כאשר פרנסואה הראשון עלה על כס המלוכה (1 בינואר1515) דה מונמורנסי הפך לדמות חשובה בחצר המלכות. באותה שנה, כאשר המלך השתלט על העיר מילאנו, דה מונמורנסי התלווה אליו כשיצא עם צבאו לאיטליה, והצטיין בקרב מאריניאנו (13 - 14 בספטמבר). ב-1516 נתמנה למושל העיר נובארה שממערב למילאנו. ב-1518 היה אחד מבני הערובה שנשלחו לאנגליה להבטחת פירעון החוב של פרנסואה הראשון להנרי השמיני מלך אנגליה עבור העיר טורנה (כיום בבלגיה). ביוני 1520 היה נוכח ב- "שדה אריג הזהב" שליד העיר קאלה, שם נפגשו שני המלכים ברוב פאר והדר. אחרי כן הופקד על ניהול המשא ומתן בין שתי הממלכות.
ב-1536 דה מונמורנסי השתתף בהגנה על חבל פרובאנס נגד קרל החמישי שפלש עם צבאו לצרפת, אחרי שפרנסואה הראשון פלש לדוכסות סבויה. ב-1538 נתמנה דה מונמרנסי למפקד העליון של הצבא הצרפתי. הוא ניסה להביא לפשרה בין שני המלכים, אך בהשפעת אן דה פיסלה הדוכסית ד'אטאמפ, שהייתה מאהבתו של פרנסואה הראשון, סר חינו של מונמורנסי בעיני המלך, וב-1541 הוא נאלץ לפרוש מחצר המלכות.
ב-1547 עם מות פרנסואה הראשון, ועם הכתרתו של אנרי השני למלך צרפת, דה מונמורנסי הפך ליד ימינו של המלך החדש. ב-1552 הוא לחם נגד צבא האימפריה הרומית הקדושה בחבל לורן, וכבש את הערים מץ, טול וורדן.אך ב-10 באוגוסט1557 נחל מפלה בקרב סן-קנטן ונפל בשבי הספרדים.
