אליזבת שיפן גרין (באנגלית: Elizabeth Shippen Green; 1 בספטמבר1871 – 29 במאי1954) הייתה מאיירת אמריקאית. היא איירה ספרי ילדים ועבדה עבור מגזינים שונים.
ככל שהזדמנויות החינוך הועמדו לרשותן יותר במאה ה-19, הפכו אמניות נשים לחלק מענפים מקצועיים, כולל הקמת עמותות אמנות משלהן. יצירות אמנות שנעשו על ידי נשים נחשבו לנחותות, וכדי לסייע להתגבר על כך נשים הפכו ל"קולניות ובטוחות יותר ויותר "בקידום עבודותן, וכך הפכו לחלק מהדימוי המתהווה של "האשה החדשה" המשכילה, המודרנית והחופשית יותר.[2]
אמניות "מילאו תפקיד מכריע בייצוג האישה החדשה, הן על ידי ציור תמונות של האייקון והדגמת סוג חדש של דרך חייהן." בסוף המאה ה -19 ותחילת המאה העשרים כ־88% מהמנויים של 11,000 כתבי-עת וכתבי-עת היו נשים. עם כניסת נשים לקהילת האומנים, שכרו המו"לים נשים ליצור איורים המתארים את העולם מנקודת מבט של נשים. מאיירות מצליחות אחרות היו ג'ני אוגוסטה בראונסקום, ג'סי וילקוקס סמית, רוז אוניל, ויולט אוקלי.
גרין הייתה חברה במועדון הפלסטיק של פילדלפיה, ארגון שהוקם במטרה לקדם "אמנות למען האמנות". חברות נוספות כללו את אלנור אבוט, ג'סי וילקוקס סמית, ויולט אוקלי. רבות מהנשים שהקימו את הארגון היו תלמידות של האוורד פייל. המועדון נוסד כדי לספק אמצעים לעידוד אחת מהשנייה באופן מקצועי וליצור הזדמנויות למכירת יצירות האמנות שלהן.[3]
מאיירת
היא התפרסמה לפני שמלאו לה שמונה עשרה שנה, והחלה לצייר איורים למגזינים שונים, כמו סנט ניקולס, בשנת 1901 חתמה על חוזה בלעדי עם המגזין Harper's Magazine גרין הייתה גם מאיירת ספרים.[4]
בשנת 1903, היא ופלורנס סקובל שין הפכו לנשים הראשונות שנבחרו כחברות עמית באגודת המאיירים אף על פי שנשים לא הורשו להיות חברות מלאות בארגון באותה תקופה. בשנת 1905 זכתה גרין בפרס מרי סמית בתערוכה השנתית של האקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה.
בשנת 1994 היא נבחרה להיכל התהילה של אגודת המאיירים.
חיים אישיים
גרין הפכה לחברה קרובה לכל החיים עם ויולט אוקלי וג'סי סמית . הן גרו תחילה יחד בפונדק הורד האדום (הן נקראו על "בנות הוורד האדום") ואחר כך בקוגליאה, ביתם בשכונה בפילדלפיה.
בשנת 1911, בגיל ארבעים, התחתנה גרין עם האגר אליוט, פרופסור לאדריכלות, לאחר התקשרות של חמש שנים, והתרחקה מחברותיה בקוגליאה.
גרין המשיכה לעבוד בשנות העשרים של המאה העשרים . [5]
