בשנת 1900, הוא החל רומן עם הבלרינה המפורסמת מתילדה קז'שינסקה, והפך לנסיך הגדול השלישי שנפל בקסמיה.
הנסיך הגדול אנדריי המשיך בקריירה צבאית וסיים את האקדמיה למשפטים צבאיים אלכסנדרובסקיה ב-1905. הוא תפס עמדות צבאיות שונות בתקופת שלטונו של הצאר ניקולאי השני, אך ללא הבחנה מיוחדת. הוא הפך לסנאטור ב-1911 וב-1915 מונה לגנרל-מאיור בצבא הרוסי. הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה, אבל היה רחוק מקרב אמיתי ובילה את רוב הסכסוך במטה הרוסי או בבילויים בסנקט פטרבורג.
בפברואר 1917, זמן קצר לפני נפילת המלוכה הרוסית, עזב הנסיך הגדול אנדריי את סנקט פטרבורג כדי להצטרף לאמו בקיסלובודסק. הוא נשאר בקווקז בשלוש השנים הבאות. לאחר מהפכת אוקטובר הוא נעצר לזמן קצר יחד עם אחיו, הנסיך הגדול בוריס, אך הם נמלטו. הוא עזב את רוסיה המהפכנית במרץ 1920, בהיותו הנסיך הגדול האחרון שיצא לגלות. ב-1921 הוא התחתן עם פילגשו משכבר הימים מתילדה קז'שינסקה והכיר בבנה כשלו. בני הזוג חיו בדרום צרפת עד 1929, אז עברו לצמיתות לפריז, שם פתחה קז'שינסקה בית ספר לבלט. לאחר מלחמת העולם השנייה, הנסיך הגדול אנדריי חי בתנאים ירודים. עד מותו בגיל 77, הוא היה הנסיך הגדול הרוסי האחרון ששרד שנולד ברוסיה האימפריאלית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
משמאל לימין: הנסיך הגדול אנדריי, הנסיך הגדול קיריל, הנסיך הגדול ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיכה הגדולה מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה ילנה והנסיך הגדול בוריס. הנסיך הגדול אנדריי (במדים הלבנים) עם אחיו קיריל ובוריס.
הוא גודל על ידי מטפלות בריטיות, ואנגלית הייתה שפתו הראשונה של אנדריי.[6] הוא למד גם רוסית, צרפתית וגרמנית. אביו, שאהב אמנות, הקצה את לאון באקסט כאמן רישום לילדים.[7] הנסיך הגדול אנדריי גדל בשפע. מקום המגורים העיקרי של המשפחה היה ארמון ולדימיר בסנקט פטרבורג, אך מכיוון שאביו העדיף את חיי הכפר, הם בילו את רוב השנה בוילת ולדימיר, אחוזה בצארסקויה סלו, וחזרו לסנקט פטרבורג במהלך החורף.[8] הילדים גם ליוו את הוריהם ברבות מנסיעותיהם לחו"ל לצרפת, גרמניה ואיטליה, כשהם שוהים בקובורג, פריז, ברלין ושוורין.[9]
יושבים: הנסיך הגדול קיריל, הנסיכה הגדולה מריה פבלובנה והנסיך הגדול בוריס. עומדים מאחור: הנסיכה הגדולה ילנה והנסיך הגדול אנדריי
בעקבות מסורת רומנוב, אנדריי נועד לקריירה צבאית. בעוד אחיו הבכור, קיריל, בחר בצי הקיסרי, אנדריי ואחיו בוריס הצטרפו לחיל הרגלים. אנדריי החל את שירותו הצבאי באוגוסט 1898 כלוטננט בחטיבת ארטילריית הסוסים של המשמר. בשנת 1899 מונה לתפקיד שליש, וסיים בשנת 1902 את בית הספר לתותחנים מיכאילובסקי. לאחר מכן למד משפטים באקדמיה הצבאית למשפטים אלכסנדרובסקיה בגשר פוטסלייב, וסיים את לימודיו בהצטיינות ב-1905.[10] לאחר מכן הוא שירת במחלקה הצבאית-משפטית. האקדמיה למשפט צבאי הטילה עליו תרגום חוקים פליליים צבאיים זרים. הוא הועלה לדרגת לוטננט ב-1902, לקפטן ב-1906 ולקולונל ב-18 באפריל1910.[11] במרץ 1911 הוא מונה לסנאטור. מ-1911 עד 26 בפברואר1914 פיקד על רגימנט ארטילריית הקוזקים של הדון השני של משמר החיים. למרות מינויו, לנסיך הגדול אנדריי לא היה עניין רב בקריירה הצבאית שלו. במקום זאת, הוא המשיך בחיי פנאי ונהנה מהזכויות שמעניקות מעמדו המלכותי ועושרו.
מערכת יחסים עם קז'שינסקה
הנסיך הגדול אנדריי בשנת 1900, השנה בה פגש את מתילדה קז'שינסקה.
הנסיך הגדול אנדריי היה גבוה, ביישן ומראה טוב.[12] המאמצים לגרום לו להתחתן עם כלה מדם מלכותי לא צלחו. הוא היה קרוב מאוד לאמו, במיוחד לאחר מות אביו ב-1909, ותמרן אותה לטובתו, דבר שאחיו התרעמו עליו. אישיותו הגמישה הפכה אותו לפופולרי יותר בתוך משפחת רומנוב מאשר אחיו.[13] הוא היה חבר טוב של בן דודו הנסיך הגדול מיכאיל אלכסנדרוביץ', שהיה מבוגר ממנו בשנה.
