PROFILPELAJAR.COM

אליפות מדריד הפתוחה
Mutua Madrid Open
מיקום	מדריד, ספרד
מקום הטורניר	קאחה מחיקה
משטח	משטח חימר
	האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה	טורניר מאסטרס
הגרלה	56S / 28Q/ 24D
סך פרסים	€7,279,270
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה	טורניר פרמייר חובה
הגרלה	64S / 32Q/ 28D
סך פרסים	$7,021,128

אליפות מדריד הפתוחה (בספרדית: Masters de Madrid) היא טורניר טניס מקצועי לגברים ולנשים, שנערך במדריד בירת ספרד מדי שנה בתחילת מאי. הטורניר, שמשוחק על מגרשי חימר, הוא טורניר מאסטרס 1000 בסבב ה-ATP (גברים) וטורניר פרמייר חובה בסבב ה-WTA (נשים). בעבר היה ידוע גם בשם מדריד מאסטרס, וכיום נקרא גם Mutua Madrid Open מטעמי חסות.

יון ציריאק, טניסאי עבר רומני, וכיום איש עסקים מיליארדר, הוא הבעלים של הטורניר מאז 2009.^[1] ציריאק הצהיר ב-2015 כי הוא מרוויח מעל 35 מיליון יורו בשנה מהטורניר, וכי הטורניר שלו מביא הכנסות של למעלה מ-200 מיליון יורו לעיר מדריד.^[2]

היסטוריה

מאז שהושק בשנת 2002 כטורניר לגברים, היה הטורניר היה אחד מ-9 טורנירי המאסטרס 1000 בסבב ה-ATP. בתחילה, בין השנים 2002 ו-2008 נערך הטורניר באולם מדריד ארנה (Madrid Arena), והיה הראשון מבין שני טורנירי המאסטרס ששוחקו על משטח קשה באולם לקראת סוף עונת הטניס של ה-ATP. בשנת 2009, הורחב הטורניר וכלל גם טורניר פרמייר לנשים;^[3] כמו כן הוא הועבר לתקופה מוקדמת יותר בשנת הטניס, והפך לחלק מעונת החימר על חשבון אליפות המבורג הפתוחה, שנושלה ממעמדה כטורניר מאסטרס.^[4] בנוסף, הוא עבר למיקום חדש בפארק מנת'נרס (Park Manzanares), בו הוקם קומפלקס טניס חדש, הקאחה מחיקה (Caja Magica).^[3]

המעבר לחימר כחול ובחזרה לחימר אדום

רוג'ר פדרר מכה חבטה באליפות מדריד 2012 על החימר הכחול

לקראת הטורניר של 2012, בחר ציריאק, הבעלים של הטורניר, להשתמש בצבע חדש של חימר - כחול, למשטחים של כל המגרשים. טענתו הייתה כי הצבע הכחול עדיף מבחינה ויזואלית, במיוחד עבור צופי הטלוויזיה (טורנירים אחרים המשוחקים על משטחים קשים ביצעו מעבר דומה לכחול).^[5] מארגני האליפות הבטיחו כי מלבד צבע, פני המשטח שמרו על אותם המאפיינים כמו חימר אדום מסורתי.^[6]

בנובמבר 2011 סיפר ציריאק כי משטח החימר הכחול אושר רשמית עבור הטורניר של 2012, הן על ידי ה-ATP והן על ידי ה-WTA.^[7]

עם זאת, לאחר שהסתיים הטורניר, איומים על חרמות עתידיות של מספר שחקנים, במיוחד רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ' (שהפסידו בשלבים המוקדמים של הטורניר על המשטח הכחול), גרמו למנהלי הטורניר לחזור לחימר האדום המסורתי בעונת 2013.^[5]

זוכי העבר^[8]

