7]HubsOttawaToronto–Billy BishopToronto–Pearson[...

Empire biscuit

Scottish biscuit Empire biscuitAlternative namesEmpire Cookie, Imperial biscuit; double biscuit, German biscuit, Linzer biscuit, Deutsch biscuit, Belgian biscuit, biscuit bunTypeCookiePlace of originScotlandMain ingredientsBiscuits, jam in between two biscuits. The top is covered with white glace icing, usually decorated with a jelly sweet An Empire biscuit (Imperial biscuit, Imperial cookie, double biscuit, German biscuit, Belgian biscuit, double shortbread, Empire cookie or biscuit bun) is ...

 

James Walker (Harvard)

The ReverendJames WalkerPresident of Harvard UniversityIn office1853–1860Preceded byJared SparksSucceeded byCornelius Conway Felton Personal detailsBorn(1794-08-16)August 16, 1794Woburn, MassachusettsDiedDecember 23, 1874(1874-12-23) (aged 80)Cambridge, Massachusetts James Walker (August 16, 1794 – December 23, 1874) was a Unitarian minister, professor, and President of Harvard College from February 10, 1853, to January 26, 1860. Biography Walker was born to John and Lucy (Johnson) W...

 

周處除三害 (電影)

周處除三害The Pig, The Snake and The Pigeon正式版海報基本资料导演黃精甫监制李烈黃江豐動作指導洪昰顥编剧黃精甫主演阮經天袁富華陳以文王淨李李仁謝瓊煖配乐盧律銘林孝親林思妤保卜摄影王金城剪辑黃精甫林雍益制片商一種態度電影股份有限公司片长134分鐘产地 臺灣语言國語粵語台語上映及发行上映日期 2023年10月6日 (2023-10-06)（台灣） 2023年11月2日 (2023-11-02)（香�...

Driving Lessons

2006 British film by Jereny Brock This article is about the film. For driver training, see Driver's education. Driving LessonsOriginal posterDirected byJeremy BrockWritten byJeremy BrockProduced byJulia ChasmanStarring Julie Walters Rupert Grint Laura Linney CinematographyDavid KatznelsonEdited byTrevor WaiteMusic byClive Carroll John RenbournProductioncompaniesContentFilm Rubber Tree Plant UK Film CouncilDistributed byPalisades TartanRelease date 8 September 2006 (2006-09-08) ...

 

Girincs

Place in Borsod-Abaúj-Zemplén, HungaryGirincs SealGirincsLocation of GirincsCoordinates: 47°58′10″N 20°59′05″E / 47.96934°N 20.98474°E / 47.96934; 20.98474Country HungaryCountyBorsod-Abaúj-ZemplénArea • Total11.14 km2 (4.30 sq mi)Population (2004) • Total836 • Density75.04/km2 (194.4/sq mi)Time zoneUTC+1 (CET) • Summer (DST)UTC+2 (CEST)Postal code3578Area code49 Girincs is a v...

 

Cell signaling

System of communication For the journal, see Cellular Signalling. In biology, cell signaling (cell signalling in British English) is the process by which a cell interacts with itself, other cells, and the environment. Cell signaling is a fundamental property of all cellular life in prokaryotes and eukaryotes. Typically, the signaling process involves three components: the signal, the receptor, and the effector.[citation needed] In biology, signals are mostly chemical in nature, but ca...

Fossil fuel divestment

Removal of investment in companies involved in extracting fossil fuels to reduce climate change Not to be confused with Fossil fuel phase-out. As of 2021, 1,300 institutions possessing US$14.6 trillion have divested from the fossil fuel industry.[1] Fossil fuel divestment or fossil fuel divestment and investment in climate solutions is an attempt to reduce climate change by exerting social, political, and economic pressure for the institutional divestment of assets including stoc...