מתילדה קז'שינסקה והנסיך הגדול אנדריי ולדימירוביץ' אוחזים בבנה. אוסטנד, בלגיה בערך 1908.
בפברואר 1900 הוזמן הנסיך הגדול אנדריי על ידי אחיו, הנסיכים הגדולים קיריל ובוריס, לארוחת ערב בביתה של מתילדה קז'שינסקה.[14] קז'שינסקה, הפרימה בלרינה אסולוטה של תיאטרון מריאינסקי, הייתה החשובה מבין שלושת הרקדניות הבולטות בדורה בבלט הרוסי הקיסרי, יחד עם אנה פבלובה ותמרה קרסבינה. הנסיך הגדול אנדריי ישב לצד המארחת שלו במהלך הארוחה, אבל בטעות שפך עליה כוס יין אדום. מתילדה, שנמשכה לנסיך הגדול הצעיר, הצעיר ממנה בשבע שנים, לקחה את התקרית כאות מבשר טובות.[14] בת 28, מתילד הייתה המאהבת של הצאר ניקולאי השני כשהיה יורש העצר.[3] מערכת היחסים שלהם בת שנתיים הסתיימה עם אירוסיו של ניקולס עם אשתו לעתיד, אלכסנדרה .[15] מתילד הייתה שאפתנית ולהוטה לשמור על יחסיה הקרובים עם הרומנובים.[14] לאחר מכן היא החלה רומן ארוך עם סרגיי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בן דודם הראשון של ניקולאי ואנדריי פעם אחת הודח. מכיוון שהיא לא הייתה מאוהבת בסרגיי, אבל נהנתה מחברתו ומהגנתו, מתילדה רדפה אחר מערכת יחסים עם הנסיך הגדול אנדריי, הרומנוב השלישי שהסתבך איתה.[14] ביולי 1900, הם הפכו למאהבים, ונסעו יחד באותו הקיץ לביאריץ ולפריז.[16] בסתיו 1901, הם ביקרו בכמה ערים איטלקיות, כולל ונציה, פדובה, פירנצה ורומא. הנסיך הגדול סרגיי סבל את הרומן שלהם, נשאר חבר קרוב ונאמן לבלרינה המפורסמת, אבל היחסים בין שני הנסיכים הגדולים הפכו מתוחים.[1] הם ניסו להתחמק זה מזה ולשמור על אדיבות תוך שהם חולקים את אותה אישה במשך כמעט שני עשורים.
מתילדה והנסיך הגדול אנדריי ולדימירוביץ' עם בנם.
מערכת היחסים בין השלושה הסתבכה עוד יותר כאשר מתילדה נכנסה להריון. התינוקת נולדה בסביבות אמצע ספטמבר 1901, לפני נסיעתה לאיטליה. ב-18 ביוני1902 ילדה מתילדה בן.[1] שני הנסיכים הגדולים היו משוכנעים בהתחלה שהם אבי הילד.[17][18][19] לאחר המהפכה, קז'שינסקה והנסיך הגדול אנדריי טענו שאנדריי הוא האב. הילד, שהתפרסם במשפחה בכינויו, וובה, קיבל את השם והפטרונות ולדימיר סרגייביץ'.[20] שם משפחה לא פורסם עד 1911.[20] תעודת הלידה הציגה את סרגיי בתור האב.[20] הנסיך הגדול סרגיי היה מסור לילד, דאג לאם ובנו עד לגלותו והוצאתו להורג בעקבות נפילת המלוכה הרוסית.[20] שאלת האבהות של ולדימיר נותרה בלתי פתורה. עם זאת, רוב המקורות מייחסים את האבהות לדוכס הגדול אנדריי ולדימירוביץ', שהילד היה דומה לו.[1][20]
נסיך גדול רוסי
הנסיך הגדול אנדריי בצעירותו
בשנת 1903, הנסיך הגדול אנדריי רכש ארמון משלו. הבניין, הממוקם בסוללה האנגלית 28, היה שייך בעבר לברון פאבל פון דרוויז, איל רכבת רוסי ממוצא גרמני אצילי.[21][22] לאחר מותו של הברון, בנו ירש את האחוזה, ובשנת 1889 גייס את האדריכל אלכסנדר קרסובסקי (1848–1918), שיעבוד עבור ניקולאי השני בארמון החורף, לשפץ אותה בסגנון פלורנטיני. מכיוון שהאחזקה של האחוזה הייתה יקרה, היא נמכרה לנסיך הגדול אנדריי תמורת 400 אלף רובל. הנסיך הגדול אנדריי גר שם לעיתים רחוקות. הוא ערך מעט שינויים משמעותיים, ואפילו השאיר את הסמלים והמונוגרמות של פון דרוויז במקומם.[21][22] עם זאת, חלק מהחדרים הוא עיצב מחדש.[23] הוא השתמש בבניין לאירוח, להציע קונצרטים, הצגות וארוחות ערב, וכמקום מפגש לאמנים, במיוחד מעולם הבלט.[22][24] הארמון שרד עד היום. מאז 1959, הוא מאכלס משרד רישום לחתונות.