יחידים

שנה	אלוף	מקום שני	תוצאה
2002	ארצות הברית אנדרה אגאסי	צ'כיה יירי נובאק	פרישה
2003	ספרד חואן קרלוס פררו	צ'ילה ניקולאס מאסו	6–3, 6–4, 6–3
2004	רוסיה מראט סאפין	ארגנטינה דוד נלבנדיאן	6–2, 6–4, 6–3
2005	ספרד רפאל נדאל	קרואטיה איוואן ליוביצ'יץ'	3–6, 2–6, 6–3, 6–4, 7–6^(7–3)
2006	שווייץ רוג'ר פדרר	צ'ילה פרננדו גונסאלס	7–5, 6–1, 6–0
2007	ארגנטינה דוד נלבנדיאן	שווייץ רוג'ר פדרר	1–6, 6–3, 6–3
2008	הממלכה המאוחדת אנדי מארי	צרפת ז'יל סימון	6–4, 7–6^(8–6)
מעבר ממשטח קשה למשטח חימר
2009	שווייץ רוג'ר פדרר (2)	ספרד רפאל נדאל	6–4, 6–4
2010	ספרד רפאל נדאל (2)	שווייץ רוג'ר פדרר	6–4, 7–6^(7–5)
2011	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	ספרד רפאל נדאל	7–5, 6–4
2012	שווייץ רוג'ר פדרר (3)	צ'כיה תומאש ברדיך	3–6, 7–5, 7–5
2013	ספרד רפאל נדאל (3)	שווייץ סטאן ואוורינקה	6–2, 6–4
2014	ספרד רפאל נדאל (4)	יפן קיי נישיקורי	פרישה במצב 2–6, 6–4, 3–0
2015	הממלכה המאוחדת אנדי מארי (2)	ספרד רפאל נדאל	6–3, 6–2
2016	סרביה נובאק ג'וקוביץ' (2)	הממלכה המאוחדת אנדי מארי	6–2, 3–6, 6–3
2017	ספרד רפאל נדאל (5)	אוסטריה דומיניק תים	7–6^(10–8), 6–4
2018	גרמניה אלכסנדר זברב	אוסטריה דומיניק תים	6–4, 6–4
2019	סרביה נובאק ג'וקוביץ' (3)	יוון סטפנוס ציציפס	6–3, 6–4
2020	בוטל בשל מגפת הקורונה בספרד
2021	גרמניה אלכסנדר זברב (2)	איטליה מטאו ברטיני	6–7^(8–10), 6–4, 6–3
2022	ספרד קרלוס אלקרס	גרמניה אלכסנדר זברב	6–3, 6–1
2023	ספרד קרלוס אלקרס (2)	גרמניה יאן-לנארד שטרוף	6–4, 3–6, 6–3
2024	רוסיה אנדריי רובליוב	קנדה פליקס אוז'ה-אליאסים	6-4, 5-7, 5-7

יחידות

שנה	אלופה	מקום שני	תוצאה
↓ טורניר חובה ↓
2009	רוסיה דינארה סאפינה	דנמרק קרוליין ווזניאקי	6–2, 6–4
2010	צרפת ארוואן רזאי	ארצות הברית ונוס ויליאמס	6–2, 7–5
2011	צ'כיה פטרה קביטובה	בלארוס ויקטוריה אזרנקה	7–6^(7–3), 6–4
2012	ארצות הברית סרינה ויליאמס	בלארוס ויקטוריה אזרנקה	6–1, 6–3
2013	ארצות הברית סרינה ויליאמס (2)	רוסיה מריה שראפובה	6–1, 6–4
2014	רוסיה מריה שראפובה	רומניה סימונה האלפ	1–6, 6–2, 6–3
2015	צ'כיה פטרה קביטובה (2)	רוסיה סבטלנה קוזנצובה	6–1, 6–2
2016	רומניה סימונה האלפ	סלובקיה דומיניקה ציבולקובה	6–2, 6–4
2017	רומניה סימונה האלפ (2)	צרפת קריסטינה מלדנוביץ'	7–5, 6–7^(5–7), 6–2
2018	צ'כיה פטרה קביטובה (3)	הולנד קיקי ברטנס	7–6^(8–6), 4–6, 6–3
2019	הולנד קיקי ברטנס	רומניה סימונה האלפ	6–4, 6–4
2020	בוטל בשל מגפת הקורונה בספרד
2021	בלארוס ארינה סבלנקה	אוסטרליה אשלי ברטי	6–0, 3–6, 6–4
2022	תוניסיה אונס ג'אבור	ארצות הברית ג'סיקה פגולה	7–5, 0–6, 6–2
2023	בלארוס ארינה סבלנקה (2)	פולין איגה שוויונטק	6–3, 3–6, 6–3
2024	פולין איגה שוויונטק	בלארוס ארינה סבלנקה	7–5, 6-4, 7–6^(9–7)