 

Chugul Island

class=notpageimage| Location in Alaska Chugul (Russian: Чугул) is a small island located in the center of the Andreanof Islands of the Aleutian Islands of Alaska. It is one in a group of small islands that are situated between Adak Island and Atka Island. Nearby islands include Igitkin and Tagalak. Its length is 7.5 kilometres (4.7 mi) and its width is 5.7 kilometres (3.5 mi). NASA photo of Chugul Island References Chugul at the Wayback Machine (archived December 23, 2010) ...

 

Christiaan Eijkman

Questa voce sull'argomento medici olandesi è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Christiaan Eijkman Premio Nobel per la medicina 1929 Christiaan Eijkman (Nijkerk, 11 agosto 1858 – Utrecht, 5 novembre 1930) è stato un medico e patologo olandese, Premio Nobel per la medicina nel 1929, assieme Frederick Gowland Hopkins. Indice 1 Biografia 2 Riconoscimenti 3 Altri progetti 4 Collegamenti esterni Biografia Studiò all'Università di Berlin...

NWA Western States Tag Team Championship

Professional wrestling tag team championship NWA International Tag Team ChampionshipThe third Vendetta Pro Wrestling Tag Team Championship belt, which represented the NWA Western States Tag Team Championship, now the NWA International Tag Team ChampionshipDetailsPromotionWestern States Sports, 1969-1981[1], Vendetta Pro Wrestling, 2014-2017[2]World Wonder Ring Stardom, 2016Date established1969StatisticsFirst champion(s)Mr. Ito and Chati YokouchiMost reignsAs a Tag Team – The...

 

SMA Negeri 2 Tangerang Selatan

SMA Negeri 2 Tangerang SelatanInformasiDidirikan1 Juli 1986JenisNegeriAkreditasiA[1]Nomor Pokok Sekolah Nasional20613477Kepala SekolahAbu Yazid, S.Ag, M.Pd.I.Ketua KomiteDr. Ir. Sulhajji Jompa, M.ScJumlah kelas9-14 kelas reguler, dan 1-2 kelas akselerasi setiap tingkatJurusan atau peminatanIPA dan IPSRentang kelasX MIPA, X IPS, XI MIPA, XI IPS, XII MIPA, XII IPSKurikulumKurikulum MerdekaJumlah siswa±1.700 siswa/i[2]StatusSekolah Mandiri Standar NasionalNil...

 

Dick Pound

Richard Pound beralih ke halaman ini. Untuk pegulat profesional, lihat Richard Pound (pegulat). Dick PoundCC OQ CD QC OLYPound pada 2010 Ketua Layanan Penyiaran OlimpiadePetahanaMulai menjabat 4 April 2014PendahuluHein VerbruggenPenggantiPetahanaPresiden Badan Antidoping Dunia ke-1Masa jabatan10 November 1999 – 31 Desember 2007PendahuluJabatan dibentukPenggantiJohn FaheyKanselir Universitas McGill ke-17Masa jabatan1 Juli 1999 – Juni 2009PendahuluGrett...

Siege of Anapa (1791)

This article includes a list of general references, but it lacks sufficient corresponding inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (July 2022) (Learn how and when to remove this message) For other uses, see Siege of Anapa (disambiguation). 1791 battle of the Russo-Turkish War (1787–1792) Siege of AnapaPart of Russo-Turkish War (1787–1792)Russo-Circassian WarGate of the Anapa fortressDateJune 22 (O.S.) / July 3 (N.S.), 1791LocationAnapa f...

 

Mattapan station

For the former New York and New England Railroad station, see Blue Hill Avenue station § History. Light rail station in Boston, Massachusetts, US MattapanA PCC streetcar at Mattapan station in August 2018General informationLocationRiver Street at Blue Hill AvenueBoston, MassachusettsCoordinates42°16′03″N 71°05′35″W / 42.26750°N 71.09306°W / 42.26750; -71.09306Line(s)Milton BranchPlatforms1 side platform (deboarding)1 island platform (boarding)Tracks1 ...