הנסיך הגדול אנדריי לא יכול היה לחיות בגלוי יחד עם מתילדה וגם לא הייתה אפשרות לערוך איתה נישואים מורגנטיים. רק במסעותיהם למערב אירופה הם נהנו ממספיק חופש לחיות כזוג, אבל גם בחו"ל הם נאלצו לשמור על חזות.[16] הזוג תמיד נאלץ לנסוע עם עוזרו, פיודור פון קובה, וכשהנסיך הגדול אנדריי הוזמן לאירועים, מתילדה לא יכלה להצטרף אליו.
הנסיך הגדול אנדריי ולדימירוביץ'
כבן למשפחה הקיסרית הרוסית, הנסיך הגדול אנדריי לקח כמה חובות ייצוג. הוא היה חבר כבוד בחברה הרוסית למניעת שריפות ויושב ראש הוועדה לבניית אנדרטה לקיסר אלכסנדר השני בסנקט פטרבורג. בשנת 1907 נסע לבולגריה לביקור רשמי עם אביו. ב-1911 ביקר פרדיננד הראשון, מלך בולגריה בפעם השנייה כנציג רוסיה, ובאותה שנה מונה לסנאטור.
בקיץ 1912, הנסיך הגדול אנדריי חלה בברונכיטיס.[22] מחשש להופעת שחפת, הוא נשלח להחלים בחצי האי קרים, כשהוא שוהה בארמון בבעלות בן דודו הנסיך הגדול ניקולאי ניקולאייביץ'.[22] החלמתו הייתה ארוכה והוא נסע לסן -מוריס, שווייץ ולדרום צרפת כדי להתאושש.[22] הוא אהב במיוחד את הריביירה הצרפתית ובאביב 1913 הוא קנה נכס עבור מתילדה בקאפ -ד'איל.[22] הווילה, הממוקמת על שפת הר הצופה אל הים, נקראה אלאם, כינויה של מתילדה.[25] עם שובו לרוסיה, אנדריי ולדימירוביץ' השתתף בחגיגות 300 שנה לשושלת רומנוב.[26] וילה אלאם שופצה לחלוטין ואנדריי ומתילדה חזרו לשם באביב 1914, בתקווה להישאר שם בכל אביב. עם זאת, הם יכלו לחזור רק שש שנים לאחר מכן, לאחר המלחמה, לאחר ששרדו את המהפכה הרוסית.
מלחמה ומהפכה
הנסיך הגדול אנדריי במהלך המלחמה עם קבוצת קצינים בסטאבקה, בברנוביץ' 1914–1915. הפיקוד העליון של הכוחות המזוינים הועבר מאוחר יותר למוהילב ב-8 באוגוסט 1915 עקב הכיבוש הגרמני.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הצטרף הנסיך הגדול אנדריי לסגל במפקדת החזית הצפון-מערבית שנלחמה נגד גרמניה.[15][22] זו הייתה עמדה בטוחה יחסית הרחק מקרב.[27] ב-7 במאי1915 הפך למפקד חטיבת ארטילריית משמר הסוסים.[15] משמעות הדבר הייתה מועטה, שכן הסוללות היו מפוזרות במקומות רבים ולא היו תחת פיקוד מאוחד.[15] הוא מונה לגנרל-מאיור ב-15 באוגוסט 1915 ושירת כמפקד רגימנט הרגלים ה-130 של חרסון. חובותיו הצבאיות היו לא מוגדרות והוא היה מסוגל לבלות בסנקט פטרבורג ולחזור אל חייו החברתיים עם קז'שינסקה. הקיסרית אלכסנדרה שמה לב, והתלוננה בפני ניקולאי השני.[22]
עד 1916, הדוכס הגדול אנדריי הצטרף לבני משפחתו אחרים בתככים פוליטיים נגד הקיסרית שהייתה אחראית על הממשלה בסנט פטרסבורג בזמן שניקולאי השני שהה במטה צבאי המלחמה של רוסיה.[28][29] בדצמבר 1916, רצח רספוטין, שבו השתתפו הנסיך הגדול דמיטרי פאבלוביץ' והנסיך פליקס יוסופוב, חילק עוד יותר את משפחת רומנוב.[30] הדוכס הגדול אנדריי הצטרף לרבים מקרוביו בבקשת חנינה עבור האשמים.[15][29] בעוד אמו השאפתנית של אנדריי יצאה נגד הקיסרית אלכסנדרה, ניקולאי השני הורה לנסיכה הגדולה לעזוב את סנקט פטרבורג לזמן מה.[29] לאחר ראיון אישי קצר עם ניקולאי השני, ב-16 בינואר1917, עזב הנסיך הגדול אנדריי לקיסלובודסק, עיירת נופש בקווקז. הוא הגיע לשם ב-21 בינואר.[29] אמו הגיעה אחריו חודש לאחר מכן, בטענה לסיבות בריאותיות.[29] אנדריי ולדימירוביץ' ואמו היו בקיסלובודסק כאשר ניקולאי השני נאלץ להתפטר עם פרוץ מהפכת פברואר.[31]
יומניו של הנסיך הגדול אנדריי, שנכתב בזמן שהיה בצבא בחזית הצפון-מזרחית (1914–1915) ובפטרוגרד (1916–1917), שרדו בארכיון המדינה של הפדרציה הרוסית. הם פורסמו, תוך תיאור מפורט של התקופה שבין רציחתו של רספוטין ועד התפטרותו של ניקולאי השני.[22]
ביולי 1917, מתילדה ובנה נמלטו מההתפרעויות בסנקט פטרבורג, והצטרפו לאנדריי בקיסלובודסק.[32] עם זאת, הם לא יכלו לחיות יחד מכיוון שהנסיכה הגדולה מריה פבלובנה לא ששה להכיר בנוכחותם.[33] אנדריי מצא עבורם סידורי מגורים נפרדים בזמן שהתיישב בווילה אחרת עם אחיו הנסיך הגדול בוריס, שהגיע בספטמבר.[34] בתקופת הממשלה הזמנית הנסיך הגדול אנדריי, אחיו ואמו חיו ברובם ללא הפרעה בקיסלובודסק, מוגנים על ידי קוזקים מקומיים.[33] בקיץ 1918 הידקו הבולשביקים את אחיזתם בבני המשפחה הקיסרית לשעבר. הם הורו להתנקש בחיי הכלואים, כולל הצאר ניקולאי השני ומשפחתו הקרובה. 17 מתוך 52 הרומנובים שחיו ברוסיה הוצאו להורג במהלך הטרור האדום.[35]
בריחה מהבולשביקים
הבולשביקים עצרו את הנסיך הגדול אנדריי ואת אחיו בוריס בליל ה-7 באוגוסט1918, לאחר חיפוש שיטתי בווילה שלהם.[32] הם נלקחו לפיאטיגורסק עם אסירים אחרים ועוכבו במלון הממלכתי בעיר זו.[32] הקומיסר לשצ'ינסקי, המפקד הבולשביקי שנשלח להוציאם להורג, היה פעם אמן בפריז לפני המלחמה שבוריס סייע לו ברכישת כמה מציוריו. לשצ'ינסקי זיהה אותו והציל את שני האחים מכיתת היורים.[36] תוך שהוא מסכן את חייו, הוא החזיר אותם לווילה שלהם למחרת.[36][37] שני הנסיכים הגדולים, ככל הנראה, חששו שייעצרו מחדש, ולכן ברחו להרים שמסביב יחד עם עוזרו של אנדריי, קולונל פון קובה, ב-26 באוגוסט 1918.[38] הם חיו במסתור כמעט חמישה שבועות, עברו מכפר לכפר בחסות שבטי קברדה, כשהם מוגנים על ידי קולונל אנדריי שקורו וחבורת הקוזקים הנאמנים שלו. קיסלובודסק נכבשה על ידי הצבא הלבן והבולשביקים נמלטו בסוף ספטמבר, ואיפשרו לשני האחים לחזור לעיר. בערב ה-23 בספטמבר, הנסיך הגדול אנדריי, אחיו בוריס והקולונל פון קובה חזרו לעיר רכובים על סוסים, מלווים באצילים קברדים שהגנו עליהם. בזמן שהסתתרו בהרים, אנדריי הרשה לזקן שלו לצמוח. הוא היה כל כך דומה לבן דודו הראשון, ניקולאי השני, עד שטעו בו בתור הצאר.
תחת איום ההתקדמות האדומה, הקבוצה הקטנה של הרומנובים ופמלייתם נאלצה לברוח כעבור יומיים, בחשש מתמיד לחייהם.[39] הגנרל הלבן ויקטור פוקרובסקי יעץ להם לעבור לאנאפה, עיר חוף על הים השחור. פוקרובסקי סידר רכבת וליווי מאנשיו, והם עזבו את פיאטיגורסק ב-19 באוקטובר, עם מלווים משלהם ועם פליטים מקומיים אחרים. בטואפסה חיכתה להם מכמורת.[40] הם עגנו באנאפה ב-4 בנובמבר 1918.[41] משם היה קל לברוח לחו"ל בסירה. עם זאת, הנסיכה הגדולה מריה פבלובנה הייתה נחושה להישאר ברוסיה בתקווה שהתנועה הלבנה תנצח ואחיו של אנדריי, הנסיך הגדול קיריל ולדימירוביץ', יוצב כצאר. הוצע שהנסיך הגדול אנדריי יצטרף לצבא הלבן של הגנרל אנטון דניקין, אך הנסיכה הגדולה התנגדה לרעיון וקבעה כי בני משפחת רומנוב לא צריכים ליטול חלק במלחמת האזרחים ברוסיה.[42]
בניגוד לרצונה של אמו, הנסיך הגדול בוריס עזב יחד עם אשתו לעתיד, זיניידה רשבסקאיה, במרץ 1919.[42] ב-29 במרץ הציע אדמירל אדוארד הובארט סימור, מפקד הצי הבריטי בים השחור, לקחת את הנסיך הגדול אנדריי ואמו לקונסטנטינופול, אך הנסיכה הגדולה מריה פבלובנה שוב סירבה בתוקף. לאחר שבילו שבעה חודשים באנאפה, הם חזרו לקיסלובודסק ב-7 ביוני, מכיוון שהעיר שוחררה על ידי הצבא הלבן.[43] הם נשארו שם עד דצמבר 1919. עד חג המולד, הצבא האדום היה אמור לכבוש מחדש את קיסלובודסק והנסיך הגדול אנדריי, עם אמו ופמלייתם, החליט לנסוע לנובורוסיסק, בחוף המזרחי של הים השחור, שם הגנרל פיוטר וראנגל הרחיק את האדומים.[44] משם היה קל יותר לצאת לחו"ל. יום אחד לפני יציאתם מקיסלובודסק, נפטר פון קובה, עוזרו הנאמן של אנדריי, ממחלת הטיפוס.[44]
קבוצת הפליטים הגיעה לנובורוסיסק ב-17 בינואר.[44] הם התגוררו בקרון הרכבת שלהם, שחנה בתחנה.[45] בפברואר, התברר שהלבנים הפסידו במלחמת האזרחים. הגנרל וראנגל הזהיר אותם שהמצב כלאחר יאוש והם החליטו לעזוב.[39] הם יצאו בספינה האיטלקית Semiramisa לכיוון ונציה ב-3 במרץ1920. הנסיך הגדול אנדריי ואמו היו הרומנובים האחרונים שעזבו את רוסיה לגלות.[15][46]
גלות
האחים ולדימירוביץ' בגלות.
מבוונציה, הנסיך הגדול אנדריי ליווה את אמו ברכבת לקאן, בריביירה הצרפתית.[39] הנסיכה הגדולה מריה פבלובנה מתה כמה חודשים לאחר מכן בספטמבר 1920. במהלך מחלתה בקונטרקסוויל, הנסיך הגדול אנדריי התאחד לראשונה בגלות עם שלושת אחיו.[47] עם מות אמו הוסר המכשול האחרון עבור הנסיך הגדול אנדריי להינשא למתילדה קצ'סינסקה. אנדריי ביקש רשות לשאת את קז'שינסקה מאחיו הנסיך הגדול קיריל ומהקיסרית מריה פיודורובנה, אלמנתו של הצאר אלכסנדר השלישי, הבכירים במשפחת רומנוב; שניהם נתנו את הסכמתם.[48] קז'שינסקה, שהייתה ממוצא פולני, הייתה קתולית, אך הם נישאו בטקס פשוט בכנסייה הרוסית האורתודוקסית של סנט מיכאיל ארכאנג'ל בקאן ב-30 בינואר1921.[15][48] הנסיך הגדול אנדריי טען גם לאבהות על בנה של קז'שינסקה, הנסיך ולדימיר רומנובסקי-קרסינסקי (30 ביוני 1902 – 23 באפריל 1974). בשנת 1924, אחיו הבכור של הנסיך הגדול אנדריי, קיריל, הכריז על עצמו כצאר בגלות. הנסיך הגדול אנדריי תמך בטענתו של אחיו. הנסיך הגדול קיריל העניק למתילדה ולבנה את תוארי הנסיכה והנסיך רומנובסקי-קרסינסקי.
במהלך שנות הגלות הראשונות שלהם, הנסיך הגדול אנדריי ואשתו היו בתנאים כלכליים טובים יותר מרבים משאר הרומנובים. הצאר ניקולאי השני גרם לקרוביו למכור את רכושם בחו"ל, והחזיר את הונם לרוסיה במהלך המלחמה, אך הנסיך הגדול אנדריי הצליח לשמור על וילה אלאם בקאפ-ד'איל מכיוון שהנכס היה תחת שמה של מתילדה.[49][50] כדי לקבל תזרים מזומנים ולשמור על רמת החיים שלו, מכר אנדריי את אוסף התכשיטים שירש מאמו, והוא משכן את וילה אלאם.[49][51] במשך השנים הבאות, הם התיישבו שם, אירחו בפאר וחיו בסטייל. הם נסעו לעיתים קרובות לפריז, והנסיך הגדול אנדריי היה פעיל גם בפעילות פילנתרופית, תוך גיוס כספים למען פליטים רוסים.[49]
בשנת 1928, הנסיך הגדול אנדריי הפך לאחד מבני משפחת רומנוב הבודדים שהאמינו לטענתה של אנה אנדרסון, הידועה ביותר מבין כמה מתחזות שטענו כי היא בתו הצעירה של הצאר ניקולאי השני, הנסיכה הגדולה אנסטסיה.[52] אנדרסון הייתה ערב נסיעתה הראשונה לארצות הברית כשהנסיך הגדול אנדריי ביקר אותה פעם אחת בינואר 1928. לאחר פגישתם, הוא אמר שזוהי "הכרה בלתי מעורערת... פניה בולטות בעצב העמוק שלה, אבל כשהיא מחייכת, זו היא, זו אנסטסיה, ללא ספק". [53] למרות שלא היה מקורב במיוחד לניקולאי השני ולמשפחתו, הנסיך הגדול אנדריי פגש את אנסטסיה האמיתית באירועים משפחתיים לאורך השנים ובזמן שירותו כשליש של הצאר. הנסיך הגדול קיריל מחה על תמיכת אחיו באנדרסון והרתיע את אנדריי מפני התערבותו בתיק. בשנים מאוחרות יותר, חזר בו הנסיך הגדול אנדריי מתמיכתו.
הנסיך הגדול אנדריי ואשתו אהבו להמר.[50] מתילדה פיזרה את העושר שנותר שלהם, כולל אוסף תכשיטים יקר ערך משלה, בשולחנות ההימורים של מונטה קרלו - השאר אבדו בהתרסקות של 1929.[50][54] כשהמשאבים שלהם אזלו לחלוטין, הם מכרו את ביתם ב-Cap-d'Ail ב-4 בפברואר1929, ועברו למחרת לפריז.[55] שם הם התיישבו בוילה מוליטור ברובע ה-16 של פריז.[54] כדי לפרנס את המשפחה פתחה קז'שינסקה ב-1929 בית ספר לבלט בסטודיו קרוב לביתם. תלמידיה כללו כמה מרקדני הבלט הקלאסי הגדולים בכל הזמנים: מרגוט פונטיין, אלישיה מרקובה, אנדרה אגלבסקי, טטיאנה ריאבוצ'ינסקה ותמרה טומנובה.[50]
אחרית חייו
במהלך שנות ה-30, בית הספר לבלט של מתילדה שגשג, ואיפשר לנסיך הגדול אנדריי ולמשפחתו לנהל חיים נוחים אך צנועים. הוא עזר בחלק הכספי של ניהול בית הספר, אך המשיך לסבול מבריאות לקויה עקב ריאותיו החלשות.[56] למרות שלא התעניין בפוליטיקה, הוא המשיך לתמוך באופן פעיל במספר ארגונים; הוא עמד בראש אגודת המשמר, החברה ההיסטורית והגנאלוגית הרוסית בפריז והיה יו"ר כבוד של איגוד גדוד איזמאילובסקי.[57] אנדריי ולדימירוביץ' גם שמר על קשר עם קרוביו מבית רומנוב, במיוחד אחיו ורבים מבני דודיו, כמו הנסיך הגדול דמיטרי פאבלוביץ', הנסיכה הגדולה מריה פבלובנה והנסיך גבריאל קונסטנטינוביץ'. יחסיו עם אחותו, הנסיכה הגדולה ילנה ולדימירובנה, נעשו מתוחים מכיוון שהיא מעולם לא קיבלה באמת את מתילדה כבת משפחה.[57]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, תחת איום הפצצה גרמנית על פריז, עברו הנסיך הגדול אנדריי ומשפחתו ללה וסינט.[58] הם חזרו אחרי שלושה חודשים. בעקבות הפלישה הגרמנית לצרפת, הם ברחו ברכבת לווילה של הנסיך הגדול בוריס בביאריץ .[59] ב-26 ביוני הגיעו הגרמנים לביאריץ ולאחר שלושה חודשים החליטו שני הזוגות לחזור לפריז.[60] מכיוון שמקור פרנסתם היחיד היה בית הספר לבלט, הם נאלצו להשאירו פתוח במהלך שנות המלחמה למרות הקשיים והירידה בשיעור הנוכחות. הנסיך ולדימיר רומנובסקי-קרסינסקי פונק על ידי הוריו ומעולם לא היו לו חיים עצמאיים. מכיוון שהיה חבר באיגוד הצעירים הרוסים "הפרו-סובייטי" בשנות ה-30, הוא נחשב כאוהד סובייטי על ידי המפלגה הנאצית. ולדימיר נעצר על ידי הגסטפו והוחזק במחנה של מהגרים רוסים בקומפיין.[61] הנסיך הגדול אנדריי ביקר במטה המשטרה הגרמנית מספר פעמים וביקש עזרה ממהגרים רוסים כדי לשחרר את בנו, אך אף אחת מהקבוצות לא עזרה לו.[62] ולדימיר שוחרר לבסוף לאחר 119 ימים במעצר. במהלך שנות המלחמה מתו שני הנסיכים הגדולים האחרים ששרדו; הנסיך הגדול דמיטרי פאבלוביץ' ב-1942 והנסיך הגדול בוריס ב-1943. עם מותו של אחיו בוריס, הפך אנדריי לנסיך הגדול האחרון ששרד משושלת רומנוב שנולד ברוסיה הקיסרית.[57]
קברו של הנסיך הגדול אנדריי ולדימירוביץ', מתילדה קז'שינסקה ולדימיר רומנובסקי-קרסינסקי. בית הקברות הרוסי סן-ז'נבייב-דה-בואה.
שנותיו האחרונות של הדוכס הגדול אנדריי התאפיינו בבריאות שברירית יותר ויותר ובנסיבות כלכליות של מצוקה. הוא נאלץ למכור את ביתו, ובמקום זאת שכר בית. כדי לאזן את כספיו, הוא הסתמך חלקית על סיוע כלכלי מאחיינו, הנסיך הגדול ולדימיר קירילוביץ' . חלק מחבריה של מתילדה ותלמידיה לשעבר, כמו מרגוט פונטיין ודיאנה גולד מנוחין, סיפקו גם הם עזרה כלכלית. בשנת 1954, הנסיך הגדול אנדריי הפך לסנדק של ילדתו היחידה של הנסיך הגדול ולדימיר, הנסיכה הגדולה מריה ולדימירובנה, הטוענת הנוכחית לראשות משפחת רומנוב.
למרות בריאות לקויה, הנסיך הגדול אנדריי חי עד גיל 77, גיל אליו הגיעו מעטים במשפחת רומנוב. הוא עקף את שיא אורך החיים של דודו הגדול, הנסיך הגדול מיכאיל ניקולאייביץ', בכמעט שישה חודשים.[63] בבוקר ה-31 באוקטובר1956 עבד הנסיך הגדול אנדריי בחדר העבודה שלו.[63] לאחר שסיים מכתב במכונת הכתיבה שלו, חש סחרחורת, ניגש למיטתו לשכב ומת בפתאומיות.[63][64] הוא נקבר כשהוא לבוש במדי חטיבת ארטילריית משמר הסוסים, שעליה פיקד במהלך מלחמת העולם הראשונה.[64] מתילדה קז'שינסקיה מתה בפריז בדצמבר 1971 בגיל 99.[52] הנסיך ולדימיר רומנובסקי-קרסינסקי מת רווק וללא ילדים בצרפת ב-1974, שלוש שנים אחרי אמו.[65][66]
^Without DNA it is impossible to determine today who was the child's father. In her memoirs published under the title "Dancing in Petersburg" Kschessinska writes on page 89: ".... Serge knew for certain that he was not the father of the child". This, however, was written in the 1950s when Grand Duke Andrei was still alive (see Imperial Dancer pg 85-86). During Grand Duke Sergei's life, up till the Russian revolution and his death, he was for all purposes the child's father while Andrei kept a lower profile(see Imperial Dancer pg 85). It was in exile. and with Sergei's death, that Andrei assumed unquestionably the paternity of Kschessinska's son
NetrilisIndustriMusikDidirikan30 September 2015; 8 tahun lalu (2015-09-30)[1][2]KantorpusatYogyakarta, IndonesiaJasaDistribusi MusikSitus webhttps://www.netrilis.com/ Netrilis adalah perusahaan distribusi musik atau aggregator audio digital yang didirikan pada tahun 2015 dan berbasis di Yogyakarta, Indonesia.[2] Layanan utama Netrilis adalah mendistribusikan dan menjual atau mengalirkan musik artis rekaman ke gerai musik digital seperti Spotify, Joox, TikTok, Appl...
Melody Nurramdhani LaksaniS.P.ᮙᮦᮜᮧᮓᮤᮔᮥᮁᮛᮙ᮪ᮓᮔᮤᮜᮊ᮪ᮞᮔᮤLahirMelody Nurramdhani Laksani24 Maret 1992 (umur 32)Bandung, Jawa Barat, IndonesiaKebangsaanIndonesiaNama lainMelody, Melo, Teh Imel, Mbak Imel (panggilan buat Frieska)AlmamaterUniversitas PadjadjaranPekerjaan Aktris Penyanyi Penari Presenter General Manager Teater JKT48 (2015-sekarang) Duta Besar Pertanian dan Pangan, Persahabatan antara Jepang-ASEAN Tahun aktif2011 - SekarangSuami/...
Ventilation without use of mechanical systems The ventilation system of a regular earthship Dogtrot houses are designed to maximise natural ventilation. A roof turbine ventilator, colloquially known as a 'Whirly Bird' is an application of wind driven ventilation. Passive ventilation is the process of supplying air to and removing air from an indoor space without using mechanical systems. It refers to the flow of external air to an indoor space as a result of pressure differences arising from ...
Koordinat: 56°23′49″N 3°26′13″W / 56.397°N 3.437°W / 56.397; -3.437 Perth bahasa Gaelik Skotlandia: Peairt bahasa Scots: Perth[1] St John's Toun (nama lama)The Fair City (julukan)[2] Pemandangan Jalan Tay di Perth Perth Letak Perth di Britania Raya Population 50.000 (2011) Ref. grid OS NO115235 Wilayah dewan Perth dan Kinross Wilayah keletnanan Perth dan Kinross Negara konstituen Scotland Negara ber...
1965 French filmCompartiment tueursDirected byCosta-GavrasScreenplay byCosta GavrasBased onThe Sleeping Car Murders by Sébastien JaprisotProduced byJulien DerodeStarringYves MontandSimone SignoretCatherine AllégretJacques PerrinMichel PiccoliJean-Louis TrintignantCinematographyJean TournierEdited byChristian GaudinMusic byMichel MagneRelease date1965Running time89 minutesCountryFranceLanguageFrenchBox office$8.1 million The Sleeping Car Murders (also known as The Sleeping Car Murder, French...
KulmKulm in January 2023Constructor(s)Ing. Hans PeyerlLocationTauplitzOpenedHill test:18 February 1950Unofficially:8 March 1950FIS Official opening:27 February 1953Renovated1953, 1975, 1986,1996, 2015SizeK–point200 mHill size235 mLongest jump(unofficial / fall)247.5 m (812 ft) Žiga Jelar(27 January 2023)Hill record244 m (801 ft) Peter Prevc(16 January 2016)Top eventsSki Flying World Championships1975, 1986, 1996, 2006, 2016 Kulm is a ski flying hill located in Tauplitz/Bad Mitterndorf, St...
Adolfo Zaldívar Presidente del Senato del CileDurata mandato12 marzo 2008 –13 marzo 2009 PredecessoreEduardo Frei Ruiz-Tagle SuccessoreJovino Novoa Ambasciatore del Cile in ArgentinaDurata mandato16 aprile 2010 –27 febbraio 2013 PredecessoreMiguel Otero SuccessoreMilenko Skoknic Presidente del Partito Regionalista degli IndipendentiDurata mandato2009 –2010 PredecessoreJaime Mulet SuccessoreEduardo Díaz del Río Presidente del Partito Democrati...
Merle Oberon pada tahun 1943 Merle Oberon (19 Februari 1911-23 November 1979) merupakan seorang aktris berkebangsaan Inggris yang memenangkan nominasi Academy Award. Dia dilahirkan di Bombay dengan nama Estelle Merle Oberon. Dia berkarier di dunia film sejak tahun 1928. Filmografi Utama The Three Passions (1928) A Warm Corner (1930) Alf's Button (1930) Never Trouble Trouble (1931) The W Plan (1931) Fascination (1931) For the Love of Mike (1932) Reserved for Ladies (1932) Ebb Tide (1932) Aren'...
Genus of plants For other uses, see Rose (disambiguation), Rosé (disambiguation), Roses (disambiguation), and Rosa (disambiguation). RoseTemporal range: Eocene–Recent PreꞒ Ꞓ O S D C P T J K Pg N Rosa rubiginosa, a wild rose native to Europe and West Asia Rosa 'Precious Platinum', a hybrid tea garden cultivar Scientific classification Kingdom: Plantae Clade: Tracheophytes Clade: Angiosperms Clade: Eudicots Clade: Rosids Order: Rosales Family: Rosaceae Subfamily: Rosoideae Tribe: Roseae ...
Zhou Tai Hanzi tradisional: 周泰 Hanzi sederhana: 周泰 Alih aksara Mandarin - Hanyu Pinyin: Zhōu Tài - Wade-Giles: Chou Tai Ini adalah nama Tionghoa; marganya adalah Zhou. Ilustrasi Zhou Tai. Zhou Tai, gaya nama Youping (幼 平), adalah seorang jenderal militer yang melayani di bawah panglima perang Sun Quan selama akhir Dinasti Han dan Tiga zaman Kerajaan sejarah Cina. Biografi Awal hidup dan karier Zhou Tai adalah penduduk asli daerah Jiujiang, dan digambarkan sebagai bajak laut yan...
Municipality in French speaking Community, Belgium This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Waterloo, Belgium – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2015) (Learn how and when to remove this message) Municipality in French Community, BelgiumWaterloo Waterlô (Walloon)MunicipalityMais...
MPEG-7 is a multimedia content description standard. It was standardized in ISO/IEC 15938 (Multimedia content description interface).[1][2][3][4] This description will be associated with the content itself, to allow fast and efficient searching for material that is of interest to the user. MPEG-7 is formally called Multimedia Content Description Interface. Thus, it is not a standard which deals with the actual encoding of moving pictures and audio, like MPEG-1,...
Carex brevior Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Plantae (tanpa takson): Tracheophyta (tanpa takson): Angiospermae (tanpa takson): Monokotil (tanpa takson): Komelinid Ordo: Poales Famili: Cyperaceae Genus: Carex Spesies: Carex brevior Nama binomial Carex brevior(Dewey) Mack. ex Lunell Carex brevior adalah spesies tumbuhan seperti rumput yang tergolong ke dalam famili Cyperaceae. Spesies ini juga merupakan bagian dari ordo Poales. Spesies Carex brevior sendiri merupakan bagian dari genus Carex.[...
Mediastinum testisA diagram of the major components of an adult human testicle, including the following numbered items: 1. Tunica albuginea, 2. Septula testis, 3. Lobulus testis, 4. Mediastinum testis, 5. Tubuli seminiferi contorti, 6. Tubuli seminiferi recti, 7. Rete testis, 8. Ductuli efferentes testis, 9a. Head of epididymis, 9b. Body of epididymis, 9c. Tail of epididymis, 10. Vas deferens, 11a. Tunica vaginalis (parietal lamina), 11b. Tunica vaginalis (visceral lamina), and 12. Cavity of ...
Cet article est une ébauche concernant un footballeur danois. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Pour les articles homonymes, voir Madsen. Ole Madsen Ole Madsen Biographie Nationalité Danois Naissance 21 décembre 1934 Copenhague Décès 26 mars 2006 (à 71 ans) Taille 1,71 m (5′ 7″) Poste Attaquant Parcours senior1 SaisonsClubsM (B.)1958-1965 Hellerup IK1965-1968 Sparta Ro...
Giovanni I del Palatinato-ZweibrückenGiovanni I in un dipinto di Julius ZimmermannConte palatino e Duca di ZweibrückenStemma In carica11 giugno 1569 –12 agosto 1604 PredecessoreVolfango SuccessoreGiovanni II (Zweibrücken)Federico Casimiro (Landsberg)Giovanni Casimiro (Kleeburg) NascitaMeisenheim, 8 maggio 1550 MorteGermersheim, 12 agosto 1604 (54 anni) Luogo di sepolturaAlexanderkirche, Zweibrücken Casa realeWittelsbach PadreVolfango del Palatinato-Zweibrücken MadreAnna...
Université de Haute-AlsaceHistoireFondation 8 octobre 1975StatutType Université en FranceForme juridique Établissement public national à caractère scientifique culturel et professionnel (d)Président Pierre-Alain Muller (d) (depuis 2021)Membre de Association des universités européennes, Consortium universitaire de publications numériques Couperin, Réseau national de télécommunications pour la technologie, l'enseignement et la rechercheSite web www.uha.frChiffres-clésÉtudiants 10&...
